יגאל אלון 65, מגדל טויוטה, קומה 23, תל-אביב
Igal Alon 65, Toyota Tower, 23 floor, Tel Aviv 

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 0542237766  פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל:E-mail:viph120@gmail.com 

מבקרים יקרים, השקנו אתר אינטרנט חדש המעוצב ומונגש כדי להעניק חוויית גלישה נוחה ומקצועית יותר. למעבר לאתר החדש: לחץ כאן

דף הבית >> מאמרים - בתחום התמחותנו >> גילוי ועיון במסמכים >> בקשה לעיון בתיקי בית משפט

בקשה לעיון בתיקי בית משפט

זכות העיון של אדם שהוא צד להליך בתיק בית משפט מעוגנת בתקנה 3 לתקנות בתי המשפט (עיון בתיקים)[1], לעומת זאת זכות העיון של אדם שאינו צד להליך בתיק בית משפט מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט (עיון בתיקים)[2]. כשבית משפט בוחן בקשת עיון בתיק של אדם שאינו צד להליך, נקודת המוצא המשפטית היא עקרון פומביות הדיון, הכלל הוא שתיקי בית משפט פתוחים לעיון, והאיסור הוא החריג. עם זאת, שופט או רשם ישקלו ויאשרו עיון בתיק סגור או פתוח בהתבסס על נימוקים מוכרים ומובילים בפסיקה. על זאת ועוד נרחיב במאמר זה.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003[3] (להלן: "תקנות העיון"), מקנה לבעל דין זכות לעיין בתיק בית משפט שהוא צד בו. בעל דין אינו נדרש להגיש בקשה לעיון בתיק שהוא צד בו, אלא די בכך שיגיש "הודעת עיון" והעיון יותר לו כל עוד לא חל בדין איסור פרטני על כך. נקודת המוצא היא כי לבעל דין קיים אינטרס אינהרנטי בעיון בתיק שהוא צד בו.

לעומת זאת, תקנה 4 לתקנות העיון מסדירה את תחולתה של זכות העיון בתיק של מי שאינו צד בו. הטעם ביסוד התקנה טמון בעיקרון פומביות הדיון, עיקרון יסוד בשיטת משפטנו המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[4].

כמו כן, המבקש את העיון מכוח תקנה 4 לתקנות העיון נדרש להגיש בקשת עיון מנומקת שתידון לפני שופט או רשם[5]. במסגרת שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את עוצמת האינטרס של המבקש לעומת עניינם של בעלי הדין בהליך ושל צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה מהעיון, כמו גם את האינטרס הציבורי וסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם ההיענות לבקשה[6].

עולה מהאמור, כי היקף זכות העיון מכוח תקנה 4 לתקנות העיון (המתייחסת למי שאינו צד להליך) הוא מצומצם בהרבה ביחס להיקפה של זכות זו מכוח תקנה 3 לתקנות העיון (המתייחסת למי שהוא צד להליך) ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים[7].

זאת ועוד, מן האמור עולות שלוש מסקנות ביניים באשר לזכות העיון המוקנית למי שאינו צד להליך[8]:
  1. היקף הזכות מושפע מעוצמת האינטרס של הצד המבקש, הנשקלת אל מול האינטרס של בעלי הדין בהליך או של צדדים שלישיים שעלולים להיפגע מהעיון.
  2. סיווג הערעור על החלטה שדחתה בקשה לעיון בתיק, כהליך פלילי, ירחיב במידה מסוימת את זכות העיון, שכן הוא יאפשר ערעור על החלטה זו מבלי שבעל הדין יידרש לשלם אגרה או להפקיד עירבון.
  3. זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון, שהוא עיקרון חוצה ענפי משפט ואינו ייחודי דווקא להליך הפלילי.
1. נימוקים משפטיים ודיוניים (הנפוצים ביותר)
זיקה להליך משפטי אחר: המבקש מנהל (או עומד לנהל) הליך משפטי נפרד נגד אחד הצדדים בתיק, והמסמכים / הראיות בתיק המבוקש חיוניים להוכחת טענותיו או לביסוס הגנתו.
טענת מעשה בית דין / השתק עילתי או פלוגתא: צורך לבחון מה בדיוק נקבע או נדון בתיק הקודם כדי למנוע כפל התדיינויות או סתירה בין פסיקות.
בירור טענה לרשתות השפעה / דפוס התנהגות: ניסיון להוכיח כי צד מסוים נוקט בדפוס פעולה סדרתי (כגון תביעות סרק חוזרות, תרמית חוזרת ונשנית וכדומה).

2. נימוקים מקצועיים, מחקריים ועיתונאיים
מחקר אקדמי / משפטי: חוקרים, סטודנטים או מוסדות אקדמיים המבקשים לבחון תופעה משפטית, סוגיה נושאית או מגמות פסיקה. במקרים אלו בית המשפט נוטה לאשר עיון בנקל (לעתים תוך האנומה/השחרה של פרטים מזהים).
עיתונות ואינטרס ציבורי: עיתונאים או כלי תקשורת המבקשים לעיין בתיק שיש בו חשיבות ציבורית, שקוף ודיווח לציבור על תפקוד מערכות המשפט או הגופים הציבוריים.

3. אינטרס ציבורי, מסחרי או צרכני
זכות הציבור לדעת והגנה על הקופה הציבורית: כאשר אחד הצדדים בתיק הוא גוף ציבורי, רשות מקומית או תאגיד המנהל כספי ציבור, והעיון נועד להבטיח שקיפות.
הגנה על צדדים שלישיים / צרכנים: כאשר המידע בתיק עשוי למנוע פגיעה פיננסית או בטיחותית בלקוחות, ברוכשים או בצדדים שלישיים המנהלים עסקים עם אחד הצדדים בתיק.

כיצד בית המשפט מאזן בין הנימוקים?
כאשר מוגשת בקשת עיון, בית המשפט מפעיל מבחן שלושה שלבים:
  1. בחינת הזיקה/האינטרס של המבקש: האם יש למבקש אינטרס לגיטימי (משפטי, מחקרי, ציבורי או אישי מבוסס), או שמדובר ב"מסע דיג" סקרני/קנטרני.
  2. בחינת הפגיעה בצדדים לתיק: בית המשפט בודק אם העיון יפגע בסודות מסחריים, בפרטיות הצדדים, או במסמכים שיש לגביהם חיסיון (כגון חיסיון עו"ד-לקוח או חוות דעת פנימיות).
  3. בחינת מידתיות ותנאים מגבילים: במידה שיש פגיעה מסוימת בפרטיות אך הנימוק חזק, בית המשפט לא ידחה את הבקשה על הסף אלא יאשר עיון מותנה/חלקי – למשל:
  • השחרת שמות ופרטים מזהים (אנונימיזציה).
  • עיון בחלק מהמסמכים בלבד (למשל: כתבי טענות ופסק דין, אך לא פרוטוקולים או מוצגים רפואיים/פיננסיים).
  • איסור על פרסום המסמכים ברבים.
מה הליך העבודה המעשי?
  1. הגשת בקשת עיון: אדם שאינו צד לתיק מגיש בקשה רשמית לפי תקנות העיון לבית המשפט שבו מתנהל/התנהל התיק.
  2. תגובת הצדדים: בית המשפט מעביר ככלל את הבקשה לתגובת הצדדים לתיק ולגורמים שעלולים להיפגע מהעיון.
  3. החלטת השופט/רשם: בהעדר התנגדות מוצדקת או מניעה חוקית, בית המשפט יאשר את העיון (באופן מלא, או חלקי תוך השחרת פרטים מזהים/רגישים).
 
סיכום
היקף זכות העיון מכוח תקנה 4 לתקנות העיון (המתייחסת למי שאינו צד להליך) הוא מצומצם בהרבה ביחס להיקפה של זכות זו מכוח תקנה 3 לתקנות העיון (המתייחסת למי שהוא צד להליך) ויש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים. במסגרת שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את עוצמת האינטרס של המבקש לעומת עניינם של בעלי הדין בהליך ושל צדדים שלישיים שעלולים להיפגע כתוצאה מהעיון, כמו גם את האינטרס הציבורי וסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם ההיענות לבקשה. יחד עם זאת לבחינת כל מקרה לגופו יש להיוועץ עם עורך הבקיא בתחום.
 
נכתב על ידי
עורך דין מיכאל חוואי

[1] תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003
[2] תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003
[3] תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003
[4] בר"ם 8974/15 מוסקוביץ' אזרואל, משרד עורכי דין נ' גרוסמן, פסקה 6 (13.4.2016); רע"א 5097/08 כהן נ' מתב – מערכות תקשורת בכבלים בע"מ, פסקה 8 (26.1.2010); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פסקאות 17 ו-21 (8.10.2009) (להלן: בג"ץ האגודה לזכויות האזרח)
[5] תקנות 4(ב) ו-4(ג) לתקנות העיון
[6] תקנה 4(ד) לתקנות העיון. וראו גם: רע"א 1026/14 רובין נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (16.3.2014) (להלן: עניין רובין); בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, פסקה 32
[7] שם, בעניין רובין
[8] בש"א 10092/17 יוסף צרניק נ' מדינת ישראל (‏1.2.2018).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לייבסיטי - בניית אתרים