טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> משפט פלילי >> הלבנת הון >> חילוט רכוש - מה ניתן לחלט
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי

 
חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - מה ניתן לחלט

מבוא

חילוט רכוש במסגרת עבירת הלבנת הון, הוא החרמת רכוש מתוך רכושו של אדם אשר הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון. הרכוש המוחרם הינו בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה, או ששימש לביצועה, שאפשר אותה וכן כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה.

קודם לבקשת חילוט הרכוש, המדינה מטילה עיקול כללי על כלל נכסי הנידון לצורך מימוש החילוט בעתיד באם בימ"ש ייתן צו חילוט. בירור בקשת חילוט מחייב ליתן זכות טיעון לשלל גורמים אפשריים כנגזר מנסיבות העניין: הנידון, בעל הרכוש, מי שהרכוש בחזקתו או בשליטתו, ומי שטוען לזכות ברכוש (ובלבד שהם ידועים).

במאמר זה נברר האם בסמכותה של הרשות להלבנת הון אף לחלט רכוש שאין לו קשר לביצוע העבירה. היינו, רכוש כשר וחוקי לחלוטין, או שמא בסמכותה לחלט אך רכוש הקשור לעבירה.

בעניין מסלול החילוט בהליך האזרחי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך האזרחי". בעניין מסלול החילוט בהליך הפלילי, ראה מאמרנו: "חילוט רכוש בעבירת הלבנת הון - בהליך הפלילי".
 

המסגרת הנורמטיבית

הסעיף המסמיך את בית המשפט לחלט רכוש לפי חוק איסור הלבנת הון הוא 21, ולשונו היא כדלקמן:
21.         (א)        הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -
(1)          רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2)          רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
  (ב)        לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
בית משפט העליון עמד על כך שסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי החוק, ואין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף מרכוש כשר וחוקי לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה[1].

פרשנות זו נלמדת גם מההיסטוריה החקיקתית של חוק איסור הלבנת הון. בדברי ההסבר לסעיפי החילוט בהצעת חוק הלבנת הון, התשנ"ט-1999, הוצע לאפשר חילוט של רכוש שלגביו נעברה עבירה לפי החוק. כמו כן צוין שם כי סעיפי החילוט תואמים את הוראות סעיפים 36א-ט בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים) שעוסקים בחילוט[2]. הוראת סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים קובעת כי נדרשת זיקה בין הרכוש המחולט לבין ביצוע העבירות לפי הפקודה.

האם נדרשת זיקה בין הרכוש המחולט לבין הרכוש בו בוצעה העבירה?
בית משפט העליון פירש[3] כי כוונתו הראשונית של המחוקק בהצעת החוק לאיסור הלבנת הון הייתה אפוא כי גם בחילוט על פי החוק לאיסור הלבנת הון תידרש זיקה כאמור. אלא שסעיפי החוק שהתקבלו לבסוף לא אימצו את נוסחה של פקודת הסמים המסוכנים כלשונה, כפי שהוצע בהצעת החוק, ונקבע כי לא נדרשת זיקה כאמור, פרט לשווי הרכוש המחולט.

פרשנות זו מגשימה גם את תכלית החילוט שנועד "לשלול מן העבריין את הרווח הכלכלי שלמענו ביצע את עבירת המקור ולמנוע, למעשה, הענקת תמריצים לביצוע עבירות כאמור"[4]. שהרי, אילו נדרשה הייתה זיקה ישירה בין הרכוש המחולט לבין ביצוע העבירה לפי החוק, אזי העבריין היה יוצא נשכר במצבים שבהם הוא בזבז או הבריח את "הרכוש האסור", אולם נותרו בידו כספים "כשרים" שאותם לא ניתן לחלט מאחר שאין בינם ובין ביצוע העבירה את הזיקה הנדרשת.

לאור זאת, המסקנה היא שאין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף מרכוש כשר וחוקי לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה.

מה הדין אם הרכוש האסור התערבב והוטמע ברכוש המותר?
בית המשפט העליון פסק[5] משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך" ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף – כולו – מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו.

יחד עם זאת, נקבע כי הימצאותם של סכומי כסף ממקורות חוקיים ובלתי חוקיים תחת אצטלה של חשבון בנק אחד אינה מהווה כשלעצמה "ערבוב" המאפשר חילוט ללא הבחנה בין סכומי הכסף השונים.

כך למשל, במקרה בו מופקדים סכומי כסף ממקורות שונים בפיקדונות שונים, תוכניות חיסכון נפרדות, או כאשר סכומי כסף ממקור חוקי משמשים בהתנהלותם היומיומית של בעלי החשבון וסכומי כסף ממקור בלתי חוקי מופקדים או מושקעים בפיקדון – או להיפך, יתכן כי ניתן יהיה להפריד בין מקורותיהם של סכומי הכסף באופן שלא יאפשר את חילוטו של הכסף "הנקי".

 

סיכום

חוק איסור הלבנת הון מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי החוק, ואין צורך שלרכוש המחולט עצמו יהיה קשר לביצוע העבירה. מכאן, שניתן לחלט אף מרכוש כשר וחוקי לחלוטין, ובלבד שהוא שווה ערך לרכוש הקשור בעבירה .

זאת ועוד, במקרה שלא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, או אז מסמיך החוק את בית המשפט לצוות על מימוש הצו מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה. 

יחד עם זאת, בכל מקרה ונסיבותיו הוא כך גם הכללים החלים עליו, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בנושא חילוט רכוש בהלבנות הון.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] ע"פ 2333/07  שלמה תענך נ' מדינת ישראל, פס' 257 לפסק הדין; ראו גם: יעל גרוסמן ורוני בלקין איסור הלבנת הון – להלכה ולמעשה 141-140 (2006)
[2] עמוד 427 להצעת החוק
[3] ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד
[4] פרשת תענך, שם, פס' 260 לפסק הדין
[5] פרשת תענך, שם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים