_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> דיני חוזים >> עקרון חופש החוזים

 

עיקרון חופש החוזים

מבוא

עיקרון חופש החוזים קבע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. סעיף 24[1] קובע כי: "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים". וכפי שעולה מפס"ד אגמנס[2] "כי מטרות "חופש החוזים" הם: חשיבותו של שוק חופשי, יציבות חיי מסחר, והחשש מפיקוח יתר על מידת המוסריות שבהתנהלות העסקית.

פירושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו. לפי עיקרון חופש החוזים מוענק לפרט כוח להסדיר את עניניהם על ידי חוזים כפי שיאווה ליבם.

במאמר זה נציג את עקרון חופש החוזים במשפט הישראלי, נתאר וננתח את המונח "חופש החוזים", נברר מה כולל בתוכו המונח חופש החוזים, אלו היתרים נוצרו כתוצאה מחופש החוזים, האם הוא מורה לנו גם על עריכת חוזה בחוסר מוסריות ובחוסר מידתיות כלפי אחד הצדדים, תוך קביעה כי ניתנה הסכמה לכך ויש לכבד הסכמים גם כאשר הינם אינם מוסריים וצודקים בעליל. חופש החוזים אינו מוחלט והנו כפוף לדרישות קוגנטיות שונות, המופיעות בדינים שונים, והיכולות להיות מופשטות או מוגדרות. על כל זאת ועוד נעסוק במאמר זה.

 

המסגרת הנורמטיבית

כלל חופש החוזים

חופש החוזים אומץ במשפט הבריטי מאז ראשית המאה ה-19 מתוך קידוש העיקרון של חופש המסחר, דהיינו, חופש ללא סייגים שבמסגרתו האחריות חלה על הקונה לא על המוכר. עיקרון חופש החוזים קבע את חירותם של פרטים להתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. פירושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו[3].

ערך חופש החוזים יושם ככלל משפטי ספציפי אף בשורה ארוכה של פסקי דין בישראל, בגדרם הכריז בית המשפט כי עיקרון חופש החוזים הינו עיקרון מנחה המיושם הלכה למעשה. מהערך של חופש החוזים נגזרו שורה של כללים ספציפיים ובראשם הכלל שבית המשפט איננו מעצב את החוזה, עבור הצדדים ושאין תוקף לחוזה שאיננו שלם; כלל חשוב שהשתמע מתוך עיקרון חופש החוזה היה שהצדדים הם ריבוניים באשר לעיצובו של החוזה ומכיוון שרצונם הוא המקור לחיוב, מוטל עליהם ליצור חוזה שלם, מוגדר ומגובש.

עיקרון "חופש החוזים" לא נבע מהפסיקה בלבד, אלא עוגן בחוק. כך, בסעיף 24 לחוק החוזים[4] נאמר כי "תכנו של חוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים". היינו, הצדדים חופשיים להתקשר בחוזה כאוות נפשם. עם זאת, חופש החוזים אינו מוחלט והנו כפוף לדרישות קוגנטיות שונות, המופיעות בדינים שונים, והיכולות להיות מופשטות או מוגדרות, כפי שנראה בהמשך.

ניתן לבחון עקרון זה משני היבטים עיקריים: חופש ההתקשרות - החופש לבחור את סוג החוזה הרצוי לצד המתקשר, והחופש להחליט אם בכלל להתקשר בחוזה ועם מי להתקשר בחוזה. חופש העיצוב - החופש של צדדי החוזה לעצב את החוזה כרצונם מבחינת תוכן החוזה ומבחינת צורתו. הכוונה העיקרית היא האם החוזה יערך בכתב או בע"פ.

 

הסייגים להחלת הכלל

יחד עם זאת, ראוי לציין כי למרות מרכזיותו של חופש החוזים, נרשמו מקרים לא מעטים, בהם ראה בית המשפט לסטות מעיקרון חופש החוזים ולהתערב בחוזים שערכו צדדים מתוך חופש ההתקשרות והחופש לעצב את החוזה כרצונם. התערבות זו נעשתה בדרך כלל בזהירות ומתוך ריסון שיפוטי, תוך מגמה לשמור על עיקרון חופש החוזים, כמו על עיקרון היציבות המשפטית.

ההיבטים השונים של חופש החוזים, הוכרו במשפט הישראלי. סעיף 24 לחוק החוזים[5] קובע שתוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו עליו הצדדים. יחד עם זאת, עקרון חופש החוזים, כמו עקרונות יסוד אחרים במשפט הישראלי, אינו עקרון מוחלט. על החופש הזה יש מספר מגבלות:
א.      תוכן בלתי חוקי -  הצדדים לא רשאים לעצב את החוזה כרצונם באופן מוחלט. כלומר: התוכן לא יכול להיות בלתי-חוקי. כך קובע סעיף 30 לחוק החוזים[6] : "חוזה שתוכנו בלתי-חוקי הוא חוזה בטל".
ב.      תוכנו של חוזה אינו יכול לסתור הוראות קוגנטיות- הוראות שהצדדים לחוזה אינם רשאים להתנות עליהן, והם חייבים לפעול ע"פ הכלל שקבוע באותן הוראות, כדלהלן:
  1. כשסותר את תקנת הציבור – דוגמה לכך ניתן לראות בפס"ד צים נ' מזיאר[7] שם דובר בחברת ספנות נוסעים שיצאה להפלגה עם הספינה כאשר תוך כדי ההפלגה הם לוקים בהרעלת מזון קשה, כשתובעים את החברה, היא מנסה להתנער מאחריות תוך שהיא מפנה את בית המשפט לתניית פטור שהופיעה בהסכם הנוסעים עם החברה: "החברה תהיה פטורה מכל נזק גוף שיגרם לנוסעים". החברה טוענת לעיקרון חופש החוזים. ביהמ"ש לא מקבל את הטענה של צים. השופט זילבר קובע, כי כבוד חופש החוזים במקומו מונח למול קדושת החיים. תקנת הציבור מחייבת שלא לתת תוקף לתניות פטור מסוג זה. כלומר ביהמ"ש לא מבטל את חופש החוזים אלא תקנת הציבור במקרה של חיים ומוות מבטלת חוזה מסוג כזה. דוגמה נוספת ניתן לראות בפס"ד לגיל טרמפולין נ' נחמיאס[8], שם דובר במקרה שנפצעים שני אזרחים תוך כדי שימוש במתקן טרמפולינות של החברה. כשבאים לתבוע את החברה על הנזקים, החברה טוענת לשלט שהיה תלוי שם: "החברה לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם למשתמש". ביהמ"ש פסק שאנו לא צריכים את פס"ד צים[9] כדי להבין שלשלט זה אין תוקף. כמובן שזאת תניית פטור שברור שאין לה תוקף. א. התנאי הזה לא היה חלק מתנאי החוזה היות והשלט, הוא ותוכנו, לא כתובים בשעת קניית הכרטיס (כריתת החוזה), אלא בתוך המתקן עצמו. ב. אין תוקף לתניית פטור בשלט זה היות וקדושת החיים ועניינים של חיים ומוות לא נכללים בתנייה כזו.
  2. תנייה בחוזה שאסרו או הגבילו צדדים מפנייה לביהמ"ש:  כך לדוגמה ניתן לראות בפס"ד לוין נ' לוין[10], השופט זמיר אמר שאותו סעיף שאסר על הצדדים לפנות לבית המשפט נוגד את תקנת הצבור. בית המשפט לא יתן יד לחוזה מסוג זה שאוסר על הצדדים לפנות לביהמ"ש היות וזה יגרום לאנדרלמוסיה מוחלטת.
 
סיכום
אין לזלזל בחשיבות עיקרון חופש החוזים. עיקרון זה בא לאפשר לצדדים לקבוע את הסדר ההתקשרות ביניהם באמצעות חוזים ככל שיפוץ לבבם וככל שהבנתם מגעת.  ואולם חופש החוזים נועד ליתן לצדדים מרחב תזוזה חופשית בעריכת חוזים, גם כאשר החוזה נוטה באופן ברור לטובת אחד מן הצדדים, מלבד מקרים חריגים כגון, חוזים אחידים אשר יביאו לביטול תנאי מקפח, או במקרים בהם תנאי החוזה מנוגדים לתקנת הציבור.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] סעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[2]ה"פ (חדרה) 2286-02-10 - אגמנס בע"מ נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (פורסם בנבו).
[3] מרדכי א' ראבילו ופבלו לרנר, על מקומו של המשפט ההשוואתי בישראל, מחקרי משפט כא 89, תשס"ד-2004, עמ' 90
[4] ס' 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[5] ס' 24 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[6] ס' 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
[7] ע"א 461/62, צים נ' מזיאר, פ"ד יז 1319.
[8] ע"א 285/73, לגיל טרמפולין נ' נחמיאס, פ"ד כט (1) 63, 78, 79.
[9] שם.
[10] ע"א 3833/93, ד"ר יוסי לוין נ' אילנה לוין ואח', פ"ד מח (2) 862.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים