טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> משפט פלילי >> עבירות השוחד >> עבירת השוחד
משרד עו"ד מיכאל חוואי


עבירת השוחד - כללי
מבוא
המחוקק מתייחס בחומרה רבה לעבירות השוחד, בדומה לחומרה שהתייחסו כבר קדמונינו כאשר גינו במלוא החריפות כל התנהגות פסולה מצד נושא משרה הנכשל בלקיחת שלמונים. כידוע נאמר על כך, כי "השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים"[1] ו"שוחד לא תקח, כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים"[2].

המחוקק הקפיד הקפדה יתרה בעבירת השוחד, שכן עמד על המשמעות המזיקה, מבחינה ציבורית, מוסרית וערכית, שבקבלת שוחד על-ידי בעל סמכות מידי הנותן, הנזקק, או העשוי להיזקק לשירותיו.

במאמר זה נעמוד על יסודה של עבירת השוחד הן מצד הנותן והן מצד המקבל, נפרט את רכיביה של העבירה הן ביסוד העובדתי והן ביסוד הנפשי, כמו"כ נפרוס את משנתם של קדמונינו בהתייחסותם לעבירה חמורה זו. התייחסות לעבירת נתינת שוחד, ראו מאמרנו: עבירת נתינת שוחד. התייחסות לעבירת קבלת שוחד, ראו מאמרנו: עבירת קבלת השוחד.

המסגרת הנורמטיבית
מאז ומעולם, בכל שיטת משפט נאורה ובכל ציבור שחרד לתקינות המינהל הציבור, מתן שוחד ונטילתו זכו להתייחסות ביקורתית מאוד. ראוי אולי להביא בפתח הדברים מתוך מאמרו של ד"ר מ' קרמניצר[3], וכך נאמר על-ידיו, בין היתר:
"הערך החברתי המוגן באמצעות העבירות שעניינן שוחד לעובד ציבור הוא עצם פעולתו התקינה של המינהל הציבורי... חשיבות פעולתו של המינהל הציבורי היא גדולה, שכן בלעדיה לא ייתכנו חיים חברתיים מסודרים, ולפיכך מגינים באמצעות עבירות השוחד לא רק על תקינות פעולתו של המינהל הציבורי אלא גם על יוקרתו של המינהל הציבורי בעיני הציבור ועל האמון שהציבור רוחש לו כתנאים הכרחיים לפעולתו".
התייחסות ביקורתית זו והמגמה למגר את עבירת השוחד מקרב חברתנו מוצאים את ביטויים בחוק בכמה מאפיינים:
         א.         העונש המירבי הכבד אשר קצב המחוקק לעבירה זו, בין אם מדובר בנותן שוחד ובין אם מדובר בלוקח שוחד.

         ב.         הפריסה הרחבה של החוק על עובדי ציבור במגזר רחב מאוד. ברשתו של מונח זה נתפסים לא רק עובדי מדינה אלא עובדי מוסדות ציבור לרוב, לרבות תאגידים המספקים שירות לציבור[4], ולרבות אנשים אשר במתן השוחד מבקשים להשפיע על קיומם, מהלכם או תוצאותיהם של תחרות ספורט או של תחרות אחרת, שיש לציבור עניין בקיומן או בתוצאותיהן[5].

          ג.          גמישות רבה וראייה מרחיבה מאוד בהתייחסות למעשים, אשר ייראו בעיני המחוקק כמעשי שוחד, לאמור - פרשנות רחבה מאוד של דרכי השוחד[6].

         ד.         לא רק נותן השוחד ומקבלו חוטאים בעבירת השוחד, אלא גם מי שתיווך למעשה כזה במובן הרחב שהוגדר בסעיף 295 לחוק.

         ה.         מתוך חריגה בולטת מהכללים הבסיסיים של דיני הראיות נאמר בסעיף 296, כי במשפט על עבירה לפי סימן זה "רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

התייחסות קדמונינו לעבירת השוחד
כאמור, מאוד מאוד הקפידו קדמונינו עם עובדי הציבור ופרנסיו שלא ידבק בהם רבב. הם גם הקפידו הקפדה יתרה בעבירת השוחד, שכן עמדו על המשמעות המזיקה, מבחינה ציבורית, מוסרית וערכית, שבקבלת מתת על-ידי בעל סמכות מידי הנותן, הנזקק, או העשוי להיזקק לשירותיו.

הם הקפידו בקטנות כבגדולות משום הטעם המרכזי, שמקבל השוחד רואה עצמו שבוי בידי הנותן ומחויב כלפיו, עד שהוא מגיע לכלל זהות אינטרסים עמו ומאבד את אי התלות והענייניות בשיקוליו. על כך נאמר בכתובות[7]:
"מה הטעם דשוחדא - כיוון דקביל לשוחדא מיניה איקרבא ליה דעתיה לגבי והוי כגופיה. ואין אדם רואה ובה לעצמו. מהו שוחד שהוא חד".
מה משמעות האמירה כי השוחד הוא חד? רש"י מפרש פירוש, המבטא בצורה כה מרשימה את המכשלה שבשוחד, לאמור: "שהוא חד - הנותן והמקבל נעשים לב אחד"[8].

אם יטעה המקבל לחשוב, כי האיסור בשוחד הוא רק כשמדובר בשוחד ממון, באו חכמינו ז"ל והעמידוהו על טעותו, שכן הכתם שבמעשה השוחד והסטייה מן השורה אינם דווקא במתת ממון אלא בכל דבר, אשר עלול להביא לתוצאה השלילית האמורה, וכך שנו בכתובות[9]:
"תנו רבנן ושוחד לא תקח, אינו צריך לומר שוחד ממון אלא אפילו שוחד דברים נמי אסור. מדלא כתיב בצע לא תקח".
 סיפור מעשה מאלף מאוד, המאפיין גישה ערכית זו, מובא בספר האגדה[10]:
"כגון שמואל שעבר פעם אחת על הגשר בא אדם אחד ונתן לו ידו. אמר לו: מה אתה? אמר לו: דין יש לי. אמר לו: פסול אני לדן".
ועוד בפרשת קורח, כשבני ישראל באו בטענות ובמענות כנגד מנהיגם משה לאמור:
"אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותיתן לנו נחלת שדה וכרם, העיני האנשים ההם תנקר, לא נעלה"[11].
על כך באה תגובת משה לאמור[12]:
"ויחר למשה מאד ויאמר אליו ה' אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הביאותי את אחד מהם".
מסביר רש"י משמעות הדברים:
"לא חמורו של אחד מהם נטלתי אפילו כשהלכתי ממדיין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי ליטול אותו חמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי"[13].
ללמדנו, כי הפרנס יקפיד עם עצמו עד כדי כך שיימנע מליטול מצאן מרעיתו אפילו את מה שעל-פי כל אמת מידה זכאי הוא ליטול וליהנות ממנו, כי מהפרנס דורשים הרבה יותר.

ומעניין לעניין באותו העניין, בתגובת שמואל על ביקורת שהושמעה כנגדו, וכך אמר[14]:
"הנני, ענו בי נגד ה'... את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי, ואת מי עשקתי ואת מי רצותי, ומיד מי לקחתי.... ואעלים עיני בו ואשיב לכם".
לאמור, אם בדרך נלוזה כזו נהגתי, כי אז אסיק את המסקנה ואתן את הדין. מפרש רש"י ואומר:
"את שור מי לקחתי לעבודתי: וחמור מי לקחתי כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צורכיהם הייתי הולך על החמור שלי והיה לי ליטול משלהם: את מי רצותי מכל לשון מרוצה הסמוך לעושק לשון עושק ורצוץ וחומס דלים ורוצץ: ואעלים עיני בו כדי להעלים עיני מהמשפט בשביל הממון"[15].
אלה הערכים ואלו העקרונות המדברים בעד עצמם, שעל פיהם רצה המחוקק שיתנהג פרנס הציבור ואיש סמכות בישראל[16].

סיכום
עולה מהאמור, כי ההקפדה היתרה שבעבירת השוחד  לה מייחס המחוקק נובעת משום הטעם המרכזי, שמקבל השוחד רואה עצמו שבוי בידי הנותן ומחויב כלפיו, עד שהוא מגיע לכלל זהות אינטרסים עמו ומאבד את אי התלות והענייניות בשיקוליו.

כדי שתתגבש עבירת השוחד, על התביעה להוכיח ארבעה רכיבים עיקריים: א. עובד ציבור. ב. קבלת השוחד. ג. בעד פעולה, או טובה כלשהיא. ד. הפעולה או הטובה קשורה בתפקיד שממלא עובד הציבור. יחד עם זאת, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, לשם ייצוג וייעוץ הולם.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] דברים טז, יט[א]
[2] שמות כג, ח[ב]
[3] מ' קרמניצר, "האם חסרי עבירות אנחנו? על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 13), תש"מ-1980" משפטים יג (תשמ"ג-מ"ד) 159, 161- .162
[4] סעיף 290(ב) לחוק העונשין
[5] סעיף 292לחוק
[6] סעיף 293, המפרט, בלי לגבש רשימה סגורה, את דרכי השוחד האפשריות באומרו: "אין נפקא מינה בשוחד" וגו'
[7] בכתובות, קה ב
[8] רש"י, כתובות, קה, ב, ד"ה שהוא חד 
[9] בכתובות קה, א
[10] דביר, בעריכת ח"נ ביאליק ויו"ח רבניצקי, תשל"ג) (עמ' תקעו, טור ב, סעיף קפג)
[11] במדבר טז, יד[ו]
[12] שם, פסוק טו[ו]
[13] רש"י, דברים, טז, טו[ז]
[14] שמואל , יב, ג[ח]
[15] רש"י, שמואל א, יב, ג[ט]
[16] עפ 355/88 רפאל לוי נ' מדינת ישראל , מג (3) 221

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים