_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 

                                   
            
דף הבית >> סוגיות משפטיות >> בקשה לפקודת ביזיון בית משפט

 

בקשה לפקודת ביזיון בית משפט

מבוא

בסמכות בית המשפט לכוף אדם לציית לפסק דין שיצא מלפניו. פסק דין שניתן על ידי בימ"ש המצווה על עשיית מעשה או האוסר לעשות כל מעשה, והאדם אליו מופנה פסק הדין מפר את פסק הדין, מוקנית סמכות לבית משפט בהתאם לסמכותו על פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט[1], לכוף את האדם זאת לרבות על ידי הטלת קנס ו/או מאסר.

במאמר זה נעסוק בתכלית פקודת ביזיון בימ"ש, האם התכלית עונשית או מכשיר משפטי? כמו"כ נעסוק בבתי המשפט להם מוקנית הסמכות לדון בהתאם לפקודה זו. ולבסוף נביא את פרשנותו המרחיבה של בימ"ש העליון לפקודה.


המסגרת הנורמטיבית

תכלית פקודת ביזיון בית משפט

פקודת בזיון בית-המשפט מכילה הוראות לפיהן מוסמכת ערכאה שיפוטית להטיל על אדם קנס או מאסר שאינו קצוב בזמן, במטרה להביאו לציית לכל צו שניתן על ידה.

בין היתר בסמכות בימ"ש לכוף עד לבוא ולהעיד לפניו, כפי שסעיף 5 לפקודת ביזיון בית המשפט[2] קובע כי:

"סירב עד להיחקר עפ"י החוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לפניו כחוק, ולא הראה כל טעם צודק לסירובו, רשאי בית המשפט לתתו מיד במאסר למועד שלא יעלה על חודש אחד, חוץ אם הסכים בינתיים, לפני סיום המשפט, להיחקר ולהשיב על שאלות".
זאת ועוד, בעניין הפרת צווים ופסקי דין של בימ"ש, קובע סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט[3]  כי:
"(1) בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה."
יחד עם זאת, קובע סעיף 6(2) לפקודה[4]  כי:
"(2)  לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא ינתן נגדו צו כזה."
בע"פ 5177/03 שמואל מור נ' דנציגר – משק פרחים "דן"[5], נדונה שאלת תכליתו של סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. בית המשפט הנכבד קבע כי תכליתו של סעיף 6 הנ"ל איננה עונשית, אלא מטרתו היא להבטיח את מימושם וקיומם של צווי בתי המשפט, כלומר מדובר בהוראת חקיקה הצופה פני עתיד.

עוד קבע בית המשפט הנכבד, בדעת הרוב לעניין זה כי בסמכותו של בית המשפט הנכבד להטיל סנקציה מיידית בשל הפרת צו בית משפט, ולא רק הטלת סנקציה על תנאי.

בית המשפט הנכבד ציין בהקשר זה כי יש לאפשר את הטלת הקנס המיידית כדי לשמר את המשמעות והאפקטיביות של פקודת בזיון בית משפט, שאם לא כן יתרוקן אמצעי זה להבטחת קיומם של צווי בתי משפט מכל תוכן ממשי. כבוד הנשיא ברק קבע בעניין זה כי[6]:
"לדעתי, האפשרות להטיל סנקציה של קנס שתוקפו מיידי עולה בקנה אחד עם תכליתו (האזרחית) של סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט, הנוגעת לאכיפה יעילה של צווי בית-המשפט. יש לשמור על פקודת בזיון בית המשפט כמכשיר משפטי יעיל ומרתיע... אכן, סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, כפי שתוקן לאחרונה, קובע כי הפרת הוראה של בית משפט, ככזו, הינה עבירה פלילית. אולם אין די במכשיר הפלילי. העובדה כי מפר צו בית משפט ידע כי אין להטיל עליו סנקציה מיידית תפגע קשות בהיותו של כלי הביזיון מרתיע, ותפגע באפקטיביות האכיפתית שלו. היא יכולה לעודד זלזול בצווי בית-המשפט. חשש זה אינו חשש ערטילאי או חדש למרבה הצער...על רקע זה אין להבין את הליכי הביזיון האזרחי כמי שנוגעים רק לצדדים המתדיינים, אלא כי גם לחברה כולה יש אינטרס מהותי ביותר בכיבוד הוראותיו... על כן, הטלת קנס על אתר יכולה לשכנע את מפר הוראות בית-המשפט כי המשך אי הציות להוראה השיפוטית אינה כדאית."
השופטת חיות הוסיפה לעניין זה כי[7]:
"...ניתן בהחלט להעלות על הדעת מקרים שבהם הפרת הצו בעבר הייתה כה קשה ובוטה עד כי ניסיון העבר מצדיק נקיטת אמצעים מידיים נגד המפר, על מנת להמריצו באופן יעיל שלא להמשיך בהפרת הצו."


הסמכויות לאכיפת פסק הדין

יש להדגיש, כי לא כל ערכאה משפטית מוסמכת לכוף צווים ו/או פסקי דין של ערכאה אחרת ו/או אף של עצמה, המחוקק הקנה סמכות רק לבית משפט העליון, המחוזי והשלום.
משכך, פס"ד של בית הדין לעבודה, בית הדין הרבני, המפקחת על המקרקעין וכו', ניתן לאכוף רק באחת מהערכאות המוזכרות לעיל. לשם כך, יש להגיש "בקשה לפקודת ביזיון בימ"ש".  


הצדדים בגינם ניתן להטיל אחריות לביזיון בימ"ש

האם ניתן להטיל אחריות בגין ביזיון בימ"ש אף על אדם שלא היה צד להליך השיפוטי ו/או לפסק הדין שהופר?
בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח'[8], שם דובר על צו שניתן כנגד חב' מוניות להימנע מאסיפת נוסעים בנתב"ג, כאשר אחד מנהגי המוניות החליט על דעת עצמו להמשיך ולאסוף נוסעים מנתב"ג, ולהגנתו טען כי הצו הופנה כנגד חב' המוניות ולא נגדו, עוד טען כי לא היה צד להליך ולא ניתנה לו ההזדמנות לטעון טענותיו בטרם הוטל עליו האחריות.

על זאת, קבע כב' השופט אהרון ברק תוך שהוא מרחיב את פרשנות פקודת ביזיון בימ"ש, כי ניתן להטיל על אדם קנס בגין ביזיון בימ"ש וזאת אף כאשר הצו שהופר לא התייחס לצד המפר, כל מקרה שבו הצד המפר מונע מלמלא אחר הוראות שניתנו בצו של בימ"ש, קבע כב' השו' ברק, ניתן להטיל עליו אחריות ולקונסו.
 

סיכום

ניתן להטיל על אדם קנס בגין ביזיון בימ"ש וזאת אף כאשר הצו שהופר לא התייחס לצד המפר. בהתאם לפקודת בזיון בית משפט, מוסמך בימ"ש לכוף את האדם זאת לרבות על ידי הטלת קנס ו/או מאסר. את הבקשה לביזיון בימ"ש יש להגיש לבימ"ש השלום, המחוזי והעליון בלבד. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] פקודת בזיון בית משפט, חא"י, פרק כ"ג
[2] סעיף 5, שם.
[3] סעיף 6(1), שם.
[4] סעיף 6(2), שם.
[5] בע"פ 5177/03 שמואל מור נ' דנציגר – משק פרחים "דן" (4.4.2004, טרם פורסם).
[6] שם, פיסקה 4
[7] שם, פיסקה 1
[8] ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח', פ"ד לד(4) 232. (24.6.1980).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים