טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> תביעות קטנות >> ייצוג עורך דין בתביעות קטנות
משרד עו"ד - מיכאל חוואי
 


ייצוג עורך דין בתביעות קטנות

מבוא
מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים[1].
לפיכך ניתן למצוא בבתי המשפט לתביעות קטנות מספר מאפיינים ייחודיים במערכת המשפטית. כך למשל אין בית המשפט לתביעות קטנות קשור בסדרי הדין הנוהגים בבתי משפט אחרים ואף רשאי הוא לקבל ראיות שאינן קבילות[2].
מאפיין ייחודי מרכזי נוסף, הוא הכלל לפיו לא ייוצג בעל דין על-ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות. על כך נעסוק במאמר זה, תוך מתן דגש על החריגים בהם רשאי בית משפט להתיר לאחד מהצדדים להיות מיוצג על ידי עורך דין. 

עוד בעניין זה ראה מאמרנו: המדריך להגשת תביעה בתביעות קטנות.

המסגרת הנורמטיבית

כאמור, קיים כלל לפיו לא ייוצג בעל דין על-ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות. סעיף 63(א) לחוק קובע הוראות בעניין זה:
 (א)   ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה. 
מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים[3].

בעניין סרבוז סוכמה המטרה כך:
"על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן"[4].
הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט[5].

לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין.

 

צד אשר לו יתרון משפטי - חייב להודיע לבית משפט

מסקירת פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לתביעות קטנות או של הערכאות מעליהן עולה כי אכן נקבעות הלכות שמטרתן לשמור על שני עקרונות אלו. כך, נקבעו הלכות שמטרתן לחייב את בעלי הדין להודיע על חריגה מעיקרון זה. לדוגמא, נקבע כי בעל דין שהוא עורך דין חייב להודיע על כך מראש על מנת למנוע יתרון בלתי הוגן[6]

עוד נקבע כי אפילו מתמחה או סטודנט למשפטים אשר מייצג בעל דין צריך להצהיר על כך בפני בית המשפט[7].

 

המקרים בהם יותר ייצוג על ידי עורך דין

במקרים מסוימים, התירו ייצוג צד על-ידי עורך דין בצמצום רב על מנת לא לפגוע במטרותיו של בית המשפט לתביעות קטנות. כך נקבע כי היותו של הנתבע תאגיד סטטוטורי או עירייה אינו טעם מיוחד, על-פי סעיף 63(א) לחוק, לצורך התרת ייצוג בידי עורך דין[8].

גם ליועץ משפטי המועסק באופן קבע על-ידי תאגיד לא הותר לייצג את התאגיד בהיותו נתבע בבית המשפט לתביעות קטנות[9]. אפילו למדינה נקבע כי אין היתר אוטומטי לייצוג על-ידי עורך דין או מתמחה ללא טעמים מיוחדים וזאת על מנת לא להקנות למדינה יתרונות על פני אזרח מהשורה בהתדיינות בפני בית המשפט[10].

יתרה מכך נקבע כי אף הגשת טיעונים וסיכומים מטעם עורך דין אסורה היא לפי סעיף 63(א) לחוק[11]. עם זאת, ניתן גם למצוא דעות שלא ניתן ויתכן וגם לא ראוי למנוע את ייצוגה של המדינה ושל חברות גדולות על-ידי מתמחים או על-ידי "מייצגים מקצועיים"[12].

נציין, כי במקרים בהם הותר ייצוגו של צד אחד הותר גם ייצוגו של הצד השני לצורך שמירה על האיזון בין הצדדים. כך למשל, במקרה בו הנתבע היה עורך דין הותר גם לתובע ייצוג על-ידי עורך דין[13]

ראוי להזכיר בעניין זה את חוות דעתה של נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת (בדימ') שטרסברג-כהן. הנציבה מציינת את הצורך להימנע מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על-ידי מצב של א-סימטריה, בו יש פער בין מעמדו ומקצועיותו של מי שמייצג צד אחד לבין הצד האחר המופיע בלתי מיוצג[14].

לפיכך ממליצה הנציבה כי מקום בו הותר ייצוג למי מהצדדים יותר ככלל הייצוג גם לצד שכנגד. כן מציינת הנציבה כי התרת ייצוג למי מהצדדים צריכה להינתן בהחלטה כתובה של בית המשפט[15].

מדברים אלו עולה כי על בית המשפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על-ידי עורך דין של מי מהצדדים. התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים.

בהערת אגב יצוין כי עיקרון זה כולל גם ייצוג "עקיף" על-ידי נוכחותו של עורך דין בזמן הדיון בבית המשפט אשר לוחש ומייעץ לאחד הצדדים כיצד לנהוג. בהתאם לחוות דעתה של נציבת תלונות הציבור על השופטים - גם ייצוג עקיף כזה אסור על-פי החוק[16].

עם זאת, לא ניתן להתעלם ממקרים בהם אין מנוס מהתרת ייצוג מי מהצדדים בידי עורך דין. כך למשל הוא המקרה בו אחד מבעלי הדין הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו. במקרה כזה חייב בעל הדין להעמיד את בית המשפט על הכשרתו המשפטית ועל עיסוקו כעורך דין בעבר או בהווה. אם הותר הייצוג, ויודגש כי היתר זה צריך להינתן בהחלטה כתובה.

 

היתר ייצוג כאשר הצד האחר עו"ד

השאלה האם בית המשפט לתביעות קטנות מחויב להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד במקרה בו הצד האחד הינו ערוך דין בעצמו?
בסוגיא זו נדרש בימ"ש להכריע ברע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ[17], נקבע כי, במקרה בו הותר ייצוגו של אחד מהצדדים על-ידי עורך דין מתנגשים מספר עקרונות. נוצר חשש מפגיעה באיזון ובשוויון בין הצדדים כאשר מצד אחד עומד עורך דין ומהצד השני מתדיין נעדר השכלה משפטית.

מנגד, התרת ייצוג גם לצד השני עלולה לפגוע בשתי מטרות של בית המשפט לתביעות קטנות: קיצור ההליכים ופישוטם. התרת ייצוג גם לצד השני עלולה לסרבל את ההליך ולהפכו לארוך ומורכב יותר.

כמו כן גם מנקודת מבטו של הצד שכנגד לא תמיד התרת ייצוגו היא פתרון, שכן פנייתו לבית המשפט לתביעות קטנות נעשתה על מנת שהוא לא יצטרך לעמוד בהוצאות של שכירת עורך דין. לפיכך הפתרון בכל מקרה ומקרה צריך לאזן בין העקרונות הללו.

לכן נפסק שם כי, כאשר בית המשפט לתביעות קטנות מתיר את הייצוג לאחד מהצדדים עליו לעמוד על נסיבות העניין כולו על מנת להחליט האם להתיר את הייצוג גם לצד השני. לשם כך עליו קודם כל להציג את הסוגיה בפני הצד שכנגד ולברר את רצונו ויכולתו לשכור עורך דין מטעמו.

לאחר מכן עליו לערוך את האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק לצורך מתן מענה פרטני בכל מקרה ומקרה. בין השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג – כך למשל אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית.

באיזון בין כל אלה יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת ליצור איזון בין הצדדים.

במקרה בו יש חשש כי העדר האיזון בין הצדדים יפגע בזכותו של הצד הלא מיוצג להליך הוגן, ואף סיועו של בית המשפט לא יועיל לאיון חשש זה, וודאי שיש להתיר את ייצוגו של הצד השני גם על חשבון יעילות הדיון, שהרי כאמור המטרה המרכזית של בית המשפט לתביעות קטנות הינה פתיחת הדלתות לאזרח הקטן ויעילות ההליכים הינה אך האמצעי להשגת מטרה זו. מובן כי כל החלטה בעניין זה צריכה להינתן בכתב תוך מתן נימוקים.

סיכום
לסיכומם של דברים, ככלל אל לו לבית המשפט לתביעות קטנות להתיר ייצוג על ידי עורך דין, כלל זה מתפרס גם על מקרה בו העורך דין לא מייצג אלא יושב בצד ומייעץ בלחש לאחד הצדדים במהלך הדיון. יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים בהם בימ"ש יתיר ייצוג של עורך דין, בעיקר כאשר לאחד מהצדדים קיים יתרון משפטי - כגון שהוא עורך דין בעצמו העוסק בתביעות מהסוג הנדון.

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה קונקרטית לכל מקרה ומקרה, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (פורסם בנבו, 5/7/06); רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (1994) (להלן: עניין סרבוז); רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב (פורסם בנבו, 20.3.05).
[2] סעיף 62 לחוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976.
[3] רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (פורסם בנבו, 17/03/09).
[4] עניין סרבוז, לעיל ה"ש 59, בעמ' 191לפסק הדין.
[5] שם.
[6] ת"ק (י-ם) 1698/03 כהן נ' סבח (פורסם בנבו, 22/7/03).
[7] ת"ק (אשקלון) 4043/06 שכטר נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 16/1/07).
[8] ת"ק (ת"א-יפו) אלקלעי נ' כליף (פורסם בנבו, 15/11/01); ת"ק (חיפה) 2561/07 לב הארי נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו, 23/7/07).
[9] ת"ק (י-ם) 2051/06 זינטי נ' המכללה להכשרה והסבה מקצועית בע"מ (פורסם בנבו, 6/7/06).
[10] ת"ק (עכו) 2317/04 חושקובר נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז צפון (פורסם בנבו, 19/9/05); ת"ק (ב"ש) 1910/06 אבולקיען נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (פורסם בנבו, 7/9/06).
[11] ת"ק (ת"א-יפו) 3640/01 קרן נ' שילוח הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 20.12.01).
[12] ת"ק (י-ם) 2860/07 כהן נ' גפן (פורסם בנבו, 29/8/07).
[13] ת"ק (ק"ג) 1159/07 רויטר נ' בניטה (פורסם בנבו, 7/5/08).
[14] חוות דעת 7/05 "ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות" דו"ח הנציבות לשנת 2005" בעמ' 154-156 (2006).
[15] שם.
[16] ראו חוות דעת 7/08 "ייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות (תוספת)" דין וחשבון מיוחד ינואר-יוני 2008 (2008).
[17] רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (פורסם בנבו, 17/03/09).


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים