סמכות מקומית - בסדר דין אזרחי

מבוא

בכל תביעה בעלת אופי אזרחי המוגשת לבימ"ש, יש לבדוק תחילה את מיקום הגיאוגרפי של בימ"ש אליו תוגש התביעה. קיימים 6 מחוזות בישראל (באר שבע, חיפה, ירושלים, נצרת, תל אביב, המרכז - לוד) כאשר בכל מחוז קיים בימ"ש מחוזי אחד ומספר בתי משפט השלום.

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה בהתאם לאזורי השיפוט והמחוזות של בתי המשפט, וזאת בהתאם למספר קריטריונים. בנוסף, יש לבחור את סוג בימ"ש אליו תוגש התביעה (בימ"ש שלום או מחוזי), אך על זאת נעסוק במאמר: "סמכות עניינית". כלומר, אדם המעוניין לתבוע את חברו עליו לבדוק שני דברים, ראשית האם התביעה תוגש בשלום או במחוזי (בדיקת סמכות עניינית), ולאחר מכן יש לבדוק את המיקום הגיאוגרפי של בימ"ש (בדיקת סמכות מקומית).

הערה: מאמר זה נכתב בטרם הוחלו תקנות סדר הדין החדשות, יתכן כי חלו שינויים, לעיון בתקנות החדשות ראו מאמרנו: סיכום תקנות הסדר הדין החדשות.

המסגרת הנורמטיבית

הכללים לבדיקת סמכות מקומית:

1. ראשית יש לבדוק, האם יש הוראת דין ספציפית המקנה סמכות שיפוט מקומית לבימ"ש ספציפי? לדוגמא:

א.         תביעה לפירוק חברות - תקנה 1 לתקנות החברות (פירוק ) תשמ"ז 1987. בפירוק חברות חייבים ללכת למחוזי במקום עסקיה העיקריים או במקום משרדה של החברה אם למשל רוב עסקיה בתל אביב אולם משרדיה בחיפה אז יש לי סמכות מקבילה ואני יכול ללכת או לחיפה או לתל אביב.

ב.         תובענה בענייני משפחה- תקנה 258 ג לתקסד"א. הכלל במשפחה אם אין הוראה ספיציפית במשפחה הולכים לפי תקנות הסד"א. מקום השיפוט במשפחה הולכים לפי מקום מגוריהם האחרון של בני הזוג.

ג.          בקשה לקביעת גיל תקנה 346 לתקסד"א. בדרך כלל עסקינן באנשים בוגרים שהבינו שתאריך הלידה שלהם שגוי, בעיקר רלוונטי לקצבת ב. לאומי וכו' במקרה זה הולכים לפי המקום שבו אותו אדם גר.

2. אם אין הוראה ספציפית: בודקים בתקנה 5 לתקסד"א - הסכם שיפוט, כלומר שהצדדים לסכסוך התנו או סיכמו מראש שבכל סכסוך יפנו למחוז שיפוט מסויים.

א. יש לבדוק האם מדובר בתנית שיפוט ייחודית או מקבילה? בהתאם לפס"ד לוי יש להבחין האם ההסכם קובע לגשת אך ורק לאזור מסוים או גם לאזור מסוים, כאשר באחרון אין מגבלה להגיש לפי מקום אחר הקבוע בתקנות.

ב. חריג להסכם שיפוט: תביעות קטנות: תקנה 2 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות[1] קובעת, כי כאשר ניגשים לתביעות קטנות לא חל הסכם השיפוט.

במקרה זה יש לבדוק את אזורי השיפוט בהתאם להוראות תקנה 2 הנ"ל, תביעה תוגש לבית-המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן; ואלה הם:
                                                1)                   מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
                                                2)                   מקום יצירת ההתחייבות;
                                                3)                   המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
                                                4)                   מקום המסירה של הנכס;
                                                5)                   מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;
                                                6)                   בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית.

3. אם אין הסכם שיפוט יחודי: יש לבדוק לפי תקנה 4 לתקסד"א- האם מדובר בתובענה שכולה במקרקעין?

תקנה 4 קובעת, כי תובענה שכולה במקרקעין (כלומר שהיא לא תביעה כספית, אלא הסעד הוא סעד מקרקעין), הולכים למחוז בו נמצאים המקרקעין. דוגמאות ל"תובענה שכולה במקרקעין" כגון: ענייני בעלות, זיקת הנאה, פירוק שיתוף, חזקה, ביצוע בעין של חוזה מכר מקרקעין.

4. אם התובענה אינה כולה במקרקעין: יש לבדוק לפי תקנה 3(א) לתקסד"א- העוסקת במקומות שיפוט אלטרנטיביים.

במקרה זה התובענה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)   מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;
•       הדרישה היא לקשר דומיננטי, זיקה של קביעות, יש לבדוק היכן הוא מנהל את עסקיו בעיקר.
•       תייר שנוכחותו מתמשכת, נבדוק את המקום המרכזי שהוא נמצא בארץ.
•       חברה עם סניף ראשי וסניפים מקומיים, ניתן לתבוע סניף מסוים בכל מקום שיש לחברה סניף.
•       בתביעות נגד המדינה, ניתן לתבוע בכל מקום.
•       מקום עסקו של סוכן מטעם חברה, לדוגמא סוכן ביטוח, מהווה כסניף נוסף של החברה וניתן לתבוע שם.

(2)   מקום יצירת ההתחייבות;
כלומר הן התחייבות חוזית והן התחייבות מכוח דין. לדוגמא, כאשר חברה לאספקת מוצרים ממוקמת בתל אביב, אולם הסוכן שלה הגיע לבית הלקוח בבאר שבע והחתים אותו בביתו, ניתן לתבוע גם בבאר שבע.

(3)   המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;
•       מקום מסירת הממכר – נוהגים בהתאם לס' 10 לחוק המכר. אם לא נקבע היכן מספקים את המוצר, האספקה היא במקום עסקו של המוכר.
•       בתביעה לתשלום פיצויים ודמי שכירות ראויים - נוהגים בהתאם לס' 44 לחוק החוזים, אם לא סוכם היכן הולכים אותם במקום של הנושה[2].
•       תיקון תקנה 3 (א1) לתקסד"א - קובע למרות שאם קיימים סניפים בכמה מקומות ניתן לתבוע בכל מקום בו יש סניף, יחד עם זאת, אם הנתבע גר במקרה בירושלים יש לתבוע בירושלים למרות שיש לו סניף גם בתל אביב.

(4)   מקום המסירה של הנכס;

(5)   מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים.

כללים נוספים:
•       כאשר מצורפים מספר נתבעים, די לבחור לפי אחד הנתבעים[3].
•       תביעה שכנגד – נגררת אחרי העיקרית.
•       כאשר יש שתי תביעות כנגד אותו אדם בשני אזורי שיפוט שונים (כגון במקרקעין שכל אחד מהן נמצאים באזור אחר), ניתן לפנות לבימ"ש העליון שיאחד לאזור שיפוט אחד בתנאי ששניהם באותו נושא[4].
•       כאשר מדובר ב"חוזה אחיד"[5] - נקבע כי תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך[6].
•       אם בכל זאת אין מענה בחוק למקום השיפוט, סמכות מקומית מסורה לביהמ"ש בירושלים.

סיכום

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה, הנוסחה המקוצרת בהנחה ואין הוראות דין אחרת, היא כדלהלן: 1. האם יש הוראת דין המקנה סמכות שיפוט מקומית לבימ"ש מסוים? כן- לפי החוק, אם לא: 2. האם קיים בין הצדדים הסכם שיפוט שבו תנייה ייחודית? כן- לפי ההסכם, אם לא: 3. האם מדובר בתובענה שכולה מקרקעין? כן- לפי החוק, אם לא: 5. האם קיימת זיקה לתביעה לפי אחת החלופות שקבועות בתקנה 3(א)? כן - לפי החוק, אם לא: פונים לבימ"ש בירושלים. יחד עם זאת, יש לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו יש להיוועץ תחילה בעו"ד מומחה בעל ניסיון בתחום.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

[1] תקנה 2 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) 1976

[2] רע"א לוי נ' פולג

[3] ת' 3(ב) לתקסד"א

[4] ת' 7 לתקסד"א

[5] ס' 2 לחוק החוזים האחידים

[6] ס' 4 (9) לחוק החוזים האחידים

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.