_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> סוגיות משפטיות >> הפסקת תובענה
 

הפסקת תובענה

מבוא

תובע שהגיש תביעה או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, רשאי לבקש מבית המשפט או הרשם להפסיק את תביעתו, על מנת להמשיכה בשלב מאוחר יותר וזאת בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[1]. הפסקת תובענה כמו מחיקת תובענה, אינה מהווה מעשה בית דין וניתן להגיש תובענה חדשה בשל עילה דומה[2].

הפסקת תובענה על-פי הוראות תקנה 154 לתקנות כמוה כמחיקת תובענה[3], אפשר שהפסקה זו תותנה בתנאים שונים על פי השיקולים שהותוו בפסיקה, ובראשם – מניעת רכישת יתרון לא הוגן על ידי התובע[4]. תנאים אלה עשויים להיות מוגבלים בזמן. עם זאת, הפסקת תובענה בהתאם לתקנה 154 לתקנות משמעותה שהדיון בתביעה המקורית הסתיים.

במקרים בהם בימ"ש יוזם ו/או כופה על הצדדים הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "הפסקת תובענה ביוזמת בימ"ש". בבחינת שיקולי בימ"ש בבואו להחליט האם להפסיק את התובענה, ראו מאמרנו: "שיקולי בימ"ש בבואו להיענות להפסקת תובענה"המקרים בהם בימ"ש לא מאשר הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "המקרים בהם בימ"ש לא יענה להפסקת תובענה"


הערה: מאמר זה נכתב בטרם הוחלו תקנות סדר הדין החדשות, יתכן כי חלו שינויים, לעיון בתקנות החדשות ראו מאמרנו: סיכום תקנות הסדר הדין החדשות.

מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.

המסגרת הנורמטיבית
הפסקת תובענה היא עוד דרך לסיום ההליך המשפטי, המיועדת בעיקר למצבים של חולשה בראיות התובע או חוסר יכולת זמנית להביא ראיות.

לדוגמא: הוגשה תביעה שבמסגרתה הביא התובע חוות דעת מומחה מטעמו וכן עדים מטעמו. עד מרכזי מסויים בתיק אינו זמין בתקופה הקרובה. במקרה כזה, אם התובע יבקש למחוק את התביעה על מנת להגיש אותה בשלב מאוחר יותר, יאלץ להתחיל הכל מחדש, ולאבד את היתרון של חוות הדעת ובעדויות שכבר קיימות בתיק[5].

הפתרון במקרה הזה הוא להגיש בקשה להפסקת התובענה עד שניתן יהיה להעיד את אותו העד. בפועל, התיק אומנם נסגר, אולם לא נוצר מעשה בית דין, וניתן יהיה להגיש תובענה חדשה ולהמשיך את הדיון עם הראיות שהובאו בעבר[6].

בקשה להפסקת התובענה ניתן להגיש בכתב או בעל פה במהלך הדיון ללא הודעה מוקדמת. בית משפט או הרשם רשאי בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש להפסיק את התובענה ואם הרשה יפסוק גם בהוצאות המשפט[7].

אם סירב בית המשפט לבקשה והתובע לא ממשיך בתובענה – רשאי בית המשפט לדחות את התובענה, שאז התוצאות יהיו שאינו יכול להגישה שוב מחדש, מאחר ודחיית התובענה מהווה מעשה בית דין[8].

הפסקת תובענה על-פי הוראת תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[9], (להלן: התקנות) כמוה כמחיקת תובענה, במובן זה שבשני המקרים ניתן לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה ולא ניתן יהיה לטעון להשתק עילה[10].

אלא שמחיקת תובענה על פי הוראת תקנה 156 לתקנות[11], הינה במצב בו היה חוסר מעש מצידו של התובע, כאשר מדובר במחיקת תובענה, הדבר נעשה, ככלל, בניגוד לרצון התובע, שהמחיקה נכפית עליו, בדרך כלל לבקשת הנתבע.

אולם, כאשר התובע הוא המעוניין להפסיק את הדיון בתובענה שהגיש, תרופתו היא לבקש מבית המשפט שיתיר לו להפסיק את תביעתו במסגרת הוראת תקנה 154 לתקנות. הפסקת התובענה מסורה לשיקול דעת בית המשפט.

כאשר בית המשפט מורה על הפסקת תובענה, אין לדבר על "חידושה" לאחר מכן, אלא על הגשת תובענה חדשה. הביטוי "חידוש" עלול להטעות. לא מדובר בהחייאת התביעה שהופסקה, אלא בהגשת תביעה חדשה לכל דבר ועניין, שיינתן לה מספר תיק חדש. אין להגיש, למשל, בקשה לחידוש התובענה בתיק המקורי שההליך בו הופסק. ככל שבתובענה החדשה נשמרת זיקה להליך שהופסק, הרי שמקורה בהחלטת ההפסקה ובכפוף למה שנאמר בה[12].
אף תקנה 155 לתקנות מדברת על "תובענה חדשה" ולא על "חידוש תובענה" ועולה ממנה כי לאחר שמופסקת תובענה יש להגיש "תובענה חדשה". מכאן, שככלל, הגשת תובענה חדשה באותה העילה, לאחר הפסקת קודמתה, כרוכה בתשלום אגרה, כל עוד לא קיים או לא ניתן פטור מתשלומה על יסוד הוראה בדין המורה על מתן פטור כאמור או מאפשרת זאת[13].

הפסקת תובענה על-פי הוראת תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[14], כמוה כמחיקת תובענה, במובן זה שבשני המקרים ניתן לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה ולא ניתן יהיה לטעון להשתק עילה[15]. כאשר בית המשפט מורה על הפסקת תובענה, אין לדבר על "חידושה" לאחר מכן, אלא על הגשת תובענה חדשה. לא מדובר בהחייאת התביעה שהופסקה, אלא בהגשת תביעה חדשה לכל דבר ועניין, שיינתן לה מספר תיק חדש[16].

 

מתי הפסקת תובענה מהווה מעשה בית דין?

הפסקת תובענה על-פי הוראת תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[17], כמוה כמחיקת תובענה, במובן זה שבשני המקרים ניתן לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה ולא ניתן יהיה לטעון להשתק עילה או למעשה בית דין[18]. אלא שכאשר בית המשפט מסרב לבקשת הפסקה לפי תקנה 154, ולאחר מכן אין התובע ממשיך בתובענתו, או אז רשאי בית המשפט לדחות את התביעה ודחייה זו משמעה "מעשה בית דין", שלא יוכל שוב להגישה כלל.
 

המסגרת הפרוצדוראלית

בעל דין המעוניין לבקש מבית משפט הפסקת התובענה, עליו לנקוט בדרך של "המרצת פתיחה", או במסגרת בקשה בעל פה במהלך הדיון (ללא צורך בידוע הנתבע בשלב מוקדם יותר) [19].
 

סיכום

הנוסח של תקנה 154 כיום הוא בגדר החמרה עם מי שמבקש להפסיק תובענה בהשוואה לתקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938, כמשתמע מלשון החוק, ההיענות לבקשה לפי תקנה 154 נתונה לשיקול-דעתו של בית המשפט בכל שלב משלבי הדיון, זאת בניגוד לעבר, שהדבר היה נתון אך ורק לשיקול דעתו הבלעדי של התובע המבקש להפסיק את התובענה בתוך ה-14 יום לאחר הגשת כתב ההגנה.

הפסקת תובענה, כמוה כמחיקת תובענה, אין היא יוצרת מעשה-בית-דין[20] ובית המשפט קנה שיקול-דעת אם ייעתר לבקשה להפסקת תובענה, אם לאו. שיקול דעתו של בימ"ש להפסיק התובענה או לאו הינה רחבה[21]. כך, למשל, ייעתר בית-משפט לבקשה להפסקת תובענה, אם עד שהוזמן לא הופיע ובעדיו לא יוכל תובע להוכיח תביעתו[22].
יחד עם זאת, ראוי לציין, כי לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).
[2] תקנות 527ו- 155 לתקנות; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 450, להלן: "זוסמן".
[3] רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' קבודי (פורסם בנבו, 8.7.2012). להלן: "עניין קבודי".
[4] שם, בפסקה 6, והאסמכתאות שם.
[5] שם, בעמ' 451.
[6] שם.
[7] תקנה 154 (ב) לתקנות.
[8] תקנה 154 (ג) לתקנות.
[9] תקנה 154 לתקנות.
[10] ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738 (1992) להלן: "עניין רוזין".
[11] תקנה 156 לתקנות.
[12] עניין קבודי, לעיל.
[13] שם.
[14] תקנה 154 לתקנות.
[15] עניין רוזין, לעיל.
[16] עניין קבודי, לעיל ה"ש 7.
[17] תקנה 154 לתקנות.
[18] עניין רוזין, לעיל ה"ש 13. ע"א 682/81 יונית רבקה פריד נ' יוסף פריד, לו (2) 695 (1982).
[19] ע"א (ת"א) 79/59 שטין נ' הסוכנות היהודית לא"י, פ"מ יט 408 (1959).
[20] תקנות 527ו- 155 לתקנות; זוסמן, לעיל.
[21] ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ , לא (3) 515 (1977).
[22] שם, בעמ' 451.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים