טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית רק 600 ש"ח
לרכישה לחץ כאן
_____________
 
רכישת מאמרים / סוגיות בודדות מתוך ספר "סוגיות במשפט האזרחי", במהדורה דיגיטלית רק 80 ש"ח למאמר.

לרכישה לחץ כאן
_____________
 

דף הבית >> אזרחי מסחרי >> מידע שימושי לאזרח >> תקציר תקנות החדשות בסדר דין האזרחי
תקציר תקנות החדשות בסדר הדין האזרחי - התשע"ח 2018

התקציר נכתב בשפה פשוטה יחסית למחוקק במטרה לאפשר לכל אזרח אף שאינו מבין במשפטים להבין את התקנות
 

1. כתבי טענות – כללי

כתב תביעה
  • צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:

  1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם

  2. חלק 2: עיקר הטענות: בכתב התביעה – הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; מגבלת עמודים: חלק 2 לא יעלה על חמישה עמ'. חריג, במחוזי בתביעה כספית שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, לא יעלה על 10 עמודים.

  3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות בעל הדין. מגבלת עמודים: חלק 3 לא יעלה על 6 עמ' אם הוגש לשלום, ולא יעלה על 9 עמ' אם הוגש למחוזי. חריג, בתביעה לסעד כספי במחוזי שסכומה עולה על 2.5 מיליון שקלים, לא יעלה על 20 עמ'

כתב הגנה
  • מועד הגשה: תוך 60 יום.

  • צורת הגשה: 3 חלקים כדלהלן:

  1. חלק 1:  כותרת: שם בימ"ש כולל פרטי הצדדים ומענם

  2. חלק 2: עיקר הטענות: פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש; מגבלת עמודים: חלק 2 כמו בכתב תביעה.

  3. חלק 3: טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות בעל הדין. מגבלת עמודים: חלק 3 כמו בכתב תביעה.

כתב תשובה
  • מועד הגשה: תוך 14 יום.

  • מגבלת עמודים: עד 3 עמ'.

  • תובע רשאי להגיש כתב תשובה, כתב תשובה לא יכלול נימוק תביעה חדש או כל טענה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות; לא הגיש התובע כתב תשובה יראו אותו כמכחיש את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, ובלבד שהתובע לא הודה בהן במפורש

הגשת כתבי הטענות
  • תביעה בשלום, רשאי התובע לציין את שם בימ"ש באותו מחוז שבו הוא מעדיף שהעניין יידון

  • יש לצרף לכתבי הטענות כל העתק של מסמך מהותי וכל מסמך שהטענות נסמכות עליו כולל חו"ד מומחה

  • הארכת מועד לכתב הגנה: מטעמים מיוחדים תינתן רק לחלק השלישי של כתב הגנה ו/או לצירוף מסמכים, בכפוף לתנאים:

  1. הבקשה הוגשה בטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה

  2. קיים סיכוי ממשי לקבלת הטענות לסלק את התביעה על הסף.

  3. יש להשקיע משאבים רבים כדי להתגונן, באופן שאינו מידתי בנסיבות העניין.

  4. בימ"ש רשאי להתנות הארכת המועד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות התובע.

  • בתביעת נזק גוף: יצורף לכתב התביעה, תצהיר הכולל מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, מבלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, הנתבע רשאי להגיש לבימ"ש את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות.

  • תביעה אזרחית נגררת לפלילי: תביעה אזרחית לפי סעיף 77 לחוק תוכתר במלים "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" ותוגש תוך 90 ימים לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט.

  • בקשת רשות להתגונן בחוק ההוצאה לפועל: נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל. עוד בנושא זה ראו בתקנה 20 לתקנות.

2. כתב תביעה שכנגד והגנה שכנגד

  • נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה; תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו התובע בתביעה המקורית, ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד אותו שלב.

  • דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור לעיל יחולו, אף על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד.

  • בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

3. הודעה לצד ג'

  • נתבע רשאי הודעת צד ג', במקרים שזכאי ממנו להשתתפות, לשיפוי או לביצוע פעולה בנוגע לסעד הנתבע ממנו או כשמתקיים קשר עובדתי או משפטי משותף בנושא התובענה, וראוי לבררה במשותף.

  • הודעת צד ג' תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה. להודעת צד ג' יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה,

  • התקנות אודות כתב תביעה והגנה האמורים לעיל, יחולו על הודעת צד ג' ועל כתב הגנה של צד ג'. דין צד ג' כדין נתבע לכל דבר ועניין, אולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.

  • צד ג' שאינו מסכים עם ההודעה כלפיו, יגיש כתב הגנה בתוך 60 ימים.

  • בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

4. כתבי טענות ומסמכים – הוראות שונות

  • איחוד עילות תביעה: תובע יכול לאחד בכתב תביעה אחד גם עילות תביעה אחרות כלפי אותו נתבע, בכפוף לסמכותו העניינית של בית המשפט.

  • תביעת מלוא הסעד וכל הסעדים בשל עילה אחת: בכתב תביעה יש לכתוב את כל הסעד המבוקש ולא יוכל להגיש תביעה נוספת בשל החלק שלא תבע. יש לכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים, שנכללה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג). בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם המשפט.

  • בעלי דין בתובענה: מותר לצרף לכתב תביעה כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה, ובלבד שהתובענה מעוררת שאלה עובדתית או משפטית משותפת לכל בעלי הדין. כשיש ספק את מי לתבוע, ניתן לצרף מספר נתבעים, ובימ"ש יכריע מי מביניהם יחוייב.

  • הסתמכות על עובדות שונות: אין להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.

  • העלאת טענות מקדמיות בכתב הגנה: טענה מקדמית שלא פורטה בכתב ההגנה לא תועלה בשלב מאוחר יותר, אלא אם כן בית המשפט נתן רשות לכך, ובלבד שהטענה התגלתה לבעל הדין במועד שלאחר הגשת כתב ההגנה ולא ניתן היה לגלותה קודם.

  • טענות חוסר סמכות או פורום בלתי נאות: ניתן לטעון לחוסר סמכות או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; אם היא נוגעת לסמכות ייחודית של ערכאה מחוץ למערכת בתי המשפט, ניתן לטעון עד לדיון הראשון של שמיעת הראיות.

  • ציון מועד ההגשה האחרון: יש לפרט בשולי כותרת המסמך את המועד האחרון שעליו להגיש את כתב הטענות לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, ואם הוא משיב או מגיב למסמך אחר – גם מהו המועד שאותו מסמך הומצא לו.

  • צורת כתב טענות: מנהל בתי המשפט יקבע הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו.

  • ניסוח כתב טענות: כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח.

  • אי קבלת מסמך: מזכיר משפטי לא יקבל מסמך שאינו עומד בתקנות לעיל תוך שהוא מנמק בכתב את סירובו. אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן להגיש מתוקן בתוך פרק הזמן שנותר להגשה. חריג, אם בעל דין בלתי מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות הנדרשות לתיקון ואף רשאי בית המשפט להאריך לבעל דין כאמור את המועד להגשת כתב הגנה או כתב תשובה לבקשה לסעד זמני ובלבד שהמסמך הוגש במועד.

  • ניתן להשיג על החלטת מזכיר משפטי בתוך 14 יום, ולבקש בכתב כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט ללא צורך בקיום דיון.

  • מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה, כמו"כ, מועד ההגשה ייחשב המועד שבו אושרה קבלתו בהתאם לתקנות. חריג, כתב תביעה שאי קבלתה עלולה להביא להתיישנות התביעה.

5. דיון מקדמי ופגישת מהו"ת

הנושאים והמטרה בדיון המקדמי:
  1. תיחום המחלוקות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן.

  2. האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

  3. כשלא נמצאו אפשרויות חלופיות ליישוב הסכסוך, יבחנו את הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל את ההליך המשפטי, לרבות הקדמת חוות הדעת, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי מומחה מוסכם.

  4. במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון המחלוקות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

מועד דיון מקדמי: בתוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון. חריג, בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין.
דיווח לבית המשפט: בתום הדיון המקדמי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה, יגישו בעלי הדין דיווח באשר לדיון המקדמי שביצעו, לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; באין הסכמה לדיווח משותף, יגיש כל בעל דין את הטופס האמור מטעמו בלבד.
פגישת מהו"ת: מטרתה כשם ראשי התיבות של שמה: "פגישת מידע, היכרות ותיאום", לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך.
מועד פגישת מהו"ת: עד 20 יום לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו"ת לצורך קיום פגישת מהו"ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו"ת ויעביר אליו את כתבי הטענות;  לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.
הוראות למינוי מגשר מהו"ת:
  • יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו"ת שיקיים את פגישת המהו"ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן: תחומי התמחותו של מגשר המהו"ת ותחום עיסוקו; אזורי פעילותו; השפות שהוא דובר; מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;

  • פגישת המהו"ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו"ת; דינה של פגישת מהו"ת כדין דיון בבית המשפט.

  • בפגישת המהו"ת יסביר מגשר המהו"ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו"ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך. 

  • בתוך 14 ימים מעת פגישת המהו"ת, יודיע מגשר המהו"ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.

  • בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו"ת, מקומה, זהות מגשר המהו"ת או זהות המשתתפים, רשאי מגשר המהו"ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה, על החלטתו רשאי לערער  בפני הממונה שהוא רשם או שופט.

  • לפגישת מהו"ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין דלהלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:

  1. בעל דין המתגורר בדרך קבע בחו"ל, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו"ת מיופה כוחו.

  2. בעל דין שהוא תאגיד – יהיה נציג מטעמו שגם מוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם בעל הדין,

  3. בעל דין שהוא המדינה – יגיע נציגה הפרקליט המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור.

  • לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו"ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו"ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה,  זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

  • הפרת התקנות של פגישת מהו"ת ודיון מקדמי: בית המשפט רשאי בקדם המשפט להורות לבעל דין שהפר הוראות הנ"ל למלאותן, ואף לחייבו בהוצאות ושיעורן יהיה בהתאם לרמה בה לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות, פעילותו בהליך הייתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת או לא הייתה כנה, לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן. כאשר הפר התובע את ההוראות, רשאי בית המשפט, אף להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה.

  • המקרים בהם לא יחולו התקנות לדיון מקדמי ופגישת מהו"ת (למעט אם בימ"ש הורה אחרת):

  1. הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין.

  2. תביעה לפינוי מושכר, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001  ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;

  3. הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו"ת אף הממונה, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה.

6. איחוד דיון בתובענות

  1. בית המשפט רשאי להורות על איחוד הדיון בתובענה הנדונה בפניו עם תובענה התלויה ועומדת באותו בית משפט. החל שופט אחר לדון בתובענה שמבקשים לאחדה, ניתן לאחדה רק בהסכמתו.

  2. הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

7. מחיקה דחייה והפסקת תובענה

מחיקת תביעה:
  • מחיקת כתב תביעה אינה מהווה מעשה בית דין (כלומר ניתן להגיש את התביעה בשנית).

  • בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

  1. כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

  2. מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

  3. התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט.

  4. כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

  5. בימ"ש סבור שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו

דחיית תביעה: בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.
הפסקת תובענה: תובע שביקש להפסיק את תביעתו בית המשפט רשאי להפסיקה, כולה או מקצתה ואף רשאי להתנות זאת בתנאים, ובין השאר, להורות כי הדיון בתביעה החדשה שתוגש יחל מהשלב שבו הופסקה הנוכחית. הפסקת תובענה תהיה בדרך של מחיקת כתב התביעה.
מחיקה מנהלית מחוסר מעש:
  • תביעה או בקשה שלא נעשה בה כל מעש מצד בעל דין במשך 6 חודשים ללא הצדקה לכך, תיתן מזכירות בית המשפט התראה בכתב לבעל הדין 14 ימים מראש לפחות, שעליו ליתן טעם מדוע לא יימחק ההליך; לא ניתן טעם בתוך פרק הזמן האמור – יימחק ההליך ללא צורך בהחלטה שיפוטית; ניתן טעם כאמור – יחליט בית המשפט בעניין.

  • הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, בלא שהוארך המועד מראש, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, ללא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור לעיל; ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך – יחליט בית המשפט בעניין.

  • בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המנהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

     

נ.ב. כתיבת התקציר עדיין לא הסתיימה, מעת לעת יועלו עוד חלקים ממנה, עד שתושלם בתוך מס' שבועות.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 
לייבסיטי - בניית אתרים