_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
_____________
 

 טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151 
מקרים דחופים: 054-2237766
רח' מנחם בגין 48 תל אביב 

 אימייל: viph120@gmail.com 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סוגיות משפטיות >> האם תביעה שנמחקה עוצרת התיישנות

משרד עו"ד מיכאל חוואי

 

האם תביעה שנמחקה עוצרת את מרוץ ההתיישנות

מבוא

דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בכל שיטת משפט בכלל ובשיטת המשפט הישראלי בפרט. דיני ההתיישנות נועדו לחסום את התביעות הישנות כולן הצודקות ושאינן צודקות, שכן לא תמיד ניתן בקלות, אחרי שנים רבות, להבחין בין אלה הצודקות לאלה שאינן צודקות.

אך משהוגשה תביעה נעצר מרוץ ההתיישנות, אף אם התביעה ממשיכה להתנהל לאחר שחלף מועד ההתיישנות. שתי שאלות עומדות להכרעה במאמר זה:
  • האחת, האם תביעה שנמחקה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות עוצרת את מרוץ ההתיישנות?
  • השניה, האם תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ללא שהתובע שילם אגרה, והיא נמחקה בשל אי תשלום אגרה, האם היא עוצרת את מרוץ ההתיישנות?
עוד בעניין התיישנות, ראו מאמרנו: "תקופת התיישנות - בתביעות אזרחיות"


המסגרת הנורמטיבית

האם תביעה שנמחקה עוצרת את מרוץ ההתיישנות?

השאלה הראשונה העומדת להכרעה האם תביעה שנמחקה עוצרת את מרוץ ההתיישנות? התשובה על כך נעוצה בסעיפים 15 ו- 16 לחוק ההתיישנות נקבע כך:

15. הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.
16. נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 – לא תסתיים התקופה לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.
על תכליתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות עמד השופט צור בעניין זוהיר טהה[1]:
הוראה זו עוצרת את מרוץ ההתיישנות בשל נקיטת הליך קודם באותה עילה, אם אותו הליך הסתיים בנסיבות בהן מתאפשר חידוש ההליך (למשל – מחיקה) ולא נוצר מעשי בי – דין. הטעם לדבר נעוץ בכך שהתובע נקט הליך בתוך תקופת ההתיישנות.
לעניין זה נפסק בתיק מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח'[2], כדברים האלה[3]:
"הרעיון העומד מאחורי הסדר זה נועד להקל עם תובע המבקש למצות את יומו בבית המשפט ולקבל הכרעה משפטית לגופה של תביעתו בלא שתיטען נגדו טענת התיישנות המתבססת, בין היתר, גם על תקופת ההתדיינות הקודמת אשר מסיבות שונות לא איפשרה לו למצות את מלוא זכויותיו הדיוניות ולכן היא גם איננה מהווה מעשה בית הדין. הסדר זה מתקשר עם מתן משקל נכבד לזכות הפנייה לערכאות אשר הפכה זכות בעלת מימד חוקתי (..) ועם התודעה כי מירוץ ההתיישנות מופסק למשך תקופת ההתדיינות הראשונה מקום שהתובע לא ישן על זכויותיו אלא להפך – הפעילן, אלא שמסיבות שונות לא הועילה ההתדיינות הראשונה למצות את זכויותיו הדיוניות ולכן מערכת כללי הדיון מאפשרת לו לשוב ולתבוע שנית באותה עילה.
בנסיבות אלה גם דיני ההתיישנות באים לקראת אותו מתדיין ונותנים לו הקלה בחישוב תקופת ההתיישנות כדי שתביעתו השנייה לא תיחסם מחמת התיישנות. הקלה זו מותנית בכך שהיא אינה עומדת בסתירה לעקרון מעשה בית דין, והיא תוחל רק מקום שהתובענה השנייה אינה חסומה לדיון מפאת מעשה בית דין".
 
על הפרשנות הראויה לסעיף 15 לחוק ההתיישנות נאמר בעניין זוהיר טהה[4]:
לטעמי יש לפרש את סעיף 15 בצורה מצמצמת. סעיף 15 לחוק ההתיישנות נועד להתגבר על נסיבות בהן סיום ההליך הראשון נעשה מסיבות ענייניות ומוצדקות. לדעתי, ניתן לגרוס שאין הצדקה להכיר בתחולת סעיף 15 לחוק ההתיישנות בנסיבות בהן ההליך הראשון הינו טורדני גרידא או שהוא הוגש בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי המשפט וכדי להאריך באופן מלאכותי את תקופת ההתיישנות. בנסיבות שכאלה ניתן לטעון כי התנהגות התובע משמיטה את הרציו העומד ביסוד סעיף 15 לחוק ההתיישנות וניתן להימנע מלהכיר בהארכת תקופת ההתיישנות. על פי גישתי זו, מחיקת הליך קודם בשל טעות או רשלנות בניהול ההליך שאינם מגיעים לכדי התנהגות בחוסר תום לב או שאינם טורדניים או כרוכים בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט, אינם מצדיקים סיוג או שלילת תחולת החריג הקבוע בסעיף 15 לחוק ההתיישנות.


האם תביעה שנמחקה בשל אי תשלום אגרה עוצרת את מרוץ ההתיישנות?

השאלה השניה העומדת להכרעה בעניין תחולת סעיפים 15 ו- 16: האם סעיף 15 לחוק ההתיישנות חל על תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ללא שהתובע שילם אגרה, והיא נמחקה בשל אי תשלום אגרה?

נעמוד תחילה על תכליתו של סעיף 15 לחוק ההתיישנות ופרשנותו בפסיקה, אשר ינחו אותנו במתן תשובות לשאלה העומדת בפנינו. תכלית סעיף 15 לחוק ההתיישנות ופרשנותו: תחולת סעיף 15 לחוק ההתיישנות על תביעה שנמחקה בשל אי תשלום אגרה:
הפגם של אי תשלום האגרה במועד איננו פגם היורד לשורש העניין. על כך ניתן ללמוד מרוחה של תקנה 2(ד) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח – 1987 המורה:
"חובת תשלום אגרה
(א)
....
(ד) נזקק בית המשפט להליך ונתן בו פסק דין או החלטה, ומתברר כי האגרה לא שולמה, לא יוצא ולא יינתן העתק או עותק מפסק הדין או מההחלטה, אלא אם כן שולמה האגרה במלואה.
...
בבית הדין הארצי לעבודה קבעה השופטת לאה גליקסמן[5] את הדברים האלה:
כי אין להחיל את הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות במקרה בו התקבלה תביעה לרישום ללא ששולמה אגרה, וחלף פרק זמן בין הגשת התביעה לבין מחיקתה הפורמאלית מחמת אי תשלום אגרה, מנימוקים שיפורטו להלן.
אכן, בעניין זוהיר טהה נאמר, בין היתר, כי "רשלנות גרידא בטיפול בהליך המביא למחיקתו מחמת חוסר מעש או מחיקה בשל אי תשלום אגרה שאין בהם כדי להצביע על חוסר תום לב בנקיטת ההליך – הם פגמים טכניים שאין בהם כדי להצדיק שלילת הזכות המהותית בשל פגמים פרוצדורליים". אולם, דברים אלה נאמרו באופן כללי, ללא התייחסות למקרה הקונקרטי של הגשת תביעה ללא תשלום אגרה ומחיקתה בטרם התנהל הליך כלשהו. נבהיר, כי בעניין זוהיר טהה התביעה הראשונה נמחקה בשל העובדה שהנתבעת לא אותרה, ולא בשל אי תשלום אגרה.
כללו של דבר: אנו סבורים, כי מהנימוקים שפורטו לעיל, כי אין להחיל את הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות במקרה בו התקבלה תביעה לרישום ללא ששולמה אגרה, וחלף פרק זמן בין הגשת התביעה לבין מחיקתה הפורמאלית מחמת אי תשלום אגרה. כלומר, אין בהגשת תביעה כאמור ובפרק הזמן בו הייתה התביעה תלויה ועומדת כדי לעצור את מירוץ תקופת ההתיישנות.
....
לפיכך, אין להחיל את סעיפים 15 ו- 16 לחוק ההתיישנות על תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ללא שהתובע שילם אגרה, והיא נמחקה בשל אי תשלום אגרה, כפי שנקבע בעניין זוהיר טהה, תחולת הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות אינה אוטומאטית, אלא יש לבחון בכל מקרה אם יש הצדקה להחיל את הוראת סעיף 15 לחוק ההתיישנות. בין היתר, על בית הדין לבחון אם ההליך הראשון הינו טורדני בלבד או הוגש בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט וכדי להאריך באופן מלאכותי את תקופת ההתיישנות, או שננקטו הליכי סרק בלתי בשלים.


סיכום

לסיכום, תביעה שנמחקה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות עוצרת את מרוץ ההתיישנות אם אותו הליך הסתיים בנסיבות בהן מתאפשר חידוש ההליך (למשל – מחיקה) ולא נוצר מעשי בי – דין. הטעם לדבר נעוץ בכך שהתובע נקט הליך בתוך תקופת ההתיישנות.
  
לעומת זאת, תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ללא שהתובע שילם אגרה, והיא נמחקה בשל אי תשלום אגרה אין להחיל את סעיפים 15 ו- 16 לחוק ההתיישנות על תביעה שהוגשה בתוך תקופת ההתיישנות ללא שהתובע שילם אגרה, והיא נמחקה בשל אי תשלום אגרה.

יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] ע"ע (ארצי) 393/05 זוהיר טהה – מקיאס בע"מ (מיום 10.1.05)
[2] ע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נז(5) 166 בעמוד 178
[3] וראו גם: ע"ע (ארצי) 706/05 יהודה ישראלי – מפעלי פרג מאוחדים בע"מ (מיום 6.2.07)
[4] ע"ע (ארצי) 393/05 זוהיר טהה – מקיאס בע"מ (מיום 10.1.05).
[5] ע"ע 806-06 בית דין ארצי לעבודה  (25/08/2009)

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

לייבסיטי - בניית אתרים