טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> דיני נזיקין >> נזקי ריקושט - נזק כלכלי לנפגע עקיף

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה כלכלית

מבוא

נזקי ריקושט[1] הם נזקים שנגרמו לאדם אחד בעקבות פגיעה בגופו או ברכושו של אדם אחר. פירוש המילה ריקושט הוא "נתז" – נלקח ממונחים צבאיים, כאשר הוא בא לבטא נתז או רסיס הניתז מקליע, משם נלקח המושג אל דיני נזיקין. במאמר זה נתמקד במצב שאדם נוסף נפגע בכיסו כתוצאה עקיפה מפגיעת קרוב משפחתו. לדוגמא, ראובן הפסיד ימי עבודה כדי לסעוד את בנו בבית החולים לאחר שזה נפגע בתאונת דרכים, או הוצאות אחרות.

במאמר זה נברר, ראשית, אלו פגיעות כלכליות נכנסות לגדרי הפיצויים? אלו אנשים יכולים להיכנס לקטגוריה של נפגע משני אשר להם הזכאות לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם? כל זאת ועוד נעסוק במאמר זה.

 

בעניין נזקים נפשיים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה נפשית. בעניין נזקים גופניים שנגרמו לנפגע עקיף, ראו מאמרנו: נזקי ריקושט - פיצויים לניזוק עקיף בגין פגיעה גופנית.

 

המסגרת הנורמטיבית

באופן כללי בתי המשפט המקומיים לא הכריעו בשאלת הנזק הריקושטי הכלכלי. מפסקי-הדין שכן נדונו עולה המסקנה כי בתי המשפט אינם נוטים להטיל אחריות כלפי הניזוקים המשניים. בהקשר זה יש לציין, שנכונותם של בתי המשפט בישראל כיום, להכיר בנזק כלכלי טהור, היא שבכלל יכולה לאפשר את הדיון בנושא הנזקים הריקושטים הכלכליים[2]. אך יש להדגיש שהפסיקה טרם הכירה מפורשות בנזק כלכלי טהור כנזק בר-פיצוי בשל החשש להרחבה בלתי מבוקרת של הזכאים לפיצוי, החשש מפני הצפת בתי המשפט וכן הקושי לעמוד על שיעור הנזקים[3].

זכותם של תלויים לפיצויים
זכותם של תלויים לפיצויים בנזקים רגילים

הדין הישראלי מכיר בנזק ריקושט כלכלי טהור כאשר הניזוקים הם תלויים (בני משפחה ממדרגה ראשונה של מנוח שנפטר). המחוקק הסדיר לנו זאת במשנה סדורה כאשר קבע בסעיף 78 לפקודת הנזיקין[4]:
"גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת-גוף שגרמה לו העוולה - יהיו בן-זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה".

 זכותם של תלויים לפיצויים בגין נזקי תאונות דרכים
ס' 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים[5], מיישר קו עם פקודת הנזיקין וקובע: "תלויים" הם מי שזכאים לפיצויים לפי סעיף 78 לפקודת הנזיקין[6].
"מי שחייב בפיצויים לפי חוק זה ישלם, כחלק מהם, לנפגע או למי מהתלויים בו.. את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין; התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, ובלבד שאם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית תילקח בחשבון ההכנסה המרבית בלבד".

עוד מוסיף החוק[7] ומחדש כי "תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע פיצויים לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך..".

נזק בגין הוצאות קבורה
בעניין הוצאות קבורת הנפגע הראשי אשר בדרך כלל נופלים על קרובי משפחתו – נפגעים משניים, קובע החוק בסעיף 80[8]:
"..הפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו..".

נזק בגין הוצאות האבל
בס' 81 לפקודת הנזיקין[9] נקבע: "בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון – סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת".

יישום הלכה זו הובאה בכמה פס"ד כך למשל בפס"ד ציון חברה לבטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה[10], נקבע כי הוצאות שכירות אוטובוס ליום השלושים לא יוכר כיוון שזה כלול בהוצאות אבל אשר אינו מוכר. דברים דומים נפסקו בפס"ד עז' המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה[11].

נזקים בגין תלות עסקית
לדוגמא עובד בחברה נפצע והוא הושבת לתקופה ממושכת וכתוצאה מכך שלא הגיע לעבודתו החברה נכנסה להפסדים, האם ניתן לטעון ולומר כי החברה שבה הוא עובד זכותה לקבל פיצויים כתלויים? דוגמא נוספת אביא לכך כדי לחדד את השאלה, כאשר מנכ"ל חברה הושבת כתוצאה מתאונה וכתוצאה מכך שלא הגיע לעבודתו החברה נכנסה להפסדים כאשר לבסוף נאלצה לפטר את עובדיה ואף לסגור את שערי המפעל, האם כל אותם עובדים ייחשבו כתלויים לעניין זה אשר מקור פרנסתם נפגעה?

ברם, זכות התביעה של תלויים לפי החוק הנ"ל מוגבלת לנזקים כלכליים הנובעים מן התלות המשפחתית במנוח, ואינה משתרעת על תלות עסקית כמשתמע מלשון החוק, הקרובים ממדרגה ראשונה זכאים לפיצויים להם היה זכאי המנוח מהמזיק לולא נפטר. מכאן שגם בסוגיה זו, לא מכירה הפסיקה הישראלית בנזק ריקושטי כלכלי[12].

הפס"ד שיכול לשפוך מעט אור בסוגיה זו הוא פס"ד סחר ושירותי ים נ' חב' שלום ויינשטיין[13] להלן העובדות: חברת סחר ושירותי ים סיפקה שירותי הובלה לחברת וינשטיין, והאחרונה לא שילמה על ההובלה. סחר ושירותי ים תבעה וקיבלה אישור לצו עיקול של המשלוח אותו הובילה עבור חברת וינשטיין. מהעובדות עולה כי סחר ושירותי ים מסרה מידע מוטעה בנוגע למטען ששכנע את הרשמת למתן הצו. השופט מצא קבע שבמקרה דנן יש חובת זהירות קונקרטית למעקלת כי היא יכלה לצפות שהדבר יגרום לנזק העולה על הנדרש. שווי המטען עלה על-פי שישה משווי החוב - גם אם לא ידעה יכלה בקלות לברר, ולכן בין אם ידעה או לא היא הפרה את חובת הזהירות, מצג שווא של העובדות שהביאה להוצאת הצו, גרמה לנזק ריקושט כלכלי טהור למפעל, מעבר לתכליתו כפי שהתכוון המחוקק כשאפשר את הסנקציה. ולכן התביעה התקבלה.

אלא שאין פס"ד זה מוכיח כלפי ניזוקים משניים מובהקים כיוון שהשופט מצא  מסווג את הנזקים ככאלה שהיוו תוצאה ישירה מהיקפו של העיקול ומאופן ביצועו, כאשר זה דיי דומה לגישתו של השופט ברק בפס"ד שולמן[14] בכך שהוא מכיר לכאורה בניזוקים עקיפים על ידי הכנסתם למעגל הסיכון הראשוני, ולכן למעשה מכיר בנזק כבר-פיצוי אך עדיין כניזוקים ישירים מבחינה פורמאלית.

נזקים כתוצאה מסיעוד בן משפחה
דוגמה כאשר הניזוק הראשי נזקק לסיעוד ותמיכת בן משפחתו, כדוגמת הורה וילדו, נוצר נזק נוסף לסועד (הניזוק המשני), בכך שנאלץ להפסיד ימי עבודה וכדו', סוגיה זו מוסדרת בדין הישראלי באמצעות הוראות סטטוטוריות שונות, המרכזית שבהן היא החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)[15].

החוק קובע, כי הטבת נזק גוף היא תמיכה המוענקת למי שנפגע ממעשה נזיקין על ידי גורם חיצוני, שאינו המזיק. תמיכה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות טובת הנאה כלכלית, או מתן שירות וסיוע לניזוק[16]. מקורן של טובות ההנאה יכול שיהיה בחובה שבדין, בחובה חוזית ואף בסיוע הניתן מחמת רצונו הטוב של נותן ההטבה[17]. כאשר בכל אלו רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב[18]


 

סיכום

לסיכום, בנזקים כלכליים לנפגע משני עדיין אין הכרה מלאה בפסיקה בכל סוגי הנזקים אלא ישנה הכרה לפיצויים רק בנוגע לנזקים אינטגרלים לתאונה כדוגמת תלויים הוצאות קבורה וכדו'.נראה כי התפתחות הפסיקה בנושא זה אומנם תחמה את המקרים אך נראה כי בעתיד יתעוררו מקרים חדשים אשר בהם יצטרך בימ"ש לשוב ולדון, תוך כדי שהוא נזהר מהחשש לריבוי תביעות ומהחשש מפני תובעי סרק. יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום.
 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] מקור המילה "ריקושט" הוא בלע"ז ricochet.
[2] רונן פרי, ריקושטים כלכליים - נזקים כלכליים טהורים, הנובעים מפגיעה רשלנית בגופו או ברכושו של צד שלישי או ברכוש שאין לו בעלים, 172 (2002).
[3] ע"א 3464/05 פז נ. מדינת ישראל, פדאור 06 (15) 584 (2006).
[4] ס' 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
[5] ס' 5 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. (תיקון מס' 7) תשמ"ט-1989.
[6] ס' 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
[7] ס' 7 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.
[8] ס' 80 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
[9] ס' 81 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
[10] ע"א 813/83 ציון חברה לבטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח דוד בוסקילה ז"ל ואח' וערעור שכנגד, פ"ד לח (4) .785
[11]  פרשת שניידר.
[12] רונן פרי, בעמ 171-172.
[13] רעא 1565/95 סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין בע"מ, נד (5) 638 (2000).
[14] ע"א 358/83 רחל שולמן נ' ציון חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מב(2) 844 (1988).
[15] חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד-1964.
[16] ס' 1 לחוק, שם.
[17] ס' 4 לחוק, שם.
[18] ס' 2 לחוק, שם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים