_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> בוררות >> ביטול פסק בוררות

 

ביטול פסק בוררות

מבוא

בטרם נחקק חוק הבוררות ניתן היה לבקש מבית המשפט לבטל פסק בורר בשל טעות שנפלה על פני הפסק. בשנת 1967 השתנה המצב המשפטי. חוק הבוררות מנה בסעיף 24 את עילות הביטול של פסק בורר.

יחד עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להגיש ערעור על פסק בורר, במקרה שהוגש ערעור יש למצות הן את הליך ביטול הפסק והן את הליך הערעור במסגרת הליך הערעור. עוד על האפשרויות להגשת ערעור על פסק בורר, ראו מאמרנו: "ערעור על פסק בורר".


המסגרת הנורמטיבית

אמות המידה העיקריות לבחינת השאלה אם יש לבטל פסק בוררות או לאשרו, הן עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות[1]; שאותן יש לפרש באופן דווקני ומצומצם, מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות כפי שקבע בית משפט העליון[2]. עוד קבע בית משפט העליון כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק דינו של הבורר ומכאן, שטעות על פני הפסק אינה נמנית על עילות הביטול[3].

בית המשפט רשאי, לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, באחת העילות שפירט המחוקק בסעיף 24 לחוק הבוררות[4], והם:
(1)  לא היה הסכם בוררות בר-תוקף;
(2)  הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין;
(3)  הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות;
(4)  לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו;
(5)  הבורר לא הכריע באחד הענינים שנמסרו להכרעתו;
(6)  הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן;
(7)  הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן;
(8)  הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו;
(9)  תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור;
(10) קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

עוד יצוין, כי בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול פסק בוררות על אף קיומה של אחת העילות האמורות לעיל, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין[5].

בעניין עילה שבע המנויה לעיל, השופט מ' חשין הבהיר את החובות המוטלות על הבורר, כאשר אי מילוי החובות יכול להוביל להתערבות בפסק הבורר על-פי סעיף 24(7) לחוק הבוררות. כפי שנפסק:
"כללי הצדק הטבעי מחייבים בהליכי בוררות, ופירוש הדברים הוא, כי חובה היא המוטלת על בורר ליתן הזדמנות לבעלי-הדין לעיין בחומר הראיות המצוי לפניו, לחקור עדים, ולהוסיף ולטעון טענותיהם במלואן. וכך, אין לשמוע עדים מבלי ליתן לצד השני הזדמנות ראויה לחוקרם, ואין לקבל מסמכים מבלי שיוצגו לפני בעלי-הדין כדי שאלה יוכלו להגיב עליהם. ראו, למשל: פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות: דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א-1991) 440"[6].
בעניין כוכבי[7] אימץ הבורר חוות דעת של רואה חשבון מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות נאותה לטעון את טענותיהם ולחקור את רואה החשבון על חוות הדעת. בית המשפט החזיר את התיק לבורר כדי ליתן לצדדים לטעון את טענותיהם כנדרש. כדברי השופטת מ' בן פורת:
"אין להתעלם מאותו הפגם שבהחלטת הבורר, אשר הפך את חוות-דעתו של רואה החשבון לחלק בלתי נפרד מהחלטתו הסופית, מבלי שתינתן לצדדים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם ולחקור את רואה החשבון אודות הערכתו החשבונאית".

החזרת הפסק לבורר

החליט בית המשפט להחזיר לבורר פסק בוררות, יפסוק הבורר תוך תקופה של שלושה חדשים מיום ההחלטה, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

מועד להגשת ביטול

בקשה לביטול פסק בורר תוגש תוך 45 יום מיום מתן פסק הבוררות (אם הפסק ניתן בפני המבקש סופרים מיום מתן הפסק, ואם ניתן שלא בפניו סופרים מהיום שנמסר למבקש), בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו[8]. יחד עם זאת, קבע המחוקק, כי לאחר שאושר פסק הבורר בבית משפט לא ניתן להגיש בקשה לביטולו[9].

 

סיכום

לסיכום, אמות המידה העיקריות לבחינת השאלה אם יש לבטל פסק בוררות או לאשרו, הן עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות[10]; שאותן יש לפרש באופן דווקני ומצומצם, מתוך רצון לתת תוקף לפסק הבוררות.

יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מנוסה למתן חוות דעת ספציפית למקרה שלפניו.

 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי


[1] חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, להלן: "חוק הבוררות".
[2] רע"א 5991/02 עופרה גוירצמן ואח' נ רות פריד ואח', ניתן ביום 20.12.04 ע"י כב' השופט טירקל, כב' הש' פרוקצ'יה וכב' הש' ג'ובראן, ראו עוד ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (תשנ"א) 428, להלן - "אוטולנגי"; א' שטרוזמן ספר הבוררות (תשס"ב) 258-257, להלן - "שטרוזמן"
[3] ראו, בין היתר, ע"א 594/80 אליאב נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד לו(3) 543, 547; אוטולנגי, בעמ' 426-425, 458-457
[4] חוק הבוררות, תשכ"ח-1968
[5] סעיף 26 (א) לחוק הבוררות.
[6] רע"א 9808/02 טטיאנה כץ נ' ברטה מילמן, פ"ד נח(2) (2004)
[7] ע"א 318/85 כוכבי נ' גזית קונסיליום השקעות ופיתוח בע"מ, פ"ד מב (3) 265 (1988)
[8] סעיף 27 (א) לחוק הבוררות
[9] סעיף 27 (ג) לחוק הבוררות
[10] חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, להלן: "חוק הבוררות".

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים