הליך הגישור - במאמר זה נפרט את ההבדל בין בוררות לגישור, היתרונות שבהליך הגישור לעומת הליך הבוררות, הזכויות העומדות לצדדים בגישור, הפסקת הגישור, סמכויותיו וחובותיו של המגשר ועוד..

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נתמקד בגדרי הכלל "השתק עילה".

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נתמקד בגדרו של הכלל "השתק פלוגתא".

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים - "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא". במאמר זה נבאר את תחולתו של הכלל "מעשה בית דין".

דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בשיטת המשפט הישראלי. ככלל תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית הינה שבע שנים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, במאמר זה ננסה להתחקות אחר החריגים.

לא אחת, שאלתם עצמכם: 'האם שווה לי לקחת עו"ד'? 'בהנחה ואני יזכה במשפט, האם בימ"ש יפסוק לטובתי את כל שכר הטרחה ששילמתי לעו"ד?' במאמר זה ננסה לתת תשובות ומענה לשאלות אלו.

השתק שיפוטי - מהו? האם תחולתו תלויה בהצלחת בעל דין במשפט הראשון?

דוקטרינת השיהוי מקורה בדיני היושר האנגליים. ניתן לדחות תביעה שהוגשה באיחור ניכר בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. במאמר זה נפרט את תנאי הסף האופפים את טענת השיהוי.

יישומה הקלאסי של דוקטרינת הודאה והדחה הוא במקרה בו נתבע טוען "פרעתי" – כיוון שהוא מודה בקיומה של עילת החיוב, אך מעלה טענת "הדחה" שבגינה הוא פטור מלשלם, עליו להוכיח את קיומה של טענה זו.

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה לבימ"ש המחוזי או לבימ"ש השלום, וזאת בהתאם לסוג התביעה ואופייה. בחירת הסמכות העניינית המתאימה הינה עניין מהותי שיש בכוחה להשפיע על תוצאות התביעה

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה בהתאם לאזורי השיפוט והמחוזות של בתי המשפט, וזאת בהתאם למספר קריטריונים. במאמר נפרט היכן יש להגיש כל תביעה בהתאם לאזור הגיאוגרפי.

הרפורמה בתקנות החדשות בסדר הדין האזרחי יצרה תקנות חדשות אשר נועדו לסדר, לפשט ולייעל את ההליכים במשפט האזרחי שהיו מקובלים עד היום, במאמר זה נפרט את המטרות העיקריות והנלוות ברפורמה בתקנות סדר דין אזרחי

הדיון המקדמי - בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, דיון מקדמי. עליהם להיפגש מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים

ההפניה לפגישות מהו"ת הורחבה לכל תובענה למעט חריגים, בין אם בעל הדין מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו. היא מסייעת לצדדים להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך להניע את הצדדים לקראת הגעה לפשרות

סיכום תקנות סדר הדין האזרחי החדש - נכנס לתוקף 1.1.21