_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> מנהלי וחוקתי >> עתירות מנהליות >> מיצוי הליכים במנהלי
 
מיצוי הליכים במנהלי

מבוא

"מיצוי הליכים" הינה הלכה כללית שלפיה יש למצות הליכים בדרגה נמוכה בטרם פונים לדרגה גבוהה, אף במסגרת המשפט החוקתי והמנהלי, משתמשים בהלכה זו, כאשר במקרה בו עומדת בפני האזרח אפשרות אחרת לקבל את הסעד אותו הוא דורש מבית המשפט, על העותר תחילה למצות את כל ההליכים העומדים בפניו בטרם יפנה לערכאה משפטית כלשהיא, ובכלל זה על העותר תחילה לפנות לרשות בבקשה לסעד ואף כשסורב עליו לפנות בערר לרשות באם קיים הליך זה.

הלכת "מיצוי הליכים" מיוחסת אף לנושאים אחרים כגון: "מיצוי הליכים לפני תביעה נגד ערבים", לפיה על הזוכה בהוצאה לפועל לנסות תחילה לגבות את חובו מהחייב העיקרי, ורק לאחר שמיצה את כל ההליכים כנגד החייב יוכל לפנות לערבים. אך במאמר זה נעסוק אך ורק בהלכת מיצוי הליכים במנהלי, עוד בנושא זה ראו מאמרנו: "סעד חלופי בבג"ץ".

 

המסגרת הנורמטיבית

הכלל הוא כי מקום בו קיים הליך מנהלי של ערר, מן הראוי שהעותר ימצה הליך זה קודם להגשת העתירה, ומשלא עשה כן עתירתו עשויה להידחות בשל אי מיצוי הליכים[1]. הרציונאל המונח ביסודו של כלל זה הוא כפי שציין בג"ץ קורן נ' שר הביטחון[2]:
"פעולה מוקדמת כמתואר היא המאפשרת לבית משפט זה בין היתר, להסיק, לפחות לכאורה, מה נימוקיה ושיקוליה של הרשות עליה מלינים ואם יש אכן מקום להפעלת סמכויותיו של בית משפט זה"
בבג"ץ קורן נ' שר הביטחון דלעיל, הוגשה עתירה למתן צו על תנאי כי שר הביטחון ינמק מדוע לא עוצר את מתנחלי חברון, מאחר והתברר לבג"ץ כי העותר לא פנה תחילה לרשויות האכיפה ולא הוכיח כי מיאנו לפעול, ובמקום זאת פנה באופן ישיר לבג"ץ מבלי שניצל את ההליך לפי הסדר הנדרש, על כן נדחתה עתירתו על הסף.

אולם במקרה בו העותר פנה לרשות וניצל את כל ההליכים מול הרשויות על פי הסדר הנדרש, בנסיבות אלו יכול הוא לפנות בעתירה לאחר שיוכיח כי מיצה את כל ההליכים מול הרשויות.

הלכת מיצוי הליכים פורשת חסותה אף על הכלל שאין "לדלג" על שלב בדרך לקבלת סעד מסוים שיכול להינתן על ידי הרשות טרם פניה לבית המשפט, כדוגמת נשוא בש"א (מחוזי, ירו') 2878/05 דוידי נחמיה נ' מישאל בביוף, תק-מח 2005(2), 7691, שם התייחס סג"נ דוד חשין לסוגיה, בציינו:
 "היפוך היוצרות בהליך, על דרך הקדמת הפניה לבית המשפט, אינו דבר של מה בכך, ואף עלול להביא לפסילת החלטה שהתקבלה שלא על פי סדרו הרגיל של ההליך".

קביעה זו עולה בקנה אחד עם דברים שנאמרו מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה[3]:
'מקובלת עלינו, אפוא, עמדת המדינה באומרה כי היה על המשיבים לפנות בבקשה להחזרת הערבויות לרשות המנהלית המוסמכת, ורק אם תשובתה לא היתה מספקת אותם, היה בידם לפנות לבית המשפט המחוזי כערכאת ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות המוסמכת. משלא נהגו כך, ההליך כפי שנוהל בפני בית המשפט המחוזי כהליך מקורי-ראשוני היה פגום בבסיסו ולא ניתן להותירו בעינו.'

יחד עם זאת, נפסק בפס"ד בירה בוקסר ישראל בע"מ ואח' נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ואח'[4], כי אי מיצוי הליכים כנגד הרשות אינה פוטרת את הרשות המנהלית ממחדליה ומאחריותה בנזיקין, ככל שיווצר מצב בו הפרט ניזוק על הרשות מוטלת האחריות לפצותו על כך, וכך נפסק בזה"ל:
"מדיניות שיפוטית ראויה אינה מצדיקה הטלת נטל על הפרט לפנות בהליך כאמור, ואין הרשות יכולה לפטור עצמה בטענה שאין עליה אחריות בנזיקין למעשיה או מחדליה בשל אי פניה בהליך מינהלי. לכל היותר ניתן לומר כי מקום בו עומדת לפני הפרט האפשרות לנקוט בהליך של השגה או ערר כנגד הרשות, עליו לנקוט בהליך זה לצורך מיצוי ההליך המינהלי.

סיכום

לסיכום, במקרה בו עומדת בפני האזרח אפשרות אחרת לקבל את הסעד אותו הוא דורש מבית המשפט, על העותר תחילה למצות את כל ההליכים העומדים בפניו בטרם יפנה לערכאה משפטית כלשהיא.

ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי העתירה ולזהות הערכאה אשר בפניה תוגש העתירה, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] ראה לדוגמה: בג"ץ 4499/07 וילטניצקי נ' משרד הפנים, לא פורסם 17.9.07; בג"ץ 8559/07 עמותת אם אשכחך - למען עתיד ירושלים נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, לא פורסם, 8.11.07.
[2] בג"ץ 600/75 קורן נ' שר הביטחון, פ"ד ל(1), 514, 516
[3] בבר"ם 5237/05 משרד הפנים נ' טוביאס קרלסון (נבו, פיסקה 8)
[4] ת"א (ירושלים) 7191/05 - בירה בוקסר ישראל בע"מ ואח' נ' משרד התעשיה המסחר והתעסוקה ואח'


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים