_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

 טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151 
מקרים דחופים: 054-2237766
רח' מנחם בגין 48 תל אביב 

 אימייל: viph120@gmail.com 
דף הבית >> ביטוח לאומי >> שלילת תושבות ישראלית על ידי ביטוח לאומי

 

שלילת תושבות ישראלית על ידי ביטוח לאומי
 
מבוא
בכוחו של המוסד לביטוח לאומי לקבוע תושבות לאדם ובכוחו לשלול תושבות ישראלית מהאדם אפילו כשהוא אזרח ישראלי.

ההשלכות לשלילת תושבות ישראלית רבות הן, ובעיקרם שלילת קבלת זכויות סוציאליות המוקנות לכל תושב ישראל, כגון ביטוח בריאות ממלכתי, קבלת קצבאות מסוימות ועוד..

בדרך כלל הביטוח הלאומי ממשיך להכיר באדם כתושב ישראל במשך 5 השנים הראשונות ליציאתו מהארץ. בתום 5 השנים, מתבקש האדם להוכיח ששהותו בחוץ לארץ ממשיכה להיות זמנית, ושמרכז החיים שלו עדיין בישראל. לשם כך עליו למלא שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל, לצרף הוכחות בהתאם ולהגישו למחלקת ביטוח וגבייה בסניף או באמצעות האתר.

לעניין בני הגיל השלישי השוהים בחוץ לארץ יותר מאשר בישראל, ראו מאמרנו: "קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל".

המסגרת הנורמטיבית


חוק הביטוח הלאומי איננו מגדיר במפורש מיהו תושב ישראל ועל כן באופן כללי מתקיימים יחסי גומלין בין השיקולים של החלטות המוסד לביטוח לאומי לבין השיקולים של החלטות מס הכנסה בקשר לסוגיית התושבות.

בנוסף, המוסד לביטוח לאומי נשען על פי פסיקות בתי המשפט, הקובעות כי תושב ישראל ייחשב "כמי שמרכז חייו בישראל".

על פי פסיקת בית המשפט על מנת שאדם ייחשב כתושב ישראל עליו לעמוד בשני תנאים מצטברים:
  1. עליו להחזיק באשרת שהייה חוקית בישראל המקנה תושבות.
  2. עליו לעמוד במבחן "מרכז החיים".
המבחן הראשון - אשרת שהייה חוקית בישראל המקנה תושבות: המשמעות שברשות האדם ת.ז. בדרגת אזרחות או בדרגת תושב ארעי או קבע.

המבחן השני - מבחן מרכז החיים:
בע"ע  (ארצי) 28253-02-12 שמואל שפינט נ' המל"ל, (18.6.13), קבע כבוד השופט איטח (כתוארו דאז) על אופן בחינת תושבתו של מאן דהוא וקבע כי:
המבחן לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הינו מבחן מרכז החיים, הנבדק לפי מירב הזיקות, למבחן זה שני פנים : ההיבט האובייקטיבי - הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי - הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו, להבדיל משהות ארעית או זמנית. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה : זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל. הבחינה צריכה להיעשות כאשר נותנים את הדעת לסגנון החיים המשתנה ולאופי המשתנה של "תושבות" בהתאם לגיל המבוטח".

בעב"ל 18308-12-17 מיכאל שליימוביץ נ' המל"ל (13.8.18), חזר כבוד השופט סופר על כך שהמבחן המרכזי הבודק תושבות היא:
 "הדרישה לקיים מרכז חיים ומירב הזיקות לישראל במסגרתם מוצאת ביטוי התפישה הטריטוריאלית של חוק הביטוח הלאומי"

אם כן, היעדר שהייה בישראל לכשעצמה אינה קובעת את מרכז חייו של האדם וממילא אינה קובעת את תושבות, אלא מהווה נדבך נוסף במבחן לקביעת תושבות, שכן קביעת התושבות נקבעת על ידי מבחן מרכז חיים שהוא נבחן על פי אמות מידה אחרות.

כאמור, העקרונות עליהם נשען המוסד לביטוח לאומי זהות למבחן המהותי של מרכז חיים לקביעת תושבות של יחיד בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם ולא רק מקום שהייתו הפיזית. ולכן, תושבות של אדם תיקבע עפ"י המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות, מבחן זה נקרא מבחן מירב הזיקות.  (להלן: "מבחן מירב הזיקות").

נפסק בעניין זה, כי הרשימה של מבחן מירב הזיקות, אינה מהווה רשימה סגורה של הזיקות הנבחנות, היא רשימה פתוחה שחלק ממנה יובא להלן, אך כל מקרה ייבחן לגופו. זאת ועוד, מבחן מירב הזיקות נבחן באמצעות שני מבחנים:
  1. מבחן אובייקטיבי - האם מקום מגוריו, משפחתו, עבודתו ונכסיו נמצאים בישראל.
  2. מבחן סובייקטיבי - היכן האדם בעצמו רואה את מרכז חייו.

במבחן הסובייקטיבי בוחנים את המבחן דלהלן: האם האדם רואה עצמו ישראלי לכל דבר, וכל שהייתו בחו"ל אינה אלא ארעית בלבד או לצורך סיבות ואילוצים זרים.

במבחן האובייקטיבי בוחנים את המבחנים דלהלן:
  1. מיקום מושבם ועסקיהם של בני המשפחה: היכן נמצאים שאר משפחתו הגרעינית של האדם, כדוגמת אשתו, בנותיו, וכן היכן נמצאים עסקיהם של בני המשפחה.
  2. עבודתו: היכן עבודתו נמצאת בישראל או בחו"ל? והאם החברה המעסיקה היא חברה ישראלית או חברה זרה? במקרה בו האדם פרש לפנסיה ואינו עובד, ראו מאמרנו: "קביעת תושבות ע"י ביטוח לאומי לבני גיל השלישי השוהים בחו"ל".
  3. נכסיו: האם מרבית נכסיו בישראל או בחו"ל.
  4. כתובת למגורים ומשלוח מכתבים: האם יש לאדם כתובת בישראל לקבלת מכתבים.
  5. הכנסות: מהיכן האדם מקבל את הכנסותיו מישראל או מחו"ל.
  6. חשבון בנק: האם חשבון הבנק העיקרי נמצא בישראל או בחו"ל.
  7. רפואה: האם האדם מקבל את עיקר שירותי הרפואה בישראל או בחו"ל.
  8. רישיון נהיגה: האם יש לאדם רישיון נהיגה ישראלי.
  9. השתתפות באירועים משפחתיים: האם האדם דורג להגיע לאירועים משפחתיים שמתקיימים בישראל.
  10. ביקורים משפחתיים: האם האדם דואג לבקר תדיר את בני משפחתו ששוהים בישראל.
  11. קשרים בלתי פורמאליים ומפגשים חברתיים: היכן נמצאים חבריו העיקריים של האדם בישראל או בחו"ל.
נטל ההוכחה
באשר לנטל ההוכחה בתביעת תושבות פסק בית הדין הארצי (עב"ל (ארצי) 470/08 עליאן אינאס נ' המל"ל, 18.8.09,  עב"ל (ארצי) 113/10 סלאמה עאישה נ' המל"ל, 8.5.11) כי:

"הנטל נקבע לפי המצב עובר לתקופה הנתבעת. במקרה בו לפני התקופה הרלבנטית, התובע היה תושב ישראלי הרי שחובת ההוכחה מוטל על כתפי המוסד להראות שהתובע העתיק את מרכז חייו מחוץ לתחומי מדינת ישראל בתקופה הרלבנטית".



סיכום
היעדר שהייה בישראל לכשעצמה אינה קובעת את מרכז חייו של האדם וממילא אינה קובעת את תושבות, אלא מהווה נדבך נוסף במבחן לקביעת תושבות, שכן קביעת התושבות נקבעת על ידי מבחן מרכז חיים שהוא נבחן על פי אמות מידה אחרות.

המבחן המהותי של מרכז חיים לקביעת תושבות של יחיד בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם ולא רק מקום שהייתו הפיזית. ולכן, תושבות של אדם תיקבע עפ"י המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות, מבחן זה נקרא מבחן מירב הזיקות.

כאמור, מבחן מירב הזיקות הוא מבחן הנתון לשיקול דעתו של המוסד לביטוח לאומי, כאשר לא אחת קובע הביטוח לאומי שלא בצד לשלול את תושבות של האדם, אלא שהחלטתו של המוסד לביטוח לאומי נתונה לביקורת של בית משפט, ולכן במקרים מסוימים ניתן להפוך את החלטת המוסד לביטוח לאומי בהגשת ערעור בפני בית המשפט המתאים לכך.

כדי לקבל ייעוץ משפטי והגשת ערר על החלטות המוסד לביטוח לאומי יש להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום.



אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לייבסיטי - בניית אתרים