טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
ספר "סוגיות במשפט האזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 600 ש"ח במקום 1,800 ש"ח
_____________
 
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ביטול הסכם שקיבל תוקף פסק דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
 

סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הימנעות מהבאת ראיה במשפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח

_____________

סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "דיון נוסף" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הארכת מועדים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ההבדל בין שיהוי להתיישנות" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הודאה והדחה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "החריגים לזכות הגילוי והעיון במסמכים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "היקף הזכות לגילוי מסמכים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הכרעה בין עדויות סותרות" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הפסקת תובענה - אימתי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח

 
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הפתעת הצד שכנגד במשפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "השוואה בין עיקול זמני לעיקול בהוצל"פ" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "השתק שיפוטי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "התייחסות שיטת האדוורסרית לפרוצדורה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "זכות הייצוג בפני עורך דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "חיוב הוצאות משפט" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "מעשה בית דין" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "משפט חוזר באזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "סמכות טבועה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ערעור על אבעיה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "ערעור על מימצאים עובדתיים" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "פסק דין על דרך הפשרה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "הרמה הנדרשת בהוכחת גניבה בהליך אזרחי" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "שינוי והרחבת חזית" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
סוגיה מספר "סוגיות במשפט האזרחי" בנושא: "תיקון כתב תביעה" במהדורה דיגיטלית במבצע רק 80 ש"ח במקום 240 ש"ח
_____________
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> אזרחות ותושבות קבע >> שלילת תושבות קבע

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

שלילת תושבות קבע

מבוא

"תושב קבע" במדינת ישראל מוגדר כאדם שמרכז חייו נמצא בישראל, אשרת "תושבות קבע" מזכה את המחזיק בה לישיבה בישראל למשך כל חייו כל עוד לא פקעה האשרה. מרבית אזרחי ישראל הינם תושביה, אך יתכנו מקרים בהם אזרח ישראל אינו תושב ויתכנו מקרים בהם אדם יהיה תושב ישראל אך ללא אזרחות. עוד על תושבות קבע ראו מאמרנו: "תושבות קבע".

אשרת תושבות קבע הינה תעודת זהות (כחולה) שאינה שונה במראה החיצוני מתעודת זהות של אזרח. יחד עם זאת, יש להבחין בין תושבות קבע לבין אזרחות, לשם הבחנה ביניהם, ראו מאמרנו: "ההבדל בין תושב קבע לאזרח"

במקרים מסוימים רשאי משרד הפנים לשלול את תושבות הקבע מידי האדם המחזיק בה, כך לדוגמא כאשר עזב את ישראל והשתקע במדינה זרה, על כך ועוד נרחיב במאמר זה.

תושבי קבע - מי אלו?
קיימת קשת רחבה של אנשים הנושאים בתושבות קבע במדינת ישראל, חלקם מבחירה וחלקם בלית ברירה, המכנה המשותף לכולם הוא אחד, הם אינם אזרחי מדינת ישראל ותושבות הקבע שברשותם מותנית בעמידה בקריטריונים מסוימים, כפי שנפרט להלן.

תושבות קבע בעקבות הסדרת מעמד:
לרוב מדובר באזרחים זרים שהיגרו למדינת ישראל וקיבלו אשרה מסוג תושבות קבע, הן באמצעות זוגיות עם אזרח ישראלי והן באמצעות עלייה מתוקף חוק השבות, ביניהם קיימים אזרחים אשר מרצונם חפצים להישאר במעמד מסוג תושבות קבע ואינם רוצים לשדרג את מעמדם לאזרחות, מאחר ובמדינת מוצאם לא ניתן להחזיק בשני אזרחויות, משכך הקניית אזרחות ישראלית תוביל לשלילת אזרחותם הקודמת.

תושבות קבע לתושבי מזרח ירושלים:
ביוני 1967, בעקבות מלחמת ששת-הימים, סיפחה ישראל את ירושלים המזרחית לגבולות המוניציפליים של ירושלים המערבית והחילה עליהם את החוק הישראלי. לאחר סיפוח שטחים אלה ערכה בהם ישראל מפקד אוכלוסין, ונתנה מעמד של תושב קבע לכל מי שהיה תושב השטח המסופח ונמצא בו בעת עריכת המפקד. כך שלמעשה תושבי מזרח ירושלים אינם אזרחי מדינת ישראל כי אם תושביה, ולכל היותר הם יכולים להנפיק אזרחות של מדינות זרות.

המסגרת הנורמטיבית - ביטול תושבות קבע, מתי?

המחוקק קבע קריטריונים לפקיעת תושבות קבע ופירט אותם בסעיפים 10-11 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, כדלהלן:
11.        (א)        תוקפו של רשיון לישיבת מעבר, לישיבת ביקור או לישיבת ארעי, יפקע בכל אחת מאלה:
(1)        עם תום המועד שנקבע ברשיון כתקופת תוקפו;
(2)        עם יציאתו של בעל הרשיון מישראל, זולת אם יש ברשותו אשרה בת-תוקף לכניסה נוספת לישראל;
(3)        עם פקיעת תוקפו של מסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון, זולת אם תוקפו של המסמך הוארך או אם השר קבע אחרת;
(4)        אם השר התנה את תוקף הרשיון בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קויים;
(5)        אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרשיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.
            (ב)        תוקפו של רשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 יפקע בהתקיים אחת הנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
            (ג)        תוקפו של רשיון לישיבת קבע יפקע בהתקיים הנסיבות האמורות בפסקאות (4) או (5) לתקנת משנה (א) וכן אם בעל הרשיון עזב את ישראל והשתקע במדינה מחוץ לישראל.
11א.     לענין תקנות 10 ו-11, יראו אדם כמי שהשתקע במדינה מחוץ לישראל אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)        הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של שבע שנים לפחות ובאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/1 - שלוש שנים לפחות;
(2)        הוא קיבל רשיון לישיבת קבע באותה מדינה;
(3)        הוא קיבל את האזרחות של אותה מדינה בדרך של התאזרחות.
(ההדגשות ע"י הח"מ).

עולה מן האמור כי, פקיעת תושבות קבע מתבצעת באחד מהמקרים הבאים:
1.         שהייה מחוץ לישראל לתקופה של שבע שנים לפחות.
2.         קבלת רישיון לישיבת קבע באותה מדינה.
3.         קבלת אזרחות של מדינה זרה בדרך של התאזרחות.
4.         אם משרד הפנים התנה את תוקף תושבות הקבע בקיומו של תנאי כלשהו והתנאי לא קוים.
5.         אם נעשה במסמך הנסיעה שבו ניתן הרישיון תיקון או שינוי בידי מי שלא הוסמך לכך.

אי לכך, בהתאם לאמור לעיל בחוק, אי עמידה בתנאים אלו עלולה להביא לשלילת תושבות הקבע. זאת ועוד, ראוי לציין כי במקרים בהם המחוקק נתן אפשרות לשר הפנים לבטל "אזרחות ישראלית" יש באפשרותו לבטל תושבות קבע, שהרי "אזרחות" חזקה מ"תושבות קבע", ובמקום שמוסמך משרד הפנים לבטל אזרחות קל וחומר שבסמכותו לבטל תושבות, לבדיקת המקרים בהם מוסמך משרד הפנים לבטל אזרחות, ראו מאמרנו "שלילת אזרחות".

סיכום
למרות שאשרת תושבות קבע מזכה את המחזיק בה לישיבה בישראל למשך כל חייו, יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם תישלל תושבות הקבע כגון במקרה בו המחזיק בה השתקע במדינה זרה.

לסיום יש לציין, כי תושבי קבע במדינת ישראל חייבים בכל החובות שהמדינה מטילה, זאת ועוד, ניתן לשדרג מעמד של תושבות קבע לאזרחות בעמידה בתנאי סף מסוימים. כך למשל, הצהרת אמונים למדינת ישראל, מעבר דירה לשאר חלקי הארץ.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בחלק לא מבוטל של המקרים מתעוררות בעיות סבוכות אשר ללא ליווי משפטי מתאים יכולות להוביל לתוצאות הרות אסון, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של אזרחות ואשרות בישראל.

 
נכתב ע"י מיכאל חוואי
 
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 
לייבסיטי - בניית אתרים