_____________

 

_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית - 80 ש"ח למאמר
לרכישה לחץ
כאן

 
_____________
 

  

מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> אשרת בן זוג זר >> אשרה / ויזה לבת זוג זרה שהתגרשה או התאלמנה
אשרה לבת זוג זרה שהתגרשה או התאלמנה


מבוא
נישואין בין אזרחים זרים לבין אזרחים ישראליים הפכו לתופעה נפוצה שהולכת וצוברת תאוצה, בין היתר, בעקבות התקדמות הגלובליזציה בעידן האינטרנט, ובעקבות כניסתם לישראל של אלפי אזרחים זרים למטרות תעסוקה.

בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו בין שנשוי לו ובין שחי עימו חיים משותפים (ידועים בציבור). לא אחת נתקלים בני הזוג בקשיים שמציב בפניהם משרד הפנים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב אף בסירוב שרירותי להסדיר מעמד לבן הזוג הזר וגירושו מהארץ, מה שלעיתים מוביל לתוצאה מצערת של פירוד כפוי בין בני הזוג.

קשיים אלו צוברים תאוצה בעיקר כאשר דרכיהם של בני הזוג נפרדות, אם בשל גירושין ואם בשל פטירת בן הזוג הישראלי, כאשר בדרך כלל נדרשת בת הזוג הזרה לעזוב את הארץ באופן מיידי וזאת אף אם עברו מספר שנים לא מועטות בהם בת הזוג הזרה חייה עם בן זוגה הישראלי וכתוצאה מכך חייה ומהוויה  השתרשו בארץ. 

במאמר זה נפרט את המקרים בהם רשאית בת הזוג להישאר בארץ והמקרים בהם תיאלץ לעזוב את הארץ, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליות. יחד עם זאת נדגיש, כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לשלל הקריטריונים האופפים אותו, לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון בני הזוג לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושה של בת הזוג הזרה.

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 7 לחוק האזרחות דן בהתאזרחות של בעל ואישה, והוא קובע:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקימו בו התנאים שבסעיף 5[א] או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
אכן, בהצעת חוק האזרחות[1], הוצע, כי נישואין יעניקו אזרחות מיום הנישואין[2], אך הצעה זו לא נתקבלה על-ידי הכנסת, אשר החליפה את ההסדר המוצע בהסדר, לפיו נישואין מקלים על הדרישות שיש למלא, אך אינם מייתרים את שיקול הדעת של שר הפנים[3].

בכך הצטרפה ישראל לרשימה ארוכה של מדינות, השוללות את העיקרון כי נישואין עצמם (או פירוקם) מביאים לשינוי אוטומאטי באזרחות בני הזוג, והכירה בעקרון עצמאות האזרחות, לפיו התאזרחותו של בן-זוג נקבעת על-פי תנאיו שלו, תוך מתן הקלה מסוימת בהתחשב בנישואין[4].

נמצא, כי בן-זוג יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות, גם אם לא נתקיימו בו התנאים המיוחדים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות, אך הוא יכול לקבל אזרחות ישראלית, רק אם ביקש זאת, ואם שר הפנים "ראה זאת לנכון", כאמור בסעיף 5(ב) לחוק, כך פורשה הוראה זו בעבר[5].

לשר הפנים ניתן איפוא שיקול-דעת ("אם ראה זאת לנכון"), אם להעניק אזרחות ישראלית לבן-זוג של אזרח ישראלי. שיקול-דעת זה הוא שיקול-דעת מינהלי רגיל, וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המינהלי באשר לשימוש בשיקול-דעת מינהלי, כפי שפסק השופט זילברג בג"צ 328/60 מוסא נ' שר-הפנים[6]:
 "אמנם נאמר שם: 'אם ראה זאת [השר] לנכון', אבל דיסקרציה זאת איננה דיסקרציה חפשית, חלים עליה כל הכללים החלים, לפי פסיקת בית-משפט זה, על כל שאר הפעולות של הרשות המבצעת. והיה אם השר ידחה את בקשת התאזרחותו של המבקש מתוך שרירות-לב, או מטעמים פסולים כגון הפליה גזעית, הפליה פוליטית וכדומה, הרי יש דין ויש דיין בישראל, ובית-המשפט יצווה עליו לתת את תעודת האזרחות בדרך שנקבעה בחוק"[7].

סמכויותיו של משרד הפנים
על פי החוק מוקנית הסמכות למתן אשרות ורשיונות ישיבה לשר הפנים. הלכה היא כי לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל[8]. זאת, בהתאם לעקרון הריבונות מכוחו יש למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים להיכנס לתחומה או להרחיקם כאשר אינם רצויים עוד[9].

עם זאת, בית משפט חזר וקבע כי שיקול דעתו של שר הפנים לעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול הדעת של כל רשות מינהלית אחרת[10].

חוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים אף להורות על הרחקתם של זרים מן הארץ. עד לתיקונו בשנת 2001 הורה סעיף 13(א) לחוק כי "מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, רשאי שר הפנים לתת עליו צו גירוש אם נמצא בישראל בלי רשיון ישיבה". בפסיקתנו נקבע כי אף שהסמכות להורות על הרחקתו של זר הינה סמכות רחבה ביותר, הרי בה בעת נתונה היא לביקורתו של בית המשפט על פי כל עילות הביקורת הנוהגות במשפט המנהלי[11].


המקרים בהם יש להעביר את התיק לוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים

במקרה בו פקע קשר הנישואין בשל גירושין ולבני הזוג ילדים משותפים: יועבר התיק לדיון בוועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:
  1. בן /בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קיבל רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג.
  2. בן/בת הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג.
  3. לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים אתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם וצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים.
במקרה בו פקע קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי ולבני הזוג ילדים משותפים: יועבר התיק לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית בהתקיימות בתנאים המפורטים להלן:
  1. בן /בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קיבל רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג.
  2. לבני הזוג ילדים המצויים במשמורת בן הזוג הזר. במידה והילדים אינם מצויים במשמורת בן הזוג הזר, תיעשה פנייה לשירותי הרווחה על מנת לקבל מידע רלוונטי בעניין השמתם ומשמורתם של הילדים.
במקרה בו פקע קשר הנישואין בשל פטירת בן הזוג הישראלי ולבני הזוג אין ילדים משותפים: יועבר התיק לדיון בוועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:
  1. בן /בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קיבל רישיון ישיבה בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג.
  2. בן הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג קודם פטירת בן הזוג הישראלי .
  3. לא היה ספק בכנות הקשר בין בני הזוג לאורך ההליך המדורג .
  4. היה והתקיימו התנאים לעיל, התיק עובר לדיון בועדה, ייערך לבן הזוג הזר שימוע בלשכת רשות האוכלוסין באזור מגוריו, לבחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו למדינת אזרחותו (ובכלל זה, משך התקופה בה שוהה הזר בישראל, קיומם של קרובי משפחה של הזר בארץ או בארץ מוצאו ומידת התערותו בחברה הישראלית. העתק מן השימוע יונח בפני חברי הועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן ומידת קיומה של זיקה ממשית וחזקה של המבקש למדינת ישראל יותר מזיקתו למדינה הזרה.
בכל מקרה בו בדעת ראש הדסק במטה הרשות שלא להביא את עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה , יובא המקרה להכרעתו של ראש תחום אשרות ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אשר יבחן היעדר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים העברת המקרה לדיון בפני הועדה.

סוף דבר
נמצינו למדים, כי למשרד הפנים, מוקנית סמכות שבשיקול דעת לסרב או לאשר במקרים מסוימים ליתן אשרת שהייה ו/או כל אשרה אחרת, כאשר הוועדה לעניינים הומניטאריים בוחנת כל מקרה לגופו ומכריעה. יש להדגיש כי החלטתה של הוועדה אינה סופית ונתונה לביקורת ולשינוי אם בדרך הגשת ערר ואם בדרך הגשת עתירה מנהלית.

לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון בני הזוג לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושו של בן הזוג הזר, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 
 



[1] הצעת חוק האזרחות, תשי"ב-1951
[2] סעיף 6 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952.
[3] ראה ד"כ 11 (תשי"ב) 1688- 1700, וכן 82  1970,jerusalem) m.d. gouldman, israel nationality law).
[4] ראה effect of marriage On nationality of women, convention on the nationality of married ( 1962,.u.n) women historical background and commentary
[5] בג"צ 31/53 נביה נ' אלוף פיקוד הצפון ואח',  פ"ד ז 587; פ"ע יג 182 (1953).
[6] בג"צ 328/60 מוסא נ' שר-הפנים, פ"ד טז 69 (1962).
[7] שם, בעמ' 74.
[8] בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992) (להלן: פרשת קנדל); בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002); עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 9.2.05) בפס' 9 (להלן: פרשת חמדאן); עע"ם 9018/04 מונא נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 12.9.05).
[9] בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); פרשת קנדל הנ"ל, בע' 520; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995); בג"ץ 4370/01 לפקה נ' שר הפנים, פ"ד נז(4) 920, 930 (2003) (להלן: פרשת לפקה).
[10] ראו, למשל: פרשת קנדל הנ"ל, בע' 528; בג"ץ 2828/00 קובלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נז(2) 21, 28 (2003); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 525 (1997); פרשת חמדאן הנ"ל, בפס' 9 לפסק הדין.
[11] ראו: בג"ץ 282/88 עווד נ' יצחק שמיר, ראש הממשלה ושר הפנים, פ"ד מב(2) 424, 434 (1988); בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 770 (1999); פרשת לפקה הנ"ל, בע' 931-930.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס
לייבסיטי - בניית אתרים