טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> מחיקת רישום פלילי >> המבחן לשינוי עילת סגירת תיק ומחיקת רישום משטרתי

משרד עו"ד - מיכאל חוואי
 

המבחן לשינוי עילת סגירת תיק ומחיקת רישום משטרתי

מבוא

לרשות התביעה (המשטרתית או הפרקליטות) קנויה סמכות לסגור את תיק החקירה. במסגרת שיקול-דעתו מחליט הוא את עילת סגירת התיק – באחת משלוש העילות הבאות: חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות וחוסר אשמה, כאשר סגירת התיק בעילה של חוסר ראיות או עניין לציבור מותירה רישום משטרתי, המכונה רישום פלילי.

במאמר זה ניתן הסבר מהו המבחן לסגירת התיק בעילה מסוימת, והאם ניתן להגיש בקשה לשינוי העילה,  עוד על שינוי עילת סגירת תיק הפלילי, ראו מאמרנו: "שינוי עילת סגירת תיק" וכן מאמרנו: "עתירה לבג"ץ לשינוי עילת סגירת תיק", וכן מאמרנו: "זכות עיון לביטול רישום פלילי".


המסגרת הנורמטיבית - המבחן לסגירת התיק

בעבר, המבחן לסגירת תיק מחוסר אשמה היה מחמיר ובאופן יחסי כל אימת שתובע השתכנע כי כלל לא בוצעה עבירה באותו עניין או כי אין שמץ ראיה לביצוע עבירה ע"י החשוד בתיק, היה עליו לנמק את סגירת התיק בהיעדר אשמה ולא בחוסר ראיות מספיקות.

כיום, בעקבות בג"ץ 4539/92 קבלרו ואח' נ' היועמ"ש לממשלה ואח' ובג"ץ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה, שונתה הנחיית פרקליט המדינה ואומץ מבחן הראיה המנהלית (עיינו בסעיף 8 להנחיית פרקליט המדינה 1.3 שם עוגן מבחן זה), לפיו, על התובע לשאול את עצמו האם הראיות שבתיק מותירות ספק סביר לגבי חפותו של החשוד? אם התשובה לשאלה זו חיובית, הרי שעילת הסגירה הראויה, חוסר בראיות מספיקות. אם התשובה הינה שלילית, יש לסגור את התיק בעילה של היעדר אשמה.

כדי להבין מהי הראיה המנהלית הנדרשת?, נצטט את פסיקת בימ"ש שקבע בעניין אחר מהי ראיה מנהלית, בטרם ניתן לקבל אותה כדי לשלול מאדם לעסוק בעיסוק כלשהו, בעת"מ (ת"א) 2622/07 שלום שגיא נ' לשכת עורכי הדין, נקבע בזה"ל:
רשות מנהלית רשאית לקבל החלטה על סמך "ראיות מנהליות". "ראיות מינהליות" פסק בית המשפט העליון באחת הפרשות -  "הן ראיות שאדם סביר ורשות סבירה היו מסתמכים עליהן ורואים אותן כבעלות ערך הוכחתי ראוי ומספיק בנסיבות המקרה" (בג"ץ 708/06 גורסקי נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו]).  לראיות מנהליות אין דפוס אחיד של עוצמה ומשקל. היקף הראיה, מידתה, משקלה ועוצמתה תלויים בטיבו של העניין הנדון. בנסיבות מסוימות – גם כאלה שאינן מצריכות את ביסוס ההחלטה על הרשעה פלילית – נדרשת ראיות מנהליות "ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" (בג"ץ 1029/06 נודלמן נ' שר הפנים, [פורסם בנבו]; בג"ץ 4504/05 סקבורצוב נ' השר לביטחון פנים, [פורסם בנבו]) או ראיות מנהליות "בעלות משקל סגולי גבוה" ["שוב אין ספק כי הצטברו נגדו ראיות מנהליות בעלות משקל סגולי גבוה, שדי בו לבסס את טענת המשיבים לפיה הוא כשל בעבירות אליהן נלווה קלון" (בג"ץ 7807/07 דוידיאן נ' המפכ"ל)] . בנסיבות אחרות עשויה הראיה המנהלית ללבוש אופי של הצבת חשד ועוד באחרות עשויה הראיה המנהלית להסתפק בדרגת ביניים, בין "חשד" לבין "ראיה ברורה, חד משמעית ומשכנעת" (בג"ץ 4504/05 הנ"ל).

אם כן החלטה שמשמעותה מניעה מוחלטת מקבלת המבקש לתפקיד מסוים, צריכה לבסס עצמה על ראיות מנהליות שמשקלן הסגולי גבוה מאד. אמת המידה של "ראיה ברורה, חד משמעית ומשכנעת".

 

שינוי עילת הסגירה של תיק החקירה

תיקים סגורים שלא נסגרו מחוסר אשמה מופיעים ברישום המשטרתי הפנימי. מידע על אותם תיקים עשוי להימסר לרשויות חקירה ובטחון אחרים: לשירות הביטחון הכללי, למשטרה הצבאית ולמחלקת בטחון שדה של צה"ל. הוא עשוי להיות מועבר ליועץ המשפטי לממשלה, לתובעים שהוסמכו על ידו ולקציני מבחן. לפיכך, תיק אשר נסגר שלא מחוסר אשמה מכתים את שמו הטוב של האדם, והרישום לגביו "מטיל... סטיגמה על בעל הרישום" ופוגע בפרטיותו[1]. שכן, סגירת התיק "מחוסר ראיות" (ולא "מחוסר אשמה"), משאירה ספק בחפותו של החשוד[2]. הוא תלוי כחטוטרת על גבו, ובניגוד להרשעות של ממש, מחיקתו מן המרשם אינה מוסדרת בחוק כי אם נמצאת בשיקול דעת המשטרה אשר מנהלת את המרשם.

קיומו של תיק סגור במרשם המשטרה פוגע אפוא בשמו הטוב של אדם, כפי שנקבע בג"ץ 4539/92 קבלרו נ' היועץ המשפטי לממשלה[3], בזה"ל:
"שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה, יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם".
מצבו של מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות, או מחוסר עניין לציבור גרוע אף ממצבו של מי שהחקירה בעניינו הניבה כתב אישום, אך הוא זוכה בדין[4].

 

סוף דבר
נמצינו למדים, כי החלטה לסגור תיק בעילה של חוסר ראיות שמשמעותה מניעה מוחלטת מקבלת המבקש לתפקיד מסוים, צריכה לבסס עצמה על ראיות מנהליות שמשקלן הסגולי גבוה מאד. אמת המידה של "ראיה ברורה, חד משמעית ומשכנעת".

יצוין, כי לא אחת כאשר חשוד מגיש בקשה לשינוי עילת סגירת תיק, ללא ידע ו/או ללא ניסיון בתחום, בקשתו על פי רוב תידחה על הסף, שכן בקשה שאינה מוגשת כדבעי ללא נתינת משקל לנימוקים שבחוק ושבהנחיות – קרוב לוודאי שתידחה על הסף, לכן החכם עיניו בראשו יקדים תרופה למכה בהתייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] בג"ץ 7256/95 פישלר נ' מפכ"ל המשטרה, פ"ד נ(5) 1
[2] שם, בעמודים 10-11
[3] בג"ץ 4539/92 קבלרו נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(3) 50, 54
[4] השווה: בג"ץ 7256/95 הנ"ל

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים