טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> מידע שימושי לאזרח >> סמכות עניינית
משרד עו"ד - מיכאל חוואי
 
סמכות עניינית - בסדר דין אזרחי

מבוא
בכל תביעה בעלת אופי אזרחי המוגשת לבימ"ש, יש לבדוק תחילה את סוג הערכאה אליה תוגש התביעה, לבימ"ש השלום או לבימ"ש המחוזי. קיימים 6 מחוזות בישראל (באר שבע, חיפה, ירושלים, נצרת, תל אביב, המרכז - לוד) כאשר בכל מחוז קיים בימ"ש מחוזי אחד ומספר בתי משפט השלום.

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה לבימ"ש המחוזי או לבימ"ש השלום, וזאת בהתאם לסוג התביעה ואופייה. בנוסף, יש לבחור את המיקום הגיאוגרפי של הערכאה אך על זאת נעסוק במאמר: "סמכות מקומית". כלומר, אדם המעוניין לתבוע את חברו עליו לבדוק שני דברים, ראשית האם התביעה תוגש בשלום או במחוזי (בדיקת סמכות עניינית), ולאחר מכן יש לבדוק את המיקום הגיאוגרפי של בימ"ש (בדיקת סמכות מקומית).

המסגרת הנורמטיבית

מה דינה של תביעה שהוגשה לערכאה לא מוסמכת?
בחירת הסמכות העניינית המתאימה אינה עניין פרוצדוראלי גרידא, אלא הינה עניין מהותי שיש בכוחה להשפיע על תוצאות התביעה, כיוון שאי הגשת תביעה בערכאה הלא מוסמכת, עלולה ליצור מצב שהתביעה תתנהל במשך מספר שנים כשלבסוף התביעה תתבטל לגמרי ואף פסק הדין שיינתן יתבטל.

האם אפשרי שהצדדים יתנו מראש על סמכות העניינית?
האם ניתן לקבוע בחוזה מראש, כי במידה ויהיו תביעות הדדיות התביעה תתנהל בבימ"ש השלום, במצב בו הוראות החקיקה קובעים שהיא תתנהל בבימ"ש המחוזי או להיפך? התשובה היא חד משמעית, לא! אין כל תוקף להסכם מסוג זה, כל אשר אפשר להתנות הוא על סמכות המקומית, לדוגמא, ההתניה יכולה שתהיה כי התביעה תתנהל בבימ"ש בתל אביב.

מי אמור לבחון את הסמכות העניינית?
תחילה מוטל על התובע לבחון היכן עליו להגיש תביעתו, אך על הנתבע לבדוק שאכן העניין אינו חורג מסמכות העניינית, שאם כן יכול הוא להגיש בקשה לדחיית התביעה, כמו"כ השופט הדן בתיק מחויב לבחון בעצמו אם התיק מתאים לסמכות העניינית שלו, במידה ולא, על השופט להעביר את התיק למקום המתאים לו.

באיזה שלב יש להעלות טענת חוסר סמכות? 
בד"כ בתחילת ההליך אבל גם אם השופט שכח ולא שם לב, זו טענה שניתן להעלותה לאורך כל ההליך המשפטי, כולל גם בשלב הערעור. בפס"ד דור אנרגיה נ' חמדן, נקבע ע"י השופט אור: 
"קבלת טענת הסמכות הייתה מחייבת החזרת הדיון לשלום על מנת שיתחיל בדיון מבראשית. לאחר חלוף שנים מיום הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי.... תוצאה כזו... אינה מניחה את הדעת.....
נראה לי, שככל שמדובר במערכת בתי המשפט הרגילים רצוי לקבוע כלל, שלאחר שבימ"ש דן בעניין ונתן פסקו, שוב לא תוכל לצוף ולעלות שאת הסמכות העניינית בכל שלב נוסף של הדין".
אומנם, ההלכה הפורמאלית היא שניתן להעלות סמכות עניינת בכל שלב של הדיון גם בשלב הערעור, יחד עם זאת, קיימים אמרות אגב של בימ"ש העליון הקובעות כי בשלב הערעור אין זה לגיטימי להעלות טענת העדר סמכות עניינית. יצוין, כי בחוק אין התייחסות לשאלה מתי מותר ואפשר להעלות טענה של העדר סמכות עניינית[1].

יחד עם זאת, נפסק[2] ע"י השופטת פרוקצ'ה: כי אם התברר כי במהלך ההליך המשפטי אדם ידע על הטענה ולא העלה אותה, ניתן לטעון כנגדו טענת חוסר תום לב, וכתוצאה מכך ייתכן ותיחסם בפניו טענת העדר סמכות עניינית, לא אך בשלב הערעור אלא אף כאשר ההליך התקדם בארכעה קמא.

מהו תוקפו של פס"ד שניתן בחוסר סמכות עניינית?
ככלל, פסק הדין בטל למפרע, ובנוסף אין להשתמש כלל בכל ההליכים המשפטיים שנוהלו לצורך הגשת תביעה חדשה, אלא יש להתחיל הכל מבראשית.

מהו המבחן הקובע לאן תוגש תביעה?
המבחן הקובע הוא מבחן הסעד[3], כלומר מה התובע מבקש? כך לדוגמא, פלוני נתן לאלמוני הלוואה ע"ס 3 מיליון, ואלמוני החזיר 2.9 מיליון כעת פלוני מעוניין לתבוע החזר של 100 אלף, במקרה זה על התובע לפנות לבימ"ש שלום על אף שהמקרה עוסק בסכום גבוה יותר.

לבחינת הסמכות קיימת נוסחה כללית, הקובעת כי סדר בדיקת הסמכות תהיה בשלבים הבאים:
  • האם העניין מצוי בסמכותו הייחודית של בימ"ש לפי הוראת החוק הספציפית? אם כן, אזי הסמכות מסורה לאותו בימ"ש.
  • אם לא – יש לבדוק האם העניין מצוי בסמכותו הייחודית של בימ"ש השלום לפי ס' 51 לחוק בימ"ש? אם כן, אזי הסמכות מסורה לבימ"ש השלום.
  • אם לא – יש לבדוק האם העניין מצוי בסמכותו השיורית של בימ"ש המחוזי. למחוזי סמכות שיורית לדון לפי ס' 40 לחוק בימ"ש? אם כן, אזי הסמכות מסורה לבימ"ש מחוזי
  • אם לא – יש לבדוק סמכות שיורית של בג"צ ליתן סעד בעניין שמן הצדק לעשות זאת, לפי ס' 15 (ג)(ד)לחוק יסוד השפיטה.

להלן טבלה המפרטת בעניינים אזרחיים לאן יש להפנות את התביעה:
סוג התביעה מהות התביעה בימ"ש המוסמך מקור
תביעה כספית עד 2.5 מיליון בימ"ש שלום ס' 51 א(2)(3) לחוק בתימ"ש
מעל 2.5 מיליון בימ"ש מחוזי ס' 40 לחוק בתימ"ש
תביעה במקרקעין בגין: חזקה, שימוש או פירוק שיתוף בימ"ש שלום ס' 51 א(2)(3) לחוק בתימ"ש
בעלות, חכירה לדורות, חוזה מכר מקרקעין בימ"ש מחוזי ס' 40 לחוק בתימ"ש
שני סעדים בסמכות עניינית שונה סעד כספי וסעד בעין פיצול - בין בתי המשפט ע"א 29/58 לוי נ' עקריש
שני סעדים במקרקעין הטפל יגרר אחרי העיקר ע"א 145/58 קלקודה נ' אגד
שני סעדים חלופיים פיצול  פס"ד מחג'אנה ופס"ד צבארי
סעד כספי בסמכות השלום הכרוך בסעד בעין בענייני קניין רוחני השייך למחוזי בימ"ש המחוזי
 
ס' 40 (4) לחוק בתימ"ש
תביעה על מטרד מטרד ליחיד תלוי בסעד פס"ד כיכר הרצל
מטרד לרבים – ציבורי מחוזי פס"ד היועמ"ש נ' גורשטיין
תביעה שכנגד תביעה שכנגד בשלום
הגבוהה מסמכות השלום
תישאר בשלום רק אם מדובר באותו נושא או אותן נסיבות ס' 51 א(4) לחוק בתימ"ש
 
תביעה שכנגד במחוזי
הנמוכה מסמכות המחוזי
בימ"ש המחוזי
 
ס' 40 (1) לחוק בתימ"ש
 
 
סיכום

הוראות החקיקה בישראל קובעות היכן יש להגיש כל תביעה לבימ"ש המחוזי או לבימ"ש השלום, וזאת בהתאם לסוג התביעה ואופייה. בחירת הסמכות העניינית המתאימה אינה עניין פרוצדוראלי גרידא, אלא הינה עניין מהותי שיש בכוחה להשפיע על תוצאות התביעה, יחד עם זאת, יש לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו יש להיוועץ תחילה בעו"ד מומחה בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] בשנת 2000 היה ניסיון להצעת חוק שסמכות עניינית חוסה להעלות בדיון הראשון, לא עלתה הטענה פסולה. הצעת החוק עד היום לא אושרה.
[2] ע"א 1662/92 חיים נחיים, פ"ד נו(6) 295, 317 – 318 (2002).
[3] ע"א 27/77 יהודה טובי ואח' נ' שמעון רפאלי ואח', פ"ד לא(3) 561 בעמ' 567: "הסמכות נקבעת על-פי התביעה של התובע ולא על-פי מהותו של הסכסוך".

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים