טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> דיני נזיקין >> נזקי ריקושט - נזק נפשי לנפגע עקיף

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה נפשית

מבוא

נזקי ריקושט[1] הם נזקים שנגרמו לאדם אחד בעקבות פגיעה בגופו או ברכושו של אדם אחר. פירוש המילה ריקושט הוא "נתז" – נלקח ממונחים צבאיים, כאשר הוא בא לבטא נתז או רסיס הניתז מקליע, משם נלקח המושג אל דיני נזיקין. במאמר זה נתמקד במצב שאדם נוסף נפגע בנפשו כתוצאה עקיפה מפגיעת קרוב משפחתו. לדוגמא, ראובן נפגע נפשית (דיכאון / סכיזופרניה), לאחר שבנו נהרג בתאונת דרכים.

פיצויים בגין פגיעה נפשית שנגרמה באופן עקיף לאדם נוסף שאינו נפגע ראשי, הוכרו לראשונה  ב"הלכת אלסוחה", הקובעת כי באופן עקרוני נזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה ייפול לגדרי חוק פיצויים. יחד עם זאת, הסיכון של הרחבת מעגל האחריות מחייב הפעלת מדיניות משפטית מתאימה שתמנע הטלת חבות בהיקפים מופרזים[2].

במאמר זה נברר, ראשית, אלו פגיעות נפשיות נכנסות לגדרי הפיצויים? אלו אנשים יכולים להיכנס לקטגוריה של נפגע משני אשר להם הזכאות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם? האם אך ורק קרובי משפחה או שמא אף חבר שקרוב בדרגה של קרובי משפחה? האם אף הפוגע עצמו, ככל שזה נשמע אבסורדי, האם כשהוא נפגע במחלת נפש כתוצאה מהמחשבה שפגע או הרג אחר, האם גם הוא זכאי לפיצויים? כל זאת ועוד נעסוק במאמר זה.


בעניין נזקים כלכליים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה כלכלית. בעניין נזקים גופניים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה גופנית.

המסגרת הנורמטיבית

פסקי הדין הראשונים שעסקו בעניין זה ואשר פסקו כי יש להכיר בנזק זה כבר פיצוי היו כבר בסוף שנות השישים[3], אומנם הם היו בערכאות נמוכות אך לאחר כעשור אומצו בבימ"ש העליון בפס"ד ציון חברה לבטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה[4], שם נקבע כתקדים ע"י בימ"ש העליון כי נזק נפשי לנפגע משני יש להכלילו בס' 1 לחוק הפיצויים[5] אשר עוסק ב"נזק גוף", ויש להכיר בנזק זה.

אלא שפס"ד זה עסק במקרה בו הניזוק המשני היה מעורב בת"ד וכן ניזוק ממנה וכן היה עד נוכח לתאונה, אך לא דובר עדיין במקרה מובהק בו הניזוק המשני לא היה מעורב כלל בתאונת דרכים או שלא נכח כלל בעת האירוע. כל זאת קרה עד לאמצע שנות השמונים, אלא שלקראת סוף שנות השמונים באה הלכת אלסוחה[6] על רקע זה, אשר בה עוצבו הקריטריונים שתכליתם לאזן בין כל האינטרסים הפועלים בזירה, ובין הגישות השונות שבמערכות משפטיות שונות ובתוך אותן מערכות משפטיות ולהתגבר על חוסר אחידות בהצבתם של התנאים לזכאות בפיצוי.

 

הלכת אלסוחה

הפס"ד המכונן בנושא זה הוא פס"ד אלסוחה[7], להלן "הלכת אלסוחה", פס"ד זה עסק בדיון מאוחד בערעור ובשתי בקשות לרשות ערעור שהוחלט לדון בהן. השאלה המשפטית המשותפת לכל התיקים היא שאלת האחריות - לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים[8], ולפי פקודת הנזיקין[9] - לנזק נפשי שנגרם לקרוב משפחה של מי שנפגע בתאונת דרכים.

במקרה הראשון, דובר בהורי ילד שלא מלאו לו שש שנים, שנפטר 24 שעות לאתר התאונה שבה נפגע. ההורים לא היו עמו בשעת התאונה אולם משנודע להם עליה, הם נסעו לבית החולים, ראו את בנם במצבו הקשה ובייסוריו הנוראים וישבו לידו במשך כל התקופה עד שנפטר. מצבם הנפשי התערער, והם סובלים ממתח, דיכאונות, פחדים ועצבנות, מרבים להיעדר מעבודתם וזקוקים לעזרה פיסית ונפשית. לאחר שבית-משפט השלום קיבל את תביעתם, הפך בית המשפט המחוזי את הקערה על פיה ביחס לעיל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים[10], אך קבע, כי להורים יש עילה ברשלנות נגד הנהג המזיק.

במקרה השני, דובר בתביעה של בת, שאמה נפצעה אנושות בתאונת דרכים. הבת, שלא נכחה בזירת ההתרחשות, ביקרה את אמה המנוחה בבית-חולים, בו הייתה מאושפזת 8 ימים עד למותה. היא גם חזתה בגוויית האם, שעה שזו הובאה הביתה לצורך הקבורה, וכתוצאה מכך לקתה במחלת נפש. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה הן בעילה הנזיקית והן בעילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים[11].

"הלכת אלסוחה" קבעה ארבעה תנאים, שרק בהתקיימם ניתן יהיה לפצות ניזוק במעגל המשני בגין נזקי גוף לא מוחשיים:
1.         מידת הקרבה של התובע לנפגע - על הנפגע המשני להיות קרוב מדרגה ראשונה של הנפגע העיקרי (קיימת גם אפשרות במקרים חריגים לפצות גם דרגה רחוקה יותר).
2.         התרשמות ישירה מן האירוע המזיק - על הנפגע המשני להיות עד לאירוע או לתוצאות המידיות של אירוע - ככל שהניזוק קרוב בזמן ובמקום למקום האירוע כך מתחזקת הצפיות להתהוות הנזק והסיבתיות לגרימתו. יש להדגיש כי אין צורך שהתובע יחווה את אירוע התאונה עצמו, אלא די בכך שהוא "פרי המפגש הראשון בין התובע לאירוע המזיק", היינו מיד אחרי התאונה התובע שהה עם הנפגע הראשי.
3.         מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק - כנ"ל כאשר התובע שהה לצד הנפגע בתוך פרק זמן מועט מקרות התאונה.
4.         קיומו של נזק נפשי ממשי - חומרת הפגיעה הנפשית הנדרשת היא פגיעה נפשית חמורה. למשל, מחלת נפש כפשוטה (פסיכוזיס) ומקרים ברורים וקשים, ואף משמעותיים מבחינת משכם, של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס), גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש. שאלה זו תחזור בוודאי ותתברר בבתי המשפט מעניין לעניין, בשים לב לנסיבותיו ולעדויות מומחים רפואיים אשר יובאו לעניין זה. אולם, ברור כי מקרים שאינם בגדר פסיכוזיס מוכרת יכולים לשמש יסוד לתביעה רק במקרים ברורים וקשים.
 

תנאי א' - מידת הקרבה של התובע לנפגע:

משפחה

לפי הלכת "אלסוחה" – קרובי המשפחה הזכאים, הם קרובי משפחה ממדרגה ראשונה, דהיינו: הורים, ילדים ובני-זוג, אולם ייתכנו גם מידות קירבה אחרות ושונות, היכולות להוליך לתוצאה זהה[12].
 

חברים מדרגת קירבה גבוהה

לפי הלכת "אלסוחה" – באופן עקרוני, יש לקבוע תנאי אשר לפיו תותר התביעה אך לקרובי משפחה ממדרגה ראשונה, דהיינו: הורים, ילדים ובני-זוג, אולם ייתכנו גם מידות קירבה אחרות ושונות, היכולות להוליך לתוצאה זהה. לכן, מן הראוי להשאיר לבחינה עתידית של בית המשפט את השאלה, אם יש הצדקה להוסיף, במקרה יוצא דופן, על קרובי המשפחה ממדרגה ראשונה גם נפגע אחר, אשר זכותו שלא להיפגע מבחינה נפשית תיראה ראויה להגנת הדין[13].

בפס"ד חלווה אמיר נ' קליק[14] להלן העובדות: דובר בפועל אשר שמע צעקות באמצע עבודתו במפעל אלומיניום, לבירורם הסתובב לעבר הצעקות כאשר נגלה לעיניו מחזה מחריד, חברו לעבודה נפגע ממסור שולחן לחיתוך אלומיניום. היד שלו נקטעה, וכל כף ידו איננה מחוברת עוד לגופו, והיא מוטלת על השולחן של המסור. היד שלו דיממה דם בכמות רבה מאוד ממש כמו מפל של דם, העצמות שלו היו גלויות לגמרי והמראה היה מחריד לגמרי מעבר לכל אפשרות תיאור (לפי תיאור הפועל).  הפועל נכנס להלם וצעק, בייאושו ובחוסר אונים תוך כדי כאב עצום הוא רץ כדי לחפש מישהו שיעזור לו, מההלם והזוועה איבד את ההכרה, התעלף ונפל על מכונת ליצור אלומיניום שהחלק העליון שלה היה חשוף ולא מוגן ע"י מכסה כלשהו שיכול למנוע את פציעתו. כתוצאה מהנפילה נפגע הפועל בראש באזור הלסת, ונגרמו לו שני שברים בלסת משני הכיוונים, חבלות קשות בפה ובשיניים".

נפסק כי החזקה שבהלכת אלסוחה, למעשה מהווה ראייה לעניין הקשר הסיבתי שבין מחלת הנפש לבין האירוע, היינו- ככל שמדובר בבן משפחה שלקה במחלת נפש, חזקה שהמחלה נובעת מפגיעתו של הנפגע העיקרי. ואולם, שעה שמדובר בנפגע משני פיסי, אין כל צורך בקיום חזקה להוכחת הקשר הסיבתי, שהרי על פי רוב, הקשר עולה  באופן ברור מנסיבות הפגיעה הפיסית.

הנה לנו מקרה בו ניתן להכיר בחבר לעבודה במקרים מסוימים כקרוב משפחה לעניין החלת "הלכת אלסוחה". אלא שיש להדגיש ולציין כי זהו פס"ד בערכאת השלום אשר אינו מחייב, אך בכ"ז ניתן ללמוד ממנו את הרעיון שבדבר.

 

המזיק הראשי – בגין רגשי אשמה

אחד מהניזוקים המשניים יכול להיות עצם המזיק עצמו (כמה שזה נשמע אבסורדי), אביא דוגמא לכך, כאשר נהג רכב גורם (אפילו באשמתו) לתאונה קטלנית, אפילו בהנחה שהנהג עצמו לא ניזוק כלל לא בגופו ולא בממונו, אך לעיתים מצטברים אצלו רגשות אשמה למות קורבנות התאונה, לאו דווקא מהמראות שראה בתאונה ומהזיכרונות שנשארו אצלו מיום התאונה אלא עצם המודעות שלו כי הוא גרם להרג אנשים חפים מפשע, יכולה להוביל לדיכאונות ולמחלות נפש מתפרצות, כאשר לעיתים אף מוביל ליציאה ממעגל העבודה.

לפני מספר שנים אף דובר בהרחבה באחת מתוכניות הטלוויזיה[15] על ההשפעה התפקודית הקשה העוברת על קטרי הרכבות הנגרמת כתוצאה מריבוי התאונות הקטלניות שהם חווים ביום יום, בעיקר בשל מתאבדים העומדים בדרכם תוך כדי נסיעה, כאשר מדובר בתאונה בלתי נמנעת. ואף שתאונות מסוג זה אינם באשמתם כלל, בכל זאת קטרי הרכבות מתלוננים על קשיים יומיומיים העוברים על הנהגים כתוצאה מכך, ועל הצורך בטיפולים ושיקומים שעליהם לעבור כדי להמשיך בתפקוד היומיומי.

למעשה שאלה זו התעוררה בבית משפט המחוזי בנצרת בפס"ד אברהם שוקרון[16], להלן העובדות: מר שוקרון נהג ברכב וגרם באשמתו לתאונה קטלנית, בעת שניסה לעקוף רכב שנסע לפניו. תוך כדי עקיפה, פגע באופנוע שנסע במסלול הנגדי. שוקרון יצא בפגיעה גופנית ניתנת לשיקום. שני רוכבי האופנוע נהרגו במקום. שוקרון לא הכיר את שני רוכבי האופנוע שנפגעו. אף על פי כן מותם טלטל את נפשו. את שוקרון שטפו רגשי אשמה. הוא התכנס בתוך עצמו, הפסיק לעבוד, סירב לאכול והזניח את עצמו טוטאלית. לבסוף התפחתה אצלו מחלת נפש קשה ביותר. סכיזופרניה פרנואידית. דיכאון עמוק עם מרכיבים פסיכוטיים ומחשבות אובדניות. שוקרון  ניסה מספר פעמים להתאבד ואושפז שוב ושוב בכפייה במוסד פסיכיאטרי. הוא הוכר כנכה 100% לצמיתות וכמי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. הרכב בו נהג שוקרון היה מבוטח בביטוח חובה בחברת הביטוח המגן. אולם זו סירבה לקחת כל אחריות.

השופט יצחק כהן קבע כי הנזק הנפשי נגרם לשוקרון עקב השימוש שלו עצמו ברכב המבוטח.  מדובר בנפגע ישיר בתאונה. מי שמצוי במעגל הסיכון הראשוני. נזק נפשי כתוצאה מרגשי אשם המתעוררים אצל הנהג האשם בתאונה מצוי בתחום הסיכונים שביטוח החובה אמור לפצות עליהם. מעבר לכך, מוסיף השופט, הנזק הנפשי של שוקרון מצוי גם ב"מעגל הסיכון המשני" במסגרת שהתווה בית המשפט העליון בהלכת אלסוחה[17].

בסופו של יום, קבע השופט יצחק כהן כי שוקרון ניזוק כנפגע ישיר עיקרי ולחילופין כנפגע נפשי משני תוך החלת והרחבת הלכת בית המשפט העליון בפרשת אלסוחה. לסיכום, נמצינו למדים כי בתאונת דרכים אם אכן הפוגע נפגע בנזק נפשי של מחלת נפש קשה ביותר, כדוגמת סכיזופרניה פרנואידית. כתוצאה מהפגיעה ניתן יהיה לדרוש פיצויים בשל כך.

 

תנאי ב' - התרשמות ישירה מן האירוע המזיק:

לפי הלכת "אלסוחה" - אין מקום להציב תנאי מקדמי, לפיו תישלל על הסף זכותו של קרוב, אם לא היה נוכח במקום התאונה. יש ליישם את מבחן הצפיות ולבחון בכל מקרה ומקרה, אם נזקו של התובע - אף אם נגרם על-ידי קבלת מידע מכלי שני ­היה צפוי ממכלול הנסיבות של אותו מקרה כתוצאה מסתברת מהתנהגותו הרשלנית של הנתבע. במסגרת זו תינתן הדעת לדרך קבלת המידע. כך, למשל, אין לשלול, במקרה ראוי, מתן פיצוי בגין התוצאה הנזיקית שנגרמה על-ידי האזנה לדיווח מילולי. ראיית קרות האסון בעת צפייה מקרית בטלוויזיה נראית, על-פי הגיון הדברים, שוות משמעות לצפייה ישירה במקום האירוע[18].

וכן ניתן לראות דוגמא נוספת בפס"ד עז' המנוח בסיאן נ' ביסאן עפו[19] להלן העובדות: דובר בעותרת התובעת לפיצוי בגין נזק נפשי אשר נגרם לה, לטענתה, בשל העובדה שהיא חזתה בבנה בעת שהוא נפגע בתאונת דרכים אשר בעקבותיה נפטר. התובעת לא הייתה מעורבת באופן ישיר בתאונת הדרכים הנדונה. כמו כן טענה התובעת, כי בעת התאונה היא שהתה בתוך הבית יחד עם קרובי משפחתה ולאחר ששמעה צעקות לפיהן הג'יפ מתדרדר היא יצאה מהבית וחזתה בתאונה ובהמשך התלוותה לבנה אשר הובהל לבית החולים. לטענתה, לאחר מכן ראתה את המנוח פצוע ומדמם.

בנסיבות אלו, נפסק כי התנאי השני מתקיים. כיוון שכתוצאה מכך נגרמה לתובעת פגיעה נפשית בשל המחזות אשר נגלו לעיניה כמשקיפה מהצד ולא כמי שהייתה מעורבת בתאונת הדרכים.

 

תנאי ג' - מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק:

לפי הלכת "אלסוחה" - כאשר מדובר בנזק נפשי שהוא מאותר ומרוחק מהאירוע המזיק והוא פרי המפגש הראשון בין התובע לבין תוצאות האירוע המזיק - למשל, כאשר הורה שהה בחו"ל בעת נודע לו על תאונה שאירעה לבנו, והוא מגיע לבית החולים מספר ימים לאחר מכן, או כשגופת קורבן התאונה לא זוהתה במקום, אלא בבית -חולים לאחר חלוף פרק זמן ממועד התאונה, אין מקום לקביעה שרירותית מראש, מהי קירבה מספקת במקום ובזמן, כתנאי להטלת אחריות. בדרך כלל, ככל שמתרחקים במקום ובזמן מזירת האירוע המזיק, הצפיות להתהוות נזק נפשי הולכת ופוחתת[20].

לא הרי צפייה ישירה ובו-זמנית בתאונה בה נפגע אדם יקר כהרי ביקור בבית-חולים בו מאושפז אותו אדם פרק זמן לאחר מכן. במקרה הראשון המדובר בהלם פתאומי, הנובע מאירוע פתאומי ודרמטי, ובשני המדובר בחוויה, היכולה אמנם להיות קשה ומדכאת, אך נשלל ממנה מימד ההפתעה והדראסטיות המאפיין את הנוכחות באירוע המזיק עצמו. חרף זאת, אין מקום להכללות, ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולשאול, אם, בנסיבות העניין, היה המעוול, כאדם סביר, צריך לצפות התהוותו של נזק כתוצאה מסתברת מן האירוע הרשלני[21].

בנוסף לעצם קביעת חובת הזהירות, על הנזק שהתהווה להיות קשור סיבתית-הן עובדתית והן משפטית - לאירוע המזיק. בבחינת שאלת הסיבתיות, במיוחד מקום שהמדובר בנזקים שהתהוו במרחק של מקום וזמן מן המעשה הרשלני, יש ליתן את הדעת להשפעת אירועים מאוחרים על קביעת האחריות[22].

 

תנאי ד' - קיומו של נזק נפשי ממשי:

לפי הלכת "אלסוחה" - הבחנה בין נזק שנגרם על אתר, כתוצאתו המיידית של הלם הפגיעה העיקרית, לבין פגיעות הבאות בשלב מאוחר יותר, היא במידה רבה מלאכותית. ההבחנה מן הנכון שתהיה לפי מידת הפגיעה. הקובע צריך להיות רצינות הפגיעה שבעטיה נשללת יכולת הנפגע להתמודד עם הלחץ הנפשי. הקובע לפי מבחני ההיגיון והצדק הוא הקרבה הסיבתית וההוכחה הברורה של נזק נפשי ממשי ומוגדר ולאו דווקא קירבת הזמן או המקום[23].

ועל כן נפסק[24], בנסיבות האמורות בהלכת אלסוחה יש לראות את הקרוב שלקה בזעזוע הנפשי כ"נפגע" ב"תאונת דרכים", הזכאי לפיצויים על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות שהותקנו מכוחו[25]. למשל מחלת נפש כפשוטה (פסיכוזיס) ומקרים ברורים וקשים, ואף משמעותיים מבחינת משכם, של פגיעות נפשיות רציניות (נוירוזיס), גם אם אינן עולות כדי מחלת נפש[26].

על פי הפסיקה, באופן עקרוני במקרה שנגרם נזק נפשי המוערך עד 15% אחוזי נכות – לא ניתן לקבל פיצויים. עם זאת אין באמור משום קביעה חד משמעית כי אם אינדיקציה כללית במקרים רגילים, אך ייתכנו מקרים חריגים בהם גם בנזק נפשי המוערך בפחות מ- 15% נכות יוכר לעניין הפיצויים. לפי פס"ד מילשטיין[27], במקרים מיוחדים בהם התמונה הכללית מצביעה על נזק קשה, בהתחשב במכלול הנתונים, לדוגמא במילשטיין דובר בעולה חדשה אשר אמה הייתה כל עולמה המשפחתי, זאת ועוד כתוצאה מכך פוטרה מעבודתה, כל אלו ועוד נתונים המהווים השלמת התמונה הכללית, לפיה נגרם נזק נפשי קשה.

סיכום

בבואנו לסכם את סוגיית "נזקי הריקושט" במשפט הישראלי, נראה כי מדובר בקשת אפשרויות אשר נמתחת ממזרח למערב ומקיפה כר רחב של אפשרויות אינסופיות, אומנם נגענו רק בטיפה מן הים, בקבלת אינדיקציה לתנאים המאפשרים תביעה לניזוק המשני, אך די באינדיקציה זו להבין ולהסיק לגבי חלק ניכר מן המקרים.

ארבעת התנאים המזכים את הנפגע בקבלת פיצויים לפי "הלכת אלסוחה":
א.      מידת הקרבה של התובע לנפגע – כפי שהזכרנו, אין צורך דווקא בקרבה משפחתית וכי לעיתים נכיר גם בניזוק משני כגון חבר לעבודה או אף המזיק עצמו.
ב.      התרשמות ישירה מן האירוע המזיק – כפי שהזכרנו אין צורך דווקא בעדות ראייה של התאונה עצמה, אלא די בכך שבסמוך לתאונה שהה התובע עם הנפגע, זאת לרבות צפייה בשידור חי בטלוויזיה של האירוע.
ג.        מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע המזיק – כאן דובר על תנאי שהתובע שהה בארץ באותו הזמן ולא כאשר הגיע לאחר זמן מה מחו"ל.
ד.      קיומו של נזק נפשי ממשי – כפי שהזכרנו, נדרשת חומרת פגיעה נפשית חמורה. כדוגמת פסיכוזיס או נוירוזיס, במקרה של נכויות נפשיות אחרות נדרשת רמה של למעלה מ-15% נכות, כאשר במקרים מסוימים בהם נסיבות המקרה מעידות על צער רב וטרגדיה אמיתית יוכרו גם נכויות ברמה פחותה מ-15%.

לסיום, נראה כי התפתחות הפסיקה בנושא זה אומנם תחמה את המקרים אך נראה כי בעתיד יתעוררו מקרים חדשים אשר בהם יצטרך בימ"ש לשוב ולדון, תוך כדי שהוא נזהר מהחשש לריבוי תביעות ומהחשש מפני תובעי סרק. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] מקור המילה "ריקושט" הוא בלע"ז ricochet.
[2] השופט ב' אוקון.
[3] עיין בת"א (חי') 910/69 עזבון המנוחה יהודית חלב ואח' נ' חוף הכרמל בע"מ ואח' פ"מ עב 161 (1969); ת"א (ת"א) 582/72 י' שקואי ואח' נ' סלמן ואח', פ"מ תשל"ט (2) 77 (1972).
[4] ע"א 813/83 ציון חברה לבטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה ז"ל ואח', פ"ד לח (4) 785 (1985).
[5] ס' 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.
[6] ברע"א 444/87 וברע"א 452/87 וע"א 80/88, אלסוחה נ' עזבון המנוח דהן, פ"ד מד(3) 397 (1990).
[7] הלכת אלסוחה.
[8] חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.
[9] פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
[10] חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לעיל ה"ש 14.
[11] שם.
[12] הלכת אלסוחה.
[13] הלכת אלסוחה.
[14] ת"א 4299/98 (שלום - חיפה) חלווה אמיר נ' קליק בע"מ, (לא פורסם, 14.01.2003).
[15] תוכנית עובדה – "מוות על פסי הרכבת", ערוץ 2. http://www.mako.co -e0502f9046b9f21006.htm
[16] ת"א 1095/00 (מחוזי - חיפה) מרסל שוקרון נ' אברהם שוקרון, (לא פורסם, 23.08.2005).
[17] הלכת אלסוחה.
[18] הלכת אלסוחה.
[19] ת"א 1869-07(שלום - נצרת) עז' המנוח ביסאן עפו נ' ביסאן עפו, (לא פורסם, 03/03/2011).
[20] הלכת אלסוחה.
[21] הלכת אלסוחה.
[22] הלכת אלסוחה.
[23] הלכת אלסוחה.
[24] הלכת אלסוחה.
[25] תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו- 1976.
[26] הלכת אלסוחה.
[27] פרשת מילשטיין.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים