טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית רק 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
רכישת מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית רק 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
_____________
 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית  >>  חדשות מהפסיקה
רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בימ"ש לעניינים מינהליים, שדן בערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תינתן בצמצום
( 22/08/2018,  יום רביעי)
רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בימ"ש לעניינים מינהליים, שדן בערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תינתן בצמצום, מקום שמתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, הגם שייתכנו נסיבות מיוחדות שיצדיקו מתן רשות לערער גם בהיעדר שאלה עקרונית; מקרה זה אינו עומד באמות המידה למתן רשות ערעור כאמור. על אף רצונה של המבקשת להישאר בישראל, מקרה זה אינו עומד באמת המידה האמורה. טענת המבקשת כי השיהוי של המשיבים בקידום ההליך המדורג בעניינה גרם לה עיוות דין נדחתה בערכאות קמא משנקבע כי לא נטענה בזמן אמת או במסגרת העתירה הראשונה, וטענה זו אף נדחתה לגופה. לא נמצא כי קביעות אלו מגלות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". יתר טענות המבקשת מופנות נגד יישומה של ההלכה שנקבעה בהלכת אסברוק, ומשכך אף הן אינן מצדיקות מתן רשות לערער. בר"מ 6115/18 Liubov Bilokon נ' שר הפנים (עליון; ע' פוגלמן; 22/08/18)

בימ"ש קבע כי על משרד הפנים לבחון את כנות הקשר בין בני הזוג על סמך ההוכחות שהציגו
( 27/03/2018,  יום שלישי)
* בית המשפט הורה כי עניינם של המערערים יוחזר למשיב, אשר יכריע בבקשה למתן מעמד לעורר מכוח "הנוהל המדורג", על יסוד ההנחה שהוכח כי הקשר הזוגי בין המערערים הוא קשר כן ואמיתי. * משפט מינהלי – כניסה לישראל – ההליך המדורג * משפט מינהלי – כניסה לישראל – שיקול דעת הרשות . ערעור על פסק דינו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בגדרו נדחה ערר על החלטת המשיב לדחות את הבקשה למתן מעמד לעורר מכוח "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן: "הנוהל המדורג"). . בית המשפט קיבל את הערעור, ופסק כלהלן: המשיב בהחלטותיו, ובית הדין בפסק דינו, התמקדו באותן נסיבות וראיות שמעלות ספק לגבי כנות הקשר בין המערערים. עם זאת, אל מול נסיבות וראיות אלה ראוי היה לבחון גם את הנסיבות והראיות התומכות בבקשת המערערים, וההחלטה הסופית בעניינם של המערערים הייתה צריכה להיות פרי של שקילת כלל הנסיבות והראיות המינהליות. עמ"נ (י-ם) 27233-05-17 יוג'ין מורריו נ' משרד הפנים (מנהלי; אברהם רובין; 27/03/18)

למרות שמתן רשות בערעור שלישי על ביה"ד לעררים היא מצומצמת, בנסיבות מיוחדות בימ"ש יתערב גם כשלא מדובר בשאלה משפטית עקרונית
( 25/02/2018,  יום ראשון)
אמת המידה למתן רשות לערער בגלגול שלישי על החלטה של בימ"ש לעניינים מנהליים הדן בערעור על החלטה של ביה"ד לעררים היא מצמצמת. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יידרש ביהמ"ש לבקשה גם מקום שהמקרה אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית, וזאת בהתקיימן של נסיבות מיוחדות תוך התחשבות בהשלכות שיש להחלטותיו של ביה"ד לעררים על הזכות לחירות ועל זכויות יסוד אחרות. ברמ 1155/18 דסטה מקונן נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה (עליון; ד' ברק ארז; 25/02/18)

מתן רשות לערער בעליון על החלטות בי"ד לעררים בגלגול שלישי הנו גם במקרים בהם לא מועלית שאלה משפטית
( 17/07/2017,  יום שני)
אמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטה של בימ"ש לעניינים מנהליים הדן בערעור על החלטה של ביה"ד לעררים היא מצומצמת. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יידרש ביהמ"ש לבקשה גם מקום שבו לא מועלית שאלה משפטית עקרונית וזאת בהינתן נסיבות מיוחדות, תוך מתן משקל מיוחד לפגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות. בר"מ 4631/17 פלונית נ' שר הפנים (עליון; ד' ברק ארז; 17/07/17)

גיור שכל מטרתו לקבל מעמד חוקי בישראל אין להכיר בו לצורך קבלת מעמד לפי חוק השבות
( 20/04/2017,  יום חמישי)
יש הבדל בין הכרה בגיור במשמעותו ההלכתית, לבין הענקת מעמד מכוחו לפי חוק השבות; אכן, הלכה פסוקה היא כי לעניין חוק השבות יש להכיר בגיור שנעשה בחו"ל במסגרת קהילה יהודית מוכרת. אולם, בד בבד יש לוודא כי מדובר בגיור כן, ולא בניצול לרעה של הליך הגיור שכל מטרתו לקבל מעמד חוקי בישראל. בגץ 9740/16 שקיל נינה נ' משרד הפנים רשות מינהל האוכלוסין (עפולה) (עליון; י' עמית, נ' סולברג, א' שהם; 20/04/17)

אין מקום לפסיקת הוצאות בגין עתירה שהוגשה באיחור של מעל לתשע שנים, שבמהלכן הדין לפיו נִתנה ההחלטה מושא העתירה השתנה
( 06/04/2017,  יום חמישי)
אין מקום לפסיקת הוצאות בגין עתירה שהוגשה באיחור של מעל לתשע שנים, שבמהלכן הדין לפיו נִתנה ההחלטה מושא העתירה השתנה. נפסק, כי בשים לב לאמות המידה שנקבעו בעניין בג"ץ אל נסאסרה לעניין חיוב בעל דין בהוצאות, דין בקשת העותרת לפסיקת הוצאות להידחות. זאת נוכח השיהוי הניכר שנפל בהגשת העתירה ואי מיצוי ההליכים לפני מועד זה. אין מקום לפסיקת הוצאות בגין עתירה שהוגשה באיחור של מעל לתשע שנים, שבמהלכן הדין לפיו נִתנה ההחלטה מושא העתירה השתנה. בג"ץ 8843/15 יקטרינה סושצ'בסקיה נ' שר הפנים (עליון; י' דנציגר, נ' סולברג, מ' נאור; 06/04/17)

החלטת משרד הפנים לדחות בקשה למתן מעמד כבן זוגה של אזרחית ישראלית, על רקע עברו הפלילי, עליה להתקבל לאחר חוות דעת של משטרת ישראל, בהתאם לנוהל
( 26/03/2017,  יום ראשון)
החלטת משרד הפנים לדחות בקשה למתן מעמד כבן זוגה של אזרחית ישראלית, על רקע עברו הפלילי, עליה להתקבל לאחר חוות דעת של משטרת ישראל, בהתאם לנוהל. נפסק, כי מאחר וההחלטה לדחות בקשה למתן מעמד כבן זוגה של אזרחית ישראלית, על רקע עברו הפלילי, התקבלה ללא חוות דעת המשטרה, בניגוד לנוהל הרלוונטי. לכן על ההחלטה להיפסל, ועל משרד הפנים לשוב ולהידרש לעניין לאחר קבלת חוות דעת המשטרה. עמנ (י-ם) 19544-10-16 יוליה כץ נ' מדינת ישראל משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה (מנהלי; עודד שחם; 26/03/17)

נפסק כי העובדה שלא התאפשרה חקירה נגדית של מנהל מינהל אכיפה וזרים בבית הדין לעררים והעובדה כי ההחלטה ניתנה בשיהוי ניכר אינם נחשבים לפגם מהותי לבר"ע
( 09/02/2017,  יום חמישי)
בית המשפט העליון (השופט ע' פוגלמן) דחה את הבקשה ופסק כי: אמת המידה החלה על בקשות מסוג הבקשה דנן היא אמת מידה מצמצמת, שלפיה רשות לערער תינתן כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. בצד זאת, בשים לב לטיבה של המאטריה, ייתכנו מקרים חריגים שבהם תינתן רשות לערער אף כשלא מתעוררת שאלה משפטית כאמור. בקשה זו אינה עונה על אמת המידה האמורה. המסקנות שאליהן הגיעו ערכאות קמא בדבר השיהוי שנפל בהגשת העררים נטועות בנסיבות הפרטניות של המקרה, ואינן מגלות עילה לבירור נוסף של בימ"ש העליון. אף השאלה הדיונית שהושמה במוקד הבקשה אינה מצדיקה שמיעה נוספת ב"גלגול שלישי". די בכך שההליך המינהלי המתנהל בפני ביה"ד לעררים אינו בגדר "משפט הוכחות" רגיל, וככלל מתמצים בו ההליכים בהגשת תצהירים, מבלי לשמוע עדים. יחד עם זאת, לביה"ד לעררים, בדומה לבימ"ש לעניינים מינהליים, עומדת סמכות העקרונית לשמוע עדויות ולהתיר חקירת מצהירים. אין זה המקום להיכנס לעובי הקורה בשאלה אימתי יוזמן מלכתחילה עד או מצהיר להיחקר. בענייננו קבע בימ"ש לעניינים מינהליים כי בנסיבות העניין אכן היה מקום להזהיר את מנהל מינהל אכיפה וזרים במשיב, ולהתיר חקירה נגדית שלו על ידי בא כוח המבקשים. ואכן, ככל שמותרת השמעת דברים על ידי נציג רשות שאינו מצהיר, והיא נוגעת לשאלה עובדתית העומדת במוקד המחלוקת, ראוי לאפשר חקירה נגדית, בפרט בשים לב לפערי הכוחות המובנים בכל הליך מינהלי מול הרשות; וביתר שאת בהליכים מסוג ההליך דנן, בהינתן טיב הזכויות העומדות על הכף והמאפיינים המיוחדים של האוכלוסייה. ברם, הגם שלא התאפשרה חקירה נגדית, לא נגרמה פגיעה מהותית למבקשים, משעה שנראה כי ביה"ד לא ייחס משקל יחסי רב, אם בכלל, לדברים שנאמרו, ופסק הדין אינו נסמך על דברי מנהל מינהל אכיפה וזרים במשיב. בר"מ 9408/16 עומר מוסא אדם חאתר נ' משרד הפנים (עליון; ע' פוגלמן; 09/02/17)

על בקשת רשות ערעור בהליך מינהלי חלה אמת מידה מחמירה, הדומה לזו הנוהגת בהליכים אזרחיים
( 02/11/2016,  יום רביעי)
נדחתה בקשת רשות ערעור שעניינה דחיית בקשה לשדרוג מעמד על ידי בית הדין לעררים. על בקשת רשות ערעור בהליך מינהלי חלה אמת מידה מחמירה, הדומה לזו הנוהגת בהליכים אזרחיים; נקבע כי הבקשה אינה עומדת באמת מידה זו מאחר שהיא אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית, וטענות המבקשים מופנות נגד יישום ההלכות המנחות שאינן מצדיקות מתן רשות ערעור ואף לא נמצא כי נגרם להם עיוות דין. ברמ 4535/16 אמל סובחי אחסין נ' שר הפנים (עליון; ד' ברק ארז; 02/11/16)

בקשת עיכוב לשהייה במתקן חולות, צריכה להוכיח קיומו של נזק חמור ולא בר-תיקון. עם זאת, יש לפרש את המונח "נזק חמור שאינו בר תיקון" באופן המקל על המבקש
( 09/02/2016,  יום שלישי)
בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים תל אביב לפי חוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") מיום 17.1.16, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו ארעי שימנע את התייצבותו למתקן השהייה "חולות" בעקבות הוראת שהייה שניתנה למבקש מכוח הוראת סעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות"). בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את הערעור ופסק: במסגרת דיון בבקשה לצו ארעי המונע את תחילת השהייה של מבקש במתקן השהייה חולות עד לדיון בבקשה לצו ביניים, על ביהמ"ש לבחון את נסיבותיו הספציפיות של המקרה שבפניו. על מבקש העיכוב להוכיח קיומו של נזק חמור ולא בר-תיקון, מעבר לנזק שבעצם המעבר למתקן והשהייה בו. עם זאת, מן הראוי שלא להחמיר עם המבקש יתר על המידה ויש לפרש את התיבה "נזק חמור שאינו בר-תיקון" באופן המקל על המבקש, לאור העובדה שלו הייתה הבקשה נבחנת בכלים "רגילים" של בקשה למתן צו ביניים, יתכן כי היא הייתה מתקבלת. המבקש דנן הוכיח קיומו של נזק חמור ולא בר-תיקון מהמעבר שלו למתקן השהייה עד לדיון בבקשתו לצו ביניים, לאור הנזק שעלול להיגרם לו ולקרוב משפחתו כתוצאה מהמעבר למתקן. רעמ (ת"א) 49738-01-16 עבדאלמאלק עבדאלמולאה נ' מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה (מנהלי; רות רונן; 09/02/16)

אי מיצוי הליכים מול הרשות המוסמכת תוביל לדחיית העתירה
( 24/12/2015,  יום חמישי)
בג"ץ דחה עתירה בנימוק כי העותר טרם מיצה את ההליכים אל מול הרשות המוסמכת לטפל בבקשתו, וממילא אין כל החלטה אותה ניתן להעביר תחת שבט ביקורתו של בג"ץ. גם הימנעות מחשיפת מלוא העובדות והמסמכים הרלוונטיים בפני ביהמ"ש, ובפרט הסתרת קיומם של הליכים משפטיים קודמים בעניינו של העותר, מצדיקים את דחיית עתירתו על הסף [בג"ץ 7415/15 פלוני נ' משרד הפנים (עליון; י' דנציגר, י' עמית, א' שהם; 24/12/15)]

נוהל הורה קשיש הותווה כנוהל הומוניטארי מובהק, על כן על משרד הפנים לבחון בהתאם לאמות הומניטאריות סבירות
( 07/12/2015,  יום שני)
נוהל הורה קשיש הותווה על ידי משרד הפנים כנוהל הומוניטארי מובהק, תכליתו לאפשר לקשיש בודד לחיות בארץ בסמוך לילדיו שהִנם אזרחי ישראל, ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן-זוג מחוץ לישראל; על כן על משרד הפנים לבחון בהתאם לאמות הומניטאריות. משכך החלטות ביה"ד לעררים ומשרד הפנים לדחות את בקשת המערערים ליתן למערערת 1 רישיון ישיבת ארעי בישראל לפי נוהל הורה קשיש – דינן להתבטל, מחמת אי-סבירות ההחלטות בנסיבות העניין. עתמ (י-ם) 23732-05-15 ולנטינה בורוביק נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה (מנהלי; י' נועם; 07/12/15)

נדחתה עתירה להסדרת מעמד חיים משותפים נוכח המצגים הכוזבים שהציגו בני הזוג באשר לנושאים אחרים, מצג כוזב יש בו כדי לערער את מהימנותם בכנות הקשר.
( 16/06/2015,  יום שלישי)
נדחתה העתירה להסדרת מעמד חיים משותפים וזאת בשים לב להעדר ניקיון הכפיים של העותרים בכל ההליכים שקדמו להגשת העתירה, לרבות הצגת מצגים עובדתיים סותרים בהליכים שונים. בנוסף, לא ניתן לקבוע כי החלטות המשיב, לפיהן העותרים לא הציגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ואף נהגו בחוסר תום לב והסתירו את עובדת היותו של העותר 1 בן זוגו של העותר 2 בעת הזמנתו לישראל, אינן סבירות בנסיבות העניין או נפל בהן פגם המצדיק התערבות. אשר על כן העתירה, כפי שהוגשה, ובנסיבות בהן הוגשה, נדחית. עם זאת נקבע כי אין בדחיית העתירה כדי לחסום מהעותרים את הדרך לפנות בבקשה חדשה להתרת כניסתו המחודשת של העותר 1 לארץ במטרה למסד קשר זוגי עם העותר 2. עת"מ 4250-04-15 Carrascal Cabarcas ואח' נ' שר הפנים ואח'

מקום ששאלת כנות הגיור מתעוררת, ייתכן שלא יוכר הגיור – אף אם נעשה בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל
( 15/06/2015,  יום שני)
בגיור מחוץ לישראל. הלכה היא כי לצורך חוק השבות יש להכיר בגיור שנערך בקהילה יהודית מוכרת. ואולם, מקום ששאלת כנות הגיור מתעוררת, ייתכן שלא יוכר הגיור – אף אם נעשה בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל. בגץ 3994/12 ראול אלקון אספחו נ' משרד הפנים (עליון; א' חיות, נ' הנדל, צ' זילברטל; 15/06/15) (פורסם בנבו).

על מנת לשלול מתן מעמד מכוח נישואין בגין ביגמיה, די בחיים משותפים בפועל, גם ללא אקט רשמי של נישואין
( 03/06/2015,  יום רביעי)
בימ"ש קבע כי אין פגם במדיניות משרד הפנים שלא ליתן מעמד בישראל מכוח נישואין כאשר מדובר בנישואין ביגמיים. זאת ועוד, קבע בימ"ש כי על מנת לשלול מתן מעמד מכוח נישואין בגין ביגמיה, די בחיים משותפים בפועל, גם ללא אקט רשמי של נישואין. במקרה הנדון בפסיקה נמצא בסיס של ממש לכך שבמועד הבדיקה, קיים העותר חיי משפחה משותפים עם נשים נוספות, די בכך כדי לייצר מעמד של נישואי ביגמייה כדי לשלול מתן מעמד של נישואין עובר להסדרת מעמד. עת"מ (ב"ש) 24382-11-14 עואד עדיסאן נ' משרד הפנים (שופטים שרה דברת, פורסם בנבו)

נדחתה עתירה שביסוסה מונח על טענות עובדתיות שהתרחשו לפני שנים רבות וזאת בשל טענת שיהוי
( 24/02/2015,  יום שלישי)
הגשת עתירה כנגד משרד הפנים בשל טענה כי לפני שנים רבות אירעו עיכובים בלתי מוצדקים בטיפול בבקשה אשר גרמו לאי שדרוג מעמד, נדחתה בשל טענת שיהוי, מאחר ומדובר בבירור עובדתי הכרוך בנזק ראייתי למשרד הפנים (עמ"נ (י-ם) 4947-10-14 הדיל קראקע נ' משרד הפנים ; שירלי רנר; 24/02/15)

אנשי רשות האוכלוסין רשאים לסרב כניסתו של אזרח ממדינה הפטורה מויזת כניסה לישראל אף כאשר אין בהירות למטרת הכניסה
( 26/01/2015,  יום שני)
אמנם, אזרחי אוקראינה, אינם נדרשים לבקש אשרת כניסה לישראל לצורך ביקור של עד 3 חודשים. חרף האמור, רשאי שר הפנים לסרב כניסתו לישראל של אזרחים אלו, אם יש לדעתו נסיבה המצדיקה זאת. בנסיבות בהם קיים חוסר בהירות במטרת כניסתם של האזרחים, רשאים פקחי רשות האוכלוסין למנוע כניסתם של אלו. רעמ (ת"א) 26678-12-14 נטלי יבורסקה נ' מדינת ישראל (מרים סוקולוב; 26/01/15)

רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פס"ד בערעור על החלטת בית הדין למשמורת תינתן רק במקרים חריגים
( 25/01/2015,  יום ראשון)
בר"ע על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר קיבל את ערעורו של המשיב על החלטת ביה"ד למשמורת של שוהים שלא כדין והורה כי המבקשת תיוותר במשמורת עד שתגורש מישראל. . ביהמ"ש העליון דחה את הבקשה בקובעו: רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסקי דין שניתנו בערעורים על החלטות של בתי הדין למשמורת תינתן רק במקרים חריגים, מקום בו מתעוררת שאלה ציבורית או כללית החורגת מעניינם של בעלי הדין, או כאשר נדרשת התערבות למניעת עיוות דין. המקרה דנן אינו נמנה על קטגוריה מצומצמת זו. אף שהמבקשת ניסתה לטעון זאת בשפה רפה, עניינה אינו מעורר כל שאלה כללית, אלא ממוקד בנסיבותיה הקונקרטיות בלבד. יתרה מכך, טענותיה של המבקשת בכל הנוגע לבקשה לקבל סעדים זמניים (למניעת סילוקה מישראל ולשחרורה ממשמורת) הועלו שוב ושוב בפני כלל הערכאות, כולל פעמיים בפני בימ"ש זה, ואין כל שינוי נסיבות המצדיק להידרש אליהן שוב במסגרת דיונית נוספת. אכן, אין ספק כי מבחינת המבקשת לסילוקה מישראל יש משמעויות קשות. אולם קושי זה נובע מדיני ההגירה עצמם. למעשה, מהלך זה כבר היה אמור להתבצע לפני זמן רב והוא נמנע רק בשל סירוב המבקשת לשתף פעולה עם הרשויות. זהו טעם נוסף לכך שאין מקום לשחרר את המבקשת ממשמורת. בר"מ 378/15 Siyon cumary choppala נ' משרד הפנים (עליון; ד' ברק ארז; 25/01/15)

בית המשפט קיבל עתירה להורות על שדרוג מעמדה של עותרת, במסגרת הליך מדורג של איחוד משפחות, בשל עיכוב בלתי סביר ובלתי מוצדק שחל בטיפול בבקשה
( 08/12/2014,  יום שני)
בית המשפט קיבל עתירה להורות על שדרוג מעמדה של עותרת, במסגרת הליך מדורג של איחוד משפחות, בשל עיכוב בלתי סביר ובלתי מוצדק שחל בטיפול בבקשה (עת"מ (י-ם) 3683-09-14 פלוני נ' משרד הפנים (08/12/14)

הצלת ילד יהודי בשואה מהווה טעם הומניטארי מיוחד שמספיק להשאיר בגינו אלמנה של אזרח ישראלי
( 05/12/2014,  יום שישי)
עוד ניצחון בתיק שמשרדנו ייצג, רק שהפעם מדובר בסיפור יוצא דופן ומיוחד במינו שאת קיצורו הבאתי כאן: • בתקופת השואה מר זאב, היה ילד בגיל 9 לחייו, אז נשא את השם הפולני "זבישק". • היה זה בשנת 1943, כאשר אמו, מחשש לחייו, מסרה אותו באותה עת לבית החלמה לילדים בפולין, שם הסתתר זבישק יחד עם ילדים יהודים נוספים. • ביום בהיר, מששמע הצורר הנאצי, על הימצאותם של ילדים יהודים בבית ההחלמה, פרצו למוסד והחלו לירות לכל עבר, זבישק קפץ מהחלון האחורי ונס על נפשו לעבר היערות. • לאחר ריצה ממושכת ותלאות שעבר בדרך הגיע לכפר טרנבקה, שם פגש במר לאונרד, הלוא הוא אביה של מרשתי, אשר רחם עליו והחביאו ברפת שבביתו, שם הסתתר זבישק כשנה עד סיום המלחמה. • בכך נטל מר לאונרד סיכון רב, בהסתרת זבישק בביתו שבכפר. שהרי ידוע, כי מי שנתפס בהסתרת יהודים במהלך תקופת השואה גורלו נחרץ למוות, וידוע כי הפולנים עצמם הלשינו על כך לגרמנים על יהודי שמסתתר. כך שמר לאונרד נטל סיכון רב בכך שהסתיר את זבישק, הן מפני הגרמנים והן מפני שכניו הפולנים. • לאחר עשרות שנים מר זאב (זבישק) החל לתור אחר מצילו מר לאונרד, ובעקבות חיפושים ממושכים עלה על עקבותיו ולראשונה מאז המלחמה חודש הקשר ביניהם ואלו הקפידו לשמור על קשר הדוק, בשלב מסוים משנודע לו על בתו (מרשתי), זה הציע לה לבוא ולבקר בישראל, כך מצאה עצמה (מרשתי) מבקרת בישראל במהלך שנת 1996. • לאחר תקופת היכרות קצרה, בה שהתה מרשתי בישראל, מצאו האחד חן בעיני השנייה, והתאהבו זה בזו והחליטו לעבור ולהתגורר במשותף כידועים בציבור. • כעבור מספר שנים, נישאו השניים זל"ז כדין, בהתאם לכך ובסמוך לכך, החלו בהליך חדש של הסדרת מעמד במשרד הפנים על סמך "נישואין". כתוצאה מכך, מרשתי קיבלה אשרת ארעי לשנה, כאשר לפי הנוהל היה עליה לחדש אשרה זו כל שנה למשך ארבע שנים שבסיומם עתידה לקבל "אזרחות ישראלית". • ברם, בצער רב, כשנה וחצי לפני סיום התהליך שבסיומו היה על מרשתי לקבל אזרחות ישראלית, בעלה, זאב, הלך לעולמו, לאחר שחלה במחלת סרטן הדם ועבר סבל רב וייסורים קשים. כתוצאה מכך הופסק ההליך המדורג ובוטל מעמד הארעי שברשותה, וכעבור זמן משרד הפנים רצה לגרשה מהארץ. • בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט, ביטלנו את החלטת משרד הפנים ובקרוב תוענק למרשתי אשרת קבע. (עמ"נ 6195-09-14 וצר ואח' נ' שר הפנים ואח')

מספר עמודים: 2
 1  2    הבא   
לייבסיטי - בניית אתרים