_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית רק 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
רכישת מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית רק 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
_____________
 

טל: 03-6963502 פקס: 036966151 
מקרים דחופים: 0542237766
רח' מנחם בגין 48 תל אביב 
בית אמות ביטוח קומה 12, מיקוד 6618004
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> מידע שימושי לאזרח >> תקציר תקנות החדשות בסדר דין האזרחי

תקציר תקנות החדשות בסדר הדין האזרחי - התשע"ח 2018


סיכום ותקציר תקנות החדשות בסדר הדין האזרחי (שיכנסו לתוקף ב- 5.9.19), נכתב בתמצות וסיכום במטרה לפשט את הבנת החוק החדש.
 

פרק א' הגדרות
פרק ב' סמכות מקומית

  • תביעה תוגש לבימ"ש הנמצא במחוז שבו הנתבע גר או מנהל את עסקו.
  • תביעה במקרקעין תוגש לבימ"ש הנמצא במחוז שבו נמצאים המקרקעין
  • כשקיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבימ"ש שעליו הוסכם.
  • כתב תביעה על פרסום או סחר באינטרנט יוגש לבימ"ש הנמצא במחוז שבו הנתבע או התובע גרים או מנהלים את עסקיהם. אך אם התובע הוא בעל עסק, תוגש התביעה במקום עסקו או מקום מגוריו של הנתבע בלבד.
  • כאשר ישנם מס' נתבעים, מגישים לפי אחד הנתבעים ובימ"ש מוסמך לדון על כולם באותו מקום.
  • תביעה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי התקנות, תוגש לבימ"ש בירושלים שבסמכותו העניינית לדון בה, אולם רשאי בימ"ש בירושלים להורות אחרת אם סבר שיהיה הדיון בבימ"ש אחר מתאים יותר לבעלי הדין.

פרק ג' כתבי טענות
כתב תביעה

  • צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:
  1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם
  2. חלק 2: עיקר הטענות: הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; מגבלת עמודים: חלק 2 לא יעלה על חמישה עמ'. חריג, במחוזי בתביעה כספית שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, לא יעלה על 10 עמודים.
  3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות הצד. מגבלת עמודים: חלק 3 לא יעלה על 6 עמ' אם הוגש לשלום, ולא יעלה על 9 עמ' אם הוגש למחוזי. חריג, בתביעה לסעד כספי במחוזי שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, לא יעלה על 20 עמ'

כתב הגנה

  • מועד הגשה: תוך 60 יום.
  • צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:
  1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם
  2. חלק 2: עיקר הטענות: פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש; מגבלת עמודים: חלק 2 כמו בכתב תביעה.
  3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות הצד. מגבלת עמודים: חלק 3 כמו בכתב תביעה.

כתב תשובה

  • מועד הגשה: תוך 14 יום.
  • מגבלת עמודים: עד 3 עמ'.
  • תובע רשאי להגיש כתב תשובה, כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש

הגשת כתבי הטענות

  • תביעה בשלום, רשאי התובע לציין את שם בימ"ש באותו מחוז שבו הוא מעדיף שהעניין יידון
  • יש לצרף לכתבי הטענות כל העתק של מסמך מהותי וכל מסמך שהטענות נסמכות עליו כולל חו"ד מומחה
  • הארכת מועד לכתב הגנה: מטעמים מיוחדים תינתן רק לחלק השלישי של כתב הגנה ו/או לצירוף מסמכים, בכפוף לתנאים:
  1. הבקשה הוגשה בטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה
  2. קיים סיכוי ממשי לקבלת הטענות לסלק את התביעה על הסף.
  3. יש להשקיע משאבים רבים כדי להתגונן, באופן שאינו מידתי בנסיבות העניין.
  4. בימ"ש רשאי להתנות הארכת המועד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות התובע.
  • בתביעת נזק גוף: יצורף לכתב התביעה, תצהיר הכולל מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, מבלי להגיש העתק לתיק בימ"ש, הנתבע רשאי להגיש לבימ"ש את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.
  • תביעה אזרחית נגררת לפלילי: תביעה אזרחית לפי סעיף 77 לחוק תוכתר במלים "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" ותוגש תוך 90 ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.
  • בקשת רשות להתגונן בחוק ההוצאה לפועל: נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבימ"ש כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל.

2. כתב תביעה שכנגד והגנה שכנגד

  • נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו התובע בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.
  • דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור לעיל יחולו, אף על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד.
  • בימ"ש יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

3. הודעה לצד ג'

  • נתבע רשאי הודעת צד ג', במקרים שזכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או כשמתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בנושא התובענה, וראוי לבררה במשותף.
  • הודעת צד ג' תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה. להודעת צד ג' יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה,
  • התקנות אודות כתב תביעה והגנה האמורים לעיל, יחולו על הודעת צד ג' ועל כתב הגנה של צד ג'. דין צד ג' כדין נתבע לכל דבר ועניין, אולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.
  • צד ג' שאינו מסכים עם ההודעה כלפיו, יגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים.
  • בימ"ש יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

4. כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות

  • איחוד עילות תביעה: תובע יכול לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, בכפוף לסמכותו העניינית של בימ"ש.
  • תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת: בכתב תביעה יש לכתוב את כל הסעד המבוקש ולא יוכל להגיש תביעה נוספת בשל החלק שלא תבע. יש לכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה בימ"ש או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבימ"ש לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים. בימ"ש יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם המשפט.
  • בעלי דין בתובענה: מותר לצרף לכתב תביעה כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל הצדדים. כשיש ספק את מי לתבוע, ניתן לצרף מספר נתבעים, ובימ"ש יכריע מי מביניהם יחוייב.
  • הסתמכות על עובדות שונות: אין להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.
  • העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה: טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בימ"ש נתן רשות לכך, ובלבד שהטענה התגלתה להצד במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה ולא ניתן היה לגלותה קודם.
  • טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות: ניתן לטעון לחוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; אם היא נוגעת לסמכות ייחודית של ערכאה מחוץ למערכת בתי המשפט, ניתן לטעון עד לדיון הראשון של שמיעת הראיות.
  • ציון מועד ההגשה האחרון: יש לפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בימ"ש, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.
  • צורת כתב טענות: מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.
  • ניסוח כתב טענות: כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.
  • אי קבלת מסמך: מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו עומד בתקנות לעיל תוך שהוא מנמק בכתב את סירובו. אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן להגיש מתוקן בתוך פרק הזמן שנותר להגשה. חריג, אם צד בלתי מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות הנדרשות לתיקון ואף רשאי בימ"ש להאריך לצד כאמור את המועד להגשת כתב הגנה או כתב תשובה לבקשה לסעד זמני ובלבד שהמסמך הוגש במועד.
  • ניתן להשיג על החלטת מזכיר משפטי בתוך 14 יום, ולבקש בכתב כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט בבימ"ש שנשיא בימ"ש ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט ללא צורך בקיום דיון.
  • מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, כמו"כ, מועד ההגשה ייחשב המועד שבו אושרה קבלתו בהתאם לתקנות. חריג, כתב תביעה שאי קבלתה עלולה להביא להתיישנות התביעה.

פרק ד' דיון מקדמי ופגישת מהו"ת
הנושאים והמטרה בדיון המקדמי:

  1. תיחום המחלוקות שבין הצדדים, מיקודן והאפשרות לצמצמן.
  2. האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
  3. כשלא נמצאו אפשרויות חלופיות ליישוב הסכסוך, יבחנו את הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל את ההליך המשפטי, לרבות הקדמת חוות הדעת, לבדיקה בידי מומחה מטעם הצד שכנגד או מינוי מומחה מוסכם.
  4. במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון המחלוקות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

מועד דיון מקדמי: בתוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. חריג, צד שאיננו מיוצג בידי עורך דין.
דיווח לבימ"ש: בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה, יגישו הצדדים דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל צד את הטופס האמור מטעמו בלבד.
פגישת מהו"ת: מטרתה כשם ראשי התיבות של שמה: "פגישת מידע, היכרות ותיאום", לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך.
מועד פגישת מהו"ת: עד 20 יום לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו"ת לצורך קיום פגישת מהו"ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בין אם הצד באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בימ"ש יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו"ת ויעביר אליו את כתבי הטענות;  לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.
הוראות למינוי מגשר מהו"ת:

  • יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו"ת שיקיים את פגישת המהו"ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן: תחומי התמחותו של מגשר המהו"ת ותחום עיסוקו; אזורי פעילותו; השפות שהוא דובר; מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;
  • פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו"ת; דינה של פגישת מהו"ת כדין דיון בבימ"ש.
  • בפגישת המהו"ת יסביר מגשר המהו"ת להצדדים את עקרונות פגישת המהו"ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך. 
  • בתוך 14 ימים מעת פגישת המהו"ת, יודיע מגשר המהו"ת לממונה אם הצדדים מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.
  • בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה, זהות מגשר המהו"ת או זהות המשתתפים, רשאי מגשר המהו"ת או אחד מהצדדים להביא את העניין להנחיית הממונה, על החלטתו רשאי לערער  בפני הממונה שהוא רשם או שופט.
  • לפגישת מהו"ת יתייצבו הצדדים, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין דלהלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:
  1. צד המתגורר בדרך קבע בחו"ל, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו"ת מיופה כוחו.
  2. צד שהוא תאגיד – יהיה נציג מטעמו שגם מוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם הצד,
  3. צד שהוא המדינה – יגיע נציגה הפרקליט המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור.
  • לא התייצב מי מהצדדים לפגישת מהו"ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו"ת ובהוצאות הצדדים שהתייצבו לפגישה,  זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.
  • הפרת התקנות של פגישת מהו"ת ודיון מקדמי: בימ"ש רשאי בקדם המשפט להורות לצד שהפר הוראות הנ"ל למלאותן, ואף לחייבו בהוצאות ושיעורן יהיה בהתאם לרמה בה לא גילה להצד שכנגד מידע שהיה עליו לגלות, פעילותו בהליך הייתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת או לא הייתה כנה, לא פעל כראוי וכנדרש מצד הוגן. כאשר הפר התובע את ההוראות, רשאי בימ"ש, אף להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה.
  • המקרים בהם לא יחולו התקנות לדיון מקדמי ופגישת מהו"ת (למעט אם בימ"ש הורה אחרת):
  1. הליך שהוגש בהסכמת הצדדים.
  2. תביעה לפינוי מושכר, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;
  3. הליך שבו נשיא בימ"ש או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף הממונה, התיר לצד, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה.

פרק ה': איחוד דיון בתובענות

  1. בימ"ש רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה בפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בימ"ש. החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.
  2. הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בימ"ש העליון, או שופט אחר של בימ"ש העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבימ"ש האמור ויידונו בו במאוחד.

פרק ו': סילוק כתבי טענות
מחיקת תביעה:

  • מחיקת כתב תביעה אינה מהווה מעשה בית דין (כלומר ניתן להגיש את התביעה בשנית).
  • בימ"ש רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
  1. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
  2. מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
  3. התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בימ"ש.
  4. כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.
  5. בימ"ש סבור שצד עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו

דחיית תביעה: בימ"ש רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.
הפסקת תובענה: תובע שביקש להפסיק את תביעתו בימ"ש רשאי להפסיקה, כולה או מקצתה ואף רשאי להתנות זאת בתנאים, ובין השאר, להורות כי הדיון בתביעה החדשה שתוגש יחל מהשלב שבו הופסקה הנוכחית. הפסקת תובענה תהיה בדרך של מחיקת כתב התביעה.
מחיקה מנהלית מחוסר מעש:

  • תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד צד במשך 6 חודשים ללא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בימ"ש התראה בכתב להצד 14 ימים מראש לפחות, שעליו ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור – יימחק ההליך ללא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור – יחליט בימ"ש בעניין.
  • הורה בימ"ש שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, בלא שהוארך המועד מראש, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, ללא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור לעיל; ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך – יחליט בימ"ש בעניין.
  • צד רשאי להגיש לבימ"ש בקשה לביטול המחיקה המנהלית בתוך 14 ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובימ"ש רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

פרק ז': תיקון כתב טענות

  • הוראה לתיקון כתב טענות: בימ"ש רשאי בכל עת להורות על תיקון כתב טענות או כי יצורף צד או ימחק שמו של צד מכתב התביעה. כתב טענות מתוקן יוגש בתוך 14 יום.
  • תשובה לכתב טענות מתוקן: התיר בימ"ש לתקן כתב טענות, יורה אם רשאי הצד שכנגד לתקן כתב טענותיו ואת התנאים. במקרה זה, יוגש כתב הטענות כאמור בתוך 14 יום אלא אם הורה בימ"ש אחרת; לא תיקן הצד שכנגד את כתב טענותיו בזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי.
  • תצהיר לתיקון טענה עובדתית: תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים תצהיר תמציתי מטעם הצד שתיקן או הוסיף אותה, המאמת את העובדות האמורות בלבד.

פרק ח': בקשות ורשימת בקשות

  • רשימת הבקשות: לאחר הגשת כתב ההגנה עד קדם המשפט, לא ניתן להגיש בקשות למעט חריגים אלו:
  1. בקשה לסעד זמני.
  2. בקשה לגביית עדות מוקדמת.
  3. בקשה לעיכוב הליכים או על יסוד תניית שיפוט זר.
  4. בקשה לבדיקה על-ידי מומחה מטעם צד וכל הקשור אליה.
  5. בקשה לצירוף צד להליך.
  6. בקשה לאיחוד הדיון בתובענות.
  7. בקשה לתקן כתבי טענות.
  • מועדי הגשה: בקשות 3-7, יוגשו לא יאוחר מ-45 יום ממועד הגשת כתב הטענות האחרון. צד המעוניין להגיש בקשה לבימ"ש עליו לפנות תחילה להצד שכנגד 7 ימים מראש לפחות ולהודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; חריג, בקשה לסעד זמני ארעי. הצד שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו.
  • לאחר שפנה הצד כאמור לעיל, יגיש הצד לבימ"ש את רשימת הבקשות שבהן הוא מבקש שבימ"ש ידון בקדם המשפט, וזאת לא יאוחר מ-14 יום לפני קדם המשפט הראשונה.
  • היקף הבקשה: לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה, וכן היקף התשובה של הצד שכנגד.
  • בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בימ"ש, למעט בקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין.
  • מועד שנקבע לדיון בבקשה לא יחשב כמועד ישיבת קדם משפט, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

אופן ההגשה בכתב והדיון בה

  • המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר.
  • החליט בימ"ש, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד, אך אם החליט שהבקשה מצריכה תשובה, הצד שכנגד רשאי להשיב לה בתוך 14 ימים, או לפי קביעת בימ"ש, בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר.
  • בימ"ש רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם, הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על 4 עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על 3 עמודים.
  • כמו"כ, בימ"ש רשאי להורות כי הבקשה תידון במסגרת דיון, במקרה זה בימ"ש ייתן הנחיות על הגשת הראיות, ואם לא הורה כאמור יוגש התצהיר לא יאוחר מ-14 ימים לפני מועד הדיון.
  • הוצאות הבקשה: בתום הדיון בכל בקשה יפסוק בימ"ש את הוצאות הבקשה ועל מי הן חלות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.
  • קביעה בדין בדבר פנייה לבימ"ש: נקבע בדין שניתן לפנות לבימ"ש בהליך עיקרי שלא על דרך כתב תביעה, לרבות, באבעיה או לקבלת חו"ד, תוגש הפניה כבקשה בכתב ויחולו עליה הוראות אלו.
  • פניות: פניות בעניינים טכניים הנוגעים לניהול שוטף של ההליך, לרבות פניות לשינוי מועדים, יוגשו אל בימ"ש בצירוף עמדת הצד שכנגד, זולת אם לא ניתן לצרפן כתוצאה מהתנהלותו של הצד שכנגד או בשל נסיבות אחרות שלפונה לא הייתה שליטה עליהן ושצוינו בפנייה; בפנייה יצוין התאריך המבוקש לשינוי המועד.

פרק ט': שאלונים, גילוי ועיון במסמכים
שאלון

  • מועדים: לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ניתן לשלוח לצד שכנגד שאלון רק עם שאלות שנוגעות לתביעה, התשובה להם תינתן בתצהיר בתוך 30 ימים או לפי קביעת בימ"ש. יש לסיים עם המענה עד 30 ימים לפני קדם המשפט הראשון או לפי קביעת בימ"ש.
  • כמות: השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה. חריג, בתביעה כספית מעל 2.5 מיליון במחוזי, השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה.
  • שימוש: ניתן להשתמש לראיה רק במקצת מתשובותיו של הצד שכנגד, מבלי להגיש הכל, אך אם בימ"ש סבור שיש קשר בין התשובות, רשאי להורות שיוגשו כל התשובות.

גילוי מסמכים

  • מועדים: לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון ועד 60 ימים לפני קדם המשפט הראשון או לפי קביעת בימ"ש.
  • האופן: יחליפו הצדדים תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הצד ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; אם המסמך אינו מצוי עוד ברשותו או בשליטתו, יפרט את הנסיבות הקשורות לכך.

עיון במסמכים

  • מועדים: עד 30 ימים לפני קדם המשפט הראשון או לפי קביעת בימ"ש.
  • האופן: ישלימו הצדדים את הליכי העיון במסמכים ויאפשרו האחד למשנהו לצלמם על חשבון הצד שביקש את העיון, אם לא ניתן למוסרם כשהם סרוקים.
  • בימ"ש רשאי לדחות את מועד העיון במסמכים מסוימים עד לאחר סיום פרשת התביעה אם שוכנע שעיון במועדו עלול להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולפגוע בגילוי האמת.

כללי:

  • בקשות בעניין הליך שאלון, גילוי ועיון: יועלו במסגרת רשימת הבקשות האמורות לעיל בפרק 9.
  • אי מילוי הוראות אלו:, בימ"ש רשאי לחייב בהוצאות ואף למחוק כתב טענות של צד שלא קיים את חובתו. בימ"ש ימחק כתב הטענות של הצד שלא הגיש תצהיר גילוי מסמכים כלל, למעט אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. בנוסף לאמור לעיל, צד שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בימ"ש.

פרק י': קדם משפט

  • מועדים: קדם המשפט יקבע לאחר שהוגש כתב הגנה וחלף המועד להגשת כתב ההגנה האחרון.
  • התייצבות: בימ"ש רשאי להורות שהצדדים יתייצבו בעצמם; בתאגיד – יתייצב נציג מוסמך. במדינה - יתייצב נציג הבקיא בהליך, ונציג המוסמך להחליט בעניינה יהיה זמין בטלפון בזמן ישיבת קדם המשפט.
  • אופן הדיון: בימ"ש רשאי לדון גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר.
  • מסמכים להגשה לפני קדם המשפט: התובע יגיש עד 14 ימים לפני קדם המשפט והנתבע יגיש עד 7 ימים את המסמכים המפורטים להלן וכל מסמך נוסף שיקבע בימ"ש:
  1. רשימת העדים שבכוונתו להזמין, כולל פירוט של הצורך והמטרה של העד; אם קיים חשש להשפעה על העד או סיבה אחרת, ניתן שלא לרשום את שמו ובקדם המשפט יתברר העניין.
  2. רשימת המסמכים מתוך תצהיר גילוי המסמכים, שבכוונת הצד להגיש כראיה במהלך המשפט.

ישיבת קדם המשפט וסמכות בימ"ש בקדם משפט

  • בימ"ש ישאף כי קדם המשפט לא יעלה על שני דיונים בשלום ועל שלושה דיונים במחוזי.
  • בקדם המשפט בימ"ש יורה על הדרכים לייעול וקיצור ההליך, בכלל זה רשאי  להורות מיוזמתו או לבקשת צד:
  1. שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים.
  2. דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד.
  3. אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות.
  4. לפצל את הדיון וליתן כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות.
  5. על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;
  6. סדר העדים שיתייצבו, הצגת מסמכים, משך זמן החקירות ולקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת.
  7. שמיעת עדות מוקדמת, או מחוץ לבימ"ש או בהיוועדות חזותית וכן הפקדת ערובה להוצאות העד.
  8. למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין הצדדים.
  9. להורות להצדדים להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל הצדדים;
  10. צירוף בעלי דין ומחיקתם;
  11. תיקון כתב טענות, או מחיקת כל דבר שאינו רלוונטי ובירור השאלות שבמחלוקת ועריכת המחלוקות.
  12. לתת סעד זמני;
  13. לשמוע בדיון עדות של כל הנוכח באולם, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות.
  14. להורות להצד להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;
  15. למחוק את התביעה או לדחותה או ליתן פסק דין אם כתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;
  16. להציע פשרה או להציע לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.
  • בקדם המשפט המסכם יורה בימ"ש על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

פרק י"א: הדיון
רצף הדיונים: לאחר קדם המשפט המסכם יתקיים דיון במועדים שקבע בימ"ש, ובמסגרתו יובאו ראיות הצדדים. הדיון בשמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשכו בתוך ימים ספורים, למעט אם נסיבות העניין מחייבות אחרת, על בימ"ש להבטיח, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.
שינוי מועד דיון

  • בבקשה לשינוי מועד דיון, יש לציין בכותרת את המועד הנדרש לשינוי ולצרף את המסמכים התומכים.
  • בכל החלטה בשינוי מועד יבחן בימ"ש את מספר הפניות הקודמות שהוגשו ואת משך זמן ניהול התיק.
  • בימ"ש רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת הצד שכנגד או לאוצר המדינה אם הנסיבות מצדיקות.
  • הסיבות לשינוי מועד הדיון ותוצאתם:
  1. שיקולי נוחות, הסכמת הצדדים, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור - לא יהוו עילה.
  2. נסיבות אישיות של צד או בא-כוחו - יבחן האם ניתן למצוא פתרון אחר לקיום הדיון או הקדמתו.
  3. קיומם של מספר דיונים באותו מועד - יש להגיש מיד כשנודע על דיון מקביל; אחרת יכול שידחה מטעם זה בלבד, שינוי מועד דיון בשל סיבה זו ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים באמצעי אחר.

עדות בכתב או בעל פה: בימ"ש יחליט אם העדויות הראשיות תישמענה בעל פה או בכתב. בתובענה כספית מעל 2.5 מיליון במחוזי, תועדף עדות בכתב אם יש בה לסייע לגילוי האמת וליעילות הדיון.
הסדר: מתחילים מהתביעה ועוברים להגנה, למעט אם יש סיבה אחרת, הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבימ"ש. לאחר שהוזהר העד, הצד שהביא את העד יחקרו בחקירה ראשית והצד שכנגד (כל צד המצוי בחזית מחלוקת מהותית) רשאי לחוקרו בחקירה נגדית, הצד שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי בהירות.
התנגדות לשאלות: בהתנגדות לשאלה שהוצגה לעד, יציין המתנגד את הנימוק והצד שכנגד ישיב להתנגדות; בימ"ש יכריע במקום.
סמכות בימ"ש בחקירה: בימ"ש רשאי לזמן כל אדם ליתן עדות, לדרוש מכל אדם הנוכח באולם בימ"ש להעיד, ולשוב ולזמן לעדות נוספת עד שכבר נחקר. וליתן כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה, להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.
הגשת העתק מסמך: אין לצרף לכתב טענות ואו למסור לבימ"ש מסמך מקורי אלא את העתקו. חריג, אם הורה בימ"ש להגיש את המקורי שאז יודיע על כך למזכירות בימ"ש בהודעה בכתב שכותרתה "הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי". אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.
הצגת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית: צד המבקש להציג ראיה במדיה אלקטרונית או דיגיטלית, יודיע לבימ"ש על כוונתו לעשות כן לא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון; מנהל בתי המשפט רשאי להורות על המתכונת שבה תוגש ראיה ובאין הוראה כאמור – לפי הוראת נשיא בימ"ש.
עדות בהיוועדות חזותית: בימ"ש רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית, בתנאים האלה:

  1. הגעתו של העד לבימ"ש תקשה עליו מאוד, ונתן הסכמתו להעיד בדרך זו;
  2. עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;
  3. כשהעד בחו"ל, אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.מ
  4. קיים מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע את המתרחש באולם בימ"ש, אם בימ"ש סבור שהדבר דרוש.
  5. קיימת מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים.
  6. קיים מסך צפייה מרכזי באולם בימ"ש וכן מסך צפייה אישי לשופט.
  • מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות.

עדות מוקדמת

  • בימ"ש רשאי בכל עת להורות על גבית עדות מוקדמת כל עוד קיים חשש סביר שלא יהיה ניתן לשמוע את העד במועד הרגיל או אם הצדדים, המיוצגים כולם בידי עורכי דין, הסכימו לכך.
  • העדות המוקדמת תיגבה בדרך שגובים עדות בבימ"ש, ואם לא ניתן לגבות כאמור - יכול שעוזר משפטי או מתמחה ישמעו אותה.
  • אם העדות המוקדמת לא נשמעה בפני שופט או לא הוקלטה – היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה – יחתום עליה, וכן יחתום עליה גובה העדות כאמור.
  • אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסוימת, תתועד השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה בפרוטוקול; בסמוך לאחר קבלת הפרוטוקול יכריע בימ"ש אם יש לקבל את ההתנגדות או לנהוג בתשובה בדרך אחרת.
  • העדות המוקדמת תצורף לפרוטוקול תיק בימ"ש.

סיכומי הראיות

  • סיכומי טענות הצדדים ישמעו בעל פה בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות; בימ"ש רשאי במקרים המתאימים בלבד להורות שסיכומי הטענות על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שהורה, יוגשו בכתב.
  • בימ"ש יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.
  • אי הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, שקולה לאי התייצבות לדיון.

אי התייצבות לדיון: לא התייצב צד ללא סיבה סבירה, בתובע: ימחק בימ"ש את כתב התביעה או ידחה את התביעה בנסיבות מיוחדות, בנתבע: והתובע התייצב, זכאי התובע לסעד שביקש בהתאם להוכחת תביעתו והצגת ראיותיו.
הפרדת הדיון: בימ"ש רשאי בכל עת להורות על הפרדת הדיון ולדון תחילה בחלק מהמחלוקות, העילות או הסעדים, לצורך ייעול ההליך וככל שיראה לנכון.
המשך דיון בפני מותב אחר: נבצר משופט מכל סיבה לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר להמשיך מהשלב שבו הופסק.
פרק י"ב: דיון מהיר

  • דיון מהיר יהיה בתביעה שסכומה או שוויה עד 75,000 ש"ח, למעט  תביעה ייצוגית, או תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או תביעה לפינוי מושכר.
  • תביעה שנדונה בשלום בימ"ש יכול להחליט על העברתה לדיון מהיר אפילו שסכומה מעל 75,000 ש"ח, וכן ההיפך בימ"ש יכול להעביר תביעה בדיון מהיר לדיון רגיל.

צירוף לכתב טענות: יש לצרף תצהיר (טופס 5 שבתוספת הראשונה), לאימות העובדות וכן חו"ד מומחה, אם נדרש; תצהיר שלא צורף לכתב הטענות, לא יוגש, אלא ברשות בימ"ש; ניתן לצרף תצהיר של אדם אחר, ובלבד שיפרט בתצהיר מטעמו מדוע העובדות שבכתב הטענות אינן בידיעתו.
כללים נוספים:

  • כתב הגנה יוגש בתוך 45 יום מהמצאת כתב התביעה לנתבע.
  • נתבע רשאי בכתב ההגנה ליתן הודעת צד ג', ברשות בימ"ש, וצד ג' יגיש כתב הגנה בתוך 45 יום.
  • קדם משפט יהיה לא יאוחר מ-90 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; וראוי שיתקיים דיון קדם אחד בלבד.
  • בימ"ש יורה על מועד לדיון שלא יאוחר מ-6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.
  • החלטה בבקשה תינתן בתוך 7 ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבימ"ש.
  • הדיון בתביעה יסתיים בתוך יום אחד; יחד עם זאת, רשאי בימ"ש להורות על ימי דיון נוספים, ככל הניתן, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מ-14 ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בימ"ש או סגנו שהוא הסמיך לכך.
  • הצדדים רשאים להגיש לבימ"ש, עד 14 יום לפני הדיון, רשימת אסמכתאות ועיקרי טיעון בכתב לא יותר מ- 5 עמ', סיכום הטענות יהיה בעל פה בדיון בתביעה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם בימ"ש הורה אחרת.

פסק הדין בדיון מהיר: יינתן עם תום הדיון ולכל המאוחר בתוך 14 יום, ייתן בימ"ש פסק דין, למעט אם נשיא בימ"ש אישר ליתן באיחור. פסק הדין יהיה מנומק בתמצית, למעט אם יש בו חידוש או חשיבות לציבור או מטעמים מיוחדים.
תביעה לפינוי מושכר:

  • תביעה לפינוי מושכר בדיון מהיר לא תכיל סעדים נוספים והתובע רשאי לתבוע בהליך נפרד, ללא צורך בקבלת רשות מבימ"ש, סעדים נוספים בשל אותה עילה; אם הוגשה תביעה נוספת, יודיע על כך התובע לבימ"ש ויידרש לציין האם מתקיימים בתביעה התנאים הנדרשים לצורך קיום דיון בה במסלול של דיון מהיר.
  • כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום.
  • נתבע אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעת צד ג'.
  • לא תתקיים ישיבת קדם משפט וההוראות לעניין דיון מהיר האמורות לעיל לא יחולו על זה.
  • בימ"ש יקבע דיון שלא יאוחר מ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

פרק י"ג: עדים
הזמנת עדים

  • ניתן להזמין עד באמצעות הודעה ישירה לעד, על הזמנתו לעדות או להצגת מסמכים, עד זמן מספיק לפני מתן העדות, לא התייצב העד, לא תשמש אי היענותו עילה לדחיית הדיון אלא מטעמים מיוחדים.
  • וניתן להזמין עד בנוסף או במקום האמור לעיל, באמצעות בקשה לבימ"ש שתוגש לא פחות מ-14 יום לפני הדיון, שבימ"ש יזמן את העד. במקרה זה, רשאי בימ"ש להזמין את העד לעדות ורשאי להורות לבעל הדין לבצע את ההמצאה. אם נתבקש בעל הדין לתת פרטים להמצאה ולא מסר, ייחשב כמי שמוותר על ההזמנה באמצעות בימ"ש.
  • עובד ציבור לא יידרש ליתן עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

ערובה להוצאות העדים: בעל דין המבקש מבימ"ש להזמין עד יתחייב בבקשה לשלם לו את הוצאותיו כפי שיפסוק בימ"ש, ורשאי בימ"ש להתנות את הזמנתו של עד בהפקדת ערובה בסכום שיורה.
התייצבות לעדות: עד שהוזמן למתן עדות, יתייצב לכל ישיבה שאליה יוזמן. מי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות כן באמצעות אדם אחר, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.
שכר עדים והוצאותיהם: רשאי בימ"ש להורות לבעל הדין לשאת בהוצאות עד שהעיד כפי שיפסוק.
פרק י"ד: מומחים
מומחים מטעם הצדדים

  • כדי להוכיח עניין רפואי, יש לצרף לכתב טענות חו"ד מומחה בתחום, לחו"ד יצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
  • כדי להוכיח עניין מומחיות, שאינו רפואה, יש להגיש לבימ"ש חו"ד מומחה לעניין לא יאוחר מ-90 יום לפני הדיון לשמיעת הראיות או במועד אחר שהורה בימ"ש.
  • כדי לחלוק על חו"ד מומחה שצורף, ניתן לשלוח לצד שכנגד דרישה בכתב (עליו להסכים לדרישה ללא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב), להעמיד את נושא חו"ד, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעמו וחו"ד תומצא לצד שכנגד גם אם לא הוגשה לבימ"ש; חו"ד נגדית תוגש בתוך 60 יום מהיום שצד שכנגד הסכים לבדיקה.
  • ניתן להגיש בקשה לפטור או דחיית צירוף חו"ד לכתב הטענות (לכל המאוחר עם הגשת התביעה או ההגנה) ובימ"ש רשאי להיענות, והדיון בתביעה או בכל בקשה אחרת בענייו יעוכבו עד לקבלת החלטה של בימ"ש בבקשה למתן הפטור או הדחייה.
  • צד המגיש חו"ד מומחה ידאג להתייצבותו לחקירה בבימ"ש, למעט אם צד שכנגד מוותר על חקירתו.

מומחה מטעם בימ"ש

  • בימ"ש רשאי למנות מטעמו מומחה, או צוות של מומחים למתן חו"ד בעניין שבמומחיות, וליתן הוראות והנחיות לתפקיד. בהחלטתה זו ישקול בימ"ש, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין הצדדים או שבין המומחים מטעם הצדדים.
  • אם מונה מומחה בימ"ש והוגשו גם חו"ד מומחים מטעם הצדדים, לא ייחקרו המומחים מטעם הצדדים, למעט אם הודיע צד על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בימ"ש בהתחשב בנסיבות העניין, ובהתחשב בחו"ד של מומחה בימ"ש.
  • אם מונה מומחה בימ"ש בהסכמת הצדדים, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הורה בימ"ש אחרת: (1) לא יוגשו חו"ד מומחה מטעם הצדדים; (2) יראו חו"ד מומחה שהגישו הצדדים קודם למינוי המומחה מטעם בימ"ש, כאילו לא נתקבלו כראיה.

היעדר ניגוד עניינים: מינוי המומחה ייכנס לתוקף רק לאחר המצאת ההצהרה לבימ"ש (מיד ובטרם יחל תפקידו) על היעדר זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לצדדים או לבימ"ש, ואולם אם הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בימ"ש, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי.
סמכות מומחה מטעם בימ"ש: מומחה מטעם בימ"ש רשאי לדרוש מבעל דין להעמיד לבדיקה את נושא חוות הדעת; כן הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של מומחה שנתן חו"ד מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד את העתקי הרשומות הנוגעות לנושא הבדיקה כאמור.
חו"ד מומחה מטעם בימ"ש

  • מומחה מטעם בימ"ש יגיש את חו"ד בתוך 60 יום מיום שנודע לו על המינוי. בצירוף רשימת האסמכתאות שהסתמך עליהן, אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
  • צד רשאי לבקש מבימ"ש לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחו"ד, לא יאוחר מ-14 יום ממועד קבלת חו"ד; המומחה ישיב על השאלות בתוך 30 ימים ממועד החלטת בימ"ש ויראו את תשובותיו כחלק מחו"ד.
  • צד רשאי לחקור מומחה בימ"ש ובלבד שהודיע על כך לבימ"ש ולצדדים וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם המשפט המסכמת; ניתנה חו"ד המומחה לאחר סיום קדם המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה 45 יום לפחות לפני הדיון לשמיעת הראיות או בתוך 7 יום מקבלת חו"ד, לפי המאוחר.

שכרו והוצאותיו של מומחה מטעם בימ"ש

  • בימ"ש רשאי להורות על שכרו והוצאותיו של מומחה בימ"ש ועל אופן תשלומם, לרבות בעניין המענה לשאלות ההבהרה והחקירה בבימ"ש ולהטילם על הצדדים או על מי מהם.
  • בימ"ש רשאי להורות בכל עת לצדדים או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של מומחה בימ"ש או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בימ"ש מי יישא בשכר ובהוצאות אלה.

אי קיום הוראות

  • צד שלא צירף חו"ד לכתב טענותיו ובימ"ש לא פטר אותו, לא רשאי להשמיע עדות של מומחה ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון, למעט אם היתה זו חו"ד נגדית או אם בימ"ש סבר שיש לאפשר לו.
  • בנוסף לאמור, צד שלא נענה לדרישה או הוראה של בימ"ש לפי פרק זה או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות הייתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בימ"ש להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

פרק ט"ו: סעדים זמניים
א' - כללי
בקשה לסעד זמני

  • בקשה לסעד זמני תוגש בכתב.
  • הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בימ"ש לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד ובנחיצות הסעד הזמני;
  • על אף האמור לעיל, בימ"ש רשאי ליתן סעד זמני גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך 7 ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שיורה בימ"ש.
  • בימ"ש ישקול בהחלטתו אם ליתן סעד זמני, את השיקולים האלה:
  1. הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב או לאדם אחר או לעניין ציבורי אם יינתן הסעד.
  2. אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
  3. תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

התחייבות עצמית וערובה

  • סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי כמפורט להלן, וכן בערובה כמפורט להלן לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.
  • התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהא ערוכה לפי הנוסח בטופס 7 שבתוספת הראשונה; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.
  • המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בימ"ש, ואולם בימ"ש רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני במספר ערובות; הסעד הזמני יכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בימ"ש, זולת אם בימ"ש הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

הדיון בבקשה

  • הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד שני הצדדים, ואולם בימ"ש רשאי, ליתן סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה  מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור.
  • הסעד הזמני הארעי יעמוד בתקפו לפי האמור בו או עד למתן החלטה אחרת.
  • על אף האמור לעיל, יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בימ"ש כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.
  • נתן בימ"ש סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בימ"ש על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים; לבקשת המחזיק, יורה בימ"ש למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה; נקבע דיון במעמד בעלי הדין, תימסר הודעה על מועד הדיון למשיב ולמחזיק, אם ישנו, עם המצאת הצו הזמני.
  • במסגרת ההחלטה המעניקה סעד זמני ארעי, למעט צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, יורה בימ"ש על מועד לדיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בימ"ש רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
  • ניתן צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, במעמד צד אחד, רשאי המשיב, והמחזיק, אם ישנו, לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; הוגשה בקשה לביטול הצו, יקיים בימ"ש דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה לביטול; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בימ"ש רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.
  • בימ"ש יקיים את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או לביטולו ללא דיחוי; בימ"ש יקיים, ככל האפשר, את הדיון ביום דיונים אחד וישמע את סיכום טענות בעלי הדין בעל פה מיד לאחר סיום הבאת הראיות.
  • בימ"ש הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בימ"ש.

עיון מחדש

  • לבקשת בעל דין רשאי בימ"ש לעיין מחדש בסעד זמני שניתן, או בתנאיו, אם סבר כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו ולא ניתן היה לגלותן בשקידה סבירה קודם לכן או בשל חלוף הזמן או אם מצא שיש מקום לשנות את היקפו או התנאים שבהם ניתן.

שמיעת התובענה במקום דיון בסעד הזמני

  • בימ"ש רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, במקום דיון בסעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין.

פקיעת הסעד הזמני

  • סעד זמני יפקע –
  1. בתום המועד שצוין בו או עם מתן פסק הדין, זולת אם בימ"ש הורה אחרת;
  2. אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור בתקנה 97(ד), זולת אם בימ"ש הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;
  3. אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שהורה בימ"ש;
  4. אם בימ"ש הורה על ביטולו או שהוא בטל לפי כל דין.

מימוש ערובה או השבתה

  • לא הוגשה לבימ"ש תביעה או בקשה לפיצויים בשל נזק שנגרם עקב מתן הסעד הזמני, בתוך תשעים ימים ממועד פקיעת הסעד הזמני, תוחזר למבקש הערובה; בימ"ש רשאי להאריך מזמן לזמן את התקופה האמורה, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

ב' - עיקול זמני
צו עיקול זמני

  • (א)        בתביעה לסכום כסף רשאי בימ"ש להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בימ"ש לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכל אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
  • (ב)        הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה סימן זה.
  • (ג)        נתן בימ"ש צו עיקול על מקרקעין, יורה בימ"ש על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

הודעה למחזיק

  • (א)        ניתן צו עיקול על נכסי המשיב שבידי מחזיק, יודיע בימ"ש למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, בתוך שלושים ימים או בתוך מועד אחר שהורה, אם הנכסים מצויים בידו, אם הם שייכים למשיב ואם יש למחזיק טענה לזכות לגביהם; בהודעה למחזיק יצוינו פרטי המבקש ובא כוחו; תשובתו של המחזיק תוגש לבימ"ש והעתק ממנה ימציא המחזיק, במישרין, למבקש; הודה מחזיק בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב או כי הם שייכים למשיב, לא יחזור בו מהודאתו, זולת אם בימ"ש נתן לו רשות לכך מטעמים מיוחדים.
  • (ב)        לבקשת המחזיק ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום בקשתו, העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
  • (ג)        המחזיק רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו, לא יאוחר משלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר.
  • (ד)        הודה המחזיק שהנכס שייך למשיב, יורה בימ"ש כיצד לנהוג לגביו.

מחזיק שלא הודה

  • (א)        לא הודה המחזיק כי נכסי המשיב מצויים בידו, או התנגד מכל טעם אחר לאישור העיקול או לא השיב כלל בתוך המועד שנקבע לו, רשאי המבקש בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו תשובת המחזיק או מתום המועד כאמור בתקנה 104(א), להגיש לבימ"ש בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול; לא ביקש המבקש את אישור העיקול, העיקול בטל בתום ארבעה עשר הימים האמורים, לגבי כל נכס שהמחזיק לא הודה שהוא מצוי בידו.
  • (ב)        דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי העניין.
  • (ג)        הדיון בבקשה כאמור יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן בה פסק דין, כפי שבימ"ש יורה.

עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעתו

  • זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע או עד הוראה אחרת של בימ"ש; בפסק הדין רשאי בימ"ש לתת הוראות בנוגע לעיקול הזמני ולפסוק הוצאות בקשר אליו.

החלת חוק ההוצאה לפועל

  • חוק ההוצאה לפועל יחול על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

המצאה למדינה או לתאגיד בנקאי

  • (א)        המצאה למדינה של צו לפי סימן זה תהיה בהמצאתו למשרד חשב המשרד שבידיו נמצא הנכס נושא הצו.
  • (ב)        המצאה לתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 , של צו לפי סימן זה, תהיה למשרד הראשי שלו.

ג' - צו מניעה זמני
צו מניעה זמני

  • בימ"ש רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

תחולה על צו מניעה זמני

  • תקנות 103(ג) ו- 106 יחולו על צו מניעה זמני בשינויים המחויבים.

ד' - כינוס נכסים זמני
מינוי כונס נכסים זמני

  • (א)        בימ"ש רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן בסימן זה – כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
  • (ב)        בימ"ש הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך.

סייגים למינוי כונס

  • (א)        בבקשה למינוי כונס יציע המבקש, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), מועמד לשמש ככונס, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.
  • (ב)        בימ"ש לא ימנה אדם כונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר, מטעמים מיוחדים, שיש בכך צורך והדבר לא יפגע בביצוע יעיל והוגן של הצו או יפגע באופן בלתי הוגן במשיב.

סמכות הכונס

  • (א)        בימ"ש רשאי להסמיך כונס לעשות, בין השאר, את הפעולות האלה, כולן או מקצתן:
  • (1)        לחפש ולאתר את מקום המצאם של הנכסים;
  • (2)        להיכנס לחצרים לשם איתורם ותפיסתם;
  • (3)        לגבי נכסים שהם מסמכים או מידע האגור במדיה אלקטרונית – לצלמם או להעתיקם;
  • (4)        לתפוס את הנכסים, להחזיק בהם, לשמור עליהם, לנהלם ולהשביחם;
  • (5)        להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים בנוגע אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם.
  • (ב)        בימ"ש רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א) וכן להורות לאדם להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את הכונס מביצוע הצו.

כניסה לחצרים

  • בטרם כניסתו לחצרים ימסור הכונס לאחראי על החצרים, לאדם שנגדו ניתן הצו או לאדם הנחזה להיות בגיר אחר האחראי מטעמו, את צו הכניסה לחצרים והודעה המסבירה את משמעות הצו, ערוכה לפי הנוסח בטופס 8 שבתוספת הראשונה, וכן יידע אותו בדבר זכותו להתייעצות טלפונית עם עורך דין, אם אפשר, ובדבר זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים; לבקשת האחראי על החצרים, יסביר לו הכונס בשפה ברורה את משמעות הצו, וכי סירוב לאפשר את ביצועו מהווה ביזיון בימ"ש ועשוי לשמש ראיה במסגרת ההליך המשפטי.

כניסה, חיפוש ותפיסה

  • (א)        כניסה לחצרים, חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים לפי פרק זה ייעשו בידי הכונס בנוכחות האחראי על החצרים, ובנוכחות שני עדים, זולת אם אישר האחראי על החצרים בכתב כי אינו מעוניין בנוכחות עדים או אם בימ"ש הורה אחרת מטעמים מיוחדים; לא ישמש עד, לצורך תקנה זו, מי שיש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי – זולת אם הסכים לכך בעל הדין שכנגד.
  • (ב)        לא הצליח הכונס לאתר את האחראי לחצרים או ליצור איתו קשר על אף שפעל בשקידה ראויה וסבירה או שהאחראי סרב לשתף פעולה עם הכונס לצורך ביצוע הצו, רשאי בימ"ש לתת לכונס הוראות שיאפשרו את ביצוע תפקידו.

חיפוש בחומר מחשב

  • הכונס לא יבצע חיפוש ותפיסה של מחשב, חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 , אלא בהתקיים תנאים אלה:
  • (1)        בימ"ש כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;
  • (2)        בימ"ש מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;
  • (3)        מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

מתן דין וחשבון

  • (א)        הכונס יגיש לבימ"ש דין וחשבון על ביצוע הפעולות, חתום בידי הנוכחים בעת הביצוע, בתוך שבעה ימים ממועד הביצוע, וימציא העתק ממנו למי שאליו מופנה צו הכניסה לחצרים ולבעלי הדין.
  • (ב)        הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

הוראות בדבר הנכסים התפוסים

  • (א)        בימ"ש רשאי, בכל עת, לפי בקשת הכונס, בעל הנכסים, מי שמחזיק בהם או בעל דין, להורות מה ייעשה בנכסים התפוסים; הסתיים הדיון בתובענה, יורה בימ"ש מה ייעשה בנכסים שטרם הורה מה ייעשה בהם.
  • (ב)        פקע צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי פרק זה, ולא הורה בימ"ש מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים לחצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

שמירת סודיות

  • (א)        הכונס לא יעשה שימוש בנכסים, במידע או במסמכים שהגיעו אליו עקב תפקידו, ולא יגלה מידע או מסמכים כאמור לאחר, אלא כפי שיורה בימ"ש.
  • (ב)        הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).
  • (ג)        נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבימ"ש, בהקדם האפשרי; הטוען רשאי, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה, להגיש לבימ"ש בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בימ"ש יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, "חבילה" – מעטפה או כלי קיבול אחר.

זכויות מחזיק וצד שלישי

  • (א)        נתן בימ"ש צו כינוס לגבי נכס שבידי מחזיק, יימסר לו העתק מצו הכינוס בתוך שלושה ימים ממועד נתינתו, זולת אם בימ"ש הורה אחרת כדי שלא לסכל או להפריע לביצוע הכינוס.
  • (ב)        המחזיק רשאי להגיש לבימ"ש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד שהומצא לו צו הכינוס או מיום שנודע לו על מתן הצו.
  • (ג)        טוען צד שלישי לזכויות בנכס שבימ"ש נתן לגביו צו כינוס לפי סימן זה, רשאי הוא להגיש לבימ"ש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על מתן הצו.
  • (ד)        התברר לבימ"ש כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכס שניתן לגביו צו כינוס, יודיע לו בימ"ש על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה; הוכח כי הצד השלישי ידע על צו הכינוס לפני מועד המצאת ההודעה ולא הגיש הודעת הצטרפות בתוך עשרים ימים ממועד שנודע לו על הצו, יהיה הצד השלישי רשאי להגיש הודעת הצטרפות רק ברשות בימ"ש ובימ"ש יתן רשות כאמור רק מטעמים מיוחדים.
  • (ה)       דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.
  • (ו)         הגיש מחזיק או צד שלישי הודעת הצטרפות, יקיים בימ"ש דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

שכר כונס נכסים

  • בימ"ש רשאי להורות בדבר שכר שירותיו של הכונס וכיצד ועל מי לשלמו; אם הכונס עובד מדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה.

חובותיו של כונס נכסים

  • כונס שנתמנה –
  • (1)        ייתן כל ערובה שתיראה לבימ"ש להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל שיגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהיה בכתב ערבות הערוך לפי הנוסח בטופס 9 שבתוספת הראשונה;
  • (2)        יגיש דין וחשבון בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בימ"ש;
  • (3)        ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בימ"ש.

ה': תפיסת ראיות

  •  (א)       בימ"ש רשאי למנות אדם לממונה על תפיסת ראיות לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של ראיות המצויות בידי המשיב או בשליטתו אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עלול להעלים את הראיות, לערוך בהן שינויים או להשמידן, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת.
  • (ב)        בימ"ש רשאי להורות בצו לכל אדם לאפשר למתמנה כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א).
  • (ג)        על המתמנה על תפיסת הראיות לפי תקנה זו, יחולו תקנות 112 עד 122 בשינויים המחויבים.
  • (ד)        בתקנה זו, "ראיות" – מסמך, לרבות מידע האגור במדיה דיגיטלית או אלקטרונית, וחפצים שיש יסוד סביר להניח כי ישמשו ראיות בתובענה או הדרושים לשם בירורה.

ו': עיכוב יציאה מן הארץ
צו עיכוב יציאה מן הארץ

  • (א)        בימ"ש רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והיעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התביעה היא למזונות או לנזק גוף – די אם בימ"ש השתכנע שקיים חשש סביר שהיעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
  • (ב)        על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן, זולת אם בימ"ש שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת –
  • (1)        המשיב הוא תושב חוץ;
  • (2)        שווי התביעה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, זולת אם התביעה היא למזונות.
  • (ג)        צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד, לכל היותר; ואולם, בימ"ש רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ

  • בבקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ יציין המבקש גם את שמו ואת שם משפחתו של המשיב באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו ומספר הדרכון, ואם אלה אינם ידועים למבקש – פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בימ"ש, כדי לזהותו; בימ"ש רשאי לדרוש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.

התחייבות עצמית וערובה של המבקש

  • התחייבות עצמית וערובה שימציא המבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו גם לפיצוי כל נזק שייגרם לאדם שאיננו המשיב עקב עיכוב יציאתו על סמך הצו, משום שהמבקש מסר פרטים לא נכונים או לא מספיקים לזיהוי המשיב.

ערובה של המשיב

  • בצו עיכוב היציאה מן הארץ יורה בימ"ש, שאם ייתן המשיב ערובה, כפי שיורה ובתנאים שיורה – יפקע הצו; חזר המשיב לפני מתן פסק הדין, או לאחר שפקע הצו, תוחזר לו הערובה לפי דרישתו; לא חזר עד שניתן פסק דין לזכות המבקש תשמש לו הערובה לסיפוק התביעה, והעודף על הסכום שבפסק הדין ועל הוצאות הוצאה לפועל יוחזר למשיב לפי דרישתו.

צו עיכוב וצו הרחקה

  • (א)        נתן בימ"ש צו עיכוב יציאה על אדם, וכן צו הרחקה לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 , או צו הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד-1954 , יבטל בימ"ש את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה.
  • (ב)        הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לבעל הדין שלפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

פרק ט"ז: ההחלטה השיפוטית
פסק דין או החלטה אחרת

  • (א)        בתום הדיון בכל הליך יתן בימ"ש את החלטתו בהקדם האפשרי.
  • (ב)        ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בימ"ש לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ותמצית הנימוקים; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בימ"ש ליתן הנמקה מפורטת.

פסק דין בהעדר הגנה

  • נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך או שכתב ההגנה נמחק, רשאי בימ"ש לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.

ביטול החלטה לפי צד אחד

  • נתן בימ"ש החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בימ"ש לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבימ"ש לפי תקנה 33.

סעד בעת מתן פסק הדין או בתכוף לו

  • בימ"ש רשאי ליתן סעד להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו; הבקשה בעת מתן פסק הדין יכולה להיות בעל פה.

פסיקתה

  • (א)        בימ"ש רשאי, לבקשת בעל דין, לערוך פסיקתה, שתכיל את מספר התיק, מועד ההחלטה, שמות בעלי הדין ומענם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו והוצאות המשפט שנפסקו.
  • (ב)        בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.
  • (ג)        בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בימ"ש.
  • (ד)        השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.

פרק י"ז: הערעור
הגשת ערעור או בקשת רשות לערער

  • (א)   ערעור או בקשת רשות לערער (בפרק זה – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור לפי ההוראות האלה:
  • (1)   הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן:
  • (א)   הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה, בשינויים המחויבים;
  • (ב)   סוג ההליך – ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין;
  • (ג)   שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, סוג ההליך, מספר התיק שבו ניתנה ותאריך ההחלטה;
  • (ד)   המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;
  • (ה)  המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;
  • (ו)    סכום אגרת בימ"ש שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;
  • (ז)   דבר קיומו של הליך נוסף בבימ"ש או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;
  • (2)   גוף הערעור יכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן:
  • (א)   הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;
  • (ב)   עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;
  • (ג)   סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפנייה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצידו;
  • (3)   גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבימ"ש השלום או לבימ"ש המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבימ"ש העליון.
  • (ב)   המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
  • (1)   העתק ההחלטה שעליה מערערים;
  • (2)   העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהן שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת

הבטחת הוצאות המשיב

  • (א)   עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.
  • (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), בימ"ש רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
  • (ג)   לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בימ"ש להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה

משיבים בערעור

  • (א)   כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער יהיה משיב בערעור.
  • (ב)   בימ"ש רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער.

מועדים

  • (א)   המועד להגשת ערעור על החלטה הוא ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצאה.
  • (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135, או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר.
  • (ג)   המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 131, יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול.

דיון בערעור

  • (א)   בימ"ש שלערעור רשאי:
  • (1)   לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;
  • (2)   להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;
  • (3)   לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם משפט, בשינויים המחויבים;
  • (4)   להורות על השלמה לסיכומים בכתב;
  • (5)   להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;
  • (6)   להורות על קיום דיון בעל פה בנוסף לחומר שבכתב שלפניו;
  • (ב)   תקנה 65 תחול על הדיון בערעור, בשינויים המחויבים.
  • (ג)   לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:
  • (1)   לא התייצב המערער, ימחק בימ"ש את הערעור;
  • (2)   לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בימ"ש את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.  

רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני

  • ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני, שניתנה לפי צד אחד ושלא נדחה בלא צורך בתשובה, יידון במעמד צד אחד, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

תשובה בכתב והשלמה לסיכומים בכתב

  • (א)   הורה בימ"ש על הגשת תשובה בכתב לערעור, יחולו הוראות אלה:
  • (1)   התשובה תוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מעת המצאת ההחלטה והיא לא תעלה על שישה עמודים, אם הוגשה לבימ"ש השלום או לבימ"ש המחוזי, ולא תעלה על עשרה עמודים, אם הוגשה לבימ"ש העליון;
  • (2)   לתשובה יצורפו העתקי המסמכים שהמשיב מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת, זולת המסמכים שצורפו לערעור;
  • (3)   הורה בימ"ש על הגשת תשובה בעניין מסוים, התשובה תינתן בעניין זה בלבד;
  • (ב)   הורה בימ"ש על השלמה לסיכומים בכתב, רשאי הוא ליתן כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך.
  • (ג)   דין אי הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד – כדין אי התייצבות לדיון בערעור.

בקשה בערעור

  • בקשה בערעור תוגש בכתב.

תיקון ערעור או תשובה בכתב

  • בימ"ש רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה. 

איחוד ערעורים

  • תקנה 40 תחול על ערעור, בשינויים המחויבים.

ראיות חדשות בערעור

  • בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבימ"ש שלערעור; אולם בימ"ש רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:
  • (1)   לא ניתן היה לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;
  • (2)   הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

עיכוב ביצוע

  • (א)   הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.
  • (ב)   בימ"ש רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.
  • (ג)   הוגש ערעור, רשאי בימ"ש שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו.
  • (ד)   תקנה 96 תחול על בקשה לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים.

סמכות בימ"ש בערעור

  • (א)   בימ"ש שלערעור רשאי –
  • (1)   ליתן כל החלטה שצריך היה לתתה;
  • (2)   לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;
  • (3)   לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;
  • (4)   להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;
  • (5)   ליתן החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש.
  • (ב)   בימ"ש רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור.

מחיקה או דחייה של ערעור

  • (א)   הוראות התקנות בעניין מחיקה או דחייה של תביעה כאמור בפרק ו' יחולו על ערעור, בשינויים המחויבים.
  • (ב)   מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בימ"ש רשאי למחוק ערעור אף מן הטעמים הבאים:
  • (1)         (1) הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו;
  • (2)         (2) אין למערער זכות להגישו.

פסק הדין בערעור

  • (א)   פסק הדין בערעור יכיל את השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ותמצית הנימוקים.
  • (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), בימ"ש שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים הבאים לגבי ההחלטה שעליה מערערים:
  • (1)   אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;
  • (2)   הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;
  • (3)   אין בה טעות שבחוק.
  • (ג)   (ג) תקנות 131 עד 133 יחולו על ערעור בשינויים המחויבים.

בקשת רשות לערער – הוראות מיוחדות

  • ההוראות הבאות יחולו על בקשת רשות לערער:
  • (1)   בלי לגרוע מהאמור בתקנה 134, בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלם יש ליתן רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע בתקנה 134(א)(3);
  • (2)   מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו, בימ"ש הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי –
  • (א)   ליתן רשות לערער, אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור;
  • (ב)   לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;
  • (ג)   להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;
  • (3)   נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור, יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים האחרים הנדרשים;
  • (4)   הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בימ"ש לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בימ"ש לדון בערעור כבקשת רשות ערעור וליתן הוראות לפי העניין;
  • (5)   תקנה 137(ב) לא תחול על בקשת רשות לערער.

השגה על החלטות שאינן פסק דין

  • לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט; על החלטה בעניין סמכות מקומית או על החלטה לפי סעיפים 5 או 6 לחוק הבוררות שבעל הדין מבקש להשיג עליה, יש להגיש בקשת רשות ערעור.

פרק י"ח: הוצאות
תכלית ההוצאות

  • (א)   חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
  • (ב)   החלטת בימ"ש בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.
  • (ג)   סבר בימ"ש שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו.

פסיקת הוצאות

  • בתום הדיון יפסוק בימ"ש הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

שיעור ההוצאות

  • (א)   סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בימ"ש לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 , זולת אם הורה בימ"ש, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.
  • (ב)   בימ"ש יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.
  • (ג)   בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בימ"ש, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
  • (ד)   בהחלטה יפרט בימ"ש את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

הוצאות בהינתן פסק דין בהעדר הגנה

  • ניתן פסק דין בהעדר הגנה ובימ"ש פסק הוצאות, יהיה שיעור שכר הטרחה לפי התעריף המינימלי המומלץ, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

הוצאות משפט

  • (א)   בימ"ש יפסוק הוצאות משפט, ובלבד שבעל הדין פירט בסיכומי טענותיו באופן מפורש ומפורט את הוצאות המשפט כפי שנדרשו לצורך ההליך וצירף מסמכים התומכים בכך.
  • (ב)   סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בימ"ש.
  • (ג)   השופט שנתן את ההחלטה יורה על הוצאות המשפט, זולת אם הדבר נבצר ממנו.

הארכת הליך שלא לצורך

  • סבר בימ"ש כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, באמצעות טענות סרק או בכל דרך אחרת, רשאי הוא, באותו הליך או בפסק הדין, וללא קשר עם תוצאות המשפט, להטיל עליו את הוצאות ההליך בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין, לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה.

ערובה לתשלום הוצאות

  • (א)   בימ"ש רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.
  • (ב)   לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

פרק י"ט: המצאות
מטרת ההמצאה והמצאה כדין

  • (א)   מטרת ההמצאה היא להביא לידיעת הנמען את תוכנו של מסמך שנדרש שיהיה בידיעתו, ולעניין כתב הטענות הראשון המוגש – גם להחיל על הנתבע את מרות בימ"ש.
  • (ב)   הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה.

הגדרות

  • בתקנות אלה –
  • "הודעה אלקטרונית" – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;
  • "הודעת אימות המסירה" – הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום, מועד ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;
  • "המצאה" – מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבימ"ש, לפי העניין;
  • "המצאה אלקטרונית" – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;
  • "כתובת דואר אלקטרוני" – כתובת במערכת המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;
  • "כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת" – כתובת במערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים שמתקיימים בה כל אלה:
  • (1)   היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;
  • (2)   המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.
  • "מנגנון הזדהות" – מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;
  • "מסמך אלקטרוני" – מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 , הניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט ואולם –
  • (1)   אם המסמך הוא תצהיר –
  • (א)   יכול שייחתם בחתימת יד של המצהיר ושל מקבל התצהיר, ובלבד שהוצמדה לו חתימה אלקטרונית של המגיש אותו;
  • (ב)   יכול שייחתם בחתימת יד של המצהיר וחתימה אלקטרונית של מקבל התצהיר;
  • (2)   אם המסמך בחתימת יד פקיד בימ"ש, יראוהו כמסמך משפטי חתום כנדרש אם הודפסו בו שמו ותפקידו של הפקיד;
  • "מערכת נט המשפט" – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.

חובת המצאה

  • המציא בעל דין המיוצג בידי עורך דין מסמך לבימ"ש, ימציא עורך הדין את העתקו לבעל הדין שכנגד ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד ההמצאה לבימ"ש או זמן סביר לפני מועד הדיון שנקבע, לפי המוקדם; אם בעל הדין אינו מיוצג בידי עורך דין, יגיש את המסמך למזכירות בימ"ש, שתפעל להמצאתו.

דרכי המצאה ומועדיה

  • אלה הן דרכי ההמצאה ומועדיה:
  • (1)   המצאה אלקטרונית –
  • (א)   המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבימ"ש לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם הייתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו;
  • (ב)   המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבימ"ש תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבימ"ש מסמך אלקטרוני, ימסור לבימ"ש כתובת דואר אלקטרוני  או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);
  • (ג)   המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;
  • (ד)   מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
  • (ה)  שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;
  • (2)   המצאה בפקסימילה –
  • (א)   המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;
  • (ב)   המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;
  • (ג)   יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך התקבל ואולם –
  • (1)   מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה 15:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;
  • (2)   אם השולח הוא בימ"ש ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלת המסמך בפקסימילה;
  • (3)   המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בימ"ש הורה אחרת;
  • (4)   המצאה במסירה אישית –
  • (א)   ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבימ"ש או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה;
  • (ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה:
  • (1)   הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;
  • (2)   לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה על מנת למוסרו.

חריגים להמצאה באמצעי אלקטרוני

  • (א)   המצאה באמצעי אלקטרוני לא תחול במקרים אלה:
  • (2)   אם זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה או כתב הגנה, יומצא בדואר או במסירה אישית, זולת אם הייתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען;
  • (3)   אם הנמען בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין, זולת אם נתן הסכמתו לכך בכתב;
  • (4)   על מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו באמצעי אלקטרוני.

ביצוע ההמצאה

  • (א)   ההמצאה תהיה ככל האפשר לנמען עצמו; אם הנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לו במקומו; אם מינה לשם ההמצאה מורשה מטעמו –  ניתן להמציא למורשה במקומו.
  • (ב)   אם אין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים.
  • (ג)   התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.
  • (ד)   אם הנמען היא המדינה, יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בימ"ש הדן בתובענה; אם התובענה נדונה בבימ"ש העליון – יומצא למשרד פרקליטות המדינה.
  • (ה)  אם הנמען תאגיד, יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – למשרדו של מנהל התאגיד.
  • (ו)    אם הנמען רשות מקומית, יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות.
  • (ז)   אם לנמען מונה אפוטרופוס, יומצא המסמך לאפוטרופוס שנתמנה לו כדין.
  • (ח)  אם הנמען כלוא בבית סוהר, יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.
  • (ט)  אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה בחוק חסינות מדינות זרות, לרבות נציגות של מדינה זרה, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, יומצא המסמך לפי חוק חסינות מדינות זרות.

תחליף המצאה

  • (א)   נוכח בימ"ש שאי אפשר להמציא מסמך לנמען בדרך שנקבעה, רשאי הוא להורות על המצאתו בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין.
  • (ב)   בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה:
  • (1)   אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;
  • (2)   אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא ניתן היה להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;
  • (ג)   אם הנמען איננו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך.

הוראות כלליות להמצאה

  • (א)   אישור המשלוח בפקסימילה, אישור המסירה בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לבימ"ש לפי הצורך או לפי החלטת בימ"ש.
  • (ב)   מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני ובין השאר בדבר מאפייני מסמך אלקטרוני ומצורפיו, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות וכן בדבר דרכי תשלום אגרת בימ"ש או כל תשלום שיש לשלם לבימ"ש, לפי תקנות אלה והכל לצורכי פרק זה.

המצאה מחוץ לתחום המדינה

  • בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחת מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168:
  • (1)   נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בימ"ש בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור;
  • (2)   מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה;
  • (3)   נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
  • (4)   התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:
  • (א)   החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;
  • (ב)   על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;
  • (5)   התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, שירות או התנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי;
  • (6)   מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
  • (7)   מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, או פסק בוררות חוץ כהגדרתו בחוק הבוררות או מבוקש להכיר בהם;
  • (8)   מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו בחוק הבוררות, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בימ"ש כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבימ"ש של המדינה שבה ניתן הפסק;
  • (9)   האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר;
  • (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

הליך ההמצאה מחוץ למדינה

  • (א)   בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.
  • (ב)   בימ"ש יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

בקשה לכפירה בסמכות מכוח המצאה מחוץ לתחום המדינה

  • הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בימ"ש לדון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, ימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה.

המצאה לנתבע שכפר בסמכות

  • כפר הנתבע בסמכותו הבין-לאומית של בימ"ש, טען להיותו של הפורום הישראלי פורום בלתי נאות או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן להמציא לו את כתבי הטענות בתחום המדינה, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך הדיון; כמו כן לא יהיה ניתן להמציא לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בימ"ש, זאת עד ארבעה עשר ימים לאחר מתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה, או מועד אחר כפי שיורה בימ"ש בעת מתן ההחלטה.

פרק כ': הוראות כלליות
ייפוי כוח לעורך דין

  • כל פעולה בבימ"ש הנדרשת מבעל דין או המותרת לו לפי דין, רשאי הוא לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין.

רשימת עורכי הדין

  • (א)   משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבימ"ש, ימציא לבימ"ש את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבימ"ש ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה.
  • (ב)   תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.
  • (ג)   מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

הפסקת ייצוג של עורך הדין

  • בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבימ"ש ולכל שאר בעלי הדין; עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג ברשות בימ"ש בלבד.

בקשה לפסלות שופט

  • (א)   בקשה לפסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תשמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת.
  • (ב)   החליט בימ"ש לדחות את טענת הפסלות, ימשיך את הדיון כסדרו, זולת אם הורה אחרת.

ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט

  • (א)   ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט יוגש בכתב לבימ"ש העליון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד המצאת ההחלטה; הערעור יפרט את עיקרי נימוקי התנגדותו של בעל הדין להחלטה, ויצורפו לו תצהיר המאמת את העובדות שביסוד הבקשה, עותק מבקשת הפסלות, פרוטוקול הדיון בבקשה, וההחלטה נושא הערעור.
  • (ב)   עותק מהערעור וכל המסמכים שצורפו לו יומצאו לכל שאר בעלי הדין בו ביום.
  • (ג)   בעלי הדין האחרים רשאים להשיב לערעור.
  • (ד)   התקנות בדבר בקשה בכתב לפי פרק ח' יחולו בשינויים המחויבים גם על ערעור לפי תקנה זו.
  • (ה)  נשיא בימ"ש העליון רשאי לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
  • (ו)    הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

סמכות מנהל בתי המשפט

  • הנחיות טכניות שיורה מנהל בתי המשפט לפי תקנות אלה יפורסמו בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט.

סמכות כללית של בימ"ש למתן הוראות

  • (א)   בימ"ש רשאי ליתן בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.
  • (ב)   בימ"ש רשאי ליתן הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בימ"ש לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים. 
  • (ג)   מועד שהורה עליו בימ"ש לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

סמכות עוזר משפטי

  • עוזר משפטי של שופט רשאי באישור השופט לפעול כמפורט להלן:.
  • (1)   לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי -דין אחרים, ובלבד שאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק או בידי שופט או רשם;
  • (2)   להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט לפי דין, ובלבד שלא יקצוב העוזר המשפטי מועד לתגובה הקצר מן המועד הקבוע בדין;
  • (3)   להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה, לרבות הזמנתם לפגישה לצורך כך;
  • (4)   להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בימ"ש;
  • (5)   להביא לפני בעלי הדין הצעות להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך;
  • (6)   להציע לבעלי הדין להסכים למינוי מומחה לפי כל דין.

תצהיר

  • (א)   תצהיר יהיה ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להעיד מתוך ידיעתו הוא; בתצהיר המצורף לכתב טענות רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב ידיעתו או אמונתו ובלבד שיציין את מקור אמונתו או ידיעתו.
  • (ב)   דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, אולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.
  • (ג)   נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות – לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בימ"ש שתינתן מטעמים מיוחדים.
  • (ד)   בימ"ש רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

מנין הימים

  • (א)   המועד הקובע לתחילת מנין הימים לפרק הזמן שנקבע הוא יום המצאת המסמך כמפורט בתקנות אלה; אם ניתנה החלטה במעמד בעלי הדין, יימנה המועד ממועד הדיון.
  • (ב)   תקופת פגרה של בימ"ש לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בימ"ש, זולת אם בימ"ש הורה אחרת.

תחולה, הוראת מעבר ותחילה

  • (א)   חלק א' לתקנות אלה יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בימ"ש.
  • (ב)   חלק ב' לתקנות אלה יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בימ"ש, זולת אם נקבעו בדין בעניין פלוני סדרי דין מיוחדים אחרים.
  • (ג)   תחילתן של תקנות אלה ביום ה' באלול התשע"ט (5 בספטמבר 2019) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו; ואולם, ההוראות הבאות יחולו מיום התחילה:
  • (1)   על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה- חלק א', ובחלק ב'- תקנות 30 ו-33 בפרק ג', פרקים ה' עד ז', תקנות 50-55 בפרק ח', י"א, י"ב, ט"ז, י"ח, י"ט, כ' וכל תקנה אחרת שבימ"ש הורה לבעלי הדין לקיימה; 
  • (2)   על הליכים שטרם התקיים בעניינם מסירת שאלונים, גילוי ועיון במסמכים - יחול בנוסף על האמור בפסקה (1) פרק ט';
  • (3)   על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו בנוסף על האמור בפסקה (1) פרקים ח', י' וי"ג;

 


נ.ב. כתיבת התקציר עדיין לא הסתיימה, והיא תשופר מעת לעת.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 
לייבסיטי - בניית אתרים