_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
 
_____________
 

 טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151 
מקרים דחופים: 054-2237766
רח' מנחם בגין 48 תל אביב 

 אימייל: viph120@gmail.com 
דף הבית >> כללי >> היתר לשימוש בכוח בין מדינות
משרד עו"ד מיכאל חוואי

 
ההיתר לשימוש בכוח בין מדינות בחוק הבינלאומי

מבוא

בהתאם למגילת היסוד של האו"ם[1] חל איסור על מדינות בעולם להשתמש בכוח כנגד מדינה אחרת, אולם לאיסור זה קיימים מספר חריגים בהם מותר להשתמש בכוח בין מדינות.

הזכות להגנה עצמית[2] בין מדינות הינה אחד מהחריג לאיסור השימוש בכוח החל על מדינות העולם[3] והיא מקנה לכל מדינה את הזכות להגן על אזרחיה מפני התקפות של מדינת אויב. על המדינה המפעילה זכות זו לדווח מיד למועצת הביטחון על הפעלת ההגנה העצמית, כדי לקבל אישור להמשך ההגנה. זכות זאת ניתנת אך ורק להגנה ולא לתוקפנות.

בהגנה זו ישנם מספר רב של אפשרויות המאפשרים להשתמש בהגנה זו הראשונה שבהם היא הגנה עצמית מפני התקפה מזוינת, על כך ועוד נרחיב במאמר זה.

החריגים לאיסור השימוש בכוח בין מדינות

בהתאם למגילת היסוד של האו"ם[4] חל איסור על מדינות בעולם להשתמש בכוח כנגד מדינה אחרת, אולם לאיסור זה קיים חריג "הגנה עצמית" בהתאם למגילת היסוד של האו"ם[5], "הזכות להגנה עצמית הינה חריג לאיסור השימוש בכוח החל על מדינות העולם והיא מקנה לכל מדינה את הזכות להגן על אזרחיה מפני התקפות של מדינת אויב, בהגנה זו ישנן  מספר אפשרויות כדלהלן[6]:
  1. הגנה עצמית מפני התקפה מזוינת - הזכות להגנה עצמית בין מדינות הינה החריג הראשון לאיסור השימוש בכוח החל על מדינות העולם, זכות זו מקנה למדינה להשתמש בכוח ל"הגנה עצמית" מפני "התקפה מזוינת" של מדינה אחרת, "התקפה מזוינת" אינה דווקא התקפה בפועל, אלא יכולה להיות גם התקדמות כוחות של מדינת האויב לעבר הגבול או תקיפה של יעדים אשר נמצאים מחוץ למדינה ואשר שייכים למדינה, כמו"כ התקפה או שיבוש של מערכות האלקטרוניות והמחשוב של המדינה.
  • על המדינה המפעילה זכות זו לדווח מיד למועצת הביטחון על הפעלת ההגנה העצמית, כדי לקבל אישור להמשך ההגנה. זכות זאת ניתנת אך ורק להגנה ולא לתוקפנות.
  • אך אין זה כולל הטלת סנקציות כלכליות או חרמות. ולכן, סנקציות של מדינה כנגד מדינה לא מהוות צידוק.
  1. הלכת carolineבעקבות האירוע שהתרחש בשנת 1837 עם הספינה קרוליין בין בריטניה לארה"ב הוגדרה ההגנה העצמית בין מדינות בעיתות שלום, בעקבות אותו מקרה נקבע כי ניתן להשתמש בכוח רק אם לא ניתן להשתמש בחריג הקודם של "הגנה עצמית" כלומר שלא התקיימו התנאים של הגנה עצמית, אך לכך נדרשים התנאים הבאים: 1. מיידיות – שהשימוש בכוח נעשה באופן מיידי. 2. נחיצות – אין חלופה אחרת ומכך נובעת רמת המידתיות של הפעולה, המשפט הבינ"ל מכיר בנסיבות שבהן הדרך היחידה שמדינה יכולה להגן על אינטרס חיוני היא על ידי הפרה של המשפט הבינ"ל, ולכן בחריג זה מותר לעשות שימוש בכוח גם אם לא התקיימו תנאים של הזכות להגנה עצמית. 3.  פרופורציונאליות (מידתיות) - בג"ץ סוריק קבע בעתירה כנגד סמכות המפקד הצבאי להקים גדר הפרדה מכוח כללי המשפט הבינלאומי. לפי כב' השופט בדימוס ברק: 1) הסמכות קיימת מכוח תקנות האג (מנהג) המאפשרות להפקיע קרקע לצרכים צבאיים. 2) הסמכות צריכה להיות מופעלת במידתיות, יש לאזן בין הצרכים הצבאיים לבין זכות הקניין של התושבים הערביים. גישתו של כב' השו' בד' ברק: דחיית האמנה הבינ"ל אינה משרתת את מטרות ישראל. ניתן להניח שההוראות ההומניטאריות באמנת ג'נבה-4 הן מנהגיות וחלות במ"י.
  2. הגנה עצמית מקדימה - על בסיס ההלכה הקודמת, נקבע כי המדינה לא חייבת לחכות עד אשר היא תותקף אלא דיי בכך שהיא עומדת להיות מותקפת, אולם כל זאת כאשר המדינה השניה שוקלת מתקפה, כיום לאור ההתפתחות הטכנולוגית והמהירות של הטילים, גם אם מדינות שוקלות מתקפה ולא עושות מעשה כלשהו זה יהווה שיקול מכריע בהצדקה בהתקפה עליה.
  3. פעולת תגמול - שהיא מהווה ענישה על מה שמדינה עשתה חרם נגדה אלא שטענה זו היא עולה רק כאשר מופרים אחד מכללי המשפט הבינלאומי.
  4. שימוש בכוח עקב צורך - מדובר בהפעלת כוח למרות שלא מתקיימים התנאים המצדיקים הפעלת הזכות להגנה עצמית, גם בזאת יהיה וויכוח בין איראן לעיראק האם היה צורך הכרחי או לא בפעולה הזאת.
  5. התקפות כוחות גרילה, פעולות טרור וכוחות בלתי סדירים –  במקרים מסוימים, כאשר במדינה האויב נמצאים כוחות גרילה וכוחות בלתי סדירים המצבעים פעולות טרור.
  6. הגנת אזרחים מחוץ לשטח המדינה – במקרים מסוימים, כאשר אזרחי המדינה נמצאים במדינה אחרת בסכנה.
  7. התערבות הומניטארית – במקרים מסוימים במצב הנדרש התערבות הומניטארית.
  8. הגנה עצמית קולקטיבית - המדובר בהגנה על מדינה אחרת הנמצאת תחת מתקפה ואשר אין ביכולתה להגן על עצמה, על פי רוב מדובר בכריתת ברית בין שתי מדינות.
  9. שימוש בכוח לצורך מימוש הזכות להגדרה עצמית – במקרים מסויימים.
  10. שימוש בכוח עקב צורך –  במקרים מסויימים כאשר מדובר בצורך הכרחי המצדיק מעשה שאילולא כן היה מופר המשפט הבינלאומי.

תפקיד מועצת הביטחון - מדינה המשתמשת בכוח לשם הגנה עצמית חייבת לדווח על כך מיידית למועצת הביטחון ואם לא הרי היא מפרה את האמנה.

סיכום
הזכות להגנה עצמית[7] בין מדינות הינה חריג לאיסור השימוש בכוח החל על מדינות העולם[8] והיא מקנה לכל מדינה את הזכות להגן על אזרחיה מפני התקפות של מדינת אויב. על המדינה המפעילה זכות זו לדווח מיד למועצת הביטחון על הפעלת ההגנה העצמית, כדי לקבל אישור להמשך ההגנה. זכות זאת ניתנת אך ורק להגנה ולא לתוקפנות. בהגנה זו ישנן  מספר אפשרויות כפי שפירטנו במאמר זה.


יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בעל ניסיון בתחום, לשם קבלת חוות דעת מקצועית.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] סע' 2(4) למגילת היסוד של האו"ם
[2] סע' 51 למגילת היסוד של האו"ם
[3] סע' 2(4) למגילת היסוד של האו"ם
[4] סע' 2(4) למגילת היסוד של האו"ם
[5] סע' 51 למגילת היסוד של האו"ם
[6] על פי המשפט הבינלאומי ועל פי הספר של משפט בינלאומי פומבי - רובי סיבל (מהדורה שניה, 2010), עמודים 499-519 (פרק 19:איסור השימוש בכוח)
[7] סע' 51 למגילת היסוד של האו"ם
[8] סע' 2(4) למגילת היסוד של האו"ם

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
לייבסיטי - בניית אתרים