מרכז עזריאלי, מגדל משולש, קומה 28, דרך בגין 132, תל-אביב
Azrieli Center, Triangle Tower, 28th floor, Derech Begin 132, Tel Aviv

_______________________________

טל: 03-6963502 Tel: במקרים דחופים: 054-2237766    פקס: 03-6966151 Fax:
אימייל: E-mail:  
viph120@gmail.com
 
                                   
            
דף הבית >> תלונת שווא במשטרה >> תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע

תלונה במשטרה מתי היא איסור לשון הרע
 
הגשת תלונה למשטרה בה מיוחסת לאדם התנהגות מאיימת המהווה עבירה פלילית, מטיבה פוגעת בשמו הטוב מאחר ועונה על אחת החלופות בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). מדובר בדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. לפיכך תוכן התלונה מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק.

עצם פנייה למשטרה מהווה פרסום כהגדרתו בחוק, אחרת לשם מה נקבעה הגנה מיוחדת לפניה מעין זו. על כן עולה כי בהגשת התלונה במשטרה יש בכך פרסום לשון הרע. עוד בעניין מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא, ראו מאמרנו "מה ניתן לעשות כנגד תלונת שווא".

הגנות- הגשת תלונה לרשות מוסמכת – המסגרת הנורמטיבית

הגנה ראשונה - אמת בתלונה:
 תלונה במשטרה אינה עולה לכדי לשון הרע כאשר התלונה חוסה תחת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע שעניינו הגשת תלונה לרשות מוסמכת. כך לדוגמא, כאשר פלוני טוען כי אלמוני אכן איים עליו, ולכן הגיש כנגדו תלונה במשטרה, אין בכך פרסום לשון הרע, כיוון שלמעשה פלוני מתגונן בטענת אמת בפרסום.

הגנה שניה – מכוח דין או חוזה ובתום לב:
ס' 15(8) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה למפרסם אם: "הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה;..."

אין חולק כי משטרה היא רשות מוסמכת לקבלת תלונות, אולם כדי לחסות בצל ההגנה נדרש להוכיח כי הפרסום נעשה בתום לב.

במסגרת סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע נקבעה חזקה, על פיה ייראו נתבע כמי שפעל בחוסר תום לב אם נתקיים בפרסום אחד מאלה: שהפרסום לא היה אמת והוא לא האמין באמיתותו; שעה שהפרסום לא היה אמת ולא ננקטו אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הם אם לאו; אם הנתבע נתכוון על ידי הפרסום לפגוע במידה גדולה משהיתה סבירה להגנת הערכים המוגנים מכוח הוראות סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.

אשר לדרישת תום הלב לצורך החלת ההגנה שעניינה הגשת תלונה לרשות מוסמכת, ריכז כב' השופט י' עמית את ההלכות בע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל[1]: "במרוצת השנים נדרש בית משפט זה, לא אחת, לשאלת תוכנה של דרישת תום הלב בהגשת תלונה לרשות מוסמכת. מסקירת הפסיקה מצטייר קו אחיד למדי. בע"א 310/74‏ שיטרית נ' מזרחי‏, פ"ד ל(1) 389 (1975) הבחין בית המשפט בין חוסר תום הלב שיש ב"חזרה עיקשת וחסרת בסיס על תלונה שהוכחה כבר כמוטעית" לבין "תלונתו השגרתית של אזרח, החושד בתום-לב במעשה עבירה של אחר והמופנית למשטרה".

בעניין ריימר, ניתן דגש לאמונתו הסובייקטיבית של המתלונן "באמיתותה של התלונה"[2]. בע"א 6871/99 רינת נ' רום[3], הוזכרה באמרת אגב האפשרות שמתלונן "מפריז בדיווחו למשטרה הפרזה רבה בתיאור חשדותיו עד כדי שלילת תום-לבו".

בע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס[4], נקבע כי הגשת תלונה לרשות מוסמכת חוסה תחת הגנת תום הלב כאשר היא מבוססת על חשד סביר[5]. כשלעצמי, ככלל בית משפט נוטה לגישה פרשנית שתבטא איזון בין אמונה סובייקטיבית בנכונות התלונה לבין סבירות החשד[6]

כמו כן הודגש כי "הדין הפלילי הוא כלי רב עוצמה, ומי שמנסה לרתום אותו בכזב לטובת צרכיו האישיים – עובר עבירה פלילית[7] לפי סעיף 243 לחוק העונשין, התשל"ז-1977  ועשוי לחוב גם בדין האזרחי.

סיכום
לפיכך בבואנו לבחון האם התלונה שהוגשה במשטרה עונה על הגדרת פרסום לשון הרע, יש להוכיח כי התלונה שהוגשה, הוגשה בחוסר תום לב ומתוך ידיעה כי מדובר בתלונה כוזבת. לעומת זאת, כאשר מדובר במקרה בו אדם חושד בפלוני כי גרם לו נזק ומתלונן מתוך חשד סביר כי אותו פלוני ביצע כלפיו עבירה. בנסיבות העניין העובדות המהוות בסיס לתלונה הינן בידיעת הצדדים ויש לבחון האם היה אמת בתוכן התלונה. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו יש להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום.

 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי


[1] ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל, 14.03.16
[2] ראו גם ר"ע 57/86 נגר נ' הראל (5.2.1986)
[3] ע"א 6871/99 רינת נ' רום בפסקה 13 לפסק דינו של השופט א' ריבלין (21.4.2002)
[4] ע"א 7699/11 פלקסר נ' ברנדס (25.12.2013)
[5] ביטוי דומה מופיע כבר בע"א 326/68 אסא נ' ליבנה, פ"ד כג(2) 23 (1969)
[6] ראו גם: שנהר, עמ' 306-304 (פסקה 69)
[7] שנהר, עמ' 306-304 (פסקה 71)

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס