טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סוגיות משפטיות >> שיקולי בימ"ש להיענות להפסקת התובענה
משרד עו"ד - מיכאל חוואי

שיקולי בימ"ש להיענות להפסקת התובענה

מבוא
הפסקת תובענה, כמוה כמחיקת תובענה, אין היא יוצרת מעשה-בית-דין[1] ובית המשפט קנה שיקול-דעת אם ייעתר לבקשה להפסקת תובענה, אם לאו. שיקול דעתו של בימ"ש להפסיק התובענה או לאו הינה רחבה[2]. כך, למשל, ייעתר בית-משפט לבקשה להפסקת תובענה, אם עד שהוזמן לא הופיע ובעדיו לא יוכל תובע להוכיח תביעתו[3].

בית המשפט, נוטה בדרך כלל, להיענות לבקשה ל
הפסקת תובענה, יחד עם זאת, הפסקת התובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, והיא תיעשה רק ברשות בית המשפט, ולבית המשפט שיקול-דעת להיעתר או לסרב לבקשה כנ"ל וכן להתנות את הפסקת התובענה בתנאים שייראו לו, ותובע שאינו מרוצה מהתנאים שנקבעו, הברירה בידו להמשיך בהליכי התובענה, במאמר זה נסקור את שיקולי בימ"ש בבואו להחליט על מחיקת התובענה.

במקרים בהם בימ"ש יוזם ו/או כופה על הצדדים הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "הפסקת תובענה ביוזמת בימ"ש". המקרים בהם בימ"ש לא מאשר הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "המקרים בהם בימ"ש לא יענה להפסקת תובענה"עוד על נושא הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "הפסקת תובענה".

כדי לצפות ברשימת המקורות המלאה וכן לקבל מידע מורחב ונוסף אודות נושא זה, יש לרכוש את המאמר המופיע בתוך הספר הדיגיטלי. לרכישה: לחץ כאן.

המסגרת הנורמטיבית
תקנה 154 לתקנות אינה מנחה את בית המשפט אימתי יורה על 
הפסקת תובענה ואימתי יורה על דחייתה. הדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט, והמבחנים לכך נקבעו בהלכה הפסוקה. וכך אמר בית המשפט בפרשת ח'שיבון[4]:
"במישור המשפטי הכללי, הפסקת תובענה לפי תקנה 154 אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על-ידיה... יש לנהוג זהירות שיפוטית בטיפול בבקשה. ואכן הלכה היא, "כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע"".
דברים דומים לאלו נאמרו במקור בפסק הדין בעניין רוזין[5] ואומצו מתוך הדברים שנאמרו בבית המשפט באנגליה כבר בשנת 1898. הואיל והדברים עדיין רלוונטיים ויפים בבחינת יין ישן שטעמו אינו פג אלא משתבח עם הזמן נביא את המובאה במלואה[6]
The principle of the rule is plain. It is that after the proceedings have reached a certain stage the plaintiff, who has brought his adversary into court, shall not be able to escape by a side door and avoid the contest. He is then to be no longer dominus litis, and it is for the judge to say whether the action shall be discontinued or not and upon what terms.

כאמור, אין חולק על כך - וזו גם ההלכה הפסוקה - כי לבית-המשפט שיקול- דעת אם להיענות או לסרב לבקשה להפסקתה של תובענה[7]. ברם, באשר לשימוש בשיקול-הדעת - נדמה שאין טוב מאשר לצטט קטע מספרו של י' זוסמן, סדר הדין האזרחי[8], כדלקמן:
"כיצד חייב בית-המשפט להשתמש בשיקול- דעתו, כאשר הוא נתבקש ליתן רשות להפסיק תובענה? לכאורה, נותנים לו רשות ואין בכך ולא כלום, שהמבקש-התובע עלול לחדש את המשפט, שהרי בגלל כך הוא מבקש רשות להפסיק ומונע דחיית תובענתו שתהא מעשה בית-דין. כך, למשל, מעשה יום יום הוא, שתובע מבקש רשות להפסיק תובענה, הואיל ועד לא בא ובלעדיו אינו יכול להוכיח תביעתו. ענינו של תובע כזה הוא דווקא להגיש תובענה חדשה, כאשר יהא בידו להביא את העד ולהעידו".

השיקול המרכזי אותו ישקול בית המשפט, כשהוא בוחן בקשת תובע להתיר לו להפסיק את התובענה, הוא, באיזו מידה ההפסקה תפגע בנתבע ואינה מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. כך יתכן, כי במהלך הדיון בתובענה הראשונה רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון[9].

בנסיבות אלה, אם בית המשפט יגיע למסקנה שאכן יש מקום להפסיק את התובענה (כגון שהנזק עדיין לא התגבש ואין מקום להמתין לכך כשההליך המקורי תלוי ועומד אך לא ניתן לקדמו), ראוי כי יתנה את ההפסקה בתנאים שימנעו קיפוחו של הנתבע. כך, למשל, ניתן לקבוע כי הדיון יימשך מהמקום אליו הגיע הדיון בתובענה הראשונה, כי ראיות שהוגשו תחשבנה כמוגשות גם בהליך החדש, כי החלטות מסוימות תחייבנה גם בהליך החדש וכו'[10].

ואכן, כאשר הפסקת התביעה מתבקשת על-ידי התובע, וזה המצב הרגיל, יכול הנתבע להתנגד לבקשה (כדי שלא יפסיד יתרון שבו זכה) ולחלופין, לבקש כי ההפסקה תותנה בתנאים. קיומם של תנאים אלה מבדיל אף הוא בין מחיקה "סתם" (ללא תנאים) לבין הפסקת התובענה[11].

ומן השלילה נגיע בנקל אל החיוב, לאמור, אימתי ובאילו נסיבות ייעתר בית-משפט לבקשה להפסקת תובענה[12], למשל בע"א 369/76 קרני נ' מיסקין ואח'[13] נקבע:
"כאשר נבצר מן התובע, שלא באשמתו, להוכיח במועד שנקבע לשמיעה, את תובענתו..."

כידוע ניתנה לבית-המשפט, כפי שהדבר הוא גם באנגליה[14], סמכות רחבה שבשיקול-הדעת ליתן או לא ליתן רשות להפסיק תובענה. בע"א 216/69, 224/69, 251/69, קונסטרקשן אגרגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ[15], דן השופט זוסמן (כתארו דאז) בהרחבה בכללים, אשר צריכים להנחות את בית-המשפט בבואו להשתמש בסמכות המוקנית לו לפי תקנה 154 הנ"ל, ומציין את רשימת הכללים הבאה:
(1)     על־פי תקנה 154 זקוק התובע, לשם הפסקת הדיון, לרשות בית־המשפט בכל שלב משלבי הדיון.
(2)     ישנם מקרים בהם לא יתיר בית־המשפט הפסקת הדיון בתובענה, או אם  יתן את ההיתר יתלהו בתנאי שלא תוגש תובענה חדשה.
(3)     העובדה שהתובע אינו מרפה מן הענין, ולנתבע צפויה התדיינות נוספת, אינה נטולת חשיבות, כאשר בית־המשפט דן בבקשת היתר להפסקת הדיון.
(4)     כוונת התובע שלא לוותר סופית ולצמיתות על הזכות שהוא טוען לה, אינה חוסמת בפניו לחלוטין את הדרך לקבלת ההיתר להפסקת הדיון.
(5)     משמצא התובע שראיותיו חלשות מדי, לא מן הנמנע שבית־המשפט יתיר לו הפסקת הדיון, ללא הגבלה לגבי חידוש התובענה.
(6)     על העובדה שהנתבע הוטרד והוזמן להתייצב כדי להשיב על התובענה, ניתן לפצותו בהוצאות.
(7)     עיקר השאלות הוא, אם הפסקת הדיון פוגעת בנתבע, נשללה ממנו יתרון של ממש שהשיג בדיון.
(8)     משבא תובע עם בקשת הפסקת הדיון בשלב מוקדם, כאשר בית־המשפט אפילו לא התחיל בבירור התובענה, לכאורה נעתרים לו אלא אם כן מראה הנתבע שהתובע משתמש בהליכי משפט לרעה או שהפסקת הדיון מקפחת את זכותו,
עוד קובע השופט זוסמן (כתארו דאז) שם[16], כי בית- משפט שלערעור נוהג לכבד את מסקנתה של הערכאה הראשונה בבקשות להפסקת התובענה[17].

סיכום
לסיכום, קיימים מספר שיקולים המנחים את בימ"ש בבואו לפסוק על 
הפסקת תובענה אם לאו, השופט זוסמן[18], ציין רשימת כללים שינחו את בימ"ש בבואו לפסוק האם להפסיק את התובענה, כך לדוגמא, העובדה שהתובע אינו מרפה מן הענין, ולנתבע צפויה התדיינות נוספת, או משמצא התובע שראיותיו חלשות מדי, וכו'. יחד עם זאת, ראוי לציין, כי לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
כדי לצפות ברשימת המקורות המלאה וכן לקבל מידע מורחב ונוסף אודות נושא זה, יש לרכוש את המאמר המופיע בתוך הספר הדיגיטלי. לרכישה: לחץ כאן.
 

[1] תקנות 527ו- 155 לתקנות; י. זוסמן.
[2] ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ , לא (3) 515 (1977).
[3] שם, בעמ' 451.
[4] רע"א 3876/09 ח'שיבון נ' ח'שיבון, (פורסם בנבו, 25.8.09), להלן: "עניין ח'שיבון".
[5] פס"ד רוזין.
[6] Fox v. Star Newspaper Co. [1898] 1 Q.B. 636
[7] ע"א (ת) 279/81 מינהל מקרקעי ישראל נ' שושנה גרוסמן, תשמ (2) 342 (1982). להלן: "עניין גרוסמן".
[8] י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 4, בורסי, תש"ד) 375.
[9] פס"ד בוזגלו.
[10] פס"ד קבודי.
[11] שם.
[12] פס"ד רוזין, בעמ' 744; זוסמן, בעמ' 451-452.
[13] ע"א 369/76 אליעזר קרני נ' חנן ו-זהבה מיסקין, ואח' , לא (1) 85, 88 (1976).
[14] ראה צו 21, תקנה 3 לתקנות האנגליות.
[15] פס"ד קונסטרקשן.
[16] שם.
[17] שם, בע' 160. וראו גם ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ, פ"ד לא(3) 515 (1977).
[18] פס"ד קונסטרקשן.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים