טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> משפט פלילי >> הלבנת הון >> חילוט רכוש בעבירות הלבנת הון - בהליך פלילי
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי
 


חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך הפלילי

מבוא

חילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון, הוא החרמת רכוש מתוך רכושו של אדם אשר הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון. הרכוש המוחרם הינו בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה, שאפשר אותה וכן כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה.

פרק ו' לחוק איסור הלבנת הון אשר מסמיך את הרשות למלחמה בהלבנת הון לחלט רכוש, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי[1] וחילוט בהליך אזרחי[2]. שני מסלולים אלו נועדו למצבים שונים. המסלול הפלילי, נועד למצב בו מוגש כתב אישום. לעומת זאת, ההליך האזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או שהרכוש התגלה לאחר ההרשעה[3].

במאמר זה נברר את המסלול לחילוט רכוש בהליך הפלילי. בעניין מסלול החילוט בהליך האזרחי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך האזרחי".

 

המסגרת הנורמטיבית

פרק ו' לחוק איסור הלבנת הון אשר מסמיך את הרשות למלחמה בהלבנת הון לחלט רכוש, מבחין בין שני מסלולים לחילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון: חילוט בהליך פלילי[4] וחילוט בהליך אזרחי[5].

שני מסלולי החילוט נועדו למצבים שונים. דרך המלך היא המסלול הפלילי, שבמסגרתו מחולט, בראש ובראשונה, רכוש מתוך רכושו של הנידון; ורק אם לא נמצא רכוש שלו למימוש מלוא הסכום הנקוב בצו החילוט, ניתן לממש את הצו גם מתוך רכוש של אדם אחר בכפוף לסייגים שנקבעו. במישור הדיוני, בקשת החילוט היא חלק מכתב האישום; בית המשפט ידון בה לאחר הכרעת הדין והחלטתו תיכלל בגזר הדין.

לעומת זאת, הליך חילוט אזרחי מיועד לחילוט רכוש של אדם שלא ניתן להגיש נגדו כתב אישום, או למצב שבו הרכוש שחילוטו מבוקש התגלה לאחר ההרשעה. על כן קובע החוק תנאים שונים החלים במסגרת כל אחד מהמסלולים[6].

חילוט רכוש בהליך פלילי
סעיף 21 לחוק – שכותרתו "חילוט רכוש בהליך פלילי" – קובע כי במקרה שאדם הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק (עבירות הלבנת הון), יצווה בית המשפט "זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט", בנוסף לכל עונש אחר שיטיל, על חילוט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא רכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה, שאיפשר אותה או שיועד לכך; וכן כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה, או שיועד לכך[7].

העבירה שבגינה ניתן לחלט רכוש - "העבירה" כמשמעותה בסעיף זה היא עבירה של הלבנת הון ולא עבירת המקור שכתוצאה ממנה התקבל הכסף שהולבן[8].

היקף הרכוש שניתן לחלט - "רכושו של הנידון" מוגדר בסעיף 21(ב) לחוק כ"כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו". הגדרה רחבה זו נועדה לאפשר לבית המשפט להורות על חילוט רכוש שמקורו בעבירה גם כשהעבריין ניסה להסוות את הבעלות בו באמצעות רישומו על שם אדם אחר או מסירת החזקה בו, תוך הותרת השליטה האפקטיבית בנכס או בפירותיו בידיו[9].

תכלית החוק - בדרך זו מוגשמת תכליתו העיקרית של החוק – להבטיח כי "פירות עץ העבירה לא ייוותרו בחיקו של העבריין"[10].

חילוט רכוש חלופי - במקרה שלא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, או אז מסמיך החוק את בית המשפט לצוות על מימוש הצו מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; אולם בית המשפט לא יחלט רכוש שמומן או הועבר לאותו אדם כאמור לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע הנידון ושלגביה ניתן צו חילוט[11].

זכות טיעון - הגם שהחוק מבחין בין חילוט מתוך רכושו של הנידון לבין חילוט מתוך רכוש של אדם אחר, כל חילוט בהליך פלילי כפוף לחובה לתת זכות טיעון לכל אחד מהגורמים האלה: הנידון, בעל הרכוש, מי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ומי שטוען לזכות ברכוש – ובלבד שהם ידועים[12].

חילוט רכוש שהושג בתמורה ובתום לב - עוד נציין כי סעיף 36ג(א) לפקודה קובע כי בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיף 36א לפקודה (הדן בחילוט בהליך פלילי, בדומה לסעיף 21 לחוק), אם הוכיח מי שטוען לזכות כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ומבלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה[13].

ההליך הפרוצדוראלי - סעיף 21(ו) לחוק קובע כי בקשת תובע לחילוט רכוש בהליך פלילי, ופירוט הרכוש שחילוטו מבוקש או שווי הרכוש שלגביו מבוקש צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; אם נתגלה רכוש נוסף שמבוקש לחלטו, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

בקשה לצו חילוט פלילי – תיכלל בכתב האישום – תפרט את הפרטים המנויים בתקנה 2(א) לתקנות החילוט ובהם פרטי הזיהוי של הרכוש ושל מי שטוען לזכות בו, העילה שבשלה מבוקש החילוט והעילה שבשלה מתקיימת חזקה לפי סעיף 31(6) לפקודה.

הדיון בצו החילוט - [14] יתקיים לאחר שהנידון הורשע, שאז תומצא למי שטוען לזכות ברכוש הודעה לפי טופס 2 או 3 לתוספת לתקנות החילוט, והלה יוזמן להשמיע את טענותיו במועד שנקבע לבירור בקשת החילוט[15].

התנגדות לחילוט - הנידון והטוען לזכות יגישו לבית המשפט ולתובע, עד עשרה ימים לפני מועד הדיון, תצהיר שבו יפרטו את טענותיהם לגבי הרכוש שמבוקש לחלטו בצירוף האסמכתאות המבססות את זכותו של מי מהם ברכוש[16].

הדיון בבקשת החילוט - יתקיים לפני שיביא התובע ראיות לעונש[17]. התביעה תפתח בהבאת נימוקיה לחילוט הרכוש; אחריה ישמיע הנידון את טענותיו ויביא את ראיותיו ואחריו יעשה כן כל הטוען לזכות ברכוש; אחריהם יטען התובע ויביא ראיות לסתור. ברשות בית המשפט, רשאים הנידון והטוען לזכות ברכוש להגיב לטענות התביעה ולעדיה[18].

ככלל, החלטת בית המשפט בבקשת החילוט תיכלל בגזר הדין, אלא אם כן החליט בית המשפט להעביר את הדיון להליך אזרחי[19]. בעניין זה ראה מאמרנו "העברת הליך פלילי להליך אזרחי כאמצעי לזירוז הליכים".

 

סיכום

העולה מן האמור, כי ההליך הפלילי אשר מתאים למצב בו מוגש כתב אישום כנגד הנידון, נדון רק לאחר הכרעת הדין, במידה והנידון הורשע. והחלטת בית משפט בבקשת החילוט תינתן במסגרת גזר הדין וכחלק ממנו.

חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי החוק, ואין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף מרכוש כשר וחוקי לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה[20].

זאת ועוד, במקרה שלא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, או אז מסמיך החוק את בית המשפט לצוות על מימוש הצו מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה.  

יחד עם זאת, בכל מקרה ונסיבותיו הוא כך גם הכללים החלים עליו, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בנושא חילוט רכוש בהלבנות הון.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] סעיף 21 לחוק
[2] סעיף 22 לחוק
[3] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 151-140 (2006); ראו גם סעיפים 5-3 לדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב-2012
[4] סעיף 21 לחוק
[5] סעיף 22 לחוק
[6] יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 151-140 (2006); ראו גם סעיפים 5-3 לדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשע"ב-2012
[7] סעיף 21(א) לחוק
[8] ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, פסקאות 258-257 [פורסם בנבו] (12.7.2010)
[9] ע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (4.3.2008)
[10] ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 397, 421 (2005)
[11] סעיף 21(ג) לחוק
[12] סעיף 21(ד) לחוק
[13] ע"פ 7376/02 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(4) 558, 575 (2003)
[14] להבדיל מדיון בצו זמני ברכוש לפי סעיף 36ו לפקודה
[15] תקנה 3(א) לתקנות החילוט
[16] תקנה 3(ב) לתקנות החילוט
[17] תקנה 4(א) לתקנות החילוט
[18] תקנה 4(ב) לתקנות החילוט
[19] תקנה 4(ג) לתקנות החילוט
[20] פרשת תענך, פס' 257 לפסק הדין; ראו גם: יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 141-140 (2006)

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים