טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 600 ש"ח במקום 1,800 ש"ח
_____________
 
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
 

סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הימנעות מהבאת ראיה במשפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח

_____________

סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "דיון נוסף" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הארכת מועדים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ההבדל בין שיהוי להתיישנות" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הודאה והדחה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "החריגים לזכות הגילוי והעיון במסמכים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "היקף הזכות לגילוי מסמכים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הכרעה בין עדויות סותרות" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הפסקת תובענה - אימתי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח

 
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הפתעת הצד שכנגד במשפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "השוואה בין עיקול זמני לעיקול בהוצל"פ" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "השתק שיפוטי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "התייחסות שיטת האדוורסרית לפרוצדורה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "זכות הייצוג בפני עורך דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "חיוב הוצאות משפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "מעשה בית דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "משפט חוזר באזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "סמכות טבועה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ערעור על אבעיה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ערעור על מימצאים עובדתיים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "פסק דין על דרך הפשרה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הרמה הנדרשת בהוכחת גניבה בהליך אזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "שינוי והרחבת חזית" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "תיקון כתב תביעה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> מידע שימושי לאזרח >> תקופת ההתיישנות - בתביעה אזרחית
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי


תקופת התיישנות - בתביעות אזרחיות

מבוא

דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בכל שיטת משפט בכלל ובשיטת המשפט הישראלי בפרט. דיני ההתיישנות נועדו לא רק לחסום תביעות ישנות צודקות אלא גם, ובעיקר, לחסום תביעות ישנות שאינן צודקות. אכן, דיני ההתיישנות נועדו לחסום את התביעות הישנות כולן, שכן לא תמיד ניתן בקלות, אחרי שנים רבות, להבחין בין אלה הצודקות לאלה שאינן צודקות.

כאשר מחד ניתן לטעון שהנתבע צריך לשמור את ראיותיו לעולמי עד, אך מנגד ניתן גם לטעון שהתובע צריך לתבוע את פיצוייו תוך זמן סביר. לכן, דיני ההתיישנות הם היוצרים את האיזון הראוי בין טענות אלו ובין האינטרסים המתנגשים[1].

ככלל תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית הינה שבע שנים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, במאמר זה ננסה להתחקות אחר כלל החריגים הקיימים בדוקטרינת ההתיישנות.



מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
 

המסגרת הנורמטיבית

דוקטרינת ההתיישנות על היבטיה השונים היא אבן דרך בכל שיטת משפט בכלל ובשיטת המשפט הישראלי בפרט. כלשונו של השופט זילברג בע"א 158/54 דה בוטון נ' בנק המזרחי בע"מ[2]:
מוסד ההתיישנות הוא מוסד משפטי עתיק יומין, אשר קנה לו שביתה, בצורה זו או אחרת, בשיטות המשפט של כל העמים וכל התקופות. מקורה נעוץ, איפוא, בצורך אנושי-כללי, בדרישות יסוד הטבועות בחיי החברה בכל אתר ועידן.
דוקטרינת התיישנות, ספוגה היא בכל זכות שהיא במשפט[3], חוק ההתיישנות[4]  קובע תקופות התיישנות מסוימות לעניינים אלה ואלה המנויים בו, אך כופף הוא עצמו בפני הסדרים ספציפיים הקבועים בדינים אחרים ומסיג הוא עצמו מפניהם. וכלשון סעיף 27 בו:
דינים שמורים   27.    אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.
כשם שחוק ההתיישנות[5], בגופו מבחין בין נושאים שונים בקובעו לכל אחד מהם תקופות התיישנות ייחודיות לו, כן הוא בתקופות התיישנות שנקבעו ספציפית בדין לבר-חוק-ההתיישנות. תקופת התיישנות ראוי לה שתתאים עצמה לסוג הזכות שבה מדובר – יש זכויות "סטטיות", כזכויות במקרקעין, שתקופת ההתיישנות בהן ראוי לה שתהיה ארוכה, ויש זכויות "דינמיות", שתקופת ההתיישנות בהן ראוי לה שתהא קצרה – וחוק ההתיישנות[6]  כחוק "כללי" מכיר באינטרס הלגיטימי של חוקים לְבַר-לוֹ לקבוע תקופות התיישנות מיוחדות המתאימות עצמן לסוגי זכויות על-פי מאפייניהם הייחודיים[7].

תכלית מוסד ההתיישנות היא לתחום גבולות של זמן להגשת תובענות תוך יצירת איזון בין אינטרס הנתבע הפוטנציאלי לאינטרס התובע הפוטנציאלי ושמירה על עניינו של הציבור[8].

עניינו של התובע מחייב כי יינתן לו מרווח זמן מספיק להכין את תביעתו ולהגישה, ותינתן לו שהות במקרים מתאימים למצות אפשרות השגת הסדר מוסכם לפתרון המחלוקת מחוץ לכותלי בית-המשפט.

עניינו של הנתבע מחייב כי משך התקופה שבה יהיה חשוף לסכנת תביעה יהיה מתוחם ומוגבל, ואין לצפות כי יידרש לשמור על ראיותיו לזמן בלתי מוגבל; האינטרס הציבורי מחייב מצד אחד, כי תינתן לתובע שהות לעשות לפתרון הסכסוך מחוץ למערכת השיפוט[9].

מצד אחר, יש עניין ציבורי בקביעת תקופת התיישנות להגשת תביעות כדי שבתי-המשפט לא יעסקו בעניינים שעבר זמנם ויתמקדו בבירור בעיות השעה. ביסוד ההתיישנות איזון בין אינטרסים לגיטימיים של גורמים שונים, ותוצאת האיזון משתקפת בהסדרי ההתיישנות כפי שנקבעו בחוק[10].

 

תקופות ההתיישנות

ככלל תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית הינה שבע שנים, אולם לכלל זה קיימים חריגים, להלן החריגים:
  • תקופת התיישנות לפסק דין הנתון לביצוע (שהזוכה לא נקט פעולה לביצועו) - עשרים וחמש שנה.
  • תקופת התיישנות לפסק דין שאינו נתון לביצוע (כדוגמת פסק דין הצהרתי) - אין התיישנות כלל.
  • תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק הגנת הפרטיות - שנתיים.
  • תקופת ההתיישנות של תביעה לתשלום דמי מפתח או לפינוי לפי חוק הגנת הדייר - שנה.
  • תקופת ההתיישנות של תביעה בנוגע לזכות הרשומה במקרקעין מוסדרים - אין התיישנות כלל.
  • תקופת ההתיישנות של תביעה בנוגע לזכות במקרקעין מוסדרים שלא נרשמה - עשרים וחמש שנים.
  • תקופת ההתיישנות של תביעה בנוגע לזכות במקרקעין לא מוסדרים - חמש עשרה שנים.
למרות הכללים האמורים לעיל, הצדדים רשאים להסכים ביניהם על תקופת התיישנות ארוכה מן התקופות האמורות לעיל, כמו"כ רשאים הצדדים להסכים ביניהם אף על תקופת התיישנות קצרה מן התקופות האמורות לעיל, בלבד שלא תהא קצרה מששה חודשים.

חריג, בתביעה במקרקעין לא ניתן להסכים על תקופת התיישנות קצרה מן התקופות האמורות לעיל.


המועד בו מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות

ככלל, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה, לכלל זה קיימים חריגים, כדלהלן:
  • בתרמית או הונאה - היתה עילת התובענה תרמית או הונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או ההונאה.
  • התיישנות שלא מדעת - נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
  • הודאה בקיום זכות - כאשר הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע (למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות), תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה.
  • עוולה בנזיקין - כאשר עילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל, תחל תקופת ההתיישנות מהיום שבו התגלה הנזק, אך התובענה תתיישן במידה שלא הוגשה תוך 10 שנים תביעה מיום קרות המעשה או המחדל שגרם לנזק.
  • יחסי נאמנות - בתביעה שעילתה יחסי נאמנות, תחל תקופת ההתיישנות מיום בו הנאמן כופר במעמדו כנאמן או מיום בו הוא מפר את נאמנותו.


סיכום

בדוקטרינת ההתיישנות, יש עניין ציבורי בקביעת תקופת התיישנות להגשת תביעות כדי שבתי-המשפט לא יעסקו בעניינים שעבר זמנם ויתמקדו בבירור בעיות השעה. ביסוד ההתיישנות איזון בין אינטרסים לגיטימיים של התובע והנתבע, ותוצאת האיזון משתקפת בהסדרי ההתיישנות כפי שנקבעו בחוק וכפי שפורטו בהרחבה במאמר זה.

זאת ועוד, ראוי לציין, כי במידה וטענת התיישנות מתקבלת בבית משפט, בית משפט יורה לדחות את התביעה על הסף. המשמעות: מעשה בית דין, ולא ניתן יהיה בעתיד להגיש את התביעה כלל.

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי טענת ההתיישנות, או בדבר תחולתה של טענה זו, יש לבחון כל מקרה לגופו תוך מתן משקל לעוד קריטריונים שלא הובאו במאמר זה. לשם כך, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] ע"א 5964/03 עיזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח-תקוה, (פורסם בנבו, 16.2.2006).
[2] ע"א 158/54 יצחק דה בוטון ואח' נ' בנק המזרחי בע"מ, תל-אביב ואח', י (1) 687, 695 (1956).
[3] "זכות כל שהיא", כלשון סעיף 2 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958.
[4] חוק ההתיישנות, שם.
[5] שם.
[6] שם.
[7]  ד"נ 36/84 טייכנר נ' איר-פרנס נתיבי אוויר צרפתיים, פ"ד מא(1) 589, 603-602 (1987) .
[8]  ע"א 165/83 יתרו בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, לח (4) 554 (1984), בעמ' 559-558.
[9] ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, נז (5) 433 (2003).
[10] שם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 
לייבסיטי - בניית אתרים