יגאל אלון 65, מגדל טויוטה, קומה 23, תל-אביב
Igal Alon 65, Toyota Tower, 23 floor, Tel Aviv

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 0542237766 פקס: 03-6966151 Fax:

אימייל:E-mail:viph120@gmail.com

דף הבית >> ספר סוגיות במשפט אזרחי >> היקף הזכות לגילוי מסמכים

מידע נוסף

ספר "סוגיות במשפט האזרחי" כולל בתוכו 25 סוגיות (מאמרים), אודות נושאים שונים, מרביתם עוסקים בסוגיות שאינן שכיחות או שהמידע עליהם מצומצם. הסוגיות נכתבו תוך מחקר מעמיק בחיפוש אחר מרבית פסקי הדין והספרות העוסקים בסוגיה. הספר נכתב במהלך השנים 2010-2015 ויצא לאור בשנת 2015. הספר על כל סוגיותיו מונה 868 עמ', כאשר כל סוגיה בו מונה 30-50 עמודים.

הספר נמכר במהדורה מודפסת במשרד, או במהדורה דיגיטלית (באמצעות קובץ pdf) באינטרנט. כדי להוזיל עלויות, הספר נמכר במהדורה דיגיטלית ע"ס 650 ש"ח (במקום 1,800 ש"ח במהדורה מודפסת). יחד עם זאת, כדי לאפשר לכל מאן דבעי לרכוש רק את הסוגיות הרלוונטיות לו ללא צורך ברכישת כל הספר, ניתן לרכוש כל סוגיה בנפרד בעלות סמלית של 85 ש"ח לסוגיה במהדורה דיגיטלית (במקום 240 ש"ח במהדורה מודפסת).

הרכישה מתבצעת דרך האתר באמצעות כרטיס אשראי, במהדורה דיגיטלית באמצעות הורדת קובץ pdf ייעודי, והורדת הקובץ הדיגיטלי תתאפשר לאחר אישור וביצוע התשלום עם קבלת הקוד לאימייל להורדת הקובץ.

מודגש בזאת, כי רכישת הספר או סוגיה ממנו, מקנה אך ורק את האפשרות של קריאה ולימוד, אך אין כל רשות להעתיק או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו, בכל צורה שהיא הן דרך אמצעי אלקטרוני ומכני, לרבות צילום, הקלטה וכיו"ב ללא אישור של המחבר בכתב. כל הזכויות שמורות למחבר, מיכאל חוואי, עו"ד

מובהר, כי מטרת הספר או הסוגיות שבו נועדו להעשיר לקורא את הידע בתחום, אך אין כל אחריות על עדכון החקיקה והפסיקה ואין לראות בו משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית או כל קביעה משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין כלשהו יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא וקונקרטי. עוד מובהר, כי אין ברכישת הספר או חלקים ממנו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

נושא: היקף הזכות לגילוי מסמכים

עמודים: 34

תוכן:

הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור.

לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות.

מטרת גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית-המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול-דעת שלא להתירו.

כידוע, סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא "רחבה עד מאוד". במסגרת שיקול דעת זה לא יורה בית המשפט על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך".

בסוגית מחקר זו ננסה להתחקות אחר שיקולי בימ"ש שלא להתיר גילוין של מסמכים, נברר מהם המצבים בהם ימנע בימ"ש מליתן צו לגילוי מסמכים, כמו"כ נברר מהו גבולותיו של ההיקף בדבר גילוי מסמכים, האם בימ"ש יתיר אף לגלות מסמכים שעדיין לא נוצרו ובאו לעולם, קרי האם בימ"ש יתן צו בו מורה על הצד השני ליצור מסמכים מסוימים שעדיין לא ראו אור, כגון אישורים, תדפיסים ועוד.

בנוסף, המחקר יסוב אודות היקף הגילוי המתחייב מהמוסדות האקדמיים בהליך שיפוטי המתנהל בפני ערכאה מוסמכת, ואודות החובות המוטלות על המוסדות האקדמיים כלפי חברי הסגל האקדמי בטרם התגבש בין הצדדים סכסוך משפטי.

בנוסף נברר האם ניתן להורות על גילוי מסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית? לכאורה, שיקולי הגינות מחייבים להחיל את כללי הגילוי והעיון באופן הדדי כך שאם נקבע כי התובע נדרש לאפשר גילוי מסמכיו ועיון בהם, חלה אותה החובה גם על בעל-הדין שכנגד. אך מפאת ייחודיות הליך אישורה של תובענה כייצוגית אין להסתפק בשיקולי ההגינות, ויש להידרש לאינטרסים המתנגשים בעת שעומדת על הפרק בהליך זה בקשה לגילוי מסמכי הנתבע ולעיון בה.