טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> טענות משפטיות באזרחי >> השתק עילה - מהו?

משרד עו"ד - מיכאל חוואי


השתק עילה - מהו?

מבוא

הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, ובמסגרתה אפשר להבחין בשני כללים עיקריים – "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא".

השתק עילה - מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך[1]. השתק פלוגתא - מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת[2].

יש שופטים המגדירים את השתק עילה בשם: "השתק ישיר", היינו במקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה[3].

 

המסגרת הנורמטיבית

השתק עילה - מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך[4], שוב אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה[5].

החוק המקומי העדיף, לענין תחולת הכלל של מעשה-בית-דין, את מבחן זהות העילה על פני מבחן זהות הסעד[6]. מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. במקרה כזה, אם במשפט הראשון זכה התובע בדין, כי אז  אומרים שעילת תביעתו שם "נבלעה" (MERGED) בפסק-הדין, אשר הכיר בזכותו ובא במקום העילה, שאיננה עוד, בחינת TRANSIT IN REM JUDICATAM.

וכן, אם במשפט הראשון זכה הנתבע בדין, אזי אומרים שקם מחסום (BAR) המשתיק את התובע מלחזור על תביעה שניה המבוססת על אותה עילה, בחינת היותה חסומה או מושתקת .PER REM JUDICATAM  עד כאן הכלל הראשון ורגילים לכנותו בשם
התנאים לתחולת כלל השתק עילה:

א. מקום שקיים זהות בין העילות.
התנאי הראשון הוא כאשר קיים זהות בין העילות[7]. וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בפרשת קלוז'נר[8]:
מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה..
וכדברי השופט מ' אילן בפרשת סררו[9]:
השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה..
כפי שהסביר ד"ר הרנון[10]:
המטרה, שלא להטריד אדם בשנית על אותה עילה. באה "כדי להבטיח יציבות כלכלית, כדי להעניק בטחון לבעל דין אשר זכויותיו וחובותיו הוכרעו סופית על-ידי בית-משפט מוסמך, כדי לשחרר בעל דין מן הנטל לשמור על ראיותיו לאחר מתן פסק-הדין במשפט הראשון"; ואילו המטרה הכללית, אשר לציבור ענין בה ללא קשר עם בעלי הדין - כי יבוא סוף להתדיינות שביניהם - באה כדי למנוע, על-ידי הפחתת האפשרויות של פסקי-דין סותרים, את החלשת מעמדו של בית-המשפט בעיני הבריות וכדי להבטיח פעולה תקינה וחסכונית של בתי-המשפט.
יש לציין, כי מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת. וכפי שהתבטא בימ"ש בפרשת מונאש[11] כי:
 "אין לדקדק במרכיבים מישניים, ויש לראות את העיקר – את התשתית הבסיסית של העילה"[12].
התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר "עילת התביעה" תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע; כלל "השתק העילה" ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן[13].


ב. מקום שהתביעה נדונה לגופא.
התנאי השני הוא כאשר התביעה בגין אותה עילה נדונה לגופה ולא כדרך אגב[14]. וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז) בפרשת קלוז'נר[15]:
כידוע, תורת ה-RES JUDICATA של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: מקום שתביעה נדונה לגופה..
וכדברי השופט מ' אילן בפרשת סררו[16]:
השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה..

ג. מקום שהתביעה נדונה בבימ"ש מוסמך.
התנאי השלישי הוא כאשר התביעה נדונה בבימ"ש מוסמך[17]. וכדברי הנשיא אגרנט (כתוארו אז)בפרשת קלוז'נר[18]:
"כידוע, תורת ה-RES JUDICATA של המשפט המקובל מושתתת על שני כללים עיקריים. הכלל האחד הוא: ...והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך"
וכדברי השופט מ' אילן בפרשת סררו[19]:
השתק עילה מקים מחסום דיוני בפני כל תביעה נוספת בשל אותה עילה, מקום שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך"
 

סוף דבר

לסיכום, הדוקטרינה של "מעשה בית-דין" מושתתת על עקרון סופיות הדיון, דוקטרינה זו טומנת בחובה  שני כללים בשני סיטואציות שונות. האחת היא "השתק עילה" והשנייה "השתק פלוגתא". ההבדל המרכזי המונח בין שני מונחים אלו הוא, בהשתק עילה יש צורך שיהיה זהות בין שתי העילות ואילו בהשתק פלוגתא אין צורך. בנוסף, בהשתק פלוגתא יש צורך שיהיה זהות בין העובדות ואילו בהשתק עילה אין צורך[20].

השתק עילה - תומך במבחן זהות העילה והוא המבחן שנתקבל על-ידי בית-המשפט העליון בתקופת המנדט[21]. לעומת זאת, השתק פלוגתא - תומך במבחן זהות הסעד ועליו כנראה סמך את ידיו השופט זילברג במשפט פלמן[22].

התנאים לתחולת כלל השתק עילה:
א.      מקום שקיים זהות בין העילות.
ב.      מקום שהתביעה נדונה לגופא.
ג.       מקום שהתביעה נדונה בבימ"ש מוסמך.

לכן, מקום שהנתבע התגונן בשתי עילות, בעלי-הדין חייבים לחזות מראש לא רק ששתי הטענות עשויות להיות משרעות, אלא גם שההכרעה בכל אחת מן השתיים עשויה להשליך השלכותיה בדיוני משפט אחרים בעתיד לבוא[23].

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, נד (1) 642 (2000) עמ' 649, (להלן: "פרשת סררו").
[2] שם, עמ' 650.
[3] ע"א 246/66 שמואל ו-רחל קלוז'נר נ' רנה שמעוני, כב (2) 561 (1968), עמ' 580 (להלן: "פרשת קלוז'נר").
[4] פרשת סררו, לעיל ה"ש 1, עמ' 649.
[5] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 580.
[6] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 581.
[7] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 581; זלצמן, לעיל ה"ש 7; רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691, 706 (2001) (להלן: "פרשת תאומים").
[8] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 583.
[9] פרשת סררו, לעיל ה"ש 1, עמ' 649.
[10] ד"ר הרנון, הפלוגתה הפסוקה כמעשה-בית-דין, הפרקליט, כרך כג, ע' 344, 352.
[11] ע"א 8/83 גורדון נ' מונאש – מושב עובדים, פ"ד לח(4) 797, 801-802 (1985) (להלן: "פרשת מונאש").
[12] שם.
[13] שם, בעמ' 801; זלצמן, לעיל ה"ש 7, בעמ' 31.
[14] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 581; זלצמן, לעיל ה"ש 7; פרשת תאומים, לעיל ה"ש 47.
[15] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 583.
[16] פרשת סררו, לעיל ה"ש 1, עמ' 649.
[17] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 581; זלצמן, לעיל ה"ש 7; פרשת תאומים, לעיל ה"ש 47.
[18] פרשת קלוז'נר, לעיל ה"ש 3, עמ' 583.
[19] פרשת סררו, לעיל ה"ש 1, עמ' 649.
[20] פרשת סררו, לעיל ה"ש 1, עמ' 650.
[21] ע"א 12/36, פל"ר, כרך 4, עמ' 142, 144 (1938).
[22] בפרשת פלמן, לעיל ה"ש 13, בעמ' 317, בין אותיות השוליים ד' ו-ה.
[23] ראה: JULIUS HYMAN V. JOSEPH REGENSTEIN: 258 F. 2D 502

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים