טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> מעמד בישראל לבן זוג זר >> אשרה / ויזה לבת זוג זרה שסבלה מאלימות מבן זוגה הישראלי

משרד עורכי דין - מיכאל חוואי

 


אשרה לבת זוג זרה שסבלה מאלימות מבעלה הישראלי


מבוא
נישואין בין אזרחים זרים לבין אזרחים ישראליים הפכו לתופעה נפוצה שהולכת וצוברת תאוצה, בין היתר, בעקבות התקדמות הגלובליזציה בעידן האינטרנט, ובעקבות כניסתם לישראל של אלפי אזרחים זרים למטרות תעסוקה.

בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו בין שנשוי לו ובין שחי עימו חיים משותפים (ידועים בציבור). לא אחת נתקלים בני הזוג בקשיים שמציב בפניהם משרד הפנים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב אף בסירוב שרירותי להסדיר מעמד לבן הזוג הזר וגירושו מהארץ, מה שלעיתים מוביל לתוצאה מצערת של פירוד כפוי בין בני הזוג.

קשיים אלו צוברים תאוצה בעיקר כאשר דרכיהם של בני הזוג נפרדות, אך במקרה בו סבלה בת הזוג הזרה מאלימות מצד בן זוגה הישראלי, קיימת דרך להסדרת מעמד במקרים מסוימים.

במאמר זה נפרט את המקרים בהם רשאית בת הזוג שסבלה מאלימות ונפרדה מבן זוגה הישראלי להישאר בארץ והמקרים בהם תיאלץ לעזוב את הארץ, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליות. יחד עם זאת נדגיש, כי כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לשלל הקריטריונים האופפים אותו, לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון בני הזוג לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושה של בת הזוג הזרה.

המסגרת הנורמטיבית
סעיף 7 לחוק האזרחות דן בהתאזרחות של בעל ואישה, והוא קובע:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקימו בו התנאים שבסעיף 5[א] או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
אכן, בהצעת חוק האזרחות[1], הוצע, כי נישואין יעניקו אזרחות מיום הנישואין[2], אך הצעה זו לא נתקבלה על-ידי הכנסת, אשר החליפה את ההסדר המוצע בהסדר, לפיו נישואין מקלים על הדרישות שיש למלא, אך אינם מייתרים את שיקול הדעת של שר הפנים[3].

בכך הצטרפה ישראל לרשימה ארוכה של מדינות, השוללות את העיקרון כי נישואין עצמם (או פירוקם) מביאים לשינוי אוטומאטי באזרחות בני הזוג, והכירה בעקרון עצמאות האזרחות, לפיו התאזרחותו של בן-זוג נקבעת על-פי תנאיו שלו, תוך מתן הקלה מסוימת בהתחשב בנישואין[4].

נמצא, כי בן-זוג יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות, גם אם לא נתקיימו בו התנאים המיוחדים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות, אך הוא יכול לקבל אזרחות ישראלית, רק אם ביקש זאת, ואם שר הפנים "ראה זאת לנכון", כאמור בסעיף 5(ב) לחוק, כך פורשה הוראה זו בעבר[5].

לשר הפנים ניתן איפוא שיקול-דעת ("אם ראה זאת לנכון"), אם להעניק אזרחות ישראלית לבן-זוג של אזרח ישראלי. שיקול-דעת זה הוא שיקול-דעת מינהלי רגיל, וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המינהלי באשר לשימוש בשיקול-דעת מינהלי, כפי שפסק השופט זילברג בג"צ 328/60 מוסא נ' שר-הפנים[6]:
 "אמנם נאמר שם: 'אם ראה זאת [השר] לנכון', אבל דיסקרציה זאת איננה דיסקרציה חפשית, חלים עליה כל הכללים החלים, לפי פסיקת בית-משפט זה, על כל שאר הפעולות של הרשות המבצעת. והיה אם השר ידחה את בקשת התאזרחותו של המבקש מתוך שרירות-לב, או מטעמים פסולים כגון הפליה גזעית, הפליה פוליטית וכדומה, הרי יש דין ויש דיין בישראל, ובית-המשפט יצווה עליו לתת את תעודת האזרחות בדרך שנקבעה בחוק"[7].

סמכויותיו של משרד הפנים
על פי החוק מוקנית הסמכות למתן אשרות ורשיונות ישיבה לשר הפנים. הלכה היא כי לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל[8]. זאת, בהתאם לעקרון הריבונות מכוחו יש למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים להיכנס לתחומה או להרחיקם כאשר אינם רצויים עוד[9].

עם זאת, בית משפט חזר וקבע כי שיקול דעתו של שר הפנים לעניין חוק הכניסה לישראל נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול הדעת של כל רשות מינהלית אחרת[10].

חוק הכניסה לישראל מסמיך את שר הפנים אף להורות על הרחקתם של זרים מן הארץ. עד לתיקונו בשנת 2001 הורה סעיף 13(א) לחוק כי "מי שאיננו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, רשאי שר הפנים לתת עליו צו גירוש אם נמצא בישראל בלי רשיון ישיבה". בפסיקתנו נקבע כי אף שהסמכות להורות על הרחקתו של זר הינה סמכות רחבה ביותר, הרי בה בעת נתונה היא לביקורתו של בית המשפט על פי כל עילות הביקורת הנוהגות במשפט המנהלי[11].

 

המקרים בהם יש להעביר את התיק לוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים

ראשית, כדי להחיל את הכללים שיפורטו להן נדרש תנאי מקדמי, לפיו בני הזוג, בטרם פרידתם, היו נשואים זל"ז.
התנאים והדרישות:
1.       הודעה על אלימות על ידי אחד מבני הזוג או גורם אחר.
2.       נוכחות בלשכת הרשות של אחד מבני הזוג / מיופה כוח של אחד הצדדים.
3.       הוכחות טענת האלימות בהתאם למפורט בהמשך.

יובהר כבר עתה כי אי המצאת הוכחה לטענת האלימות תביא לדחיית הבקשה בשל אי עמידה בתנאי הסף לנוהל זה.

הליך הטיפול:
עם קבלת המידע/הודעה בדבר ניתוק הקשר הזוגי, רע"ן אשרות בלשכת הרשות יבדוק את התיק האישי והמסמכים הרלבנטיים להליך, יאמת הנתונים מול הקובץ ויעדכן הערה ב"גיליון הרישום" הממוחשב של שני בני הזוג.

עובד הרשות יזמן את שני בני הזוג בנפרד לראיון בלשכת הרשות באמצעות מכתב רשום, יודגש כי חובה לקיים ראיון בטרם תתקבל החלטה בעניין מעמדו של הנתין הזר. במהלך הראיון יש לבדוק את כוונות הנתין הזר להמשך שהייה והשתקעות בישראל.

במידה ובן הזוג הזר לא התייצב לראיון, על רע"ן אשרות לנסות ולברר האם יש הסבר סביר להיעדרות מן הראיון. היה ולא הוצג בפני העובד הסבר סביר לכך, ולאחר התייעצות עם מרכז אשרות בלשכה, יש לבטל את רשיונו של הזר ולשלוח בדואר רשום לכתובתו המעודכנת בקובץ הודעה על הפסקת ההליך המדורג, ביטול הרשיון ודרישה ליציאה מישראל תוך 11 ימים. עותק מהודעה זו יש לשלוח גם לבן הזוג הישראלי ולמינהל אכיפה לזרים.

לאחר קיום הראיון יועבר סיכום התיק לדיון בוועדה לשכתית בראשות מנהל הלשכה, בצירוף אישורים מתאימים המוכיחים את טענת האלימות כמפורט בהמשך. ככל שלא הוכחה טענת האלימות יודיע רע"ן אשרות למבקש כי עליו להמציא תימוכין לבקשתו כמפורט בהמשך, בתוך 33 ימים. ככל שלא יומצאו התימוכין המתאימים, יודיע רע"נ למבקש בכתב כי בקשתו מכוח זה נדחית על הסף ויעביר בקשתו לטיפול בהתאם ל"נוהל הפסקת הליך מדורג".

לא תידרש יציאתו המיידית של הנתין הזר את הארץ עד לקבלת החלטה בבקשה. במידת הצורך, יאריך עובד הרשות את רשיון הישיבה הקיים אשר בידי בן הזוג הזר, לתקופה הנדרשת בהתאם לנהלים ועד לקבלת החלטה בבקשה.

היה והוחלט ע"י הוועדה הלשכתית על הפסקת ההליך המדורג כתוצאה מניתוק הקשר הזוגי על רקע אלימות, יש לפעול כדלהלן:

במקרה בו נותק קשר הנישואין ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, ולבני הזוג ילדים משותפים: יועבר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:

1.    בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין.
2.    בן הזוג קבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א/5 למשך שנה אחת לפחות במסגרת ההליך המדורג.
3.    בן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה כמפורט בהמשך.
4.    לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים אתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם וצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד / עו"ס עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים.

במקרה בו פקע קשר הנישואין ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי ולבני הזוג אין ילדים משותפים: יועבר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:
1.       בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין.
2.       בן הזוג קבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א/7 מכוח ההליך המדורג.
3.       בן הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג .
4.       בן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכים המפורטות בהמשך.
5.       היה והתקיימו התנאים המפורטים לעיל, עובר להבאת התיק לדיון בוועדה, ייערך לבן הזוג הזר ריאיון בלשכת רשות האוכלוסין באזור מגוריו ובהתאם ל"נוהל עריכת ראיונות", לבחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו לחו"ל.

במסגרת בחינת הזיקות של הזר לישראל ייבחנו בין היתר הנתונים הבאים:
משך התקופה בה שוהה הזר בישראל, בכלל זה יינתן גם משקל לשאלת חוקיות השהייה האמורה, עבודה בישראל, קיומם של קרובי משפחה של הזר בארץ ומידת התערותו בחברה הישראלית; במסגרת בחינת הזיקות של הזר לחו"ל יבחנו בין היתר הנתונים הבאים: קיומם של קרובי משפחה בחו"ל, קיומם של נכסים בחו"ל, זיקת ביקורים לחו"ל במשך תקופת השהייה בישראל, זכויות סוציאליות בחו"ל וכיו"ב. העתק מסיכום הריאיון יונח בפני חברי הועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן.

לעניין חישוב מחצית תקופת ההליך המדורג בנוהל זה, ייחשב מועד השדרוג לרישיון מסוג א/5 לתחילת התקופה הנמנית.

הוכחת טענת אלימות ניתנת באחת מן הדרכים הבאות:
א.      שהייה של חודש או יותר במקלט לנשים מוכות במסגרת הגנה וטיפול לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.
ב.      קיימות ראיות לכאורה בידי המשטרה כי בוצעה עבירת אלימות.
ג.        בן הזוג הזר קיבל צו הגנה מפני בן הזוג הישראלי מבית משפט לענייני משפחה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים.
ד.      אישור מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית/עירייה או מ"המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" במשרד הרווחה, לפיו בן הזוג הזר מוכר ו/או מטופל על ידם בשל אלימות במשפחה מצד בן הזוג הישראלי.

במקרה בו הוכחה טענת האלימות והמקרה אינו עומד בקריטריונים להעברה ל"וועדה הבינמשרדית" מכוח נוהל זה (בהתאם לקריטריונים דלעיל) אולם הועדה הלשכתית התרשמה כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים, תעביר התיק בצירוף המלצתה להחלטת ראש הדסק במטה. הלשכה תיידע את הזר כי עניינו מועבר לבחינת ראש הדסק ותאריך תוקף רישיונו הנוכחי עד למועד קבלת ההחלטה.

ככל שלא מצאה ראש הדסק לנכון להביא את עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה, תעביר המקרה להכרעת מנהל תחום אשרות וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אשר יבחן היעדר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים העברת המקרה לדיון בפני הועדה. החלטת מנהל תחום אשרות תינתן למבקש בכתב תוך פירוט נימוקיה.

במידה והוחלט להעלות את המקרה לדיון בוועדה הבינמשרדית, אופן הטיפול בתיק יהא בהתאם להוראות "נוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים".

במידה והוחלט על ידי מנהל תחום אשרות במטה שלא נמצא מקום להעלאת המקרהל"וועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים", יזומנו שני בני הזוג בנפרד ללשכת הרשות באמצעות מכתב רשום להודעה על הפסקת ההליך המדורג.

עם התייצבות בן הזוג הזר ללשכה, יבטל רע"ן אשרות במערכת "אביב" וכן בדרכון הזר את רישיון בן הזוג הזר, וימסור לו הודעה מנומקת בכתב על הפסקת ההליך הכוללת דרישת יציאה מן הארץ תוך 11 יום. כן יבקש רע"ן אשרות מבן הזוג הזר להפקיד את תעודת הזהות שברשותו ויתייקה בתיק האישי. ההחלטה תעודכן בגיליון רישום במערכת "אביב", תבוצע הוספת הגבלה "הפסקת הליך", עותק מהמכתב יישלח למינהל אכיפה וזרים ויתוייק בתיק.

בכל מקרה בו בדעת ראש הדסק במטה הרשות שלא להביא את עניינו של המבקש לדיון בפני הועדה, יובא המקרה להכרעתו של ראש תחום אשרות ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אשר יבחן היעדר קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים העברת המקרה לדיון בפני הועדה.

סוף דבר
נמצינו למדים, כי למשרד הפנים, מוקנית סמכות שבשיקול דעת לסרב או לאשר במקרים מסוימים ליתן אשרת שהייה ו/או כל אשרה אחרת, כאשר הוועדה לעניינים הומניטאריים בוחנת כל מקרה לגופו ומכריעה. יש להדגיש כי החלטתה של הוועדה אינה סופית ונתונה לביקורת ולשינוי אם בדרך הגשת ערר ואם בדרך הגשת עתירה מנהלית.

לכן ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון בני הזוג לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושו של בן הזוג הזר, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של הסדרת מעמד לבן זוג זר.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] הצעת חוק האזרחות, תשי"ב-1951
[2] סעיף 6 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952.
[3] ראה ד"כ 11 (תשי"ב) 1688- 1700, וכן 82  1970,jerusalem) m.d. gouldman, israel nationality law).
[4] ראה effect of marriage On nationality of women, convention on the nationality of married ( 1962,.u.n) women historical background and commentary
[5] בג"צ 31/53 נביה נ' אלוף פיקוד הצפון ואח',  פ"ד ז 587; פ"ע יג 182 (1953).
[6] בג"צ 328/60 מוסא נ' שר-הפנים, פ"ד טז 69 (1962).
[7] שם, בעמ' 74.
[8] בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992) (להלן: פרשת קנדל); בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002); עע"ם 9993/03 חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 9.2.05) בפס' 9 (להלן: פרשת חמדאן); עע"ם 9018/04 מונא נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 12.9.05).
[9] בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); פרשת קנדל הנ"ל, בע' 520; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995); בג"ץ 4370/01 לפקה נ' שר הפנים, פ"ד נז(4) 920, 930 (2003) (להלן: פרשת לפקה).
[10] ראו, למשל: פרשת קנדל הנ"ל, בע' 528; בג"ץ 2828/00 קובלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נז(2) 21, 28 (2003); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 525 (1997); פרשת חמדאן הנ"ל, בפס' 9 לפסק הדין.
[11] ראו: בג"ץ 282/88 עווד נ' יצחק שמיר, ראש הממשלה ושר הפנים, פ"ד מב(2) 424, 434 (1988); בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 770 (1999) (להלן: פרשת סטמקה); פרשת לפקה הנ"ל, בע' 931-930.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים