_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> כללי >> האם קיימת חובה למסור מידע על מעלימי מס?

האם קיימת חובה למסור מידע על מעלימי מס?

מבוא

יודעים על מעלימי מס? רשות המיסים יצאה לאחרונה במבצע לפיו כל המביא מידע על מעלימי מס אשר יוביל בסופו של דבר לגביית כספי המס, יקבל נתח נאה מהסכום שיגבה מהנאשם, נתח היכול להגיע עד לכ- 20% מהסכום שיגבה.

מסירת מידע לרשויות המדינה בכלל ולרשויות המס בפרט נתפסת בעיני רבים כ'מלשינות', כפי שרבים מכנים את 'קו הצדק' בו ניתן למסור מידע על מעלימי מס 'מלשינון'. יחד עם זאת, חשוב לדעת, כי מטרת ה'מלשינון' היא להביא לחלוקה שווה של נטל המס בין האזרחים, והוא מהווה למעשה אחד הכלים החשובים המאפשרים להשיג מטרה זו ללא הוצאות מיותרות של העסקת פקידי מס שיבצעו מעקבים אחר מעלימי מס.

 

המלשינון - עשיית צדק או הלשנה?

"קו הצדק", סוחף אחריו וויכוחים לא מעטים בסוגיות של מוסר וצדק. בין היתר עולה הסוגיה האם מוסרי להלשין על 'מעלימי המס' לטובת הציבור בכללותו? או לחילופין האם השימוש שרשות המסים עושה באזרחים כ'מלשינים' ולעיתים גורמת שיסוי האחד בזולתו, האם הוא מוסרי? או בלשון אחרת, האם מסירת מידע על מעלימי המס יש בכך משום: "צדק צדק תרדוף"? או שמא יש בכך משום: "ולמלשינים אל תהי תקוה"?

אמנם, מחד, יש הרואים ב'מלשינון' הלשנה לכל דבר ועניין, ומייחסים אל מוסרי המידע סטיגמת 'מלשינים'. מאידך, דווקא יש הרואים ב'הלשנה' זו 'זכות' מהמעלה הראשונה. ראשית, בהעשרת הקופה הציבורית, אותה קופה ממנה נהנה כלל הציבור. ושנית, להביא לחלוקה צודקת ושווה של נטל המס בין האזרחים. חשבון פשוט מראה, כי העלמת מס בידי האחד והעשרת חשבון הבנק שלו כתוצאה מכך, מהווה נטל על האחר בהעלאת אחוז המס הנגבה, כפי שהיינו עדים בהעלאת המס לאחרונה.

מחד, יש הטוענים, כי מסירת מידע לרשות המיסים על אודות פלוני המעלים מס הינה מעשה מלשינות, ואכן בחוגים מסוימים דבק במוסר המידע סטיגמת ה'מלשינות', סטיגמת המלשין – המכֶה בלשון, כדברו של ירמיהו – עלולה לדבוק במי שידווח לרשות המיסים על מידע בדבר מעלימי המס. לא-בכדי נושאים שומרי-מצוות עיניהם לקב"ה, ומבקשים הם ממנו יום-יום, שלוש פעמים ביום, 'ולמלשינים אל תהי תקווה'.

בהקשר זה ראוי לציין, כי מכון כת"ר שמורכב מרבנים מרכזיים בציבור הדתי והחרדי, פרסם קריאה לבטל את היוזמה החדשה של רשות המיסים – ה'מלשינון' הנותן לציבור אפשרות לדווח על מעלימי המס.
לדברי המכון, "יצירת אוירה ציבורית בה כל אדם חושש מפני חברו שמא יום אחד יכעס עליו וידווח על מעשיו למס הכנסה, מערערת את היציבות החברתית ופוגעת בחוסנה של המדינה. אי לכך היה נכון מלכתחילה שלא להכריז על קיומה של האפשרות לדווח למס הכנסה על העלמת מס, וליצר אוירה ציבורית המעודדת תשלום מס ומגנה את מעלימי המס בדרכים אחרות".

עוד לדברי המכון, לעיתים מתלונן ברשות המיסים עלול לעבור על איסור ההלכתי של 'לשון הרע', כדי שלא לעבור על איסור זה על המתלונן לעמוד בתנאים מסוימים. 

שורשיה של סטיגמת ה'מלשינות' נעוצים עוד בימי קדם, כאשר אצל עם ישראל בחיי הגלות, היו המוסרים והמלשינים שנואים מאז ומקדם מאין כמותם, אם כי שנאה זו צמחה על רקע חיי הגלות, הרי אף הממלכתיות הישראלית שזכינו בה עם קום המדינה אינה גורעת בהרבה מן הסלידה במוסרים ובמלשינים שאליה הורגלנו כשעוד פזורים היינו בין האומות.

בסלידה ממלשינים אין עם ישראל יחידי סגולה, אלא היא אף מנת חלקם של כל עמי התרבות הדוגלים בכבוד האדם ובחירותו. רק תחת שלטונות טוטליטריים, כמו בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית, הועלתה חובת המלשינות לדרגת חובה אזרחית ומשפטית העדיפה על כל יחסי בני אנוש.

מאידך, יש הטוענים, כי מי שמעלים מס מבצע לא רק עבירה פלילית על חוקי המדינה, אלא גם עבירה מוסרית כנגד כל אחד מאיתנו האזרחים שמשלמים מיסים, וכך מבלי שהם נושאים בנטל המשותף, נהנים מעלימי המס מכל הזכויות והשירותים הציבוריים שהמדינה מעניקה מהכספים שלוקחים מאיתנו האזרחים שומרי החוק.

לטענתם, מעלימי המס, הם למעשה ה'טרמפיסטים' ו/או ה'טפילים' הרוכבים על גבם של משלמי המיסים, על גבו של כל אחד ואחד מאיתנו המקפיד לשלם מיסים כחוק, ומהווים הם נטל על החברה. אי לכך, הם רואים ב'הלשנה' לרשות המיסים לא אחר מאשר 'פטריוטיות' ועזרה למדינה, באמצעות הגשת תלונה ל'קו הצדק' הם עוזרים לגבות עוד מיליארדי שקלים לקופת המדינה, ולהביא לרווחה כלכלית וסוציאלית כאחד.  

יחד עם זאת, מאחר ולמעשה במרבית המקרים אזרחים חוששים לדווח לרשות המיסים, שמא יבולע להם בהיוודע הדבר, הן מהסטיגמה האופפת את המלשינים והן מחשש שיצטרכו להתעמת עם המעלים. ובייחוד כך, שחוג היודעים על התכנון, חוג אנשים מצומצם הוא. ועוד, נטייתו הטבעית של אדם מן היישוב היא למשוך ידו ולהרחיק עצמו מכל הקשור במעשי-עבירה, ולו כדי שלא לסבך עצמו באשר אינו שלו.

כל אלו ועוד, אילצו את רשות המיסים להציב גמול הולם בצידה של המלשינות, על ידי הענקת נתח נאה מהסכום שנגבה מהנאשם, ועם מצוקת חוסר המזומנים בקופה הציבורית הורחב המבצע לשכר הולם למוסרי המידע אף על מעלימי מס שהתנהל נגדם הליך אזרחי, כל זאת כדי לעודד את הציבור למסור את המידע.

 

האם קיימת חובה למסור מידע על מעלימי מס?

אמנם, אי מניעת פשע היא עבירה פלילית לפי ס' 262 לחוק העונשין, עבירה המתייחסת לאי מסירת מידע לגבי עבירות מסוג פשע שטרם בוצעו, קרי עבירות שנקבע להם מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים. אם כן, לכאורה קיימת חובה חוקית במסירת מידע על אנשים העומדים לבצע עבירות של העלמות מס מסוג פשע.

אלא שבפועל העמדה לדין בגין אי מניעת פשע במדינת ישראל נדירה ביותר, היא יוחסה עד כה לאי מניעת פשעים אשר היוו סכנה לשלום הציבור. כך לדוגמא, בשנת 1986 הורשע בעבירה זו אהרון גילה, קצין המינהל האזרחי בנפת רמאללה, שידע על כוונתם של חברי המחתרת היהודית להניח מטעני חבלה במכוניתו של ראש עיריית אל-בירה, אך לא דיווח על כך. מהמטענים נפצע קשה חבלן משטרה שנשלח לפרקם.

דוגמא נוספת, בשנת 2001 הורשעה בעבירה זו מרגלית הר-שפי, שנדונה לתשעה חודשי מאסר בפועל על שלא דיווחה על כוונותיו של יגאל עמיר לרצוח את יצחק רבין, חרף טענתה שלא האמינה שהוא מתכוון לעשות זאת.

שני כתבי אישום נוספים על אי מניעת פשע, אשר הוגשו בעקבות הרשעתה של הר-שפי, הסתיימו בזיכוי הנאשמים. הנאשמים היו אבישי רביב  שהועמד לדין גם הוא בפרשת רצח יצחק רבין, וסטודנטית ערבייה  במכללת צפת אשר ירדה מאוטובוס שהתפוצץ בעקבות אזהרה של מחבל מתאבד שהציע לה לברוח מהאוטובוס. אם כן, לא סביר שאי מניעת פשע מסוג העלמת מס, כלומר אי דיווח על אזרח המעלים מס, יהיה בו משום העמדה לדין.

 

סיכום  

יש הרואים ב'הלשנה' לרשות המיסים תופעה פסולה של 'ולמלשינים אל תהי תקווה', תופעה בה אנשים מחפשים להתעשר דרך מפלתו של האחר והעמדתו לדין, ומנגד יש הרואים ב'הלשנה' תופעה מבורכת של 'צדק צדק תרדוף', לדבריהם זו זכות מהמעלה הראשונה, הן בהעשרת הקופה הציבורית, והן בחלוקה שווה של נטל המס בין האזרחים, כיוון שמניעת העלמת מס מעשירה את הקופה הציבורית ובאופן עקיף מורידה את נטל המס על כלל האזרחים.

לדבריהם, במקום להתלונן נגד כל אותם שרים וחברי ממשלה שהעלו לאחרונה את המיסים, ראוי לבוא בתלונות נגד כל אותם מעלימי המס למיניהם, אלו הם שהעלו למעשה באופן עקיף את נטל המס על כלל אזרחי ישראל. לדבריהם, המעשה האפקטיבי ביותר הוא הלשנה לרשות המיסים.
 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים