טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סוגיות משפטיות >> המקרים בהם בית משפט יסרב להפסקת תובענה
משרד עו"ד - מיכאל חוואי


המקרים בהם בימ"ש לא יענה להפסקת התובענה


מבוא

תובע שהגיש תביעה או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, רשאי לבקש מבית המשפט או הרשם להפסיק את תביעתו, על מנת להמשיכה בשלב מאוחר יותר וזאת בהתאם לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[1]. הפסקת תובענה כמו מחיקת תובענה, אינה מהווה מעשה בית דין וניתן להגיש תובענה חדשה בשל עילה דומה[2].

בית המשפט, נוטה בדרך כלל, להיענות לבקשה להפסקת התובענה, יחד עם זאת, 
הפסקת תובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, והיא תיעשה רק ברשות בית המשפט, ולבית המשפט שיקול-דעת להיעתר או לסרב לבקשה כנ"ל וכן להתנות את הפסקת תובענה בתנאים שייראו לו, ותובע שאינו מרוצה מהתנאים שנקבעו, הברירה בידו להמשיך בהליכי התובענה, במאמר זה נסקור את המקרים בהם בימ"ש לא יענה לבקשה להפסקת תובענה.

במקרים בהם בימ"ש יוזם ו/או כופה על הצדדים הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "הפסקת תובענה ביוזמת בימ"ש". עוד על נושא הפסקת תובענה, ראו מאמרנו: "הפסקת תובענה".

המסגרת הנורמטיבית

ראשית נציין, כי בית המשפט, המתבקש להפסיק הליכים, נוטה, בדרך כלל, להיענות לבקשה, ד"ר י' זוסמן[3],  אומר בהקשר זה:
"לכאורה, נותנים רשות ואין בכך ולא כלום, שהמבקש-התובע עלול לחדש את המשפט, שהרי גלל כן הוא מבקש רשות להפסיק ומונע דחיית תובענתו שתהא מעשה בית דין".
יחד עם זאת, הפסקת תובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי[4] קובעת במפורש, כי בית המשפט יכול להתנות הפסקת התובענה - "בתנאים שייראו לו".
והפסיקה הוסיפה, כי אם -
"תלה השופט את הרשות בתנאים, הברירה בידי התובע: רצה - יסכים לתנאי והדיון נפסק... רצה - ימאן, ועליו להמשיך בתביעתו..."[5].
מכאן, שהפסקת התובענה נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של בימ"ש, והיא תיעשה רק ברשות בית המשפט, ולבית המשפט שיקול-דעת להיעתר או לסרב לבקשה כנ"ל וכן להתנות את הפסקת תובענה בתנאים שייראו לו, ותובע שאינו מרוצה מהתנאים שנקבעו, הברירה בידו להמשיך בהליכי התובענה[6]

בבחינת שיקולי בימ"ש בבואו להחליט האם להפסיק את התובענה, ראו מאמרנו: "שיקולי בימ"ש בבואו להיענות להפסקת תובענה"


המקרים בהם יסרב בימ"ש להפסקת תובענה

קיימים מספר עילות העומדות כמכשול בפני היענותו של בית משפט לבקשת 
הפסקת תובענה, להלן נמנה חלק מהעילות שנלקטו מן הגורן ומן היקב[7]:

1. עקב הפסקת התובענה הנתבע יפסיד יתרון בו זכה כבר

אם עקב הפסקת התובענה היה הנתבע מפסיד יתרון בו זכה כבר, כגון מימצא לטובתו, שנקבע במהלך הדיון. או אז יטה בימ"ש שלא להיעתר לבקשה להפסקת התובענה[8].

יחד עם זאת, ולמרות זאת, בע"א 216/69 קונסטרקשן אגרגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח בע"מ[9], נקבע כי יהיו מקרים בנסיבות מסויימות בהם בימ"ש לא יסרב להפסקת התובענה, אם הבקשה מועלית, למשל, בשלב מוקדם, ואם ניתן להגן על זכויותיו של הנתבע על-ידי קביעת תנאי לפי תקנה 154(ב), שיבטיח הכללתה של הראיה, הפועלת לטובת הנתבע, בין אלו שיובאו לפני בית המשפט בהליך האחר, אם יחודש הדיון, וכך כתב הנשיא מ' שמגר (כתוארו אז):

אם עקב הפסקת התובענה היה הנתבע מפסיד יתרון בו זכה כבר, כגון מימצא לטובתו, שנקבע במהלך הדיון. אף אז, כך נוטה אני לחשוב, יהיו נסיבות, בהן אין הכרח לסרב: אם הבקשה מועלית, למשל, בשלב מוקדם, ואם ניתן להגן על זכויותיו של הנבתע על-ידי קביעת תנאי לפי תקנה 154(ב), שיבטיח הכללתה של הראיה, הפועלת לטובת הנתבע, בין אלו שיובאו לפני בית המשפט בהליך האחר, אם יחודש הדיון.

וכך אמר בית המשפט בפרשת ח'שיבון[10]:
"במישור המשפטי הכללי, הפסקת תובענה לפי תקנה 154 אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על-ידיה... דעת לנבון נקל, כי משנגרר הנתבע להליכים ובינתיים רכש לו יתרון בתוכם, וניתן לשער כי לא אחת אותו יתרון הוא הוא העילה לבקשת ההפסקה על-ידי התובע, יש לנהוג זהירות שיפוטית בטיפול בבקשה. ואכן הלכה היא, "...וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע"".
בעניין זה נדמה שאין טוב מאשר לצטט קטע מספרו של י' זוסמן, סדר הדין האזרחי[11], כדלקמן:
"כיצד חייב בית-המשפט להשתמש בשיקול- דעתו, כאשר הוא נתבקש ליתן רשות להפסיק תובענה?...לעומת זה, עילה לסרב היא, אם היה הנתבע, עקב הפסקת התובענה, מפסיד יתרון בו זכה, כגון, מימצא לטובתו שנקבע במהלך הדיון, ואולי גם, אם הגשת התובענה אפשרה לתובע החפץ להפסיק, להשיג סעד ביניים שפגע ביריבו פגיעה של ממש".
כך גם בית-משפט בע"א 207/76 קרני, עו"ד נ' מיסקין ו- 2 אח'[12], קבע, שרק אם בית-המשפט משתכנע שעל-ידי הפסקת תובענה יפסיד הנתבע יתרון שזכה בו - רק אז יסרב לבקשה להפסקת תובענה. וכן, בעצם, נקבע גם בבקשת רשות ערעור של בית-משפט זה 936/78 פוירשטיין נ' אניס בנימין[13], שיש מקום לסרב לבקשה להפסקת תובענה כאשר נראה לבית-המשפט שנפגעו זכויותיו של הנתבע בצורה שאין חזרה ממנה.

כך גם בית-משפט בע"א 279/81 נ' שושנה גרוסמן[14], סבור שאם נגרם נזק, או עלול היה להיגרם, לנתבע עקב ההיענות לבקשה להפסקת התובענה, שלא ניתן היה לפצותה עליו על-ידי הטלתן של הוצאות על המערער, בית המשפט לא יענה לבקשה.
 
2. אם יש בבקשה להפסקת תובענה שימוש לרעה בהליכי משפט

בית-משפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה, אם יש בבקשה להפסקת תובענה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט[15]. בע"א 579/90 מ' רוזין ואח' נ' בן-נון[16], נקבע כך:
"...בית-משפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה, אם היעתרות לבקשה יהיה בה כדי לשלול מנתבע יתרון של ממש שרכש תוך כדי ההתדיינות, או אם יש בבקשה להפסקת תובענה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט"

וכך אמר בית המשפט בפרשת ח'שיבון[17]:
"במישור המשפטי הכללי, הפסקת תובענה לפי תקנה 154 אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על-ידיה... דעת לנבון נקל, כי משנגרר הנתבע להליכים ובינתיים רכש לו יתרון בתוכם, וניתן לשער כי לא אחת אותו יתרון הוא הוא העילה לבקשת ההפסקה על-ידי התובע, יש לנהוג זהירות שיפוטית בטיפול בבקשה.  ואכן הלכה היא, "כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, ...".
בעניין זה נדמה שאין טוב מאשר לצטט קטע מספרו של י' זוסמן, סדר הדין האזרחי[18], כדלקמן:
"כיצד חייב בית-המשפט להשתמש בשיקול- דעתו, כאשר הוא נתבקש ליתן רשות להפסיק תובענה? ... לעומת זה, עילה לסרב היא,.. אם הגשת התובענה אפשרה לתובע החפץ להפסיק, להשיג סעד ביניים שפגע ביריבו פגיעה של ממש".
 
3. כאשר המטרה המוצהרת הינה לעקוף החלטה סופית של בית-משפט

כאשר המטרה המוצהרת הינה לעקוף החלטה סופית של בית-משפט, בימ"ש לא ייעתר לבקשתו. יצויין, כי למעשה מדובר בנגזרת של הכלל הקודם עליו דיברנו בנוגע לשימוש לרעה בהליכי משפט. דוגמא לכך ניתן למצוא בע"א 369/76 קרני נ' מיסקין ואח'[19], שם קבע השופט עציוני, כי במקום שבעל דין רוצה להפסיק תובענה כאשר המטרה המוצהרת הינה לעקוף החלטה סופית של בית-משפט, קרי שימוש לרעה בהליכי משפט, בימ"ש לא ייעתר לבקשתו, וכך נקבע בזו הלשון:
 בדרך-כלל נעתר בית-המשפט לבקשה להפסיק תובענה על-מנת להגישה מחדש כאשר נבצר מן התובע, שלא באשמתו, להוכיח במועד שנקבע לשמיעה, את תובענתו, משום העדרו של עד הנמצא בחוץ-לארץ וכד'. ברם לא ידוע לי על מקרה בו נעתר בית-המשפט לבקשה כאשר המטרה המוצהרת היתה לעקוף החלטה סופית של בית-משפט זה.
טענתו של המערער, לפיה טעה השופט ח' כהן בהחלטתו, איננה טענה הראויה להישמע כאן. מתוך ההחלטה שצוטטה כאן במלואה בור שהשופט ח' כהן לא התעלם ממהות בקשתו של המערער, אלא שהוא דחה אותה בהיותו סבור שמאחר והמערער נתן הסכמתו לכך שתינתן למשיבים רשות להתגונן, הרי ממילא המשך בירור התובענה לא יהיה שונה מבירור בסדר דין רגיל, בכפוף להוראות תקנה 280, ולכן סבר שהבקשה היא טרדנית.
אולם את הדברים הללו יש לקרוא לאור העובדות שנדונו שם, היתה שם תובענה אשר הוגשה בסדר-דין-מקוצר ובית-המשפט החליט לברה בדרך הרגילה, וכל כוונתו של בא-כוח התובע היתה להגיש את התביעה שוב בסדר-דין-מקוצר. את הנסיון הזה דחה בית-המשפט, בהיותו שימוש לרעה בהליכי בית-המשפט.

סיכום

הפסקת תובענה, כמוה כמחיקת תובענה, אין היא יוצרת מעשה-בית-דין[20] ובית המשפט קנה שיקול-דעת אם ייעתר לבקשה להפסקת תובענה, אם לאו. שיקול דעתו של בימ"ש להפסיק התובענה או לאו הינה רחבה[21].- המקרים בהם בימ"ש לא יענה להפסקת התובענה:
1.       עקב הפסקת התובענה הנתבע יפסיד יתרון בו זכה כבר
2.       אם יש בבקשה להפסקת תובענה שימוש לרעה בהליכי משפט
3.       כאשר המטרה המוצהרת הינה לעקוף החלטה סופית של בית-משפט
יחד עם זאת, ראוי לציין, כי לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).
[2] תקנות 527ו- 155 לתקנות; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 450, להלן: "זוסמן".
[3] י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי - פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 375.
[4] תקנה 154(ב) לתקנות.
[5] זוסמן, לעיל, וכן ראה ע"א 124/55 אוגניה פולק נ' חברת הנפט המלכותית ההולנדית ואח' , י (ב) 707, 709 (1956), שם נקבעה הלכה זו.
[6] פס"ד בוזגלו.
[7] ראו, למשל: פס"ד רוזין, עמ' 745 (השופט - כתארו אז – מ' חשין); וינוגרד, תקנות סדרי הדין האזרחי, מה' 4, 257; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10, 2009), 302; קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי (מה' 15, 2007), 657 פס"ד בוזגלו, בעמ' 694: פס"ד חשולי, בעמ' 833-835: פס"ד קונסטרקשן, בעמ' 162. ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ, לא (3) 515, 517-518 (1977). פס"ד קרני, בעמ' 88.
[8] פס"ד קונסטרקשן, פס"ד בוזגלו.
[9] פס"ד קונסטרקשן.
[10] פס"ד ח'שיבון.
[11] י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 4, בורסי, תש"ד) 375.
[12] פס"ד קרני, בעמ' 88.
[13] בר"ע (ת"א) 936/78 פוירשטיין מאיר נ' אניס בנימין, תשל"ח (1) 388 (1978).
[14] פס"ד גרוסמן.
[15] פס"ד רוזין, עמ' 744-745 וראה האסמכתאות שם. ע"א 1628/92 אדוארדו גינזבורג נ' ירון פלסט (1981) בע"מ , מח (2) 372, 379 (1994).
[16] פס"ד רוזין, עמ' 744-745.
[17] פס"ד ח'שיבון.
[18] י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 4, בורסי, תש"ד) 375.
[19] עניין קרני, לעיל.
[20] תקנות 527ו- 155 לתקנות; זוסמן, לעיל.
[21] ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ , לא (3) 515 (1977).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים