טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> אזרחות ותושבות קבע >> שלילת תושבות קבע

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

שלילת תושבות קבע

מבוא

"תושב קבע" במדינת ישראל מוגדר כאדם שמרכז חייו נמצא בישראל, אשרת "תושבות קבע" מזכה את המחזיק בה לישיבה בישראל למשך כל חייו כל עוד לא פקעה האשרה. מרבית אזרחי ישראל הינם תושביה, אך יתכנו מקרים בהם אזרח ישראל אינו תושב ויתכנו מקרים בהם אדם יהיה תושב ישראל אך ללא אזרחות. עוד על תושבות קבע ראו מאמרנו: "תושבות קבע".

אשרת תושבות קבע הינה תעודת זהות (כחולה) שאינה שונה במראה החיצוני מתעודת זהות של אזרח. יחד עם זאת, יש להבחין בין תושבות קבע לבין אזרחות, לשם הבחנה ביניהם, ראו מאמרנו: "ההבדל בין תושב קבע לאזרח"

במקרים מסוימים רשאי משרד הפנים לשלול את תושבות הקבע מידי האדם המחזיק בה, כך לדוגמא כאשר עזב את ישראל והשתקע במדינה זרה, על כך ועוד נרחיב במאמר זה.

תושבי קבע - מי אלו?
קיימת קשת רחבה של אנשים הנושאים בתושבות קבע במדינת ישראל, חלקם מבחירה וחלקם בלית ברירה, המכנה המשותף לכולם הוא אחד, הם אינם אזרחי מדינת ישראל ותושבות הקבע שברשותם מותנית בעמידה בקריטריונים מסוימים, כפי שנפרט להלן.

תושבות קבע בעקבות הסדרת מעמד:
לרוב מדובר באזרחים זרים שהיגרו למדינת ישראל וקיבלו אשרה מסוג תושבות קבע, הן באמצעות זוגיות עם אזרח ישראלי והן באמצעות עלייה מתוקף חוק השבות, ביניהם קיימים אזרחים אשר מרצונם חפצים להישאר במעמד מסוג תושבות קבע ואינם רוצים לשדרג את מעמדם לאזרחות, מאחר ובמדינת מוצאם לא ניתן להחזיק בשני אזרחויות, משכך הקניית אזרחות ישראלית תוביל לשלילת אזרחותם הקודמת.

תושבות קבע לתושבי מזרח ירושלים:
ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת-הימים, סיפחה ישראל את ירושלים המזרחית לגבולות המוניציפליים של ירושלים המערבית והחילה עליהם את החוק הישראלי. לאחר סיפוח שטחים אלה ערכה בהם ישראל מפקד אוכלוסין, ונתנה מעמד של תושב קבע לכל מי שהיה תושב השטח המסופח ונמצא בו בעת עריכת המפקד. כך שלמעשה תושבי מזרח ירושלים אינם אזרחי מדינת ישראל כי אם תושביה, ולכל היותר הם יכולים להנפיק אזרחות של מדינות זרות.

המסגרת הנורמטיבית - ביטול תושבות קבע, מתי?

המחוקק קבע קריטריונים לפקיעת תושבות קבע ופירט אותם בסעיפים 10-11 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, כדלהלן:
11.        (א)        תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
(1)        עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
(2)        עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל;
(3)        עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
(4)        אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
(5)        אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
            (ב)        תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
            (ג)        תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
11א.     לענין תקנות 10 ו-11, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)        הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 - שלוש שנים לפחות;
(2)        הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
(3)        הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.
(ההדגשות ע"י הח"מ).

עולה מן האמור כי, פקיעת תושבות קבע מתבצעת באחד מהמקרים הבאים:
1.         שהייה מחוץ לישראל לתקופה של שבע שנים לפחות.
2.         קבלת רישיון לישיבת קבע באותה מדינה.
3.         קבלת אזרחות של מדינה זרה בדרך של התאזרחות.
4.         אם משרד הפנים התנה את תוקף תושבות הקבע בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קוים.
5.         אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרישיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.

אי לכך, בהתאם לאמור לעיל בחוק, אי עמידה בתנאים אלו עלולה להביא לשלילת תושבות הקבע. זאת ועוד, ראוי לציין כי במקרים בהם המחוקק נתן אפשרות לשר הפנים לבטל "אזרחות ישראלית" יש באפשרותו לבטל תושבות קבע, שהרי "אזרחות" חזקה מ"תושבות קבע", ובמקום שמוסמך משרד הפנים לבטל אזרחות קל וחומר שבסמכותו לבטל תושבות, לבדיקת המקרים בהם מוסמך משרד הפנים לבטל אזרחות, ראו מאמרנו "שלילת אזרחות".

סיכום
למרות שאשרת תושבות קבע מזכה את המחזיק בה לישיבה בישראל למשך כל חייו, יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם תישלל תושבות הקבע כגון במקרה בו המחזיק בה השתקע במדינה זרה.

לסיום יש לציין, כי תושבי קבע במדינת ישראל חייבים בכל החובות שהמדינה מטילה, זאת ועוד, ניתן לשדרג מעמד של תושבות קבע לאזרחות בעמידה בתנאי סף מסוימים. כך למשל, הצהרת אמונים למדינת ישראל, מעבר דירה לשאר חלקי הארץ.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בחלק לא מבוטל של המקרים מתעוררות בעיות סבוכות אשר ללא ליווי משפטי מתאים יכולות להוביל לתוצאות הרות אסון, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של אזרחות ואשרות בישראל.

 
נכתב ע"י מיכאל חוואי
 
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים