טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> סוגיות משפטיות >> הסייגים לזכות לגילוי מסמכים

משרד עו"ד מיכאל חוואי

 

הסייגים לזכות גילוי ועיון במסמכים

מבוא

"היקף הגילוי המוטל על בעל הדין הנדרש לחשוף את המסמכים שברשותו מתייחס למסמכים רלבנטיים לסכסוך שעל הפרק, היינו מסמכים הנוגעים לפלוגתאות שבמחלוקת בין בעלי הדין"[1].

כידוע, סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא "רחבה עד מאוד". במסגרת שיקול דעת זה לא יורה בית המשפט על גילוי מסמכים "כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה", וכאשר הגילוי "עלול לסבך את בירור התביעה ללא צורך"[2]

במאמר זה ננסה להתחקות אחר שיקולי בימ"ש שלא להתיר גילוין של מסמכים, נברר מהם המצבים בהם ימנע בימ"ש מליתן צו לגילוי מסמכים, כמו"כ נברר מהו גבולותיו של ההיקף בדבר גילוי מסמכים, האם בימ"ש יתיר אף לגלות מסמכים שעדיין לא נוצרו ובאו לעולם, קרי האם בימ"ש יתן צו בו מורה על הצד השני ליצור מסמכים מסוימים שעדיין לא ראו אור, כגון אישורים, תדפיסים ועוד.
לתחולת הכלל לגילוי מסמכים ולעיון בהם, ראו מאמרנו: "זכות גילוי ועיון במסמכים". בהדל בין גילוי מסמכים כללי לבין גילוי מסמכים ספיציפי, ראו מאמרנו: "ההבדל בין גילוי מסמכים כללי לספציפי".


מאמר זה הינו תמצות המאמר המלא המופיע בספר "סוגיות במשפט האזרחי", למידע נוסף ולצפייה ברשימת המקורות המלאה אודות נושא זה, ניתן לרכוש את המאמר הדיגיטלי במלואו, לרכישה לחץ כאן.
 

המסגרת הנורמטיבית

לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטיים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עקרון הגילוי. את העיקרון בדבר חובת הגילוי יש לאזן מול ערכים אחרים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים[3].

מסמכים שלא רלוונטיים
קיים סייג העשוי להביא לצמצום היקפה של חובת הגילוי. כך, למשל, קיים תנאי מקדמי והכרחי לגילויים של מסמכים הוא היותם רלוונטיים לזירת המחלוקת[4]. תנאי זה עולה מהוראת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה[5].

על פי ההלכה הפסוקה, מצווה בעל דין "לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את נושא התובענה"[6]. משנקבע כי המסמך שגילויו מתבקש הינו רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילויו[7].

הכבדה במידה בלתי סבירה
קיים סייג נוסף העשוי להביא לצמצום היקפה של חובת הגילוי. כך, למשל, במסגרת שיקול הדעת שיש לבית המשפט במתן צו לשאלונים ולגילוי מסמכים, רשאי הוא לשקול גם אם הגלוי לא יכביד על הצד המגלה במידה בלתי סבירה בנסיבות העניין או שיהא בו משום לחץ בלתי הוגן עליו[8].

על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין, מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה [9].

הכלל, עליו עמדה הפסיקה, הוא כי ככל שגוברת תלותו של בעל דין בהליך הגילוי, כך גוברת הנכונות להרחיב את תחולת ההליך. על כן, ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תוספת הכבדה[10].

קיים חיסיון על המסמך המבוקש
קיים סייג נוסף העשוי להביא לצמצום היקפה של חובת הגילוי. כך, למשל, כאשר קיים חיסיון מכוח חוק או הלכה פסוקה על מסמך מסוים, או אז חובת הגילוי תיסוג מפני קיומה של הוראת חיסיון מכוח חוק או הלכה פסוקה[11].

ביסודה של כל אחת מהוראות החיסיון עומד איזון בין הערך בדבר גילוי האמת מחד גיסא, לבין הערך שעליו מבקש החיסיון להגן, מאידך גיסא. רק ערכים חברתיים מסוימים זכו להגנה מוחלטת מפני גילוי – דוגמת החיסיון החל על מסמכים שהוחלפו בין לקוח ועורך דין – אך ככלל מרבית הערכים זכו להגנה חלשה יותר המתבטאת בחיסיון יחסי, אשר קביעת היקפו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה ומקרה[12].

משהוכיח בעל דין כי מסמך שבו התבקש עיון חוסה תחת חיסיון, וככל שמדובר בחיסיון יחסי, עליו להראות כי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק. שכן הכלל הוא האמת והצורך בגילויה, ואילו החיסיון הוא החריג[13], ומשכך "...הגישה כלפי החיסיון הינה חשדנית. רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון"[14].

בפרשת עוז[15], נדחתה טענת אוניברסיטת חיפה כי יש ליצור חיסיון הלכתי חדש במטרה להגן על זכותם החוקתית והחוקית של עדים ומתלוננים לפרטיות ועל האינטרס הציבורי הקיים בחיסוי מידע הנמסר לוועדות בדיקה וולונטריות במוסדות אקדמיים.

בפסק הדין בפרשת עוז נקבע כי האינטרסים התומכים בסודיות דיוני ועדת בדיקה אקדמית אינם מצדיקים הכרה בחיסיון שימנע את חשיפת המידע המבוקש במסגרת ניהול הליך משפטי. הכרעה זו נשענה, בין היתר, על כך שבעקבות המידע שנמסר לוועדה התגבשה המלצה שהובילה, לבסוף, להפסקת העסקתם של המרצים, והצדיקה בירור האמת ביחס להליך שהתקיים.   

כשהגילוי למטרות זרות ושלא בתום לב
קיים סייג נוסף העשוי להביא לצמצום היקפה של חובת הגילוי. כך, למשל, כאשר הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב, וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את הראיות שבידי היריב.

 "כיום הכלל הוא פעולת בעלי הדין "בקלפים גלויים" ואילו שמירת פרטים וראיות למועד מאוחר יותר היא היוצאת מן הכלל. ... יוצאים מכלל "הקלפים הגלויים" עשויים להיות מקרים בהם מוצדק חיסיון, וכן מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב, וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את הראיות שבידי היריב"[16].

אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה[17]. עם זאת יש לזכור כי הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". על כן, לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש[18]. הכבדה היא אכן שיקול רלבנטי, העשוי להוביל לצמצום חובת הגילוי או אף להימנעות מהטלתה[19].

ברע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב[20], נפסק כי זכות העיון במסמכים, כאמור בתקנות 112 עד 122 לתקנות סדר הדין האזרחי "נגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית, הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי". עוד נפסק כי: "הנחת היסוד במצבי מחלוקת כאלה חייבת להיות שיש להעדיף את זכות העיון – ובעיקר כאשר נתמכת על ידי אינטרסים כבדי משקל –על פני מניעתה וכי אין להגביל את הזכות אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה".

יחד עם זאת, אם ברור בעליל כי הטענה העובדתית שלשמה מבוקש הגילוי לא תועיל למבקש גם אם תוכח, יש בכך אכן עילה לדחיית בקשת הגילוי. אולם, אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לבחינה מדוקדקת של טענות הצדדים. ומכאן – כאשר הטענה שמבוקש להוכיחה באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי[21].

עקרון נוסף אותו יש להזכיר כאן מלמד כי היקפו של צו גילוי מסמכים הוא עניין שבסדרי דין ובית משפט שלערעור ככלל לא ייטה להתערב בו[22].

לסיכומם של דברים, ככלל בימ"ש יתיר גילוין של מסמכים, פרט למספר חריגים שמנינו לעיל והם:
·         חיסיון
·         מטרות זרות
·         שלא בתום לב
·         הכנת ראיות לסתירת ראיות היריב
·         הגילוי לא יועיל למבקש
·         הגילוי יגרום להכבדה יתירה
·         בערעור על החלטה שלא לאשר גילוי מסמכים

סיכום
במאמר זה ניסינו התחקות אחר שיקולי בימ"ש שלא להתיר גילוין של מסמכים, ביררנו מהם המצבים בהם ימנע בימ"ש מליתן צו לגילוי מסמכים, והגענו למסקנה כי, ככלל בימ"ש יתיר גילוין של מסמכים, פרט למספר חריגים שמנינו לעיל והם: חיסיון, מטרות זרות, שלא בתום לב, הכנת ראיות לסתירת ראיות היריב, הגילוי לא יועיל למבקש, הגילוי יגרום להכבדה יתירה, בערעור על החלטה שלא לאשר גילוי מסמכים[23].

גבולותיו של ההיקף בדבר גילוי מסמכים, האם בעל הדין חייב לגלות מסמכים שעדיין לא נוצרו? נקבע כי, אין מקום לדרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם[24]. כמו כן, בית המשפט רשאי שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה[25].

ולכן במקום שכדי למלא אחר הוראות צו הגילוי הספציפי נדרש למיין ולברור הרבה מסמכים הנמצאים ברשות בעל הדין. נפסק[26], כי אין מקום להרחיב את חובת גילוי המסמכים אף למקרים מעין אלו. כמובן, שאין להוציא מכלל אפשרות מקרים שבהם הנתונים הנדרשים בצו הגילוי נמצאים ברשותו של בעל הדין ובאפשרותו לייצר את המסמך המבוקש בלא להידרש לפעולות הכרוכות במאמץ מיוחד[27]. יחד עם זאת, ראוי לציין, כי לשם בחינת כל מקרה ומקרה לגופו ראוי להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] ד' שוורץ, סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות, תשס"ז, בעמ' 321.
[2] אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), בעמ' 188.
[3] ראו, למשל: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי (פורסם בנבו, 27.6.2006); משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי: הלכה ומעשה כרך א' 782-780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007).
[4] רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002) (להלן: עניין שמשון).
[5] תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
[6] ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61 (1995) (להלן: עניין בנק איגוד); ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950).
[7] בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה ירושלים (פורסם בנבו, 31.1.11) (להלן: עניין בר אילן).
[8] ראו: רע"א 6297/97 יוסף רכאח נ' אברהם נוימן (פורסם בנבו, 26.1.1998); רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג, פ"ד ס(3) 264, 270-269 (2005); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו, 15.10.2008).
[9] עניין כיאט, לעיל, עמ' 162; עניין שמשון, לעיל, עמ' 196.
[10] עניין שמשון, לעיל, עמ' 196.
[11] עניין בר אילן, לעיל.
[12] שם.
[13] ראו: עניין בנק איגוד, לעיל, בעמ' 62.
[14] רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995) (להלן: עניין הדסה).
[15] בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (פורסם בנבו, 14.5.2008) (להלן: עניין עוז), בפסקה 12 לפסק דינה של השופטת א' חיות וההפניות המופיעות שם.
[16] רע"א 9288/07 איוב נ' צבי, (פורסם בנבו, 7.11.07) (להלן: עניין צבי).
[17] רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבניין ופיתוח בע"מ, (פורסם בנבו, 25.12.07) (להלן: עניין המועצה המקומית שלומי).
[18] שם, בפסקה 3 לפסק הדין.
[19] עניין צבי, לעיל, בפסקה 5 לפסק הדין, עניין שמשון.
[20] ברע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337, 341 עד 342 (1991).
[21] רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבניין ופיתוח בע"מ, (פורסם בנבו, 25.12.07) (להלן: עניין המועצה המקומית שלומי), פיסקה 3.
[22] עניין כיאט, לעיל, עמ' 164; עניין שמשון, לעיל, עמ' 196; רע"א 592/07 צמרת גני חדרה (1989) בע"מ נ' קרטה (פורסם בנבו, 27.2.07).
[23] ראה בפרק שיקולי בימ"ש.
[24] תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי; רע"א 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, נג (1) 621 (1999).
[25] עניין כיאט, לעיל, בעמ' 162.
[26] רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג , ס (3) 264 (2005).
[27] ראו: Sturgeon Lake Indian Band v. Canada [2005] ABQB 479.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים