טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> משפט פלילי >> עבירות מס >> הזכות לקבלת מידע אודות חייבי מס
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי

 
האם זכאי הציבור לקבל מידע אודות החייבים במס?

מבוא
זכותו של האזרח לקבל מידע מרשויות הציבור הוכרה בשיטתנו שנים רבות עוד בטרם עוגנה הזכות באופן מפורש במסגרת חוק חופש המידע, כשבכך נהפכה היא מ"זכות הלכתית למידע לזכות סטוטטורית כללית וכוללת"[1].

על רקע זאת מקובל לומר כי חוק חופש המידע עצמו לא יצר יש מאין, אלא אך הוסיף נדבך נוסף על הקיים, תוך שעיקר חידושו בהכרה הגלומה בו בזכותו של הפרט לקבל מהרשות הציבורית מידע בעל אופי ציבורי, להבדיל ממידע בעל אופי אישי[2].

מטרתו של החוק הייתה אפוא להגדיר את מערך האיזונים הראוי בין האינטרסים השונים הכרוכים בגילויו של מידע המצוי בידיהן של רשויות ציבוריות, ובכך להוביל את מה שכונה מאז לא פעם - "'מהפכת השקיפות' באשר לפעולת הרשויות הציבוריות"[3].

המסגרת הנורמטיבית
חשיבותו של חוק חופש מידע  והתכליות העומדות בבסיסו תוארו בהרחבה בפסיקות בתי המשפט זה לא פעם, לעת עתה נסתפק בלהזכיר את יעדי החוק כפי שתוארו בדברי ההסבר להצעות החוק שעל בסיסן נחקק:
"הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי ותנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות והאחרות של האדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם, ותאפשר גם בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון"[4].  
 
חקיקת חוק חופש המידע בשנת 1998 לא באה אמנם לפגוע בתוקפם של חוקים שהיו קיימים ערב תחילתו של החוק ואשר הסדירו היבטים שונים של מסירת מידע מאת רשויות ציבוריות[5].
ואולם, חקיקתו של חוק זה יש בה בהחלט כדי להשפיע על פרשנותם של חוקים שקדמו לו ועל האופן שבו אנו מבינים את תכליתם. בידוע הוא כי תכליתו של חוק אינה "קפואה בזמן", היא אינה מושג סטטי אלא מושג גמיש ודינמי, וכפי שהבנתנו את לשון החוק ואת ההיסטוריה החקיקתית שלו משתנה עם חלוף הזמן, כך משתנות גם תפיסותינו באשר לתכליותיו[6]. מכאן, כי:
"המובן שיש ליתן לדיבור שבחוק ... אינו קבוע ועומד לעולמים. החוק הוא חלק מהחיים, והחיים משתנים. עם השינוי במציאות משתנה גם הבנת החוק. לשון החוק עומדת על מכונה, אך משמעותה משתנה עם 'תנאי החיים המשתנים' ... החוק משתלב במציאות החדשה. כך מדבר חוק ישן אל האדם המודרני. מכאן הגישה כי 'החוק מדבר תמיד'... הפרשנות היא תהליך מתחדש. יש לתת תוכן מודרני ללשון הישנה, בכך יקטן הפער בין החוק לבין החיים. על רקע זה נכון לומר, כפי שאמר רדברוך, כי הפרשן עשוי להבין את החוק טוב יותר מיוצר החוק, וכי החוק הוא לעולם חכם מיוצרו ... אכן, החוק הוא יצור חי. פרשנותו צריכה להיות דינמית. יש להבינו באופן שישתלב במציאות המודרנית ויקדם אותה"[7]
הערכים והשיקולים העומדים ביסודו של חוק חופש המידע ו"מהפכת השקיפות" שביקש הוא להנהיג במשפט הציבורי בישראל, הינם אפוא בעלי השפעה רחבה וכוללת, אשר אינה מצטמצמת להוראות החוק ולהסדרים שנקבעו לאחר חקיקתו בלבד. כפי שנאמר: "החוק בא להשיב על שאלות ההווה ולתת פתרון לבעיות ההווה"[8].

השאלה האם זכאי הציבור, מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק), לקבל מידע על זהותם של אותם חייבים במס?

בית המשפט העליון[9], (מפי השופטת ארבל ובהסכמת השופטים נאור ורובינשטיין) פסק כי:
ס' 1 לחוק[10] קובע את העיקרון לפיו לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם לחוק. ס' 9 לחוק[11], מסייג את הזכות האמורה, כשהוא מונה סוגי מידע שונים שגילויים אסור וסוגי מידע נוספים שאין הרשות חייבת במסירתם. קיימים שני סוגי מידע לגביהם נקבע כי אין למוסרם:
  • מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, אא"כ הגילוי מותר לפי דין.
  • מידע שאין לגלותו לפי כל דין. סייג נוסף קבוע בס' 9(ב)(1) לחוק[12] לפיו אין הרשות הציבורית חייבת במסירת מידע שגילויו עלול לשבש את תפקודה התקין או את יכולתה לבצע את תפקידיה.
על אף הסייגים השונים מכיר ס' 17(ד) לחוק[13] בסמכות בימ"ש להורות על מסירת מידע מבוקש שאין למסרו או שאין חובה למסרו, אם לדעתו הענין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור לפי דין.

בין השיקולים שבית משפט ישקול:
מחד קיימים שיקולים התומכים באי-גילוי המידע המבוקש שהם:
  • הזכות לפרטיות
  • הזכות לשם טוב
  • החשש מפגיעה במוסד הסדרי הכופר ובאינטרסים ציבורים-מערכתיים נוספים.
מנגד קיימים שיקולים התומכים בגילוי המידע המבוקש שהם:
  • זכות הציבור לדעת
  • חשיבותה של שקיפות מלאה של ההחלטות המתקבלות במסגרת הסדרי הכופר.
על בימ"ש לערוך איזון ראוי בין השיקולים, ולהכריע בבקשת המידע הרלוונטי.

סוף דבר
יש לציין, כי לעיתים לא מועטות ניתן להיווכח, כי על אותו מעשה עבירה האחד מואשם ומורשע והאחר אינו מואשם ומורשע וכן על אותו מעשה עבירה האחד נענש בעונש מאסר והאחר בעונש קנס. מכיוון שהאופן שבו מצטייר הנאשם בפני בית המשפט הוא הקריטריון שקובע את חומרת העונש בסופו של דבר. לפיכך, בעת מקרה של חשד או אישום בביצוע עבירות מע"מ או עבירות מס הכנסה, חשוב לפנות לעורך דין המצויד בידע והניסיון המתאימים.

לכן, בכל התמודדות עם עבירות מס, מע"מ או מס הכנסה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי, אשר פועל בתחום של עבירות מע"מ ומס הכנסה ומנוסה בו מספר שנים, בעיקר כאשר מדובר על עבירות מע"מ ומס הכנסה שאין להן עונש הקבוע בחוק.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 
 

[1] עע"מ 8282/02 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד מבקר המדינה, פ"ד נח(1) 465, 472 (2003), להלן: עניין הוצאת עיתון "הארץ".
[2] עע"מ 7024/03 גבע נ' גרמן, ראש עיריית הרצליה, פסקה 11 ([פורסם בנבו], 6.9.2006), להלן: עניין גבע; זאב סגל, הזכות לדעת באור חוק חופש המידע 11-14 (2000), להלן: סגל); הלל סומר, חוק "חופש המידע: הדין והמציאות" המשפט ח 435, 437 (2003), להלן: סומר.
[3] ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של  סי.פי.אם בע"מ נ' לירן, פ"ד נו(5) 817, 821-822 (2002).
[4] דברי ההסבר להצעת חוק חופש המידע, התשנ"ו-1996, ה"ח 2523, בעמ' 608; דברי ההסבר להצעת חוק חופש המידע, התשנ"ז-1997, ה"ח הממשלה 2630, בעמ' 397. כן ראו: עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' עיתון הארץ, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 19.1.2006), להלן: עניין המועצה להשכלה גבוהה; עע"מ 6013/04 משרד התחבורה נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פסקאות 9-13 ([פורסם בנבו], 2.1.2006), להלן: עניין משרד התחבורה; אהרון ברק "חופש המידע ובית המשפט" קרית המשפט ג 95 (2003), להלן: ברק, חופש המידע.
[5] וראו: הוראת שמירת הדינים הקבועה בסעיף 20 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
[6] בג"צ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(2) 625, 710-711 (2001); אהרון ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה 264-267, 603-604 (כרך שני, 1993)
[7] ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד נה(1) 12, 32-33 (1999).
[8] אהרון ברק "פרשנות דיני המסים" משפטים כח(3) 425, 433 (1997), להלן: ברק, פרשנות
[9] . עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (פורסם בנבו, 23.9.08).
[10] חוק חופש המידע, התשנ"ח-‎1998
[11] שם.
[12] שם.
[13] שם.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים