טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> עיקול והוצאה לפועל >> עיקול נכסים ומימושם

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

עיקול נכסים ומימושם

מבוא

עיקול נכסים וזכויות משמש בידי נושים אמצעי חשוב להבטחת פירעונם של חיובים שונים, ובהם חיובים בין פרטים הנובעים מקשרי מסחר, קשרי אישות או מחבות נזיקית וכן חיובים שבין האזרח לרשות. במכשיר העיקול נעשה שימוש על פי דין בהקשרים הנורמטיביים – תקנות סדר הדין האזרחי  (בעת שהליך משפטי תלוי ועומד) וחוק ההוצאה לפועל  (בעת מימושה של החלטה שיפוטית).

משהוטל עיקול על נכס, אין בעל הזכויות בנכס ואין המחזיק בו יכולים לעשות שינויים שאינם מתיישבים עם מהות העיקול, שכן העיקול מהווה מחסום משפטי, שמטרתו למנוע מהחייב להבריח או להעלים את הנכס שבבעלותו,  ובכך לסכל את האפשרות להיפרע מן החוב.


מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן

המסגרת הנורמטיבית

נושא העיקול הזמני וסמכותו של בית-משפט ליתן צו עיקול קבועה בתקנה 374 לתקנות סד"א[1], וזו לשון התקנה:
 
374.     (א)   לא יינתן צו עיקול זמני אלא בתובענה לסכום כסף; ואולם בתובענה לדבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע.
      (ב)   בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
      (ג)    אין לעקל נכס הפטור מעיקול אותה שעה.
      (ד)   הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב, יחולו על הערובה הוראות סימן זה.
 
עיקול הוא פעולה משפטית המופנית כלפי בעליו של נכס או כנגד המחזיק בנכס שמטרתה להגביל את הסחרות של הנכס ואת יכולת השימוש בו, כדי שהנתבע לא יוכל לסכל את פרעון החוב וכדי שהתובע יוכל לממש את פסק הדין שניתן לטובתו[2]. צו עיקול זמני מוסמך לתת הן שופט והן רשם[3].

כדי לקבל צו עיקול זמני יש לעמוד בשני סוגי תנאים – כלליים לסעדים זמניים (האמורים לעיל) וספציפיים לעיקול זמני. הסעדים הכלליים פורטו לעיל [מאזן הנוחות, תום לב ובמידה שאינה על הנדרש]. התנאים הספציפיים מפורטים בתקנה 374 המובאת לעיל:
  1. בתקנה 374(א)[4]  - התובענה צריכה להיות או לסכום כסף או לדבר שבעין.
  2. בתקנה 374(ב)[5] - אם בית המשפט או הרשם שוכנעו על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, בנקודה זו הערה חשובה – מכיוון שיש הוראה של שיקול דעת בית משפט בעניין ההכבדה, הרי שאם מצבו הכלכלי של המשיב איתן ניתן לומר כי התנאי שאי מתן צו העיקול יכביד וכו' למעשה אינו מתקיים ועל כן בית המשפט יטה דווקא שלא ליתן צו עיקול כי אין חשש כשהמשיב איתן כלכלית. 

חשוב להדגיש כי לא רק בשני המקרים הללו ניתן לעקל אלא אף בתובענה שמהותה מתן הוראות ניתן לבקש עיקול זמני[6].
  1. בתקנה 374(ג)[7]  - שאסור לעקל נכס הפטור מעיקול.


 ס' 44  לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 קובע:

      (א)   צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
      (ב)   הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
      (ג)    הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
לא למותר לציין כאן, כי בהצעת חוק ההוצאה לפועל[8], לא כלל סעיף 44 – שנוסחו היום הוא כנתינתו בחוק המקורי מתשכ"ז – את הוראת ס"ק (ג). הדעת נותנת, כי במהלך החקיקה הועלתה המחשבה להרחיב את ההיקף כדי לסייע לנושה[9].

צו עיקול זמני אינו ניתן בכל התובענות, אלא בתובענות כספיות או בתביעות של דבר שבעין. בית המשפט בבוא לדון בבקשה למתן צו עיקול זמני צריך לשקול ראשית אם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.  בנושא זה על המבקש עיקול זמני- התובע- להתייחס לכך בתצהיר התומך בבקשה. בית המשפט אינו חייב להיעתר לבקשה למתן צו עיקול זמני אלא זה בגדר סמכותו ועליו לשקול אם להפעילה.

 דבר נוסף בית המשפט לפני הטלת העיקול התחשב גם ביכולתו הכלכלית של הנתבע, בעל הנכס, דהיינו, ביכולתו הכספית לפרוע את החוב מכוח פסק הדין , אם אכן יינתן כנגדו. מכאן שבית המשפט לא ייעתר לעיקול זמני כנגד מוסד פיננסי, כמו בנק, או חברת ביטוח, וכן גם לא ייעתר למתן צו עיקול כנגד תובע  בעל נכסים רבים ויכולתו הכלכלית איתנה.

 לבית המשפט יש גם שיקולים חוקתיים- בית המשפט מקפיד הקפדה יתרה במתן סעדים זמניים אשר עלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק יסוד. על הסעד, עיקול זמני, הפסיקה כבר נתנה את דעתה. נקבע כי אין ליתן צו עיקול "על דרך השגרה". עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט ליחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן.

בבקשה לעיקול זמני על בית המשפט לאזן בין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שיקבע בפסק הדין, אם יינתן פסק דין לטובתו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תפגע. באיזון זה אינטרס הנתבע עדיף על התובע.

עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת-  התובע נושא בנטל ההוכחה;  והשנייה- זכות הקניין היא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במסגרת זו יש לזכור כי בעיקול זמני, שהינו סעד זמני, לתביעה שהגיש תובע, אשר טרם הוכחה כנכונה, וטרם ניתן פסק דין, התובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם זכה בפסק דין לטובתו וזאת במעמד צד אחד.

 

סיכום

תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי  קובעת כי הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על ביצוע עיקול זמני, לפיכך, בהתאם לחוק ההוצל"פ, השלב הבא לאחר עיקול נכסים הוא צו למכירתם, ואילו בעיקול זמני – העיקול נעשה ע"י רישום בלבד, ולאחר מכן תוקפו כפוף למתן פסק דין לטובת התובע – המעקל: היה ולא יינתן פס"ד לטובת התובע –העיקול יבוטל. זכה התובע בתביעתו - ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע.

לבית המשפט יש גם שיקולים חוקתיים- בית המשפט מקפיד הקפדה יתרה במתן סעדים זמניים אשר עלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק יסוד. על הסעד, עיקול זמני, הפסיקה כבר נתנה את דעתה. נקבע כי אין ליתן צו עיקול "על דרך השגרה". עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט ליחס משקל רב מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן. יחד עם זאת, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 


[1] תקנה 374 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[2] ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי נ' ולך, פ"ד מג(2) 873 (1989).
[3] תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[4] תקנה 374(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[5] תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[6] רע"א 5540/97 שמחון נ' הכנ"ר, פ"ד נא(5) 355 (1997).
[7] תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[8] הצעת חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ה-1965 (260, 265).
[9] רע"א 10826/05 "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק  הדואר (פורסם בנבו, 2008).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים