_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

 טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151 
מקרים דחופים: 054-2237766
רח' מנחם בגין 48 תל אביב 

 אימייל: viph120@gmail.com 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סיכום תקנות הסדר הדין החדש
 

סיכום הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות
 
  • עקרונות היסוד
הרפורמה מעבירה אותנו מניהול משפט אזרחי הנשלט על ידי כ -700 תקנות סדר דין )ללא החלקים המסדירים ענייני משפחה וסדרי דיו מיוחדים, קיימות מעל ל - 550 תקנות סדרי דין אזרחיים כלליים) -ל 180 תקנות בלבד.
הקו המנחה של הרפורמה הוא עקרונות במקום כללים מפורטים. בהתאם לכך, התקנות החדשות פותחות בהצהרת כוונות, המפורטות בפרק: "עקרונות היסוד". חלק זה נועד להוות מורה דרך וכלי פרשני לסוגיות הדיוניות אשר עשויות לעלות מן התקנות עצמן.
תקנה 1 לתקנות החדשות, קובעת את המטרה הכללית: כיצד ינוהל ההליך האזרחי. ואליה מתווספות מטרות נוספות:
  • יצירת ודאות דיונית,
  • מניעת שרירותיות
  • והגשמת העקרונות החוקתיים העומדים בבסיס הליך שיפוטי הוגן,
  • השגת תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
אחד הדברים הבולטים במטרות התקנות הוא שמדובר על "לקבוע סדר דין" ולא "סדרי דין". ואכן, בתקנות עצמן נקבעה מסגרת מועדים אחידה, ככל האפשר, וצומצמו הסדרים מיוחדים המקובלים כיום ואשר אינם נדרשים כך לדוגמה, פתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת של הגשת תובענה ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים כדוגמת סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וכיוצאים באלה, זאת למעט סדר דין מהיר אשר נוכח יעילותו, נותר על כנו. כמו כן, התקנות נערכו לפי הסדר הכרונולוגי של שלבי ההליך המשפטי גופו.
תקנה 2, מופנית אל בתי המשפט עצמם, ומורה לשופטים לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן המאזן בין עניינם הפרטי של בעלי הדין במשפט הספציפי, ובין האינטרס הציבורי של נגישות ההליך המשפטי לציבור וקבלת הכרעה בתוך זמן סביר. על מנת להגשים מטרה זו נקבע:
  1. הסדר המצמצם את היקף כתבי הטענות ומחייב להגיש אותם בפורמט אחיד.
  2. הסדר שלפיו מסמך אשר אינו עונה אחר דרישת התקנות או אחר הוראות בית המשפט במדויק, לרבות המועדים שהוקצבו להגשתו או היקפו, לא יתקבל לרישום על ידי בעל תפקיד חדש המכונה "מזכיר משפטי".
תקנה 3) (א) קובעת כי בית המשפט הוא ה"אחראי" על ניהולו של ההליך השיפוטי ולצורך כך מצופה ממנו "ליזום", במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן. בניגוד לשיטה האדוורסרית הקלאסית, בה השופט אמור להיות פסיבי ולהכריע על סמך מה שהצדדים בוחרים להביא בפניו.
תקנה 3) (ב) מטילה את החובה הן על בעלי הדין והן על באי כוחם לשמש מעין "קציני בית משפט" כאשר לא רק עניינם הפרטי צריך לעמוד לנגד עיניהם, אלא לסייע לבית המשפט להגשים את מטרות הדיון וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית.
תקנה 4  אוסרת על בעלי הדין וגם על באי כוחם לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט – ולרבות בניסיון לשבש את ההליך, להשהות את ההליך, להטריד בעל דין, או לנקוט בפעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו זו תקנה עמומה הניתנת לפרשנות מרחיבה.
לעקרון כללי זה ניתן ביטוי ספציפי. למשל תקנה 42 הקובעת כי :
"סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו".
גם תקנה 5 ,מבקשת לערוך איזון בין האינטרס של בעלי הדין מחד גיסא, והאינטרס הציבורי מאידך גיסא. על פי תפישה זו, כאשר בית משפט מקפיד על קיום התקנות, גם האינטרס הציבורי יוצא נשכר. הרציונל העומד בבסיס העקרון הוא שמשפט צודק הוא גם זה המיישם עקרונות של יעילות.
לקראת כניסת התקנות לתוקף הוספה ביום 15.12.2020 תקנה 5 א' הקובעת כי:
"עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה, או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן.

 
  • הדיון המקדמי והמהו"ת
תקנות 34 ו- 35 קובעות מעמד משפטי חדש לחלוטין במשפט האזרחי – הדיון המקדמי. בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ובטרם הצדדים יופיעו בפני בית המשפט ינהלו בעלי הדין ובאי כוחם, דיון מקדמי. עליהם להיפגש מחוץ לכותלי בית המשפט לפחות פעמיים.
  • לבחון האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, או לכל הפחות, להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל את ההליך המשפטי.
  •  עליהם להעמיד את נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.
  • עליהם לקדם בצורה משמעותית את הליכי גילוי המסמכים כבר בתקופה המקדמית כדי להגיע ערוכים ומוכנים יותר בפני השופט. [על בעלי הדין לתכנן את מהלך המשפט מראש עד כמה שניתן, לפיכך תצהירי גילוי המסמכים יוחלפו לאחר הגשת כתבי הטענות (בתוך 30 ימים) בתקופה המקבילה לעריכת הדיון המקדמי].
התקנות מחריגות מן החובה בעלי דין שאינם מיוצגים, ככל הנראה כדי למנוע פגיעה בזכויות דיוניות של בלתי מיוצגים.
ראוי לשים לב, שלמרות שמדובר בפגישה מחוץ לבית המשפט, שאינה נערכת בפני גורם שיפוטי כלשהי, התקנות מכתירות את המעמד כ"דיון", כרמז שלמתרחש בדיון המקדמי עשוי להיות השפעה של ממש על תוצאות המשפט עצמו. הצדדים יכולים למצוא עצמם בדיון של ממש, ואולי אף בחקירה נגדית, על הסוגיות השנויות ביניהם במחלוקת.
(בדומה למה שכבר מאפשרת תקנה 110 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984) - הניסיון האמריקאי מלמד כי עריכת תשאול מוקדם, מחוץ לכתליי בית המשפט, מסייע לצדדים להעריך מראש את הסיכון בהליך, ועל ידי כך מניע פשרות יעילות. וחוסך את ה"דייג" העקר המהווה את עיקר החקירה הנגדית בבית - המשפט.
הישיבה המקדמית אינה מוגדרת "ישיבת מו"מ חסויה", אלא עשויה להיחשב דיון לכל דבר ועניין, אם כי מקדמי. וקיימת חובת דיווח/תיעוד על פי טופס ייעודי. (שאלת התיעוד של הדיון המקדמי ועד כמה מה שנאמר בו יכול "לייצר" ראיות כגון הודאת בעל דין, תקבע על פי מדיניות שיפוטית של בתי המשפט).
זאת ועוד, על פי תקנה 36 , על הצדדים, כתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מ 14- ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם - המשפט הראשונה, להגיש דיווח אשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה ויצרפו אליו את המסמכים הנחוצים שהוצגו במהלך הדיון המקדמי ולפי תקנה 35 (ב). באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.
מנוסח תקנה 36, משתמע כי בית המשפט לא יאפשר לצדדים "לצאת ידי חובה" באמצעות תיאור לאקוני, אלא ידרוש לדעת כי הצדדים קיימו דיון בעל תוכן ממשי.
גישור מהות
תקנה 37, שהוראותיה דומות במהותן להוראות הקבועות בתקנות הקודמות, עיגנה את תוכנית המהו"ת (פגישת מידע, היכרות ותיאום) כהוראת קבע. ההפניה לפגישות מהו"ת הורחבה והיא תחול בכל תובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו, למעט:
  1. בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף
  2. ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לצורך קיום פגישת מהו"ת, הממונה[1] ימנה מגשר מהו"ת ובית המשפט יודיע לצדדים על מינויו ויעביר אל המגשר את כתבי הטענות; פגישת המהו"ת תחול גם על הליכים שהוגשה בהן בקשת רשות להתגונן (תקנה 20 – הוצל"פ = דין בקשה כדין כתב הגנה). פרטי המגשר שקיים את הפגישה יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט והפגישה תתקיים ללא עלותדינה של פגישת המהו"ת, לעניין התייצבות, יכולה להיות כדין דיון בבית המשפט.
תקנה 38 רבתי – קובעת סנקציות בגין אי מילוי הוראות הפרק. בקדם המשפט רשאי בית המשפט להורות לבעל דין (תובע או נתבע) שהפר הוראות תקנות 35 עד 37 למלאן, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לחייב בעל דין לעשות כן. אם הפר התובע הוראות אלה, רשאי בית המשפט, מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו, להתלות את ההליך עד שהתובע ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים. אם בית המשפט סבר כי בעל דין לא מילא הוראות הפרק העוסק בדיון המקדמי והמהו"ת במלואן או בחלקן ושלא היתה סיבה מוצדקת להתנהלות זו, יחייבו בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, לא יאוחר מתום ישיבת קדם המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן;
תקנה 39 קובעת כי הוראות פרק ד' לא יחולו כאשר ההליך מוגש בהסכמת הצדדים. 1) [כגון:  בקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר גישור או הסכם בוררות, בתביעה לפינוי מושכר, בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, ובתביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים (=בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, הליכי חדלות פירעון, ועוד)]. 2) הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף ממונה שהוא שופט, התיר לבעל הדין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה. לבית המשפט נתון שיקול דעת להורות גם במקרים חריגים אלה לקיים את הוראות הפרק, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו"ת.

 
  • ההיבט התוכני והצורני של כתבי הטענות לרבות תיקונם
שלב ניסוח כתבי הטענות הראשוניים הינו  חידוש מרכזי לתקנות החדשות, שלב שיש לתכננו היטב, ובהתאם לנסח את כתבי הטענות באופן שיחייב תכנון מוקדם ומפורט של האסטרטגיה בתיק לפרטיה.
התקנות החדשות קובעות כי כתב טענות יהיה מחולק לשלושה חלקים: כותרת; תמצית הטענות; ופירוט הטענות . גם היקפם של כתבי הטענות הוגבל, לרבות הגבלת היקף הבקשות והתשובות.
בכל הנוגע לדרישות הצורניות, נוצרה פונקציה חדשה בבית המשפט – "מזכיר משפטי", המהווה מעין "שומר סף", אשר תפקידו לוודא כי בפני בית המשפט יובאו רק מסמכים העומדים בדרישות הקבועות בתקנות החדשות ויהיה מוסמך שלא לקבל מסמך שאינו עונה אחר הדרישות האמורות עובדה זו מחייבת תשומת לב מירבית הן למועדי הגשת כתבי הטענות, והן הקפדה מירבית על אופן הגשתם.
בשונה מתקנה 68 (א)  לתקנות הישנות, אשר קובעת את צורת כתב הטענות, התקנות החדשות אינן קובעות את הפונט, השוליים או הגודל של העמוד. עם זאת, ולאור תקנה 68 (ב) לתקנות הישנות, המאפשרת למנהל בתי המשפט לפרסם הנחיות טכניות בדבר הגשת כתבי טענות, סביר להניח שהדבר ייקבע על - ידי מנהל בתי המשפט.
כתב תביעה (תקנה 9)
צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:
חלק 1: כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם ופרטים טכניים מובנים: אין הגבלה בהיקף העמודים.
חלק 2: עיקר הטענות: הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; (תקנה 11)
מגבלת עמודים: חלק 2 לא יעלה על 2 עמודים לשלום, 3 עמודים למחוזי.
  • במחוזי בתביעה כספית שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, בתביעה על נזק גוף ובתביעה מכוח הפלת"ד-  לא יעלה על 5 עמודים.
חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות בעל הדין. (תקנה 14)
מגבלת עמודים: חלק 3 לא יעלה על 9 עמודים לשלום, 12 עמודים למחוזי.
  • , בתביעה לסעד כספי במחוזי שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, תביעה על נזק גוף ותביעה מכוח הפלת"ד-  לא יעלה על 25 עמודים.
כתב הגנה  (תקנה 12)
מועד הגשה: תוך 60 יום.
צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:
  1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם ופרטים טכניים מובנים: כמו בכתב התביעה.
  2. חלק 2: עיקר הטענות: פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש; מגבלת עמודים: כמו בכתב תביעה. (תקנה 13)
  3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות הצד. (תקנה 14)
מגבלת עמודים: כמו בכתב תביעה.
כתב תשובה
מועד הגשה: תוך 14 יום.
מגבלת עמודים: עד 3 עמ'.
  • כתב תשובה הוא מסמך שאין חובה להגישו (תקנה 18 (א) רישא). תובע רשאי להגיש כתב תשובה שלא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש.
  • התקנות החדשות מגבילות את היקף העמודים לבקשה ותשובה עד 5 עמודים: למעט בקשה לסעד זמני שמוגבלת ל- 8 עמודים. התצהירים המצורפים, לבקשה או לתשובה, לא יעלו על 3 עמודים, ובבקשה לסעד זמני על 6 עמודים.
  • תשומת הלב כי התקנות החדשות אינן קובעות מפורשות מגבלה הנוגעת למספר העמודים המוגשים בתצהירי עדות ראשית, אך הן מאפשרות לבית המשפט להגביל את אורך התצהיר. שכן, הנחת המוצא היא שעדות ראשית תישמע בעל-פה.
  • בכל הנוגע למסמכים אותם יש לצרף לכתבי הטענות מדובר בחידוש משמעותי. יש לצרף מסמכים אלה בלבד, והם יהיו נספחי כתבי הטענות:
    1. העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות. אם המסמך אינו ברשותו –יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעתו של בעל הדין.
    2. חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט.
בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף- על התובע לצרף לכתב התביעה:
א. כתב ויתור סודיות רפואית.
ב. תצהיר תשובות לשאלון מובנה שבטופס 3 שבתוספת הראשונה (המונה 18 שאלות בלבד). (עד עתה לא הייתה הגבלה)
אין שינוי מהותי מהקיים היום בכותרת כתבי הטענות הראשונים. עם זאת, שימת הלב בהקשר זה, למספר חידושים שיש לכלול בכתב התביעה בהתאם לתקנות החדשות : (תקנה 10)
  1. פרטי עורך הדין המייצג – יש לציין בכתב התביעה את שם עורך הדין של התובע (אם הוא מיוצג), לרבות מספר רישיונו, המען שלו ופרטי ההתקשרות.
  2. יש לציין את סוג התביעה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה.
  3. לפרט את רשימת כל הסעדים המבוקשים ולציין את שווי נושא התובענה, למעט שני חריגים ספציפיים כאמור: 1) בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף  2) ובתובענה שעילתה פלת"ד.
  4. על התובע לציין מראש בכתב התביעה את סכום האגרה שעליו לשלם, וכן להפנות להוראת הדין שבתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007, שלפיה יש לגבות אגרה. אם התובע פטור מאגרה, עליו להפנות לתקנה הפוטרת אותו מתשלום לפי תקנות האגרות.
  5. על בעל הדין לפרט באופן ספציפי את דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית הדין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע "הוא צד לו או היה צד לו".
  6. יש לציין אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין או אם מדובר בתאגיד (ואת דרך התאגדותו).
  7. הזמנה לדין:
  1. אם מדובר בהמצאה ישירות לעורך הדיןאין צורך לצרף לכתב התביעה הזמנה לדין. שכן, קיימת חזקה לפיה עורך הדין יודע את משמעות ההמצאה ביחס למרשו;
  2. אם מדובר בהמצאה לבעל דין שאיננו מיוצגהזמנת הנתבע לדין תיערך לפי טופס 2 שבתוספת הראשונה לתקנות החדשות. דהיינו, אם לפי התקנות הישנות הזמנה נערכה על גבי מסמך נפרד בכתב התביעה ונחתמה על ידי פקיד משפט, מעתה, בהתאם לתקנות החדשות, התובע יידרש לכלול את נוסח ההזמנה לדין במסגרת הכותרת.
תקנה 12 קובעת כי בכתב ההגנה יפורטו העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:
  • הערכאה השיפוטית שאליה הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;
  • שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו ;
  • שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו ;
  • מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;
  • אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;
תשומת הלב
  • בתקנה 30 נקבע כי בנוסף לחובת פירוט המועד האחרון להגשת כתב ההגנה בשולי כותרת המסמך, ישנה חובה לפרט גם מהו המועד שבו הומצא לו כתב התביעה.
  • תקנה 14 קובעת כי כתב טענות יכלול בחלק זה פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין.
  • תקנה 14 (ב) קובעת בפירוש, כי הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת הטענות שהכחיש באופן מפורש ומפורט, בחלקו השלישי של כתב ההגנה. אולם, לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת, אלא אם הודה בו במפורש.
השלכות אי-הגשת כתב הגנה
תקנה 130 קובעת כי נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בית המשפט לדרוש מהתובע כשתי ברירות מחדל מובנות וחלופיות:
  1. הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה;
  2. לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. (פסק דין בהיעדר הגנה)
עניין זה חל הן בתביעה שלא על סכום כסף קצוב והן בתביעה על סכום כסף קצוב . (בשונה מתקנה 97 (א) לתקנות הישנות)
טענות שיש לטעון "בהזדמנות הראשונה"
יש לציין את הטענות המקדמיות שיש בהן , כולן או מקצתן, כדי לסלק את התביעה על הסף. מבין הטענות המקדמיות:
  1. טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות – יעלו ב"הזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה".(תקנה 29)
  2. התיישנות – תעלה "בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". (סעיף 3 בחוק ההתיישנות, תשי"ח 1958- , הקובע כי "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה".
  3. עיכוב הליכים בשל קיומה של תניית בוררות – לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה. (סעיף 5 (ב) בחוק הבוררות, תשכ"ח 1968
  4. מעשה בית דין – בהזדמנות הראשונה לאחר שנודע לטוען אותה על עצם קיומה. חשוב לציין, כי תקנה 28 לתקנות החדשות קובעת, כי יש לכלול טענה מקדמית לכל המאוחר בכתב ההגנה.(כנקבע בפסיקה) טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר (תואם לתקנה 13), אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך. דהיינו, יש לטעון תמיד "טענה מקדמית" בהזדמנות הראשונה.
    • ההבדל בין תקנה 28 ל- 29 נעוץ בכך שככלל יש להעלות טענות מקדמיות במסגרת כתב ההגנה (תקנה 28), ואולם אם הוגש כתב טענות נוסף כמו תשובה לבקשה לסעד זמני (לפני שהוגש כתב הגנה) הרי שיש להעלות טענות של חוסר סמכות, פורום בלתי נאות ותנית שיפוט זר, עוד במסגרת אותה תגובה כאמור (תקנה 29).
       
  • כתב תביעה שכנגד; כתב הגנה שכנגד; כתב תשובה שכנגד; והודעה לצד שלישי
כל ההוראות החלות על כתב תביעה וכתב הגנה כאמור לעיל, המצויות בסימן א' בפרק ג' לתקנות החדשות, חלות בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד, כתב הגנה שכנגד, הודעה לצד שלישי, כתב הגנה לצד שלישי ועל כתב תשובה לכתב ההגנה. [תקנות 21 (ב) ו- 23 (א)]
תביעה שכנגד
ההסדר בתקנה 21 דומה במהותו להסדר הקיים בתקנות 52-60 לתקנות הישנות. ככלל, לנתבע קיימת זכות מוקנית להגיש כתב תביעה שכנגד. ניתן להגיש תביעה שכנגד גם כנגד בעלי דין שאינם בתביעה העיקרית, כאשר במקרה זה על התובע שכנגד להמציא להם את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב. תקנה 21 (ב) קובעת כי דין תביעה שכנגד כדין תביעה לכל דבר ועניין. עוד קובעת התקנה כי התקנות הנוגעות להגשת כתבי טענות בסימן א' פרק ג' יחולו בשינויים המחויבים גם על כתבי הטענות שכנגד.
המשך קיומה של התביעה שכנגד איננו תלוי בקיום התביעה המקורית. במילים אחרות, גם מקום בו ניתן פסק דין בתביעה המקורית בטרם הסתיים הבירור בתביעה שכנגד, לא יהיה בכך כדי להביא לסיום בירורה של התביעה שכנגד.
תקנה 21 (ג) לתקנות החדשות ניתן לבית המשפט, בדומה להסדר הנוגע להודעה לצד שלישי, שיקול דעת באשר לעיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.
מספר דגשים:
  • צד שלישי שהומצאה לו הודעת צד שלישי אינו יכול להגיש תביעה שכנגד. [תקנה 23(ג)]
  • בשונה מתקנה 52 לתקנות הישנות בה נקבע כי נתבע רשאי להעלות טענת קיזוז בכתב ההגנה, הרי שנוסח תקנה 21 אינו כולל הוראה זו. יחד עם זאת, הואיל וזכות הקיזוז הנה זכות מהותית (להבדיל מזכות דיונית), הרי שניתן לטעון כי ניתן להעלותה בכתב ההגנה, גם תחת התקנות החדשות.
הודעה לצד שלישי
כפי שנראה להלן, ההסדר הקבוע בתקנות החדשות בכל הנוגע להליך ההודעה לצד שלישי – שהינו מעין "תביעה על תנאי" – דומה במהותו להסדר שהיה קבוע ביחס לכך בתקנות הישנות.
תקנה 22 מסדירה את המקרים החלופיים בהם ניתן ליתן הודעה לצד שלישי:
  1. מקרים בהם הנתבע זכאי מהצד השלישי להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע;
  2. מקרים בהם מתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בסוגיה שבין הנתבע לצד השלישי, הכרוכה בנושא התובענה.
כעולה מנוסח התקנה, מדובר בזכות מוקנית לבעל דין בהליך בסדר דין רגיל, אשר אינה תלויה בקבלת רשות בית המשפט.
  • במסגרת תביעה במסלול של דיון מהיר, אין הנתבע בעל זכות מוקנית להגשת הודעה לצד שלישי, וזו טעונה קבלת רשות של בית המשפט. (תקנה 80)
תוכן ההודעה וסדרי הדין
תקנה 23 עוסקת בתוכן ההודעה והפן הטכני שבמסירת הודעה לצד שלישי:
  1. תקנה 23 (א) - התקנות הנוגעות לכתבי טענות (תביעה, הגנה ותשובה), יחולו בשינויים המחויבים על הודעה לצד שלישי, על כתב ההגנה של הצד השלישי ועל כתב התשובה לכתב הגנה זה.
  2. תקנה 23 (ב) - הודעה לצד שלישי בהליך בסדר דין רגיל תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה - 60 ימים או 120 ימים בתביעות רשלנות רפואית, אלא אם המועד הוארך מטעמים המצדיקים זאת. (יש לצרף להודעה לצד שלישי העתקים מכל כתבי הטענות שהוגשו בהליך).[מפנה לתקנה 9(ב)]
  3. תקנה 23 (ג) - צד שלישי שהומצאה לו הודעה הינו נתבע לכל דבר, אך הוא אינו יכול להגיש תביעה שכנגד. מדובר בחידוש לעומת התקנות הישנות שלא הגבילו זאת.
  4. תקנה 23 (ד) - צד שלישי שהומצאה לו הודעה יכול לחלוק על ההודעה ו/או על התובענה באמצעות הגשת כתב הגנה בתוך 60 ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.
  5. לצד זאת, נעיר שבהליך דיון מהיר, ככל שבית המשפט התיר לתת הודעה לצד שלישי, יעמדו לרשות הצד השלישי 45 ימים להגיש כתב הגנה
  6. תקנה 23 (ה) קובעת כי שאר סדרי הדין (עיתוי שמיעת ההודעה וסדר ניהולה) ייקבעו לפי שיקול דעתו של בית המשפט. (מקבילה במהותה לתקנה 222 לתקנות הישנות).
  • יש לשים לב כי ההסדר שבתקנה 223 (ב) לתקנות הישנות, לפיו בכל מקרה לא ניתן להוציא לפועל פסק דין כנגד הצד השלישי אם בעל הדין שנתן את ההודעה לא קיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה, אינו כלול בתקנות החדשות.

     
  • תיקון כתב הטענות
  • השיקולים בבחינת תיקון כתב טענות
תקנה 92 לתקנות הישנות- בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
תקנה 46 (א) בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, 1)   בהתנהלותו של מבקש התיקון, 2)   השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, 3)   והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
       תקנה 46 (ב) כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.
ניסוח התקנה החדשה, אשר נוקט במילים "רשאי להורות", להבדיל מ"רשאי להתיר" מלמד כי התקנה החדשה מקנה לבית המשפט את האפשרות להורות גם מיוזמתו על תיקון כתב טענות.
  • המועד להגשת בקשה לתיקון כתב טענות
תקנה 92 לתקנות הישנות- המועד להגשת בקשה לתיקון כתב טענות הנו "בכל עת", כאשר הבקשה תיבחן לאור השיקולים דלעיל. במסגרת השיקולים, בית המשפט בוחן אף את מועד הגשת הבקשה, ואת הסיבה להגשת הבקשה באותו מועד (כך למשל גילוי עובדות חדשות בשלב מאוחר של הליך יכול להצדיק הגשת כתב טענות מתוקן).
תקנה 49 (ב) במסגרת התקנות החדשות קיימת סתירה מסוימת בכל הקשור למועד הגשת הבקשה לתיקון כתב טענות. כך, בעוד שתקנה 46 מציינת כי המועד להגיש בקשה לתיקון כתב טענות הנו בכל עת, הרי שעל פי תקנה 49 (ב), המועד להגישה הנו בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. ייתכן שדרך ליישב הסתירה הנה בבחינת מועד גילוי העובדות נשוא בקשת התיקון. כך, ככל שגילוי העובדות היה בשלב מאוחר של ההליך, ניתן יהיה לטעון כי יש לאפשר הגשת הבקשה בסמוך לכך, גם אם הדבר ארע לאחר תום 60 הימים כאמור, וזאת בהתאם לסמכות הכללית של בית המשפט להארכת מועדים בתקנה 176 (ג). בנוסף, כפי שחל ביחס לבקשות בהתאם לתקנות החדשות, על המבקש לתקן את כתב טענותיו החובה לפנות לבעל הדין שכנגד, 7 ימים בטרם הגשתו את הבקשה, ולהודיע לו על כוונתו להגיש בקשה בעניין.
  • המועד להגשת כתב טענות מתוקן
תקנה 93 לתקנות הישנות - כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.
תקנה 46 (ב) – כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים.
  • זכות בעל הדין שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מטעמו
תקנה 94 לתקנות הישנות -  לצד השני, זכות מוקנית להגיש כתב טענות מתוקן, ללא נטילת רשות מבית המשפט.
תקנה 47 (א) - לבעל דין שכנגד אין זכות מוקנית להגשת כתב טענות מתוקן, אלא יש צורך ברשות בית המשפט, שיקבע גם את התנאים לכך.
  • המועד להגשת כתב טענות מתוקן מטעם בעל הדין שכנגד
תקנה 94 לתקנות הישנות - תשובה לכתב טענות מתוקן תוגש על ידי בעל הדין שכנגד תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.
תקנה 47 (ב) רישא - אם התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך עשרים ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;
  • אי הגשת כתב טענות מתוקן על ידי בעל הדין שכנגד
תקנה 95 לתקנות הישנות - בעל הדין שכנגד שלא השיב לתיקון כתב טענות או לא תיקן את כתב טענותיו במועד, יראו אותו, כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון.
תקנה 47 (ב)  סיפא - לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.
  • צירוף תצהיר לכתב הטענות המתוקן
תקנה 94 לתקנות הישנות - תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.
בתקנות החדשות אין הוראה ספציפית לעניין זה. יחד עם זאת, החובה הכללית לצירוף תצהיר לאימות עובדות בכל בקשה קבועה בתקנה 50(1).
  • תיקון כתב טענות לאחר קבלת חוות דעת
תקנה 136 לתקנות הישנות - לצדדים קיימת זכות מוקנית לתיקון כתבי טענותיהם, בתוך 15 ימים, לאחר קבלת חוות דעת מומחה של בית המשפט. כפי שנקבע בפסיקה, התיקון מוגבל לאור האמור בחוות הדעת.
בתקנות החדשות, אין הסדר מקביל, ונראה כי הכללים החלים ביחס להגשת בקשה לתיקון כתב טענות כמפורט לעיל, חלים גם במקרה זה.
  • תיקון כתב טענות בשל לשון מבזה או מבישה
תקנה 91 (א) לתקנות הישנות - בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות מטעם שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.
תקנה 91 (ב) לתקנות הישנות- בתנאי שהמבקש פנה לבעל הדין שכנגד, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את העניין או את כתב הטענות.
תקנה 32 - כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.
תקנה 33 – המזכיר המשפטי רשאי לא לקבל מסמך שאינו ממלא אחר הדרישות בתקנות

 
  1. איחוד עילות תביעה וצירוף/מחיקת בעלי דין
תקנה 24בניגוד  לתקנה 46 (א) לתקנות הישנות לפיה התובע רשאי, (=לא חייב) לאחד את כלל העילות הקיימות לו כנגד נתבע לתובענה אחת, הרי שתקנה 24 קובעת במפורש כי על תובע לאחד בכתב תביעה אחד את כל עילות התביעה כנגד נתבע בשל אותה מסכת עובדתית.
לעומת זאת, מקום בו לתובע מספר עילות תביעה כנגד נתבע, אשר אינן נובעות מאותה מסכת עובדתית, התובע רשאי (אך לא חייב) לאחד עילות אלו תחת כתב תביעה אחד.
והכל בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט. כאשר אוחדו בכתב תביעה מספר עילות, הסמכות העניינית נקבעת לפי שווי כלל נושאי התובענה.
צירוף בעלי דין בעת הגשת התביעה
תקנה 26 (א) -  קובעת כי ניתן לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם שצירופו דרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, בתנאי שלכל בעלי הדין המצורפים יחד שאלה עובדתית או משפטית משותפת. תשומת הלב, כי התקנה מאפשרת לצרף בעל דין כנתבע אף אם לא מבוקש כנגדו סעד, אלא משום שהוא דרוש לשם הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה (בדומה לתקנה 24 לתקנות הישנות)
תקנה 26 (ב) קובעת כי במקרה של ספק באשר לזהות האדם שממנו התובע זכאי לסעד, התובע רשאי לצרף מספר נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.
צירוף/מחיקת בעלי דין במהלך בירור התביעה
תקנה 26 דנה באופן צירוף בעלי דין בשלב הגשת התביעה, תקנה 46 (א), מסדירה צירוף או מחיקת בעלי דין הנוגעת לתיקון כתב טענות במהלך ההליך. נקבע כי בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה.
תקנה 46 (ב) – כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים (לרבות בכל הקשור לצירוף או מחיקת בעל דין).
יש לציין את תקנה 63 (ב 11)) בה נקבע כי בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת בעל דין – להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם גם במסגרת ישיבת קדם המשפט.
מועד הגשת הבקשה לצירוף צד – הגם שבתקנה 46 (ב) צוין כי בית המשפט רשאי להתיר צירוף בעל דין בכל עת, הרי שבקשה לצירוף צד להליך, כמפורט בתקנה 49 (א 5) ותקנה 49 (ב),  תוגש לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.

 
  • תביעת מלוא הסעד מכוח עילת התביעה אחת [תקנה 25 (א)]
הכלל: על התובע לכלול בכתב התביעה את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו מכוח עילת התביעה, ולא יוכל להגיש תביעה בהמשך בשל החלק שלא תבע .
חריג: תובע יכול מיוזמתו להפחית את היקף הסעד לצורכי אגרה, או על מנת להתאים את הסעד לסמכות בית המשפט הרלוונטי. אמנם התקנות החדשות לא מתייחסות לכך במפורש, אולם נראה שאפשרות זו – כפי שעמדה לבעל הדין תחת התקנות הישנות – קיימת לו אף כעת, לאחר תיקונן.
תביעת מלוא הסעדים מכוח עילת תביעה אחת [תקנה 25 (ב)]
הכלל: תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת. כשמדובר בסעדים הנובעים ממספר עילות, אין צורך לבקש פיצול סעדים.
חריגים:
  1. תובע רשאי לבקש מבית המשפט רשות לפצל את סעדיו, כך שיותר לו להגיש תביעה נוספת בגין סעד שלא נכלל בתביעתו המקורית.
  2. כאשר הדין מתיר לתובע לפצל את סעדיו, ולא לתבוע את כולם במסגרת אותה תביעה [למשל תקנה 81 (א) הנוגעת לתביעה לפינוי מושכר במסגרת דיון מהיר (פינוי-קנייני+דמי שימוש-עשיית עושר ולא במשפט].
המועד להגשת בקשה לפיצול סעדים:
במקור, במסגרת התקנות החדשות, נקבע בסיפא של תקנה 25 (ב), כי "על בקשה לפיצול סעדים להיות מוגשת במסגרת רשימת הבקשות לפי תקנה 49 (ג)". בהתאם לתיקון התקנות החדשות, נמחקה הסיפא.
תקנה 25 (ב) סיפא קובעת כי בית המשפט לא ייתן רשות לתבוע סעד נוסף בשל אותה עילה שלא במסגרת אותה תובענה, אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים.
תקנה 25 (ג) בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם-המשפט.
תקנה 49 (ג) קובעת כי בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה.
תקנה 49 (ד) יש להביא בחשבון את החובה ליידע את בעל הדין שכנגד לפחות שבעה ימים מראש על הכוונה להגיש בקשה בעניין.

 
  • איחוד דיון בתובענות
איחוד דיון בתובענות שהוגשו לאותו בית משפט
תקנה 40 (א) קובעת כי בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה לפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט, אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות. עוד נקבע, כי אם החל שופט אחד לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.
מדובר בתקנה שהחליפה את תקנה 520 לתקנות הישנות. שינוי בולט - בעוד שתקנה 520 אפשרה לבית המשפט לאחד מספר תובענות הנדונות בפניו (בפני בית משפט אחד), הרי שתקנה 40 (א) מאפשרת לשופט להורות כי העניין שבפניו יאוחד עם עניין אחר התלוי ועומד בפני בית משפט אחר, ובלבד שבית המשפט האחר נתן הסכמתו.
איחוד מספר תובענות שהוגשו למספר בתי משפט
תקנה 40 (ב) קובעת כי מקום בו הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא הסמיך לכך, באיזה בית משפט יידונו התביעות, וכלל התובענות בשאר בתי המשפט יועברו אליו ויידונו במאוחד.
המדובר בתקנה שהחליפה את תקנה 7 לתקנות הישנות, ולא שינתה ממהותה.
תיקון זה אינו חל ביחס לאיחוד תובענות ייצוגיות, המוסדר תחת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

 
  • סילוק על הסף של כתבי טענות
5 מסלולי סילוק כתבי טענות בהתאם לתקנות החדשות
  1. מחיקה על הסף - תקנה 41; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין, ומאפשר לחדש את התובענה בהתאם לקבוע בתקנה.
  2. מחיקה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט - תקנה 42; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.
  3. דחייה במקרים מיוחדיםתקנה 43 לתקנות; מסלול זה יוצר מעשה בי דין.
  4. הפסקת תובענה לבקשת תובעתקנה 44; הפסקת התובענה תהא על דרך של מחיקה מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.
  5. מחיקה מנהלית מחוסר מעשתקנה 45; מונה שורה של עילות מכוחן בית המשפט רשאי למחוק כתבי טענות; מסלול זה אינו יוצר מעשה בי דין.
  • סמכות בית המשפט לסילוק כתבי טענות, בין אם מחיקה או דחייה או אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנהליתן פסק דין, קיימת אף במסגרת סמכויות בית המשפט בשלב קדם המשפט. [תקנה 63 (ב)(16)]
  • בסמכות בית המשפט להורות בכל עת על הפרדת הדיון, כך שידון בחלק מהעילות או הסעדים בנפרד, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון, (תקנה 76)  גם במהלך קדם המשפט. [תקנה 63(ב)(5)]
  • יש לזכור כי סילוק על הסף הינו סעד דרסטי, ונראה כי מידת הזהירות והריסון שבתי המשפט נקטו עד כה בשימוש בכלי זה, עדיין נכונה ורלוונטית תחת התקנות החדשות. כל שכן, כאשר עומדים בפני בית המשפט אמצעים פוגעניים פחות, כגון מתן אפשרות לתיקון כתב הטענות, תוך חיוב בהוצאות (לצד השני או לטובת אוצר המדינה).
מחיקה על הסף
תקנה 41 (א) - עילות מכוחן בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב התביעה בכל עת:
  1. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה –דומה לנוסח התקנות הישנות
  2. מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית –דומה לנוסח התקנות הישנות,
  3. התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט – מדובר בתוספת. למעשה, בעיגון רחב של הכלל שחל על פי התקנות הישנות.
יש לציין כי מדובר בעילת סל כללית, בעוד שעל פי התקנות הקודמות, נקבעו עניינים פרטניים מכוחם בית המשפט רשאי היה למחוק כתב טענות בהעדר ציות להוראות או להחלטות.
  1. כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה –
מדובר ב"עילת סל" חדשה, המעגנת למעשה בתקנות החדשות את ההלכה הקיימת בפסיקה אודות היות רשימת העילות המנויות "רשימה פתוחה".
  • הסמכות לעיל נתונה לבית המשפט בכל עת.
תקנה 41(ב), להבדיל מדחייה, מחיקת כתב התביעה אינה יוצרת מעשה בי דין – הבהרה.
תקנה 41 (ג) קובעת כי:
  1. בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים,
  2. להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.
  3. בית המשפט יכול להתנות הגשת תביעה חדשה, בין היתר, בהוצאות.
מחיקה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט
תקנה 42 קובעת כי אם סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט, רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.
תקנה זו נוגעת לשני בעלי הדין ומתייחסת לכתבי הטענות בתיק (לרבות הודעה לצד שלישי), ומכוחה בית המשפט מוסמך למחוק לא רק כתב תביעה, אלא גם כתב הגנה של בעל דין שנקבע לגביו כי עשה שימוש לרעה בהליכי משפט. יחד עם זאת, בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקה, השימוש בסמכות זו על ידי בית המשפט תיעשה בזהירות, ורק במקרים חריגים כגון זלזול בוטה בהליכי המשפט ו/או ניסיון מכוון להכשילם, וזאת על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הגישה לערכאות ([אף תקנה41 (א (3)], בכל מקרה, מחיקת כתב תביעה מכוח תקנה זו אינה יוצרת מעשה בי דין.
דחיית התביעה במקרים מיוחדים
תקנה 43 קובעת את סמכות בית המשפט לדחות תביעה "במקרים מיוחדים", כדלקמן:
  1. מעשה בי דין – בדומה לתקנה 101 (א (1)) לתקנות הישנות. כך, למשל, עילת תביעה שנדונה והוכרעה יוצרת מעשה בי דין ומונעת הגשת תביעה נוספת באותה עילה.
  2. התיישנות – יצוין כי בתקנות הישנות עילה זו אינה מוזכרת מפורשות, ברם אין הדבר משנה מהדין הקיים בהקשר של דחיית תובענה מחמת התיישנות.
  3. כל נימוק אחר שלפיו בית המשפט סבור כי ראוי ונכון לדחות התביעה – מדובר בסעיף סל הדומה בניסוחו לתקנה 101 (א (3)) לתקנות הישנות. כך, למשל, העדר יריבות או חוסר תום לב קיצוני. הסמכות לעיל נתונה לבית המשפט בכל עת.
  • במסגרת העילות דלעיל, לא מצאנו את עילת חוסר הסמכות, אשר מופיעה בתקנות הישנות [תקנה 101 (א)(2)] . הסיבה לכך הנה, כי בפועל בתי המשפט לא נטו לדחות תביעות בשל חוסר סמכות, ולרוב הורו על העברת העניין לבית המשפט לו נתונה הסמכות [בין אם עניינית ובין אם מקומית- תקנה 101 (ב)].
הפסקת תובענה לבקשת תובע
בדומה לסמכות שהוקנתה לבית המשפט על פי תקנות 154-155 לתקנות הישנות, תקנה 44, קובעת כי בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, להפסיק תובענה – כולה או מקצתה – על דרך של מחיקה. מחיקת כתב טענות כאמור אינה יוצרת מעשה בי דין.
  • תשומת לב, כי תקנה 154 לתקנות הישנות חלה גם ביחס לתביעה שכנגד, בעוד שבנוסח התקנות החדשות אין התייחסות לתביעה שכנגד. יחד עם זאת, נראה כי פרשנות תכליתית תחיל את הכללים החלים לפי תקנה זו הן על תובע בתביעה ראשית, והן על תובע בתביעה שכנגד.
  • תקנה 154 לתקנות הישנות קובעת את סמכויות בית המשפט ואת התוצאות של אישור או סירוב בית המשפט לבקשת המחיקה. בתקנה 154 (ב) לתקנות הישנות נקבע כי בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להפסקת ההליכים ולפסוק הוצאות; ובתקנה 154 (ג) לתקנות הישנות, נקבע כי אם סירב בית המשפט לבקשה, ובעל דין לא המשיך בתובענה, בית המשפט רשאי לדחות את תביעתו. פירוט זה לא קיים בנוסח תקנה 44. לאור העובדה שעסקינן בתקנה המקנה שיקול דעת לבית המשפט, נראה כי סמכויות בית המשפט בהתאם לתקנות הישנות קיימות גם בהקשר זה. ממילא ניתן לסבור כי דחיית התביעה בנסיבות שתוארו בתקנה 154 (ג) לתקנות הישנות, יכולה להיות נכונה תחת "כל נימוק אחר" במסגרת תקנה 43 לתקנות החדשות.
  • במסגרת תקנה 44 אין הוראה, כפי שהייתה קיימת בתקנה 155 לתקנות הישנות, הקובעת תשלום הוצאות בתובענה שהופסקה כתנאי לפתיחה בתובענה חדשה. ברם, בשים לב לסמכות בית המשפט בכל הנוגע להוצאות, ניתן לסבור כי סמכות זו נותרה בעינה.
מחיקה מנהלית של כתב טענות
תקנה 156 לתקנות הישנות הקנתה סמכות למחיקת תובענה מחמת חוסר מעש. לבית המשפט או לרשם או למזכיר הראשי של בית המשפט והם מוסמכים, על דעתם וביוזמתם, למסור הודעה לבעלי הדין המורה להם לבוא ולתת טעם מדוע לא תימחק התובענה מחמת חוסר מעש.
תקנה 45 מביאה עמה מספר שינויים :
  1. תקנה 45 (א) קובעת סמכות מנהלית למזכירות בית המשפט – אם מדובר בתביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך שישה חודשים ללא הצדקה, מזכירות בית המשפט תיתן התראת מחיקה בכתב לבעל דין, 20 ימים מראש לפחות, כי עליו לתת טעם מדוע לא יימחק ההליך. אם לא ניתן טעם בתוך פרק זמן של של 20 ימים, יימחק ההליך בלא צורך בהחלטה שיפוטית; אם ניתן טעם – יחליט בית המשפט בעניין.
    • בתקנות הישנות לא נקבע משך התקופה שתיחשב "חוסר מעש", והתקופה למתן הטעם הייתה של 30 ימים.
  2. תקנה 45 (ב) קובעת כי מזכירות בית המשפט רשאית למחוק את כתב הטענות, בלא החלטה שיפוטית, אם בתוך פרק זמן מסוים, לא מילא התובע או המבקש הוראה של בית המשפט (בתקנות הישנות לא נקבעה הוראה כזו), ובלבד שניתנה לתובע או המבקש התראה בכתב 20 ימים מראש , לתת טעם מדוע לא יימחק כתב הטענות הרלוונטי, והוא לא עשה כן. אם התובע או המבקש נתן טעם במסגרת פרק הזמן שנקבע לכך – יחליט בעניין בית המשפט.
  3. תקנה 45 (ג) קובעת שבעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המנהלית, בתוך 14 ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה, וביהמ"ש רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.
 
  • ביטול מסלולים
לפי התקנות הישנות ישנן עקרונית ארבע דרכים להגשת כתב תביעה: סדר דין רגיל ;
סדר דין מהיר ; סדר דין מקוצר; והמרצת פתיחה. התקנות החדשות מבטלות את
שני המסלולים האחרונים, וכן הליכים ספציפיים נוספים דוגמת "אבעיה 77," ו"טען ביניים" במטרה ליצור מסגרת אחידה לפתיחת תובענות.
עוד יצוין, כי לפי תקנה 54, אם נקבע בדין שניתן לפנות לבית המשפט בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה לרבות בהמרצה, אבעיה, או לקבלת חוות דעת, תוגש הפנייה כבקשה בכתב ויחולו עליה הוראות פרק ח' לתקנות החדשות, שעניינו בקשות ורשימת בקשות.
תקנה 20- שכותרתה "בקשת רשות להתגונן בחוק ההוצאה לפועל", צמצמה את ההליך של סדר הדין המקוצר, לכדי הסדר ייחודי ופרטני המשמש בתובענות מכוח חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 בלבד.
  • בחוק ההוצאה לפועל נקבע ביחס להוצאה לפועל של שטרות (סעיף 81 א לחוק ההוצאה לפועל) וביחס לביצוע תביעה על סכום קצוב (סעיף 81 א 1 לחוק ההוצאה לפועל) כי יש לראות את ההתנגדות להליך כבקשת רשות להתגונן.
  • חלק מהשיקולים שנבחנו ע"י הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים והובילה לביטול ההליכים לעיל:
    • רצון לקבוע האחדה של סדרי הדין ופישוטם;
    • הקלות שבה ניתן לקבל רשות להתגונן, ולחלופין – האפשרות לבקשת מחיקת כותרת;
    • הדיון לבקשת רשות להתגונן יותר ארוך מישיבת קדם משפט וגוזל זמן שיפוטי רב; לעתים שופט אחד דן בבקשת רשות להתגונן ושופט אחר בתביעה עצמה, מה שמצריך ששני שופטים ילמדו את התיק; הזמן הנדרש לבירור התיק הוא ארוך יותר, משום שלאחר מתן רשות להגן, עובר התיק ל"תור" של התיקים הרגילים.
       
  • דיון מהיר
בשל יעילותו המוכחת, נשאר מסלול התביעה בדיון מהיר על כנו. מדובר בתביעות שלא דורשות בירור משפטי מעמיק ולכן הן ראויות להתברר בגדרי מסלול מהיר זה.
הליך הדיון המהיר, מוסדר ומעוגן בפרק יב' – תקנות 82-78 לתקנות החדשות.
תקנה 78 [דומה לתקנה 214 (ב) לתקנות הישנות] קובעת כי הפרק יחול על:
  1. תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 ₪ זולת:
  • תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית
  • תביעה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975
  1. תביעה לפינוי מושכר
מסמכים שיש לצרף לכתבי הטענות - גילוי מסמכים מוקדם
תקנה 79 (א 1) -על התצהיר להיות:
  • ערוך לפי נוסח טופס 5 שבתוספת הראשונה (תצהיר בג"צי/תצהיר לאימות העובדות). אין צורך לעמוד ברף של "טעמים מיוחדים שיירשמו" אם מציגים תצהיר מטעם אדם אחר, אלא לפרט בתצהיר מה הטעם בעטיו לא היו ידועות לבעל הדין העובדות המוצגות בתצהיר.
  • לצרף חוות דעת מומחה אם נדרש.
  • רשימה של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו לאחר חקירה ודרישה ; לצרף העתק של המסמך לכתב הטענות; בעניין זה, יש חידוש מסוים לתקנות החדשות שקובעות שאם מסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך. דהיינו, יש לציין מראש מדוע המסמך אינו מצוי עוד ברשותו ובידי מי הוא מצוי כעת [תקנה 79 (א 2)].
כתב הגנה בדיון מהיר
יוגש בתוך 45 ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. ולא תוך 60 יום [תקנה 80 (א)]
כתב תשובה
אין זכות להגיש כתב תשובה בניגוד לתקנה 214 ד(ג) לתקנות הישנות הקובעת כי: "תובע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי להגיש כתב תשובה, בתוך חמישה עשר ימים ממועד המצאת כתב ההגנה האחרון".
הודעת צד ג'
תקנה 80 (ב) - נתבע במסלול דיון מהיר יהיה רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה צד שלישי, אם ניתנה לכך רשות בית משפט. המועד להגשת כתב ההגנה של הצד השלישי כאמור הוא תוך 45 יום. (ההגשה תיעשה לפי תקנות 22 ו- 23)
תביעה שכנגד (אין שינוי מתקנה 214)
נתבע בסדר דין מהיר רשאי להגיש תביעה - שכנגד נגד בעלי הדין המקוריים (ללא הוספת בעלי דין חדשים), עם הגשת כתב ההגנה בהתקיים אחד מהתנאים הבאים
  1. היא מהווה תביעה במסלול דיון מהיר, בהתאם להגדרתה בתקנות.
  2. תביעה שכנגד ללא מגבלת סכום, ובלבד שנושא התובענה שכנגד ונושא התביעה העיקרית הוא אחד או שהתביעות נובעות מאותן נסיבות
 
פרק ט' לתקנות החדשות ("שאלונים, גילוי ועיון") לא חל על תובענות בדיון מהיר.
למעט שני חריגים :
  1. תקנה 79(א)(2) (מפנה לתקנה 60) - אי צירוף רשימת מסמכים – בית המשפט רשאי:              1) להטיל הוצאות על צד שלא קיים חובתו כראוי; 2)  למחוק כתב טענות; 3) לא לקבל את המסמך כראיה, ועוד.
  2. תקנה 59(ב) - (בניגוד לתקנה 214ח לתקנות הישנות שקבעה 3 הוראות להליכים מקדמיים נותרה רק 1) העלאת טענת חיסיון לגבי בקשה בעניין הליך גילוי ועיון ומענה לשאלון – בית המשפט רשאי לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו.
     
  • ישיבת קדם משפט
תקנה 80(ג) – בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם - משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מ- 90 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (של נתבע/צד ג') (מנוגד לתקנה 214יא(ב) שקבעה פרק זמן של 30 ימים). בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם-משפט.
רשימת אסמכתאות ועיקרי טיעון
תקנה 80(ז) - הגשת רשימת אסמכתאות ועיקרי טיעון בכתב עד 14 ימים לפני המועד שנקבע לדיון, בהיקף כולל שלא יעלה על 5 עמודים .

 
  • תצהירי עדות ראשית
תקנה 67 (א) - חידוש - הוראה כללית שלפיה על בית המשפט להחליט על אופן גביית העדויות (בכתב או בעל פה). לפיכך, אם הורה על גביית העדות בכתב עליו לקבוע בהחלטתו את המועד לגביית עדות. (על בעל דין היה להגיש תצהיר עדות ראשית תוך 45 ימים ממועד כתב ההגנה האחרון).
דיון והוכחות
תקנה 80(ד) - בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר בתוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
תקנה 80(ו) - הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד. סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל האפשר, ברציפות עד גמר חקירת העדים. לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מ- 14 ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.
סיכום טענות בעלי דין
תקנה 80(ז) - בעל פה ביום הדיון בתביעה, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת "מטעמים מיוחדים"
 
 
  • תביעה לפינוי מושכר
תקנות 82-78 - בתקנות החדשות תביעה לפינוי מושכר הינה תביעה המוגשת במסלול של דיון מהיר. (בתקנות הישנות היה תחת סדר דין מקוצר שבוטל)
תקנה 82-81 -
תקנה 6 -מגדירה תביעה לפינוי מושכר - "תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב 1972- חל עליו".
המועדים :
  • תקנה 81 (ב) - 30  ימים להגשת כתב הגנה
  • תקנה 81 (ה) - דיון בתביעה לא יאוחר מ- 30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
תשומת הלב - בתקנה 81(ד) נכתב במפורש שלא תתקיים ישיבת קדם משפט;
  • תקנה 82 (א) -פסק דין יינתן בתוך 14 ימים מתום הדיון בתובענה, זולת אם נשיא בית
המשפט אישר לתת את פסק הדין במועד מאוחר יותר.
  • תקנה 81 (ג) - לא ניתן להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.
  • תקנה 80 (ז) - בעלי הדין רשאים להגיש רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב 14 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בתובענה, ובהיקף של 5 עמודים
  • תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים. התובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, סעדים נוספים בשל אותה עילה.
  • תקנה 81 (א) - אם הוגשה תביעה נוספת בשל אותה עילה אבל נתבע בה סעד אחר, על התובע החובה 1) להודיע על כך לבית המשפט 2) ויידרש לציין אם מתקיימים בתביעה הנוספת (עם הסעד האחר) התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.


 
  • המזכיר המשפטי ועקרון "לא יקובל לרישום"
תקנה 6 – מגדירה מיהו מזכיר משפטי
תקנה 33 – מקנה למזכיר המשפטי סמכות שלא לקבל מסמך שאינו מקיים את הדרישות הטכניות הקבועות בתקנות או את הוראות בית המשפט. המזכיר המשפטי נדרש לנמק את החלטתו ולהפנות את התקנה או הוראת בית המשפט שלא מולאה.
חריג: סמכותו אינה חלה על בקשות דחופות המועברות לשופט במישרין.
תקנה 33 (ב) – "ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה". עוד נקבע, כי אם הוגשו כתב הגנה, כתב תשובה, תביעה שכנגד, הודעת צד שלישי, בקשת רשות ערעור וערעור, והם לא
התקבלו על ידי המזכיר המשפטי - "יהיה ניתן לתקן את הפגם בתוך 7 ימים מהמועד שלא קובל או עד היום האחרון להגשתו, לפי המאוחר".
תקנה 33(ג) - אם מדובר בבעל דין לא מיוצגהמזכיר המשפטי נדרש לפרט לו את הפעולות הנדרשות כדי לרפא את הפגם.
תקנה 33 (ד) -  בעל דין שסבור כי נפגע מהנחיה/הודעה/פעולה של מזכיר משפטי רשאי לפנות ולבקש את העברת העניין לעיונו ולהכרעתו של שופט בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההודעה. (השופט רשאי להחליט רק על יסוד טענות הפונה ללא קיום דיון בעניין).
תקנה 33 (ה) – מסמך שהוגש ולא התקבל כמוהו כמסמך שלא הוגש מלכתחילה.  למעט במקרה שבו הוגש כתב תביעה פגום שאי קבלתו עשויה להביא להתיישנות. המסמך יירשם במערכת כמסמך שקובל. בכפוף לכך שהתובע תיקן את הפגם תוך 7 ימים מהיום שלא אושרה קבלתו.
 
תקנה 33 (ו) - בעל הדין לא יעלה טענה לפיה לא היה מקום מלכתחילה לקבל מסמך שהתקבל על -ידי המזכיר המשפטי.  עם זאת, רשאי בעל הדין להשמיע טענות על עצם קיום הפגם,
וזאת מכיוון שאין בקבלת המסמך – כשלעצמה – כדי לרפא את הפגם שנגרם באי קיום
התקנות (לכאורה) או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.
 
תשומת הלב -  מדובר בהוראת שעה  עד 31.12.2022 – נועדה לתת לעוה"ד תקופת הסתגלות.
 
  • מועדים
 
 
 



תקנה 176 - מקנה לבית משפט שיקול דעת ביחס למועד שבו הוא הורה לעשיית דבר שבסדר דין או בנוהג כדי להבטיח שיתקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן ויושג פתרון ראוי לסכסוך. עם זאת, דרושים "טעמים מיוחדים" כדי להתיר סטייה מהמועדים ומהיקף כתב הטענות שנקבעו בתקנות או בכל חיקוק אחר.
תקנה 179 (א) - קובעת כי תחילת מניין הימים לפרקי הזמן שנקבעו יחל ביום המצאת המסמך הרלוונטי. אם המסמך הרלוונטי הוא החלטה שניתנה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד מיום הדיון.
תקנה 179 (ב) – קובעת כי פגרת בית המשפט לא תבוא במניין הימים שנקבעו לתקנות או בידי בית המשפט, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
 


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

[1] "ממונה" – עורך דין ביחידת הגישור, שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו"ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך;

לייבסיטי - בניית אתרים