טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> כללי >> הכרת ידועים בציבור בחקיקה

משרד עו"ד מיכאל חוואי

הכרת ידועים בציבור בחוק הישראלי

מבוא

בישראל ישנם שתי קבוצות של ידועים בציבור: א. ידועים בציבור אוניברסאליים - אנשים שחיים בארץ ללא נישואין, אבל הסיבה איננה קשורה לישראל, והם היו חיים כך גם אם היו חיים במדינה אחרת. ב. ידועים בציבור תוצרת הארץ - אנשים שבכל מקום אחר בעולם היו מתחתנים. הסיבה היחידה שהם לא מתחתנים היא או כי הם פסולי חיתון או שהם לא רוצים שהדת תתערב בחייהם. כלומר, קבוצה זו נחלקת לשתיים: א. פסולי חיתון ב. אידיאולוגיים.

החוק הישראלי נמנע מאד מהגדרת "ידועים בציבור" ומהסדרת מעמדם המשפטי בחקיקה בכלל ובקבלת זכויות בהשוואה לנשואים בפרט[1]. במאמר זה ננסה להתחקות אחר החוק הישראלי שמידי פעם בפעם זרק פירורים בחקיקה בהתייחסו ל"ידועים בציבור" והגדרת מעמדם.  בעניין הכרת ידועים בציבור בפסיקה, ראו מאמרנו: "הכרת ידועים בציבור בפסיקה הישראלית". בשאלה מתי זוג מוגדר "ידועים בציבור" מבחינת המשפט הישראלי, ראו מאמרנו: "הגדרת ידועים בציבור".
 

יצירת המושג "ידועים בציבור" בחקיקה

המשפט האזרחי רואה ב"ידועים בציבור" (להלן: "ידב"צ") מצב כפוי, בגלל מצוקת פסולי החיתון ואלו שרצו להתחתן שלא בנישואין דתיים. לרוב מיישמים חוקים שעוסקים בזכויות נישואין ומוסיפים סעיף שמחיל את מה שאמור על אדם נשוי, גם על ידוע בציבור, אך אין שיטתיות ברורה בחקיקה.

כשמדובר בחוקים כלכליים/סוציאליים – החקיקה נוטה להעניק זכויות נשואים גם לידב"צ. לדוגמא: קצבת אלמנה של עובד ציבור, קצבאות אלמנת ניצולי שואה וחוק הגנת הדייר, כפי שנביא בהמשך. הרציונאל- לא לקפח מי שלא רצה או לא יכול להתחתן. כשנראה למחוקק שזכות מסוימת קשורה יותר להכרה עקרונית בקשר ולא לזכות סוציאלית– המחוקק עוצר ולא נותן את הזכות ואף מגובה ע"י ביהמ"ש.

 הכרת "ידועים בציבור" בחקיקה הישראלית

להלן מספר דוגמאות להחלת החוק על ידועים בציבור:
 
  • חוק השמות[2] : החוק קובע כי "לא יפסול השר שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור". היינו איש או אישה יכולים לשנות את שם משפחתם לשם משפחתו של בן זוגם למרות שאינם נשואים כי אם ידב"צ גרידא.
חוק זה חוקק בעקבות פס"ד אפרת נ' משרד הפנים[3] , שם דובר באישה שקיבלה את שם משפחתו של בעלה, והיא הייתה מחויבת לוותר על שם משפחתה בת"ז. אפרת (העותרת) חיה עם אדם שלא יכלה להינשא לו משום שהנו כהן והיא גרושה, היא ביקשה להשתמש בשם משפחתו (משום שהיו ידועים בציבור), אולם משרד הפנים לא אפשר לה משום שטרם נישאה. אפרת טענה כי חיה בפועל כמו זוג נשוי אך בשל כך שלא נישאו בפועל לא ניתן לשנות את שמה. בג"צ קיבל את העתירה של אפרת ואפשר לשנות את שמה לשם משפחתו של בעלה. בעקבות זאת תוקן בארץ חוק השמות בצורה גורפת, בג"צ כתב כי שמו של אדם הנו חופש הביטוי שלו.
 
כיום באפשרות כל אדם לבחור בכל שם שהוא מלבד מצבים חריגים בהם אסור למשרד הפנים לרשום את שמות המשפחה אשר פוגעים בתקנת הציבור, וכן כאשר קיים חשש להטעיה[4] (לדוגמא: אדם שדומה לאדם אחר ידוע ירצה לשנות את שמו לשם הטעייה).
  • חוק הביטוח הלאומי[5]: החוק קובע, כי: "אשתו – לרבות הידועה בציבור כאשתו והגרה עמו". בפס"ד סמדר בוארון[6] שם הדיון נסב אודות השאלה האם אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין אך חיה כידועה בציבור כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה ולכן אינה זכאית עוד לקצבת שאירים או לקצבת תלויים, וזאת מכוח בן זוגה המנוח. השופטת חיות ובהסכמת הנשיאה ביניש, המשנה לנשיאה ריבלין והשופטים פרוקצ'יה, לוי, ארבל ומלצר דחתה את העתירה ופסקה כי: קצבאות שאירים ותלויים תכליתן לפצות על אובדן התמיכה הכלכלית שהייתה נתונה לאדם מבן זוגו כמי שהיה תלוי בו בהקשר זה ולשמר את רמת חייו פחות או יותר כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג. נוכח תכליות אלה, פוקעת זכותם של אלמן או אלמנה לקצבה בהינשאם מחדש, בשל ההנחה כי התא הזוגי החדש שהוקם יהא בו כדי למלא את החסר בהכנסה שנוצר עם מותו של בן הזוג הקודם. התכלית שביסוד ההוראות הנ"ל, והרציונאלים שבבסיסה, מתקיימים גם ככל שמדובר באלמן או אלמנה אשר החלו לחיות עם בני זוג כידועים בציבור.
 
וכפי שכתבה הנשיאה ד' בייניש "יש לפרש את המונח בחוק ביטוח לאומי[7] "אשתו" "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". סעיף ההגדרות חל על החוק כולו, ועל כן, יש בו כדי להצביע על כך שהמחוקק ראה בידועים בציבור מסגרת יחסים הנכללת בגדרי החוק". לסיכום, אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין, אך חיה כידועה בציבור ומתגוררת עם בן זוגה, כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה לשם פקיעת זכותה לקצבת שארים, או לקצבת תלויים, הניתנת לה מכוח בעלה המנוח.

 
  • חוק הירושה[8]: חוק הקובע, כי: "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".
  • חוק בית המשפט לענייני משפחה[9]: החוק מגדיר: "בן משפחתו- בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו".
 
  • חוק הגנת הדייר[10]: החוק קובע, כי: "בן זוג- לרבות הידוע בציבור כבן זוג".

לצד אותם חוקים המכירים במוסד הידועים בציבור, קיימים חוקים אשר אינם מכירים במוסד הידועים בציבור, להלן דוגמה מובהקת לאי-החלת החוק על ידועים בציבור:
  • פקודת מס הכנסה[11]: החוק קובע כי המונח בן זוג, הוא: "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו".  
ישנם עוד מספר חוקים אשר אינם במובהק לא חלים על ידועים בציבור וניתן להתווכח לגביהם האם הם חלים על ידב"צ או לא, כאשר לפי פשטות החוק משתמע כי אינם חלים על ידב"צ, כיוון שכאשר החוק רצה להחיל גם על ידב"צ הוא הדגיש זאת במפורש, כנ"ל בדוגמאות לעיל. להלן מספר דוגמאות:
  • פקודת הראיות[12]: קובע החוק כי אי אפשר לחייב בעל/אישה להעיד נגד בני זוגם, פרט לעבירות אלימות ומין. ההצדקה – חשיבות שלום הבית המשפחתי. חוק זה כפשוטו לא חל על ידועים בציבור. 
 
  • חוק הסדר התדיינויות בין בני זוג[13]: נותן שיקול דעת לביהמ"ש לעכב התדיינות בין בני משפחה אם חש שהתועלת פחותה מהנזק שייגרם לשלום הבית המשפחתי. חוק זה כפשוטו לא חל על ידב"צ. (בפועל גם על נשואים בתיהמ"ש אינם מפעילים את החוק הזה. אך יש בחוק משמעות סמלית.)
 
  • אימוץ[14]: החוק העוסק בכשירות המאומץ קובע: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד.. אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי". כלומר שהתפיסה היא כי רק זוג נשוי יכול לאמץ. יש כאן תפיסה ערכית על פיה נישואין זה קשר יציב יותר מידועים בציבור. אין סעיף שמחיל את החוק על ידועים בציבור.
 
  • חוק הפלת"ד[15]: החוק קובע, כי:"בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח או אחות, או בן משפחה אחר שהיה תלוי בנפגע תאונת דרכים". ישנה רשימת אנשים התלויים בנפגע[16], והזכאים לפיצוי. החוק מזכיר כאחד מהתלויים (ואפילו מרכזי) את בן הזוג, אך החוק אינו כולל הוראה בנוגע לידועים בציבור.
 

הטיעונים בעד השוואת זכויות הידועים בציבור

קיימים שלושה סוגי טיעונים- מדוע במדינה ליברלית המגמה צריכה להשוות זכויות ידועים בציבור לנשואים[17]:
(1) החופש לבחור – השאיפה לאפשר חופש בחירה מקסימאלי ולא לחייב אנשים להתחתן.
(2) הטיעון החוזי – חוזה לאי חיוב להיות בכתב או ברישום, אלא יכול להיות בע"פ ובהתנהגות.
(3) שוויון/הגנה על נשים – העובדה שהמשפט נותן לאישה נשואה חצי מהרכוש הוא ביטוי לעובדה שבחברה יש חלוקה לא-שוויונית של עבודה (נשים נשארות בבית והגברים בחוץ). ידב"צ מתנהגת בדיוק כמו אישה נשואה בעניין זה,  ולכן יש להשוות זכויותיה כנשואה.

 

הטיעונים נגד השוואת זכויות הידועים בציבור

מנגד קיימים שלושה טיעונים הפוכים[18], אשר מתנגדים להשוואת זכויות הידב"צ, לפיהם ככל שאנו יותר ליברלים, צריך להיזהר מלהשוות בין ידוע בציבור לבין נשוי:

(1) החופש לבחור – במדינה שאין בה פסולי חיתון, אדם חי כידוע בציבור מבחירה. לכן יש לכבד את בחירתו שלא להתחתן, ולא נחיל עליו את מחויבויות הנישואין!  בעיקר הכלכליות.

(2) הטיעון החוזי – שתי קבוצות מרכזיות של ידועים בציבור:
(א) נישואי ניסיון – משתמשים בחיים כידועים בציבור כדי לבדוק אפשרות לחיות יחד. בודקים את הקשר, ועוד לא התחייבו. לומר שהם נשואים – זה עיוות של דיני החוזים (דיני החוזים מבוססים על גמירות דעת והסכמה).
(ב) ידועים בציבור שחיים זמן רב יחד ואף עם ילדים, אך אינם ממוסדים – הם לא התחתנו כי מתנגדים למוסד הנישואין. בדיני חוזים יש הבחנה בין הסכם ג'נטלמני לחוזה משפטי (כוונה ליצור יחסים משפטיים). הסכם ג'נטלמני הוא הסכם רציני מנקודת מבט הצדדים ומבוסס על אמון במקום על יצירת חוזה משפטי.  יש אנשים שחשוב להם שלזוגיותם יהיה גיבוי חיצוני-מדינתי, ולהם הוקם מוסד הנישואין, ויש אנשים שאינם רוצים התערבות חיצונית. (מאחורי הרישום הצורני יש היגיון אזרחי של טכניקות סינון. איך נקבע מי רק בודק קשר ומי כבר הכריע? מי רוצה זוגיות משפטית ומי לא? אפשרות אחת – בדיקת כל מקרה לגופו. אך כאן יש מקום לטעות בסינון. אפשרות שנייה- מנגנון צורני, שקובע מראש כלל נוקשה שמי שהתחייב ומי שרוצה לספר לנו שהוא רוצה התחייבות משפטית – יירשם בפני פקיד הנישואין, ולהפך).
 
(ג) ממשיכי אורח חיים טבעי – התחילו כבודקים והמשיכו לחיות יחד, נולד ילד, לא הייתה נקודה שבה החליטו להתחתן. דחיית הנישואין לא משקפת בחירה אידיאולוגית, אלא מחויבות מתמשכת.
 

(3) טיעון השוויון – פערי הכוחות במשפחה – אי אפשר להתעלם מכך שיש בן זוג, ובדיני החוזים מכירים בהסכמת שני הצדדים אך רגישים גם לסטייה מחוזה ולכיבוד רצון כל אחד מהצדדים.
 

סוף דבר

ראשית, לדעתי על המחוקק להתנער מהשיקולים הפוליטיים ולהסדיר את נושא הידועים בציבור בחקיקה בצורה ברורה ומסודרת. שנית, יש לקבוע כי ידועים בציבור ייחשבו כנשואים, רק אחרי שיערכו ביניהם הסכם ממון הקובע את מערכת היחסים ביניהם כנשואים לכל דבר ועניין, והסכם זה עליו לבוא בשערי בימ"ש ולקבל תוקף משפטי ע"י חתימה, בדיוק כמו כל הסכם ממון הנערך בין בני זוג, ורק לאחר מכן ייחשבו בני הזוג כנשואים, ללא קשר לשאר התנאים הנדרשים כיום, שהם: משק בית משותף, מגורים תחת קורת גג אחת וההצגה החברתית.

יחד עם זאת, לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו, יש להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום, בעל ניסיון בתחום, לשם קבלת חוות דעת מקצועית.

נכתב ע"י מיכאל חוואי
 

[1] למשל, קיימים חוקים אשר אינם מכירים במוסד הידועים בציבור, כך לדוגמא, פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, מגדירה בסעיף 1 לחוק את המונח בן זוג  "כאדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו".  
[2] ס' 16 לחוק השמות, תשט"ז-1956 פסילת בחירה או שינוי (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996.
[3] בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על משם האוכלוסין, פ"ד מז (1) 749, עמ': 761-757.
[4] ס' 16 לחוק השמות, תשט"ז-1956 פסילת בחירה או שינוי (תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996.
[6] בגץ 5492/07 סמדר בוארון נ' בית הדין הארצי לעבודה, 19/09/2010 (פורסם בנבו).
[8] ס' 55 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
[9] ס' 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
[10] ס' 1 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972.
[11] ס' 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
[12] ס' 4 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1971‏.
[13] ס' 1 (א) (1) לחוק להסדר התדיינות בין בני-זוג, תשכ"ט-1969 [תיקון תשע"א].
[14] ס' 3 (2) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א  - 1981.
[15] ס' 1 לחוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה), התשס"ב-2002.
[16] ס' 7ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975.
[17] פרופ' שחר ליפשיץ - הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת נבו, 2005.
[18] פרופ' שחר ליפשיץ - הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת נבו, 2005.


אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים