טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סוגיות משפטיות >> הרחבת חזית ושינוי חזית בהליך משפטי
משרד עו"ד מיכאל חוואי

הרחבת חזית - שינוי חזית

מבוא

על פי הכלל בדבר איסור הרחבת חזית, אסור לבעל דין להעלות טענות החורגות מגדר המחלוקת, כפי שזו נקבעה בכתבי הטענות של הצדדים, וזאת אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אלא אם כן נתן בעל הדין שכנגד הסכמתו לכך, במפורש או מכללא.

משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את  הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של  עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה. חריג לכך — אם בעל הדין שכנגד הביע,  במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה[1].

האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא[2].

במאמר זה נציג את המקרים בהם בית משפט יאפשר הרחבת חזית / שינוי חזית, ואת המקרים בהם בימ"ש לא יאפשר שינוי חזית.

 

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי[3] קובעת כי כתב תביעה יכיל "את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה".

תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי[4] חוזרת על האמור וקובעת כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

תקנות 91-96 לסדר הדין האזרחי[5] עוסקות בהוספה של טיעונים שלא נכללו בכתבי הטענות, שזה למעשה תוצאה של שינוי חזית או הרחבת חזית.

הרציונאל אשר עומד בבסיס התקנות הינו כי נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען כנגדו שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות, העתידות להתגלות במהלך הדיון.

כך למשל ב- רע"א 4712/08 מחמד עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף כפר קאסם[6], סירב בית המשפט העליון לקבל את טענתו של המבקש כי במצב דברים בו לא התקיימה כלפיו חובת הגילוי ניתן להעלות טענה חדשה.

בפרשה בית משפט השלום קיבל את טענת המבקש וקבע כי "הרחבת החזית היתה בלתי נמנעת עקב התנהלות הבנק, כיוון שמדובר בעובדות שהיו בידיעת הבנק, ושלא היתה לו כל סיבה להניח שהן מצויות בידיעת המבקש". בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה מהסיבה שבכתב התביעה לא היה כל אזכור להפרת חובת הגילוי וכי המבקש מעולם לא ביקש לתקן את כתב התביעה.

בית המשפט סירב לקבל טענה שלא נטענה בכתב התביעה למרות טענתו של המבקש כי במועד הגשת התביעה המידע לא היה בידיו ולמרות קביעתו של בית משפט השלום כי המידע לא יכול היה להיות בידיו ללא גילוי נאות של הבנק.
יחד עם זאת בית המשפט קבע חריג לכלל והוא במצב עניינים בו גילה הנתבע בפירוש או מכללא את הסכמתו לכך.

הכלל הוא, כפי שציין בית משפט מפי השופטת חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי[7]:
"שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא"[8].
האיסור ״להרחיב חזית״ עיקרו בכך שבעל־דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא[9].

טענות שחורגות ממסגרת עילת התביעה, ואינן כרוכות ביסודן בתשתית המשפטית והעובדתית שנפרשה שם, דינם להידחות על הסף.

משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את  הסוגיות שבהן ידון בית המשפט ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט, שלא נכללו באותה רשימה, אלא אם כן הביע בעל הדין שכנגד, במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה[10].

הרציונאל אשר עומד בבסיס התקנות הינו כי נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען כנגדו שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות, העתידות להתגלות במהלך הדיון[11].

האם יכול בית משפט לדון מיוזמתו בסוגיה שלא היתה ברשימת הפלוגתאות שהוגדרו בישיבת קדם המשפט כ"פלוגתאות העובדתיות היחידות שיידונו במשפט"? נפסק[12] כי אין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה אף ביוזמת בימ"ש, אלא אם כן, הביע בעל הדין שכנגד, במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה.

המקרים בהם נאסרה בפסיקה שינוי חזית:
  • במקום שמועלת טענה בדבר קיומה של התחייבות בעל-פה, ללא מחאתו של בעל  הדין שכנגד[13].
  • סעד למסירת חזקה שנתבקש בסיכומים בלבד[14]
  • בקשה לטען-ביניים[15]
  • תובענה לסעד הצהרתי[16]
  • הליכים בענייני משפחה[17]
  • הליכי בוררות[18].
  • שינוי חזית במקום שהטענה לא הובאה במסגרת חוות הדעת[19]
  • בקשה לאישור עיקול[20]
החריגים בהם ניתנה בפסיקה האפשרות לבצע שינוי חזית:
  • שינוי חזית במקום שהסכימו הצדדים[21].
  • אי הבעת התנגדות מטעם הצד שכנגד ואף הבאת הוכחות מזימות[22]
  • שינוי חזית בדרך אימות טענות[23]
  • הגדלת עלויות התיקונים לא יוצרת הרחבת חזית[24]
  • שינוי חזית כשהטענות נטענו במהלך המשפט בעדויות ובסיכומים ולא נטענו בכתב התביעה[25]
  • חו"ד רפואית אינה הרחבת חזית וטענה שלא הועלתה במקור[26].
  • טענת מרמה שלא נטענה בכתב התביעה אך נטענה במהלך המשפט[27].
  • שינוי חזית שאינו חורג ממתחם גבול הטענות שנטענו[28].
  • שינוי חזית בדרך שינוי משקל הטענות[29]
  • ״שינוי חזית״ החורג מגדר הפלוגתות לעניין טענה בדבר קיומו של הסכם לשינוי מטרת השכירות[30].
  • שינוי חזית במקום שהוגדלה השומה[31].
  • שינוי חזית במהלך המשפט תוך כדי הטיעון[32]

במשפט האמריקאי קיים הכלל בדבר האיסור בשינוי חזית על פי הכלל בדבר איסור הרחבת חזית. עם זאת, אם בעל הדין שכנגד הביע,  במפורש או מכללא, את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה[33].

במשפט האנגלי המצב המשפטי דומה לזה שבמשפט האמריקאי. גם כאן האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא[34].

 

סיכום

לסיכום – פסקי הדין המובאים לעיל של בית המשפט העליון, מחד מקנים כלים בהתמודדות עם ניסיון הרחבת חזית, אך מאידך מאפשרים לאחרים לנסות לבצע הרחבת חזית בנסיבות מסוימות ומוגדרות.

האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא[35].

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה קונקרטית לכל מקרה ומקרה, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] ע״א 1397/02 ,1270/02 עיריית רמת גן נ׳ מנחמי כוני מגדלי דוד כע״מ, פ״ד נח (2) 7 (2003).להלן: "עניין עיריית רמת גן".
[2] ע"א 759/76 צביה, רמי ו-משה פז נ' יצחק נוימן, לא (2) 169, 173 (1977). להלן: "עניין נוימן"; ע"א 3199/93 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות בע"מ, מט (2) 843 (1995) להלן: "עניין קראוס"; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), פרק ה׳ — כתבי טענות, בעמ' 79. להלן: "גורן".
[3] תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
[4] תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שם.
[5] תקנות 91-96 לתקנות סדר הדין האזרחי, שם.
[6] רע"א 4712/08 מחמד עקילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף כפר קאסם ([פורסם בנבו], 5.11.08). להלן: "עניין עקילי".
[7] ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ-סניף בורסת היהלומים ואח', פ"ד נח(2) 145, 151 (2003). להלן: "עניין יולזרי".
[8] ראו גם האסמכתאות שם.
[9] רע״א 282/06 לילי ניקוי יכש כע״מ נ׳ עילית חכרה לביטוח ([פורסם בנבו], 31.12.06).
[10] רע"א 5127/06 נעאגה עמרן נ' האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי ההקדש גליציה ([פורסם בנבו], 30.8.06).
[11] עניין עקילי, לעיל.
[12] עניין עיריית רמת גן, לעיל.
[13] ע"א 441/88 סעד ירחי נ' מאיר גולדגרבר, מג (4) 378 (1989).
[14] ע"א 528/89 מורד שמואליאן נ' ציון אהרוניאן, מו (5) 054 (1992).
[15] המ' (ת) 11916/90 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' ישראל אמריקן דוולפר בע"מ , תשנ (2) 102, 106 (1991).
[16] ע"א 65/89 כליל אבראהים מוסטפא נ' מרים מטוע, מד (4) 197 (1990).
[17] ע״א 740/89 אורון נ׳ אורון, פ״ד מד (3) 735 (1989).
[18] ע"א 5248/94 מדינת ישראל נ' קיבוץ עין גב, נ (1) 284 (1994).
[19] רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נגד שמחה משטה ואח'  נדונה בקשת רשות ערעור שהגישה שרותי בריאות כללית ([פורסם בנבו], 3.2.13).
[20] ע"א 521/83 רחל קרפינובסקי נ' המחלבות המאוחדות בע"מ, מב (1) 525 (1988).
[21] עניין יולזרי, לעיל.
[22] עניין עקילי, לעיל.
[23] רע״א 2874/08 עיריית הרצליה נ׳ אברהם יצחק בע״מ ([פורסם בנבו], 15.5.08).
[24] עניין עיריית ירושלים, לעיל ה"ש 31.
[25] ע"א 1184/04 גרשון קרויזר נ' אנטשיל שוורץ ([פורסם בנבו], 15.4.07).
[26] בש"א 1960/07 סיל דוד נ. דקלה חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 5.4.07).
[27] ע ע"א 3747/90 האפוטרופוס על נכסי נפקדים נ' עיזבון המנוחה תורייא אחמד עבדאלעני מוסא, מו (4) 361 (1992).
[28] עניין יולזרי, לעיל.
[29] ע"א 4541/91 רוני לוביאניקר נ' שר האוצר, מח (3) 397 (1994).
[30] ע"א 618/83 ירדנה גינזבורג נ' מנחם גולדפרב, מב (1) 305 (1988).
[31] ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.7.2011).
[32] ע"א 744/81 שר לסלו (שר ובניו השוזר) נ' "ציון" חברה לביטוח בע"מ , לט (2) 472, 474 מול אות השוליים ב (1985), וכן י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בורסי פרץ את טובים, מהדורה 4, תשל"ד) 254.
[33] (FED. R. CIV. P. 15(a)(1). ראו גם Foman v. Davis, 371 U.S. 178 (1962); Peter J. Donnici, The Amendment of Pleadings – A Study of the Operation of Judicial Discretion in the Federal Courts, 37 S.    CAL. L. REV. 529, 547-48 (1962
43 Am Jur 2d § 123
[34] (Colinvaux's Law of Insurance 324-325 (Robert Merkin ed., 1997)
[35] עניין נוימן, לעיל; עניין קראוס, לעיל. גורן, לעיל.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים