טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> משפט פלילי >> פלילי - כללי >> קשר סיבתי עובדתי

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

קשר סיבתי עובדתי

מבוא
כדי שתקום אחריות פלילית צריך להתקיים קשר סיבתי בין התנהגות הנאשם לבין התוצאה הנדרשת בעבירה, כחלק אינטגראלית להתקיימותה. הקשר סיבתי נחלק לשניים, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי[1].

קשר סיבתי עובדתי - הינו דרישת "מבחן האלמלא". האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה נגרמת התוצאה מבחינה עובדתית. הקשר הסיבתי המשפטי - האם הנאשם יכול וצריך היה לצפות את התרחשות התוצאה? במאמר זה נעסוק בקשר סיבתי עובדתי, עוד על קשר סיבתי, ראו מאמרנו "קשר סיבתי", עוד על קשר סיבתי משפטי, ראו מאמרנו: "קשר סיבתי משפטי".
 

המסגרת הנורמטיבית - קשר סיבתי עובדתי

המבחן המקובל בפסיקה[2] בקש"ס העובדתי, מבחן הסיבה בלעדיה אין – "מבחן האלמלא", במסגרת המבחן אנו נבדוק את הקשר הפיסי האובייקטיבי בין ההתנהגות לתוצאה, כאשר המטרה היא לבחון האם ההתנהגות של הנאשם הייתה גורם, חוליה בשרשרת הפעולות שהביאו לתוצאה אסורה והמבחן הוא מבחן האלמלא (QAUSA SINE QUE NON) אנו בודקים האם אלמלא התנהגות הנאשם הייתה מתרחשת התוצאה, האם המעשה של הנאשם מהווה את הסיבה בלעדיה אין נגרמה התוצאה. מה שנדרש עפ"י המבחן העובדתי הוא שהמעשה יהיה רכיב בשרשרת של המעשה, ולא משנה אם המעשה רחוק או קרוב לתוצאה.

"מבחן האלמלא" אמור להיות מבחן עובדתי, לבסס קשר מסוים בין מעשה לתוצאה כלשהם. כל עוד נחשוב על המבחן העובדתי כפיסיקלי, קל לנו לענות עליו. במצבים של מחדל, קשה ליישם את מבחן האלמלא. בעולם המשפט, גם מחדלים מובילים לתוצאות, ואילו בעולם הפיסי מחדלים אינם גורמים לתוצאות.

 כדי להתגבר על בעיית המחדל פרופ' פלר[3], קובע כי בחינת הקשר הסיבתי העובדתי לגבי מעשים פוזיטיביים צריכה להיעשות על דרך ההשמטה של המעשה האקטיבי משרשרת האירועים שהובילה אל התוצאה האסורה, בעוד לגבי מחדלים צריכה בחינה זאת להיעשות על דרך המרת המחדל בתיאור מצב אפשרי אחר, אשר בו לא הופרה החובה לפעול. לדוגמה, מדמיינים סיטואציה שבה המציל כן היה נחלץ לעזרתו של הטובע. אם במקרה זה הוא היה ניצל, אז המציל אחראי בפלילים, ואילו הטובע בכל מקרה היה טובע, הרי שאין להטיל אחריות פלילית.

בכט ומילר[4] מבחינים בין החקירה הסיבתית במחדלים והחקירה הסיבתית במעשים פוזיטיבים. מעשה פוזיטיבי מכונה על ידם "סיבה כפשוטה" (simple "causation"), וניתן לדעתם לאתר אותו בדרך של התבוננות ישירה בתופעה הנחקרת על ידינו. לעומת זאת מחדל הוא לדעתם לעולם "סיבה היפותטית", מאחר שבניגוד למעשה פוזיטיבי הוא אינו משפיע באופן ישיר על המציאות.

כפועל יוצא מההבחנה האמורה, טוענים בכט ומילר כי במחדלים, להבדיל ממעשים פוזיטיביים, עלינו להתוות סידרה מקבילה של אירועים ולהשוותם לאירועים שקרו בפועל. החקירה הסיבתית במקרה של מחדל חייבת לקבוע לדעתם קודם מהי ה"סיבה כפשוטה" של התוצאה הקטלנית, ורק לאחר מכן בשלב של החקירה ההיפותטית עלינו לבדוק האם הנאשם על ידי הימנעות מהמחדל (קרי ביצוע החובה המוטלת עליו בחוק) יכול היה לשנות את פעולתם של הגורמים שפעלו במציאות ובכך למנוע את התרחשות התוצאה הקטלנית.

עם זאת לעיתים בירורו של הקש"ס העובדתי נעשה באמצעות התייחסות למונחים שאינם מוחלטים, לדוגמה: ד"ר גבריאל הלוי[5], נותן דוגמה למפעל שממוקם בפאתי ישוב מאוכלס ופולט גז מסוכן לאוויר במסגרת תהליך הייצור, כאשר סמוך למפעל מתגורר ראובן השוהה בביתו 12 שעות, אשר מתוכן יש חפיפה של שעתיים עם פליטת הגז המזהם, לימים מסתבר שראובן נפטר כתוצאה מסרטן הדם, בידי התביעה מחקרים שמראים על פליטת הגז העלאת הסתברות ללקות בסרטן דם ב-10%. במקרה זה, כאשר נרצה לייחס את הקש"ס של המפעל למוות של ראובן, אנו צריכים לבחון קש"ס הסתברותי. למרות שהמעשה לא היווה סיבה אין כשחור או לבן כן או לא מוחלטים, שבגללה נגרמה תוצאת המוות, מבחינה של ערך מוחלט אנחנו לא יכולים לדעת.

 

סיכום

כדי שתקום אחריות פלילית צריך להתקיים קשר סיבתי בין התנהגות הנאשם לבין התוצאה הנדרשת בעבירה, הקשר סיבתי נחלק לשניים, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי[6]. קשר סיבתי עובדתי - הינו דרישת "מבחן האלמלא". עם זאת לעיתים בירורו של הקש"ס העובדתי נעשה באמצעות התייחסות למונחים שאינם מוחלטים. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בעל ניסיון בתחום, לשם קבלת חוות דעת מקצועית.
 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי


[1]  ראה: דנ"א  5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז - 6 – 385 (2003). ע"פ 70/64 סטרול נ' היועמ"ש, פ"ד יח(3) 395, (1964). ע"פ 100/75 מדינת ישראל נ' בראונשטיין פ"ד כט(2) 464, (1976). ע"פ 341/82 בלקר נ' מדינת ישראל פ"ד מא(1) 1, (1985). ע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד פ"ד לח(2) 533.(1985). ע"פ 707/83 פטרומיליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 821, (1986). דנ"פ 983/02 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 385, (2004).
[2] ע"פ 341/82 נתן בן יחזקאל בלקר נ' מ"י, מא - 1 - 001  (1985).
[3] ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין, כרך א' 430. (1984).
[4] .A.C. Becht & F.W. Miller The Testof Factual Causation (1961) 24.
[5] ד"ר ג. הלוי גבריאל הלוי תורת דיני העונשין  כרך א' 770 (2009).
[6]  ראה: דנ"א  5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז - 6 – 385 (2003). ע"פ 70/64 סטרול נ' היועמ"ש, פ"ד יח(3) 395, (1964). ע"פ 100/75 מדינת ישראל נ' בראונשטיין פ"ד כט(2) 464, (1976). ע"פ 341/82 בלקר נ' מדינת ישראל פ"ד מא(1) 1, (1985). ע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד פ"ד לח(2) 533.(1985). ע"פ 707/83 פטרומיליו נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 821, (1986). דנ"פ 983/02 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 385, (2004).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים