_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  viph120@gmail.com 

                                   
            
דף הבית >> סוגיות משפטיות >> גילוי ועיון במסמכים >> זכות גילוי ועיון מסמכים

 


גילוי ועיון במסמכים

מבוא

הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי-הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבודקה ולהכין חומר ראיות לסתור[1].

לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל-דין לקבל מידע על מסמכי היריב בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש, ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות[2].

הכלל האמור אין כוחו יפה, בהכרח, לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו. מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית-המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול-דעת שלא להתירו[3].


לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. לרשימת הסייגים ראו: מאמרנו: הסייגים לזכות גילוי מסמכים. בהבדל בין גילוי מסמכים כללי לבין גילוי מסמכים ספיציפי, ראו מאמרנו: ההבדל בין גילוי מסמכים כללי לבין גילוי ספיציפי.

הערה: מאמר זה נכתב בטרם הוחלו תקנות סדר הדין החדשות, יתכן כי חלו שינויים, לעיון בתקנות החדשות ראו מאמרנו: סיכום תקנות הסדר הדין החדשות.

מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.

המסגרת הנורמטיבית

הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי[4], התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). הליכים אלו מבטיחים כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" כדי למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי[5].

המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת[6]. חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד[7].

בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט[8].  ודוק, לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהייה הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות[9].

גילוי מסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. חובתו של בעל דין במסגרת הליך גילוי המסמכים הינה לחשוף הן מסמכים "מועילים", הן מסמכים "מזיקים"[10]. על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה[11].

היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין ובית משפט שלערעור ככלל, לא ייטה להתערב בו[12]. בית משפט זה ממעט להתערב בשיקול דעתו של שופט הערכאה הראשונה בעניין גילוי מסמכים, והוא יטה לעשות כן רק אם עסקינן בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת, או שאינה לוקחת בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות[13], או כאשר ההחלטה נוגדת את הדין, או גורמת לעיוות דין[14].

יחד עם זאת, חובת הגילוי והזכות לעיון במסמכים אינן מוחלטות. את העיקרון בדבר חובת הגילוי יש לאזן מול ערכים אחרים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים[15]

ההבדל בין עיון במסמכים לבין גילוי מסמכים
למרות שהדברים פשוטים וברורים, ראוי לחדדם בהקשר זה, כי מבחינת תקנות סדר הדין האזרחי גילוי מסמכים ועיון במסמכים הם שני הליכים שונים[16]. בעניין גן צבי[17] שנינו מפי כב' השופט גרוניס לאמור:
"כל אשר נדרש בעל דין לעשות בשלב גילוי המסמכים הוא לגלות בתצהיר האם המסמכים המבוקשים נמצאים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו. גילוי המסמכים אינו תחליף לשלב ההוכחות... . מקומה של טענה של בעל דין כי המסמכים אינם נמצאים ברשותו היא בתצהיר גילוי המסמכים עצמו. אין טענה זו יכולה לשמש עילה שלא ליתן צו גילוי".

הזיקה בין הליך גילוי המסמכים לבין הליך העיון ברורה ונהירה שכן "מרגע שמוזכר מסמך בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו הופך הוא בר עיון, אלא אם קיימת בפיו של בעל הדין עילה הפוטרת אותו מחובת ההצגה לעיון, כגון טענת חיסיון..."[18].

סיכום
מטרתו של גילוי מסמכים הוא, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית-המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול-דעת שלא להתירו[19]. "היקף הגילוי המוטל על בעל הדין הנדרש לחשוף את המסמכים שברשותו מתייחס למסמכים רלבנטיים לסכסוך שעל הפרק, היינו מסמכים הנוגעים לפלוגתאות שבמחלוקת בין בעלי הדין"[20].

בנוסף קיימים סייגים נוספים בהם בימ"ש לא ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים, כגון: כאשר הדבר יגרום להכבדה במידה בלתי סבירה או כאשר קיים חיסיון על המסמך המבוקש. יחד עם זאת, ראוי לציין, כי לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 

[1] רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, נה (1) 515, 520 (1999) (להלן: עניין סוויסה).
[2] שם, עמ' 520.
[3] שם.
[4] בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).
[5] רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם בנבו, 14.8.2005) (להלן: עניין פלץ).
[6] ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (פורסם בנבו, ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007).
[7] בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008).
[8] רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995) (להלן: עניין בנק איגוד); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002) (להלן: עניין שמשון).
[9] ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: עניין כיאט); רע"א 9322/07Gerber Products Company   נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 15.10.2008).
[10] עניין סוויסה, לעיל, בעמ' 520.
[11] עניין בנק איגוד, לעיל, בעמ' 60.
[12] עניין כיאט, לעיל, בעמ' 164; רע"א 592/07 צמרת גני חדרה בע"מ נ' קרטה (פורסם בנבו, 27.2.2007).
[13] עניין שמשון, לעיל, בעמ' 196.
[14] רע"א 8337/08 אנקום גרופ בע"מ נ' מגדל חיים (חיפה) בע"מ (פורסם בנבו, 16.12.2008).
[15] ראו, למשל: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי (פורסם בנבו, 27.6.2006); משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי: הלכה ומעשה כרך א' 782-780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007).
[16] עניין פלץ, לעיל; רע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי, (פורסם בנבו 21.4.09).
[17] שם.
[18] דברי כב' השופט גרוניס בע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, (פורסם בנבו, 23.8.06).
[19] שם, עמ' 520.
[20] ד' שוורץ, סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות, תשס"ז, בעמ' 321.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים