טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> משרד הפנים - כללי >> סוגי האשרות בישראל ומעמדם
משרד עו"ד - מיכאל חוואי
 

סוגי האשרות בישראל ומעמדם

בסעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, מונה החוק את כל סוגי האשרות ורישיונות הישיבה הקיימים, אשר נחלקים הם לארבעה קטגוריות עיקריות, כדלהלן:
מדיניות מעבר וביקור:
1.     אשרה ורישיון מעבר
2.     אשרה ורישיון ביקור
מדיניות הגירה:
1.     אשרה ורישיון לישיבת ארעי
2.     אשרה ורישיון לישיבת קבע


לדיני ההגירה והביקור בישראל, ראו מאמרנו: דיני הגירה וביקור בישראל.
 
מדיניות מעבר וביקור
מדיניות מעבר וביקור נחלקת לשתיים, רישיון לשם מעבר במדינה למדינה אחרת ורישיון לשם ביקור למטרות שונות.

1. רישיון מעבר
שר הפנים מוסמך ליתן אישור מעבר בישראל לתקופה של חמישה ימים[1], כמו"כ השר מוסמך להאריך תקופה זו ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על עשרה ימים[2].
 
2. רישיון ביקור
שר הפנים מוסמך ליתן אישור ביקור בישראל לתקופה של שלושה חודשים[3], כמו"כ השר מוסמך להאריך תקופה זו ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שנתיים[4], למעט עובד זר הניתן להאריך תקופת שהייתו עד לחמש שנים, ובלבד שתקופת הארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים וכל שאר הארכות לא יעלו על שנה[5].  סימונם של "אשרות הביקור" יתחיל באות ב'.
 
מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי בשנת תשע"א נרשם מעברם של כ-18,500,000 נוסעים בכל מעברי הגבול ברחבי הארץ. בנתונים אלה נכללים כ-5,100,000 ישראלים שנכנסו לתחומי ישראל, כ-4,620,000 ישראלים שיצאו מישראל וכן כ- 7,500,000 אזרחים זרים שנכנסו ויצאו מגבולות ישראל אם למטרות ביקור ואם למטרות אחרות[6].


אשרות שהייה ועבודה

 

אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה (מסוג ב/1 או B/1):

המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהוא רוצה להעסיק[7].
 

אשרה ורישיון ביקור למטרת תיור (מסוג ב/2 או B/2):

המבקש להיכנס לישראל לשם ביקור או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה בלבד בישראל, למעט למטרת עבודה, בשכר או שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 (תייר)[8].

הוצאת ויזה לישראל מהווה אשרת כניסה ב/2 המזכה את הנכנס לישיבת ארעי לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים. ככלל בקשות לאשרות כניסה כתיירים באשרות מסוג ב/ 2 תוגשנה בנציגויות ישראל בארצות המוצא בחו"ל, למעט במקרים בהם מדובר בזר ממדינה עמה יש הסכמי פטור מאשרות כניסה[9]. למדינת ישראל קיים הסכם עם כ-65 מדינות לגבי ביטול דרישת הנפקת ויזה. אזרחי מדינות אלו הרוצים לבקר בישראל, רשאים להיכנס לישראל עם דרכון תקף בלבד, ללא צורך באשרת כניסה (ויזה). 
לרשימת המדינות הפטורות מאשרת כניסה - לחץ כאן.

לעומתם, אזרחים זרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הרוצים לבקר בישראל, ישנו צורך באשרת כניסה מראש עבור ביקורם, לשם כך מתבקשים ראשית להגיש בקשה בקונסוליה הישראלית בארץ מוצאם. הבקשה צריכה להיות מלווה במסמכים מסוימים כולל תמונה עדכנית ומסמך נסיעה. כל בקשה מסוג זה מועברת לרשויות בישראל ונבחנת לגופא ורק משניתן האישור יכול המבקר להיכנס .
לשם הבאת בן זוג זר מחו"ל לישראל, ראו מאמרנו: 
במסלול נישואין, ראו: "הסדרת מעמד לאזרח זר הנשוי לישראלי" ובמסלול ידועים בציבור, ראו: "הסדרת מעמד לאזרח זר החי חיים משותפים עם ישראלי – ידועים בציבור".

אשרה ורישיון לישיבת ביקור בנכנס מסופק (מסוג ב/3 או B/3):

שר הפנים רשאי לתת לאדם אשר מעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה איננו ברור, אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/3 (נכנס מסופק) לתקופה שלא תעלה על חודש ימים. מי שקיבל אשרה ורישיון ישיבה מסוג ב/3 יפנה תוך תקופתם ללשכה לעליה ומרשם לבירור מעמדו[10].
 

אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת התנדבות (מסוג ב/4 או B/4):

המבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר, יגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/4 (מתנדב); מעביד בישראל רשאי להגיש בקשה כאמור עבור תושב חוץ שהתנדב לעבוד אצלו[11].
 

רישיון זמני לישיבת ביקור:

אשרה זו נועדה למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה[12], אשרה זו ניתנת לתקופה קצובה למימוש צו הגירוש.
 

מדיניות הגירה

מדיניות הגירה נחלקת לשתיים, רישיון לשם ישיבת ארעי המקנה חלק מהזכויות המוקנות לכל אזרח ורישיון לשם ישיבת קבע המקנה זכויות נוספות מעבר לישיבת ארעי, כמו אי הצורך לחדש את האשרה כל תקופה מסוימת.
 

1. ישיבת ארעי – תושב ארעי

שר הפנים מוסמך ליתן אשרה ורישיון לישיבת ארעי בישראל לתקופה של שלוש שנים[13], כמו"כ השר מוסמך להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת כל הארכה לא תעלה על שנתיים[14], סימונם של "אשרות לישיבת הארעי" יתחיל באות א'. להלן סוגי האשרות ורישיונות לישיבת ארעי:
 

אשרה ורישיון לעולה בכוח (מסוג א/1 או A/1):

מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות ורוצה לשהות בישראל כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1 (עולה בכוח); סך כל תקופות הארכת האשרה והרישיון לא יעלו על חמש שנים[15].
 

אשרה ורישיון למטרת לימודים (מסוג א/2 או A/2):

הרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/2 (תלמיד)[16].

על מגיש בקשה זו להמציא[17]
(א)                אישור מאת מוסד החינוך או ההשתלמות שהוא נתקבל בו כתלמיד או ראיות, להנחת דעתו של השר, שהמבקש מתכוון לשהות בישראל כתלמיד.
(ב)                ראיות להנחת דעתו של השר שעומדים לרשות התלמיד האמצעים לכיסוי הוצאותיו בתקופת שהותו בישראל.

בקשה זו יכולה להיות מוגשת מאת התלמיד עצמו, אפוטרופסו או כל אדם אחר האחראי לכלכלתו או מאת המוסד שבו מתעתד הוא ללמוד[18].

שר הפנים, אלי ישי, חתם על תיקון בתקנות הכניסה לישראל, לפיו יהיו רשאים זכאי שבות הנמצאים בישראל באשרת סטודנט זמנית לעבוד בארץ. מטרת התיקון היא לעודד זכאי שבות להגיע לישראל ולקבוע את מרכז חייהם כאן, אף אם מלכתחילה הגיעו לזמן קצוב (ביקור, לימודים).

בהתאם לתיקון, בעלי אשרת סטודנט (מסוג א/2) ובעלי אשרת נלווה לסטודנט (מסוג א/4) אשר הוכיחו כי הינם זכאי שבות יוכלו לעבוד במסגרת משרה חלקית ובתנאי שעבודתו לא תפגע בסדר לימודיו התקין.

 השר ישי הביע סיפוק מהצעד החשוב והבהיר: "מדובר באחד הצעדים מתוך שורת צעדים אותם בכוונתי להוביל כדי לעודד כמה שיורת זכאי שבות להגיע לישראל ולהישאר בה. זהו ביתם. כאן מקומם"[19].
 

אשרה ורישיון לאיש דת (מסוג א/3 או A/3):

איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); זאת ועוד, לאחר נתינת האשרה והרישיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו[20].
 

אשרה ורישיון לישיבת ארעי לקרוב משפחה תושב ארעי (מסוג א/4 או A/4):

הרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם (אך ורק בן זוגו או ילדו הקטין) שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבת ארעי (מהסוגים א/2 ו-א/3) רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 (קרוב)[21].
 

אשרה ורישיון לישיבת ארעי באופן כללי (מסוג א/5 או A/5):

הרוצה לשהות בישראל על פי רישיון לישיבת ארעי, רשאי להגיש בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 (ארעי כללי)[22].
 

2. ישיבת קבע - תושב קבע

תושב קבע מוגדר במדינת ישראל כאדם שמרכז חייו נמצא בישראל, שר הפנים מוסמך ליתן אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל[23],  אשרה זו מזכה את הזר לישיבה בישראל למשך כל חייו כל עוד לא פקעה האשרה[24].
 

אזרחות

מעמד האזרחות הוא מעמד הישיבה בישראל הגבוה ביותר, מעמד זה מעניק את מרב הזכויות והחובות למי שמחזיק בו ומבטא את הקשר ההדוק ביותר בין האדם למדינה.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
[1] ס' 2 (א) (1) לחוק הכניסה לישראל
[2] ס' 3 (1) לחוק הכניסה לישראל
[3] ס' 2 (א) (2) לחוק הכניסה לישראל
[4] ס' 3 (2) לחוק הכניסה לישראל,
[5] ס' 3א (א) לחוק הכניסה לישראל,
[6] מתוך אתר רשות האוכלוסין וההגירה
[7] ס' 5 (א) לתקנות הכניסה לישראל
[8] ס' 5 (ב) לתקנות הכניסה לישראל
[9] ע"פ סעיף א.2 לנוהל שמס' 5.4.0001 "נוהל הטיפול במתן אשרות כניסה מסוג ב/2 (ביקור) בבקשות המוגשות בלשכות הרשות ממדינות המחויבות באשרת כניסה" (עודכן – 10.6.12). (להלן: "נוהל 5.4.0001").
[10] ס' 5 (ג) לתקנות הכניסה לישראל
[11] ס' 5 (ד) לתקנות הכניסה לישראל
[12] סעיף 2(א)(5) לחוק
[13] ס' 2 (א) (3) לחוק
[14] ס' 3 (3) לחוק הכניסה לישראל,
[15] ס' 6 (א) לתקנות הכניסה לישראל
[16] ס' 6 (ב) (1) לתקנות הכניסה לישראל
[17] ס' 6 (ב) (2) לתקנות הכניסה לישראל
[18] ס' 6 (ב) (3) לתקנות הכניסה לישראל
[19] מתוך אתר רשות האוכלוסין וההגירה
[20] ס' 6 (ג) לתקנות הכניסה לישראל
[21] ס' 6 (ד) לתקנות הכניסה לישראל
[22] ס' 6 (ה) לתקנות הכניסה לישראל
[23] ס' 2 (א) (4) לחוק הכניסה לישראל
[24] בתנאי פקיעת האשרה ראה: פקיעת האשרה והרישיון
 
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים