טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> משרד הפנים - כללי >> מסורבי כניסה - מתקן מעצר נתב"ג

 
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי

מתקן מעצר נתב"ג – מסורבי כניסה

מבוא
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במסורבי כניסה לישראל, אלו אזרחים זרים שבאו לביקור בישראל הן למטרת ביקור משפחתי והן למטרות תיור וסורבו להיכנס בשערי ישראל, אזרחים אלו מוחזקים במתקן המעצר הנמצא בנתב"ג עד למועד גירושם מהארץ, כאשר לעיתים חולפים מספר ימים עד לטיסה הקרובה המאפשרת גירושם.

יצוין, כי בהתאם לנהלים[1] אזרח שגורש מישראל בדרך זו, לא יוכל לבוא בשעריה למשך 10 שנים!! למעט מקרים חריגים. אי לכך, חשוב לציין כי לעיתים שווה להשקיע מאמצים להכנסת האזרח לישראל כדי שלא תסורב כניסתו למשך עשר שנים.

המסגרת הנורמטיבית
לשר הפנים ובכלל זאת לגורמי האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה מוענקת הסמכות לסרב כניסתו של אזרח זר מסיבות שונות ומגוונות כגון כאשר לדעתם בכוונת האזרח הזר להשתקע בישראל  ו/או כשמטרת ביקורו הינה למטרה מיסיונרית ועוד.

במסגרת הסמכות המסורה לגירוש האזרח הזר, ניתנים שני צווים האחד "צו משמורת" כלומר "צו מעצר" שמטרתו לעצור את האזרח הזר במתקן המעצר עד לגירושו והאחר "צו הרחקה" כלומר "צו גירוש" שמטרתו לגרש את האזרח הזר. כלומר צו משמורת נועד לקיום צו ההרחקה.

הסמכות למעצר הינה סמכות נלווית, הבאה להבטיח את תכלית צו הגירוש, דהיינו יציאתו או גירושו של העצור מישראל. אין המעצר בא לשרת מטרה עונשית. כל מטרתו היא להבטיח את הימצאותו של מי שניתן צו גירוש נגדו בהישג יד לצורך מימוש הצו, באם לא יצא את המדינה מרצונו ועל-מנת למנוע את הימלטותו מאימת הגירוש. כשגירוש זה עומד להתבצע.

סמכות הגירוש

סמכות הגירוש מעוגנת בסעיף 13(א) לחוק הכניסה לישראל[2]. לשר הפנים הסמכות לגרש את נתין זר (אזרח זר) השוהה ללא היתר מישראל. עם זאת, סמכות הגירוש צריכה להיות מופעלת, ככל סמכות אחרת, במסגרת התכלית המונחת ביסודה.

בהפעלת סמכות הגירוש על-פי חוק הכניסה לישראל יש לקחת בחשבון שיקולים של טובת הציבור בישראל. אין אלה השיקולים היחידים. כבכל מקרה של הפעלת סמכות שלטונית, אף בהפעלה של סמכות הגירוש יש לקחת בחשבון את חייו של הפרט ואת חירותו.

סמכות המעצר
בידי משרד הפנים נתונה הסמכות להורות על מעצרו ועל החזקתו של אדם אשר נגדו ניתן צו גירוש[3]. סמכות זו – ככל סמכות שלטונית - אינה מוחלטת. יש להפעילה בגדרי חוק הכניסה לישראל ולשם הגשמת תכליתו. תכלית זו הינה קיום סמכות הנלווית לסמכות הגירוש, ומטרתה להבטיח את האפקטיביות של צו הגירוש. לעתים קרובות נועד המעצר למנוע בריחת המגורש באופן שצו הגירוש נגדו לא ניתן יהיה לביצוע. עמד על כך השופט אור בציינו:

"הסמכות למעצר בנסיבות אלה הינה סמכות נלווית, הבאה להבטיח את תכלית צו הגירוש, דהיינו יציאתו או גירושו של העצור מישראל. אין המעצר בא לשרת מטרה עונשית. לצורך כך קיימת הוראה עונשית בסעיף 12(1) של החוק. הוא גם לא בא לשרת מטרת כפייה. כל מטרתו היא להבטיח את הימצאותו של מי שניתן צו גירוש נגדו בהישג יד לצורך מימוש הצו, באם לא יצא את המדינה מרצונו ועל-מנת למנוע את הימלטותו מאימת הגירוש. כשגירוש זה עומד להתבצע"[4].

לא אחת, תכלית הגירוש היא להרחיק את המגורש מן החברה הישראלית. במקרה כזה, אף המעצר מותר לו שיגשים את אותה התכלית. עם זאת, סמכות המעצר לא נועדה להעניש את המגורש, ואף לא להרתיע מסתננים בכוח.

המסגרת הפרוצדוראלית
אומנם לשר הפנים ובכלל זאת לגורמי האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה מוענקת הסמכות לסרב כניסתו של אזרח זר מסיבות שונות ומגוונות, יחד עם זאת, יש להדגיש כי החלטתם לסרב כניסתו של האזרח הזר אינה סופית ונתונה לביקורת ולשינוי באמצעות פנייה לערכאות משפטיות.

במקרה בו סורבה כניסתו של אזרח זר ניתן לפנות באופן דחוף בערר לבית הדין לעררים ולעכב את גירושו של האזרח הזר ובמקרים מסוימים אף להכניסו לישראל וזאת על ידי תקיפת נימוקי החלטת גורמי האכיפה.

סיכום
נמצינו למדים, כי לשר הפנים ובכלל זאת לגורמי האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה מוענקת הסמכות לסרב כניסתו של אזרח זר מסיבות שונות ומגוונות, יחד עם זאת, יש להדגיש כי החלטתם לסרב כניסתו של האזרח הזר אינה סופית ונתונה לביקורת ולשינוי באמצעות פנייה לבית הדין לעררים.

יחד עם זאת, ללא ייעוץ והכוונה בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום, וניסיון לפעול לבד, עלול להוביל לתוצאות הרסניות אשר לא אחת מובילים לגירושו של האזרח הזר, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום של אזרחות ואשרות בישראל.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 


[1] סעיף ב.2.2. לנוהל שמס' 5.4.0001 "נוהל הזמנת תייר- רישיון ביקור ב/2"
[2] בסעיף 3(א) לצו בדבר מניעת הסתננות.
[3] סעיף 13(ג) לחוק הכניסה לישראל
[4] בג"ץ 1468/90 גדעון בן ישראל נ' שר הפנים , מד (4) 149 (1990) בעמ' 151-152

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים