טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> קניין רוחני >> חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים

מבוא

קניין רוחני הינו תחום משפטי הכולל את זכויות האדם בנכסים שאינם מוחשיים (כגון זכויות יוצרים) ושהם יציר האינטלקט של האדם. הסדרים משפטיים מפורטים שתחילתם בפסיקת בתי המשפט בשיטת המשפט המקובל (Common Law) והמשכה בעיגון בחקיקה, קובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את תנאי ההגנה עליהם, את היקף הזכויות, החריגים והגנות, סעדים שונים, אכיפה ועניינים פרוצדוראליים.

הקניין הרוחני נחשב לאחד התחומים החשובים בצמיחתן הכלכלית של מדינות. בעשורים האחרונים עם התפתחות הדורות הולכת ומתעצמת החשיבות שבהגנה על קניין רוחני. כמו כן, תחום זה עובר תהליכים אינטנסיביים של גלובליזציה, ומושפע מאוד משינויים טכנולוגיים[1].

במאמר זה נעמוד על חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים, כמו"כ נפרוס את מערכת הרציונאליים העומדת ביסודה של חומת ההגנה על זכויות היוצרים, תוך מתן במה לגישות המשפט השונות שבחשיבות ההגנה על זכויות יוצרים ובהיקפה.

 

היקף הגנת זכויות יוצרים

זכות יוצרים הינה הזכות הבלעדית של היוצר לעשות שימוש ביצירתו וכן למנוע מאחרים מלעשות שימוש באותה יצירה ללא רשותו. שימוש ביצירה יכול להיות העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, העמדת היצירה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת ועוד[2].

"יצירה" יכולה להיות בין היתר יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית, אדריכלית, יצירת פיסול, צילום, יצירה קולנועית או טלוויזיונית, תקליט וכן תכנת מחשב, כל זאת בתנאי שהיצירה מקורית ומקובעת בצורה כלשהי[3]. בנוסף לזכות היוצרים עומדת ליוצר גם זכות מוסרית ביצירתו[4]. זכות זו הינה זכות היוצר לקבל קרדיט על יצירתו וכן הזכות כי לא יעשה כל שינוי ביצירתו.

בישראל, דיני זכויות היוצרים מוסדרים בעיקרם בחוק זכות יוצרים, החוק הגביל וקבע כי לא תינתן זכות יוצרים על רעיון בלבד, על תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון, או על חדשות היום, אלא אך ורק על דרך ביטויים של הנ"ל[5]. כמו כן, החוק קבע כי כלל לא תהא זכות יוצרים ביצירות מסוימות - בין היתר בפסקי-דין, חוקים ותקנות[6]

בנוסף, קבע החוק סוגי שימושים מוגדרים ומוגבלים בתנאים קבועים מראש, אשר מותר לעשות ביצירה אף ללא הסכמת בעל זכות היוצרים. כך למשל מותר לעשות שימוש הוגן ביצירה[7]. שימוש הוגן יהא בין היתר שימוש לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי. ההצדקה לכך הינה מתן מרחב לחופש ביטוי ומידע.

 

רציונאל הגנת זכויות יוצרים

הענקת זכויות יוצרים ליוצר מגשימה את הרציונאל העומד בבסיס דיני זכויות היוצרים, שהינו עידוד יצירה מקורית. בהעדר אפשרות להגן על יצירות, מעטים יבחרו לעסוק במלאכת היצירה המקורית. זכויות היוצרים הינן מושא למחלוקת בעניין מעמדה, בסיס המחלוקת הינו בכך שזכויות היוצרים צופנות בחובן אינטרסים מנוגדים החורגים מניגודי האינטרסים הסטנדרטיים כשאנו עוסקים בזכויות מוחשיות.

מחד, ניתן להצביע על זכויות היוצר, שבין הרציונאליים להגנה עליהן ניתן למנות את עידוד היצירה, לפיהן מתן הגנה על זכויות היוצרים, יקנה ליוצר ביטחון כי יצירתו תקבל את ההגנה הראויה תמורת הזמן, ההשקעה והיצירתיות שהשקיע ביצירה. בהתאם לעיקרון זה רואים את השקעתו של היוצר ויכולותיו, כערך הראוי להגנה על מנת לעודד את היוצר ויוצרים עתידיים להמשיך ביצירה, מתוך הנחה כי היצירה מהווה ערך חברתי ותרבותי שיש לעודד.

מאידך, ניתן למנות רציונאליים לפיהם קיימת הצדקה לראות את זכויות היוצרים כ"מוצר ציבורי" שיש להקנות גישה לכלל החברה אליו, הואיל ומעצם היותו מוצר המקדם תרבות וחברה, יש הצדקה להבטיח כי כלל החברה תוכל ליהנות ממנו.

 

הגישות המשפטיות השונות

מאז סוף המאה השמונה-עשרה חלה התקדמות רבה בפיתוח ובסיווג השיטות המשפטיות במדינות העולם. התקדמות זו כללה גם התייחסות מובנית ומכוונת בנושא זכויות היוצרים. למעשה, ניתן לסווג את הגישות המשפטיות המתייחסות לזכויות היוצרים לשלוש קבוצות עיקריות[8], בהן נדון להלן:
  • גישת המשפט המקובל, הגישה הכלכלית – תועלתית: המעמידה את טובת הציבור במרכז.
  • הגישה האנגלו אמריקנית, גישת האיזון - הביניים: המאזנת בין טובת הציבור לטובת היוצר.
  • הגישה הקונטיננטלית, גישת התכלית - הגמול: המעמידה את טובת היוצר במרכז.
חשיבותן של גישות אלו טמון בכך שלאורן קובע המחוקק ובית המשפט, מתי שימוש עולה לכדי שימוש הוגן בהתאם לחוק, ולכן חשוב לעמוד על היסודות העומדים בבסיס תורת השימושים ההוגנים, ועל כך להלן.

גישת המשפט המקובל, הכלכלית - תועלתית

מושם הדגש במשפט המקובל על האינטרס הציבורי להעניק ליוצר תמריץ כלכלי, וכך לעודדו להוסיף וליצור[9]. המעשה הטוב/הנכון הוא המעשה המועיל ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים, זכויות היוצרים מגדילות את טובת הכלל בשל התמריץ לייצר טובין ציבוריים. ההכרה בזכויות יוצרים מעודדת יצירה ופיתוח של ביטויים בעלי ערך חברתי[10].

על פי גישה זו זכות היוצרים איננה "זכות טבעית" וההגנה עליה מוענקת על ידי המחוקק, בכדי לעודד את היצירה. הענקת הגנת זכות יוצרים מטרתה לאפשר פרסום, הוצאה לאור ושימוש כלכלי ביצירה, ללא זכות עודפת ליוצר ביצירתו[11].

 

הגישה האנגלו-אמריקנית, גישת האיזון - הביניים

על-פי הגישה האנגלו-אמריקנית, אין מדובר בהקשר של זכויות יוצרים בערכים זרים זה לזה. בבסיס זכותו הקניינית של היוצר ביצירתו מונחת המגמה לתמרץ את הביטוי ואת המאמץ היצירתי[12]. גישת האיזון גורסת כי דיני השימושים המותרים נועדו לאזן בין האינטרס של היוצר ביצירתו מחד, לבין האינטרס הציבורי מנגד[13].

לפי גישה זו, דיני זכויות יוצרים אמורים לאזן את המתח בין המחיר החברתי הכרוך בזכויות היוצרים לבין תרומתו החברתית של התמריץ שמעניקה זכות היוצרים. על כן נקבעו כללים כגון: הבחנה בין ביטוי לרעיון, ייחוד ההגנה שמעניקה זכות היוצרים וכדומה.

 

הגישה הקונטיננטלית, גישת התכלית - הגמול

מוצאה בהכרה בזכות טבעית של היוצר ביצירתו[14]. גישה  זו מדגישה את הזכות המוחלטת של היוצר ביצירתו. זכות זו כוללת הן את הזכות ה"קניינית" קרי, זכויות הניצול הכלכלי של היצירה, והן את הזכות המוסרית קרי, הזכות שיצירתו של היוצר תיקרא על שמו, הזכות שלא תסולף היצירה, וכדומה. על פי גישה זו, זכות היוצרים היא זכות שנכללת בין זכויות האדם ה"טבעיות" ואין להגבילה, אלא במקרים קיצוניים[15].

במדינת ישראל, אשר שאבה את הצידוקים להגנה על זכויות יוצרים מהדין האמריקאי, ההגנה על זכות היוצר אמורה להשיג יעדים של תועלת הציבור, כלומר המטרה אינה מתן תגמול ליוצר כתגמול גרידא, אלא מתן תגמול לשם עידוד היצירה, שמהווה תועלת ציבורית. לאור האמור, ניתן להסיק כי יצירת משטר בו השליטה הבלעדית והמוחלטת של בעל היצירה על יצירתו לא תגשים את הרציונאל האמור. הואיל ונראה כי כמעט וכל יצירה נשענת לפחות במידה מסוימת על יצירה קודמת, הרי שמתן זכות אבסולוטית לבעל הזכויות תגביל את הפיתוח האומנותי והחברתי[16].

 

סיכום

דיני הקניין הרוחני נוצרו מתוך ההכרה בצורך להגן על זכויותיהם של ממציאים, יוצרים ומעצבים וכדי ליצור תמריץ לפעילותם. דינים אלה מבטיחים להם זכויות בלעדיות בפרי עמלם הרוחני והאינטלקטואלי. זוהי מעין בעלות של היוצר בהמצאתו.

עם זאת, אין זו בעלות אבסולוטית, אלא יחסית. היא כפופה לסייגים, ולרוב מוגבלת בזמן. בכך נוצר איזון בין הרצון להמריץ את הממציא, היוצר והמעצב לבין הצורך לאפשר לציבור בכללותו ליהנות מהרעיונות, מהיצירות ומהעיצובים. אם כן, הקניין הרוחני הוא אוסף של זכויות ייחודיות שהחוק מעניק לממציא וליוצר. לזכות זו קוראים "זכויות יוצרים". יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי התביעה, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 


[1] מ' דויטש "חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 - הגינות בתחרות וסודות מסחר" 128 (הפרקליט מה, תש"ס).
[2] ס' 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "החוק").
[3] ס' 4 לחוק.
[4] ס' 45 לחוק.
[5] ס' 5 לחוק.
[6] ס' 6 לחוק.
[7] ס' 19 לחוק.
[8] ש' פרזנטי דיני זכויות יוצרים 24 (2000).
[9] רע"א 2687/92 גבע נ' חברת וולט דיסני, פ"ד מח(1) 251 (1993) (להלן: "עניין גבע").
[10] ע"א 139/89 ישראל הרפז נ' עופר אחיטוב, מד (4) 016 (1990) (להלן: "הרפז").
[11] ש' פרזנטי, לעיל.
[12] עניין גבע, לעיל, בעמ'  268א-ב.
[13] דפנה לוינסון-זמיר "ההגנה על 'שימוש הוגן' בזכויות יוצרים" משפטים טז 430 (1985).
[14] עניין גבע, לעיל, בעמ'  267 ה-ו.
[15] ש' פרזנטי, לעיל.
[16] ע"א 513/89 Interlego נ' Exin-Lines, פ"ד מח(4) 133 בעמ' 165 (1994).

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים