טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> משפט פלילי >> עבירות מס >> תשלום כופר כתחליף להליך הרשעה בפלילי

משרד עורכי דין מיכאל חוואי


תשלום כופר כתחליף להליך הרשעה בפלילי


מבוא

רשות המסים עורכת עם חייבים במס הסדרי כופר, במסגרתם משלמים החייבים (הנאשמים בהעלמת מס) לרשות המיסים כופר כסף בתמורה לכך שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים בגין עבירות מס שבוצעו על-ידם.

הכופר נועד לשמש כתחליף להליך הפלילי בסיטואציות שבהן הן הנישום והן הרשות המנהלית – כל אחד מטעמיו הוא – הינם בעלי אינטרס בהמרת ההליך הפלילי הרגיל בתשלום כופר: "ניתן לכפר על עבירה בתשלום כופר, כאשר הרשות המינהלית מוכנה להסתפק בתחליף זה והאדם שעבר את העבירה מוכן לשלם את הכופר"[1]. הסדרי הכופר משרתים אפוא את החייב והרשות כאחד.

 

המסגרת הנורמטיבית

בעוד שככלל, אדם שעבר עבירה פלילית מועמד לדין, מתנהל נגדו הליך פלילי שבמסגרתו נבחנת אחריותו לעבירות שיוחסו לו והוא מזוכה או מורשע על-ידי בית המשפט ונושא בעונש בהתאם לכך, החוק מקנה  לרשות המנהלית סמכות שבשיקול-דעת להימנע מלנקוט בהליך פלילי נגד אדם שעבר עבירות פליליות מסוימות או שנחשד בביצוען, בתמורה לקבלתה מידיו של אותו אדם כופר כסף. מדובר בהליך המהווה חריג לדרך הרגילה בה מטופלות עבירות פליליות, וכפי שנפסק[2]:
 
 "אין לאדם זכות קנויה לשלם כופר בגין עבירות שביצע ולהשתחרר מעולו של משפט פלילי. ... נטילת הכופר תחת ההליך הפלילי, הוא חריג, שכן, על אדם שיש מקום להניח כי עבר עבירה, לתת עליה את הדין במשפט".

הסמכות להמיר הליך פלילי בתשלום כופר מעוגנת בחקיקה הישראלית כבר מימים ימימה והיא שזורה בהוראות חוק במגוון רחב של תחומים, בעיקר בתחום הפיסקאלי ובהתייחס לעבירות מס בפרט. הסמכות להטיל כופר בגין עבירות מס קבועה בחוקים שונים: בחוק מיסוי מקרקעין[3]; בחוק מס ערך מוסף[4]; בחוק מס קניה[5]; בפקודת המכס[6]; בחוק מס רכוש וקרן פיצויים[7] ובפקודת מס הכנסה[8] – אשר בהתייחס להסדרי הכופר הנערכים מכוחה מיקדו הצדדים את טיעוניהם[9].

ההסדרים הקבועים בחוקים אלו אינם אחידים והם נבדלים זה מזה בהיבטים שונים. בין היתר, נבדלים הם בשאלה האם ההסדר חל ביחס לכלל העבירות הפליליות המעוגנות באותו חוק או שהוא מוגבל לעבירות מסוימות מכוחו; בשאלת קיומה של דרישה מפורשת בחוק להסכמת העבריין לתשלום הכופר; בשאלה האם להפעלת הסמכות די בחשד לביצועה של עבירה או שנדרש כי ידובר במי ש"עבר עבירה"; בשאלת קיומה של סמכות להתנות את הכופר במתן התחייבות להימנע מעבירה; בגובה המרבי של הכופר שהרשות רשאית לגבות מן הפרט, ועוד.

עם זאת, דומה כי הדמיון בין ההסדרים רב על השונה: עיקרם של ההסדרים כולם בסמכותה של הרשות לקבל מאדם שעבר עבירה סכום כסף מסוים הנקבע על-ידה, כאשר תוצאת הדבר אחת היא- תשלום הכופר משחרר את החייב מאחריות פלילית למעשה העבירה ואין להמשיך בכל הליך נגדו בגינה[10].

כך למשל, קובע סעיף 221 לפקודת מס הכנסה כי אדם ששילם כופר כאמור "ייפסק כל הליך נגדו על אותה עבירה, ואם היה עצור עליה – ישוחרר" ובדומה נקבע בסעיף 121(א) לחוק מס ערך מוסף[11], כי "משעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה".

ראוי לציין כי חקיקת חוק העבירות המנהליות[12], הביאה לצמצום מסוים בהיקף השימוש במוסד הכופר, וזאת לאור הוראת סעיף 25 לחוק[13] הקובעת כי עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית, לא תחולנה לגביה הוראות כל חיקוק בדבר כופר כסף. במסגרת תקנות העבירות המינהליות[14], קבע שר האוצר כי חלק גדול מעבירות המס תהפוכנה לעבירות מנהליות, ומכאן כי כיום ניתן להטיל בגינן קנס מנהלי בלבד ולא ניתן לערוך לגביהן הסדר כופר. בפועל, הביא הדבר לכך שבגדר הסדרי הכופר נותרו עבירות המס החמורות וה"מהותיות" יותר[15].

 

המקרים בהם הרשות תשתמש בהליך הכופר?

במשך שנים נערכו הסדרי הכופר עם שלטונות המס בהתאם למדיניות פנימית שנהגה ברשויות המיסוי השונות ומבלי שאמות-המידה שעמדו ביסוד החלטות, כמו גם ההחלטות עצמן, פורסמו לציבור. בשנת 2004, בעקבות פעולתה של ועדה משותפת לאגפי המסים ופרקליטות המדינה שהוקמה לשם קביעתם של השיקולים המנחים בהטלת כופר בעבירות מס, פורסמה לציבור לראשונה רשימת השיקולים המנחים את רשויות המס בהפעלת הסמכות להטלת כופר, לאחר שהמלצות הוועדה אושרו על-ידי מנהל רשות המסים. רשימה זו מפורסמת כיום באתר האינטרנט של רשות המסים ונוסחה כדלקמן:

השיקולים בעד הטלת כופר כסף
1.       קולת העבירה – ההיקף הכספי של העבירה קטן יחסית, מידת האשם של העבריין, פסיקת בית המשפט במקרים דומים.
2.       מידת מעורבותו ויוזמתו של העבריין בביצוע העבירה (עבריין עיקרי מול עבריין נגרר).
3.       מצב אישי של העבריין – גיל מבוגר, מחלה קשה או נכות, אסון אישי וכיוצא באלה.
4.       מצבם של בני משפחה התלויים בעבריין.
5.       העניין הציבורי בהבאת העבריין לדין – הנזק מניהול המשפט יעלה על התועלות שבו, העומס על מערכת המשפט ומשקל ההרתעה.
6.       הסרת המעשה ו/או המחדל העברייני בדרך של תשלום המס, תיקוני דוחות וכדומה.
7.       במקרים חריגים יילקחו בחשבון גם שיקולים אלו:
א.      היותו של העבריין נכה צה"ל ורקע בטחוני אחר, תרומתו לציבור.
ב.      מידת שיתוף הפעולה של העבריין במהלך החקירה.
ג.        חלוף זמן קיצוני – אם העיכובים לא נגרמו על ידי העבריין.

השיקולים נגד הטלת כופר כסף
1.       עבריין מועד – הרשעות קודמות, עבירה חוזרת, הוטל כופר בעבר.
2.       חומרת העבירה – ההיקף הכספי של העבירה גדול יחסית, משך ביצועה, אי הסרת המחדל.
3.       עבירה של מייצג במסגרת תפקידו כמייצג.
4.       גורם ההרתעה בענפים מסויימים (ענפים שהעבירות בהם הפכו ל"מכת מדינה").
5.       עבירה בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות.
6.       מקום בו נוסף לעבירה בתחום המס, נעברו עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 או לפי כל דין אחר.
7.       הוצע לעבריין לשלם כופר כסף בעבר והוא סירב לשלמו[16].

לצד פרסום רשימת השיקולים, מודגש במסגרת הפרסום גם כי הרשימה האמורה הינה רשימה "מסייעת בגיבוש שיקול הדעת המנהלי"; כי היא אינה "רשימה סגורה"; כי היא אינה כוללת את כל השיקולים האפשריים וכי אין בה כדי ללמד על משקלו של קריטריון מסוים, כמו גם על הכרחיותו או עדיפותו של שיקול אחד על פני משנהו.

בהמשך לפרסום הקריטריונים האמורים, ויתכן שגם בהשפעת דו"ח מבקר המדינה בנושא אשר פורסם בחודש פברואר 2006 ומתח ביקורת בין היתר באשר לעובדה כי ההחלטות בעניין הטלת כופר אינן מתפרסמות ברבים, החליטה הנהלת רשות המסים כי פעמיים בשנה תפרסם הרשות את החלטות ועדות הכופר, הן במס הכנסה והן במכס ובמס ערך מוסף.

ואכן, בחודש אפריל 2007 פרסמה הרשות לראשונה פירוט של התיקים שבהם התקבלה החלטה בדבר הטלת או אי-הטלת כופר בשנת 2006, ופירוט דומה פורסם בהמשך גם בהתייחס להחלטות שהתקבלו בשנת 2007. פרסום זה נעשה גם הוא במסגרת אתר האינטרנט של הרשות, והוא כלל תיאור כללי של פרטי העבירה, סעיף העבירה, סכום העבירה, תיאור עיסוקו של הנישום (לרבות המיקום הגיאוגרפי שלו), מועד ביצוע עבירות המס ונימוקי החלטת ועדת הכופר בעניינו. בפרסום לא נכללו שמותיהם של הנישומים, היות ולדעת הרשות, לאור הוראות חוק הגנת הפרטיות וחובת הסודיות הקיימת בדיני המס, לא ניתן לפרסם מידע זה[17].

 

סוף דבר

לעיתים לא מועטות ניתן להיווכח, כי על אותו מעשה עבירה האחד מואשם ומורשע והאחר אינו מואשם ומורשע וכן על אותו מעשה עבירה האחד נענש בעונש מאסר והאחר בעונש קנס. מכיוון שהאופן שבו מצטייר הנאשם בפני בית המשפט הוא הקריטריון שקובע את חומרת העונש בסופו של דבר. לפיכך, בעת מקרה של חשד או אישום בביצוע עבירות מע"מ או עבירות מס הכנסה, חשוב לפנות לעורך דין המצויד בידע והניסיון המתאימים.

לכן, בכל התמודדות עם עבירות מס, מע"מ או מס הכנסה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי, אשר פועל בתחום של עבירות מע"מ ומס הכנסה ומנוסה בו מספר שנים, בעיקר כאשר מדובר על עבירות מע"מ ומס הכנסה שאין להן עונש הקבוע בחוק.

 
נכתב ע"י – עו"ד מיכאל חוואי


[1] בג"צ 361/76 "המגדר – ברזלית" חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 281, 287 (1977).
[2] בג"ץ 4001/99 טהלר נ' נציב מס הכנסה, פסקה 4 (פורסם בנבו, 7.7.1999)
[3] סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
[4] סעיף 121 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975.
[5] סעיף 25 לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952.
[6] סעיף 231 לפקודת המכס [נוסח חדש].
[7] סעיף 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.
[8] סעיף 221 לפקודת מס הכנסה.
[9] לסקירת הוראות הכופר בחוקי המס השונים ראו: חיים גבאי "כופר כסף – המצוי אל מול הרצוי" מיסים טז/5 א-93 (2002); נלי מונין "ה'כופר' בחוקי המסים – המצב הקיים והצעות לתיקונו" הרבעון הישראלי למסים כ(77) 18 (1991).
[10] ראו: שמעון שטרית "כופר הכסף – ענישה  פלילית בידי המינהל" משפטים ב 577, 582-583 (1970), להלן: שטרית; גיורא עמיר עבירות מס 181 (2000).
[11] סעיף 121(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975
[12] חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985
[13] שם.
[14] במסגרת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987
[15] עמיר, בעמ' 181; אורן גזל, ענישה בהסכמה – חלופות להליכי משפט בפלילים 276 (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה - הרשות ללימודים מתקדמים, 2002).
[16] וראו: שיקולי הטלת כופר בעבירות מס, רשות המסים בישראל, http://www.mof.gov.il/taxes/, עודכן בתאריך: 24.10.2004
[17] ראו: החלטות ועדות הכופר, רשות המסים בישראל, http://www.mof.gov.il/taxes/, עודכן בתאריך: 9.4.2008

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים