טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> בוררות >> ערעור על פסק בוררות

משרד עו"ד מיכאל חוואי 

 

ערעור על פסק בוררות

מבוא

בטרם נחקק חוק הבוררות ניתן היה לבקש מבית המשפט לבטל פסק בורר בשל טעות שנפלה על פני הפסק. בשנת 1967 השתנה המצב המשפטי. חוק הבוררות מנה בסעיף 24 את עילות הביטול של פסק בורר. עיון ברשימה מעלה כי עילת הביטול בשל טעות על פני הפסק נשמטה ממנה. השמטה זו בוצעה במכוון על-ידי המחוקק שבחר לבטל עילה זו[1].

מציאות משפטית זו לא מנעה מצדדים לנסות ולטעון לביטול פסק בורר בשל טעות וזאת גם באמצעות עילת הביטול של פעולה בחוסר סמכות. אולם בתי המשפט מנעו בעקביות את הניסיון להפיח רוח חיים בעילת הטעות על פני הפסק שהועלתה חדשות לבקרים בבתי המשפט[2].

על רקע האמור נדרש המחוקק לתקן את חוק הבוררות אשר מאפשר, בין היתר, להגיש ערעור ברשות על פסק הבורר. כלומר אין מדובר בעילת ביטול נוספת אלא באפשרות להגיש ערעור ברשות מקום בו נפלה טעות בפסק הבורר.

במאמר זה נסביר את האפשרויות להגשת ערעור על פסק בוררות והתנאים הנדרשים לכך כפי שנקבע על ידי המחוקק ופורש על ידי בימ"ש. לגבי התנאים לביטול פסק בוררות, ראו מאמרנו: "ביטול פסק בוררות".
 

המסגרת הנורמטיבית

ניתן להבין את הקושי שאליו נקלע צד שמגלה כי נפלה טעות בפסק הבורר, אך אינו יכול לבקש מבית המשפט לתקן את הטעות שנתגלתה. כיוון שהטעות כשלעצמה איננה עילה לביטול פסק הבורר. הקושי האמור מלווה גם את בית המשפט שנדרש לאשר את פסק הבורר. קשה להשלים עם תוצאה משפטית לפיה בית המשפט נדרש לאשר פסק בורר שיש בו טעות, זאת במיוחד כאשר קיימת טעות משפטית יסודית שגרמה לעיוות דין. ההצדקה למצב המשפטי האמור נבעה ממטרת מוסד הבוררות והיא ייעול ההליכים וחתירה לסיומם המהיר באמצעות הגבלת זכות הערעור. המצב המשפטי שמנע את האפשרות לתקן טעות בפסק הבורר עורר קשיים. כדברי המלומד א' שטרוזמן: "האמנם אין משקל, המצדיק את שינוי החקיקה, לתחושה הבלתי נוחה, בלשון המעטה, של שופטים הצריכים לאשר דין מוטעה, בנוכחות בעלי הדין המתדיינים לפניהם על תוקפו של פסק הבורר?!"[3]. על רקע האמור נדרש המחוקק לתקן תיקון מספר 2 לחוק הבוררות.

תיקון מס' 2 לחוק הבוררות שינה בשנית את המצב המשפטי[4]. הוסף סעיף 29ב לחוק הבוררות אשר מאפשר, בין היתר, להגיש ערעור ברשות על פסק הבורר. כלומר אין מדובר בעילת ביטול נוספת אלא באפשרות להגיש ערעור ברשות מקום בו נפלה טעות בפסק הבורר. בכך נשתנו האיזונים ביחס לביקורת השיפוטית על-פי חוק הבוררות. כדברי השופטת א' פרוקצ'יה:
"תיקון זה מהווה, ללא ספק, מפנה משמעותי באיזון הפנימי שהיה טמון עד כה במבנה חוק הבוררות במתכונתו המקורית, ובשיווי המשקל שיצר בין מידת החופש והגמישות שניתנו להליך הבוררות, לבין מידת הפיקוח השיפוטי המופעל על מהלכי הבוררות ופסק הבוררות. איזון זה נשתנה היום לאור האפשרות לקיים, בתנאים מסויימים, הליך ערעורי על פסק הבורר, בין בפני בורר, ובין בפני בית המשפט. התיקון לחוק מרחיב את יריעת הפיקוח וההתערבות השיפוטית על הליכי הבוררות, ומצמצם את חופש ההכרעה והגמישות שאפיינו מנגנון הכרעה זה על-פי החוק במקורו"[5].
בנקודת האיזון שקיימת כיום בחוק הבוררות, לא כל טעות מאפשרת מתן רשות ערעור. המחוקק לא חזר למצב המשפטי שקדם לחוק הבוררות. כלשון סעיף 29ב(א) לחוק הבוררות:
"צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין...".
עינינו הרואות, נקבעו שלושה תנאים למתן רשות לערער:
           א. טעות יסודית.
           ב. הטעות היא ביישום הדין.
           ג. יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין.

משמע, לא כל טעות מאפשרת לבטל את פסק הבורר. יש להראות כי עוצמת הטעות מחייבת את ביטולו. זאת בשל העובדה כי מדובר בטעות משפטית ביישום הדין, טעות שאינה שולית או זניחה, אלא יסודית, ותנאי חשוב נוסף הוא שאכן יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין.

חשוב להדגיש כי קיים תנאי מקדמי נוסף לתחולת הסעיף בדבר רשות ערעור, והוא שהצדדים התנו בהסכם הבוררות כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין, והסכימו כי ניתן יהא לערער ברשות על פסק הבורר כמפורט בסעיף.

כלומר, חוק הבוררות מתווה כיום שני מסלולים רלוונטיים לענייננו. הצדדים יכולים לפנות לבוררות במתווה הרגיל, וזאת אם לא הוסכם אחרת, ואז הבורר יהא מוסמך לפסוק בסכסוך, ולצדדים לא תהיה אפשרות לבקש רשות לערער. היתרון בכך הוא חיזוק הסופיות, ושההכרעה תהא מהירה יותר, מתוך הנחה שגם אם תיפול טעות לא ניתן יהיה לבקש רשות לערער. במסלול השני, הצדדים יכולים להסכים שלבית המשפט תהיה סמכות ליתן להם רשות לערער, כאשר הטעות עומדת בתנאים המנויים בסעיף 29ב(א) הנ"ל. היתרון בכך הוא שתהיינה טעויות אשר תוכלנה לבוא על תיקונן[6].

נקודה נוספת שחשוב להדגיש היא שעילות הביטול, שעודן מצויות בחוק הבוררות, ומאפשרות לבית המשפט להתערב בפסק הבורר, פורשו על-ידי בתי המשפט בצמצום ובדווקנות[7]. הרציונל שעמד ביסוד גישה זו, הוא הרצון לחזק את סופיות פסק הבורר. זאת על מנת לעודד את הצדדים להעביר סכסוכים למוסד הבוררות[8].

אולם הרציונל האמור מאבד ממשקלו מקום בו הצדדים ביקשו לממש את זכותם לפי סעיף 29ב לחוק הבוררות ועיגנו בהסכם באופן מפורש כי הם מעוניינים שתחול על הבוררות ביקורת שיפוטית שתאפשר להם לתקן טעויות של הבורר במצבים המתאימים. אם בתי המשפט יפעלו בדווקנות וימנעו מלתקן טעות בפסק הבורר, תוך מתן פרשנות מצומצמת לסעיף 29ב, הרי שבכך הם יכולים, אף מבלי משים, לגרום לפגיעה במוסד הבוררות, תוך הגברת החשש של צדדים להעביר סכסוך לבוררות, חשש שהתיקון לחוק ביקש ליתן לו מענה.

כדברי הצעת חוק הבוררות "הקושי לתקן טעות בפסק בוררות מרתיע צדדים מפני פנייה לבוררות"[9], או כדברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מנחם בן ששון, בדיון בכנסת לקראת הקריאה השנייה והשלישית:
"מוצע לאפשר לצדדים להסכם בוררות אשר הסכימו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, להסכים כי ניתן יהיה לפנות אל בית-המשפט בבקשת רשות ערעור על פסק הבוררות רק אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין, שעלולה לגרום לעיוות דין. כך יתאפשר תיקון טעויות מהותיות, והדבר יקטין את הרתיעה מפני הפנייה להליך הבוררות... חשוב לציין כי כיום, מדינת ישראל - שהיא בעל הדין הגדול ביותר - נמנעת מלהפנות סכסוכים להכרעה בבוררות, בין היתר בשל העדר אפשרות ערעור על פסק הבורר אף במקרה שנפלה טעות יסודית ביישום הדין. הוועדה עצרה את דיוניה וביקשה חוות דעת ואמירה מפורשת של היועץ המשפטי בסוגיה הזאת. היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו בפני הוועדה, והחידוש הוא אדיר, כי הוספת האפשרות לערער בפני בית-משפט תשפיע על נכונות המדינה להפנות סכסוכים לבוררות במקרים המתאימים"[10].
על רקע האמור סבור כב' השו' נ' סולברג[11] בדעת רוב, כי אין לפרש באופן מצומצם ודווקני את סעיף 29ב לחוק הבוררות, כנהוג בפרשנות של עילות הביטול המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מכך שישנם מספר תנאים בסעיף 29ב שעל צד להוכיח בטרם יקבל את הסעד המבוקש על ידו.
 

ערעור על פסק דין של בית משפט לפי חוק הבוררות

יצוין, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות לא תינתן אלא אם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך, או כאשר שיקולי צדק או מניעת עיוות דין מחייבים את התערבות בית משפט[12].

פרוטוקול דיונים

במקרה שהסכימו הצדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור לעיל, יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות[13].

ערעור או ביטול

עוד יש לציין, כי לא ניתן להגיש במקביל שני הליכים באותו פסק, כלומר גם ערעור וגם ביטול, אי לכך במקרה בו הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ניתן במקביל להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק[14].

סיכום

לסיכום, במידה והצדדים להסכם הבוררות התנו כי ניתן להגיש ערעור על פסק דינו של הבורר, ניתן להגיש ערעור כאשר נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין, כמו"כ אין לפרש באופן מצומצם ודווקני את התנאים להגשת ערעור.

יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מנוסה למתן חוות דעת ספציפית למקרה שלפניו.

 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] כדברי ההסבר להצעת חוק הבוררות, תשכ"ז-1967, הצ"ח 717 (תשכ"ז) 64, 72
[2] רע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה(5) 511 (1991); רע"א 8941/06 עיריית חיפה ואח' נ' ב.מ. כרפיס דדו בע"מ (4.11.09)
[3] א' שטרוזמן, "הרהורים וערעורים על פסק בורר, הפרקליט מ, עמוד 238 (תשנ"א - תשנ"ג)
[4] ס"ח 2186, מיום 12.11.2008
[5] רע"א 8941/06 עיריית חיפה ואח' נ' ב.מ. כרפס דדו בע"מ (4.11.09) וראו שם הפניות לדברי מלומדים שהתבטאו בעד ונגד התיקון
[6] להשלמת היריעה המשפטית יוער כי מסלול נוסף הותווה במסגרת תיקון מספר 2 בסעיף 21א לחוק הבוררות המאפשר לערער לפני בורר נוסף
[7] רע"א 6889/02 בן שמן מושב עובדים להתיישבות נ' זאב שורגי (6.10.02); ראו את פסק דינו של השופט י' דנציגר ברע"א 749/10 אליעזר אבו-חצרא נ' יוסף חודדי (4.8.10), שם נקבע כי תיקון מס' 2 אינו משפיע על הפרשנות המצמצמת שיש ליתן לעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות
[8] רע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ' המועצה המקומית תל מונד, פ"ד נט(4), 529
[9] הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2 (ערעור על פסק בוררות), התשס"ח - 2007, הצעות חוק 191, עמוד 78
[10] דברי הכנסת, ישיבת המליאה מיום 5.11.08
[11] רעא 6649/10  עו"ד יצחק אבישר נ' עו"ד שרונה גונן [פורסם בנבו](6.5.2012).
[12] רע"א 3860/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז (6) 606.
[13] סעיף 29ב.  (ב)  לחוק הבוררות
[14] ראו לעיל.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים