טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 

משרד עו"ד מיכאל חוואי
טל: 03-6963502

Back
דף הבית >> אזרחי מסחרי >> עיקול והוצאה לפועל >> ההבדל בין עיקול הוצל"פ לעיקול בימ"ש
משרד עו"ד - מיכאל חוואי
 

ההבדל בין עיקול בהוצל"פ לעיקול בבימ"ש

מבוא

עיקול נכסים וזכויות משמש בידי נושים אמצעי חשוב להבטחת פירעונם של חיובים שונים, ובהם חיובים בין פרטים הנובעים מקשרי מסחר, קשרי אישות או מחבות נזיקית וכן חיובים שבין האזרח לרשות. במכשיר העיקול נעשה שימוש על פי דין בהקשרים הנורמטיביים – תקנות סדר הדין האזרחי  (בעת שהליך משפטי תלוי ועומד) וחוק ההוצאה לפועל  (בעת מימושה של החלטה שיפוטית).

בניגוד לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, שמטרתו תפיסת רכוש לשם גביית החוב, מאפשרות תקנות סדר הדין האזרחי להטיל עיקול זמני, עוד בשלבי התביעה וטרם מתן פסק דין, כאשר מטרתו הנה - ייחוד הנכסים המעוקלים לשם הקלת מימוש פסק הדין (ולא לשם מימושם בסמוך לאחר עיקולם).

עיקול על פי חוק ההוצאה לפועל שונה מעיקול מכוח התקנות השאלה המרכזית שנברר במאמר זה היא, מהם ההבדלים העומדים בין עיקול זמני שעפ"י תקנות סד"א לבין עיקול שעפ"י חוק ההוצל"פ.

 

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי[1] קובעת כי הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, להלן הנוסח:
הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, יחולו על ביצוע עיקול זמני לפי סימן זה, ואם זכה התובע בתביעתו, ימשיכו בפעולות לפי אותו חוק.
אכן, ההוראות יחולו על ביצוע העיקול, אך אין קביעה בתקנות המאמצת את כל הוראות חוק ההוצאה לפועל על עיקול זמני לפי התקנות, עיקול על פי חוק ההוצאה לפועל שונה מעיקול מכוח התקנות, כפי שנבאר בהמשך.


הבדל ראשון: האם ניתן להטיל עיקול על זכויות עתידיות?
עיקול עפ"י סד"א יכול להיות מוטל על זכויות קיימות כמו גם על זכויות עתידיות. אולם, כאשר מדובר על זכויות עתידיות, הזכות המעוקלת צריכה להיות זכות שכבר התגבשה בעת הטלת העיקול, אלא שמועד פירעונה הוא בעתיד[2].

כאן נעוץ ההבדל בין עיקול ע"י הוצל"פ לבין עיקול ע"י בימ"ש, בעיקול עפ"י הוצל"פ ניתן להטיל גם על זכויות עתידיות, אולם עיקול עפ"י סד"א לא ניתן להטיל על זכויות עתידיות, הבדל זה נובע מהעובדה כי בעיקולי הוצל"פ ישנה מגמה לבוא לקראת הנושה מאחר ומדובר בעיקול על זכות שמגיע לו על פי דין, כפי שהיטיבה להסביר זאת השופטת רות רונן בע"א בנק הדואר בע"מ נ' אדר גלוב[3].

הבדל שני: האם זכויות המעקל בנכס מהותיות?
שונים הם התכלית שבבסיס העיקול שע"פ בימ"ש מן התכלית שבבסיס העיקול על פי חוק הוצל"פ, כאשר בעיקול הזמני מטרת העיקול היא למנוע סיכול ביצוע פס"ד אם וכאשר יינתן לטובת המעקל, משום כך כל עוד לא ניתן פס"ד הסופי זכויותיו של המעקל בנכס מוגבלות לעומת זאת זכויות המעקל בהוצל"פ הינם זכויות מהותיות והינם אף לשם מימוש החוב משום כך נקרא העיקול שעפ"י בימ"ש עיקול זמני ואילו בהוצל"פ לא נאמר זמני, כל זאת מאחר והעיקול הזמני אינו כי אם סעד דיוני בניגוד לעיקול בהוצל"פ שהינו סעד סופי, אסמכתא לכך ניתן למצוא בדברי השופט רובינשטיין ברע"א "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק  הדואר[4] אשר כתב בזה"ל:
"העיקול הזמני בא לערוב לקיומו של הסעד הסופי בבחינת סעד ביניים דיוני לצורך הקלת ההוצאה לפועל על העתיד לבוא. זהו כלי דיוני בלבד ועל כן אין הוא מקנה למעקל זכויות מהותיות בנכס שעוקל.."
היינו, העיקול הזמני אינו אלא סעד דיוני גרידא כדי לערוב ביצוע פס"ד ואינו נחשב כסעד סופי ואינו מקנה למעקל זכויות מהותיות בנכס, בניגוד לעיקול בהוצל"פ הנחשב כסעד סופי.

הבדל שלישי: חובת הודעה על נכס שהגיע
בחוק ההוצל"פ[5] קיימת גם חובה מפורשת להודעה על נכס שהגיע תוך 3 חודשים וכן מצויין בחוק ההוצל"פ שתחולת צו העיקול על תאגיד בנקאי הוא במועד שבו הומצא הצו, להלן נוסח החוק:
(ג)  הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
לעומת זאת, עיקול שהוטל עפ"י תקנות סד"א אין חובה להודיע על נכס שהגיע לאחר יום העיקול, וכפי שנפסק בע"א בנק הדואר בע"מ נ' אדר גלוב[6].
 
 הבדל רביעי: האם יש לדרוש מהמעקל כי יוכיח את דבר קיומו של הנכס?
האם יש לדרוש ממבקש העיקול כי ידע או יוכיח את דבר קיומו של הנכס המעוקל בידי צד שלישי כתנאי מוקדם להטלת העיקול, בעניין זה נפסק בעליון ע"י השופטת א. חיות בע"א עיריית ראשון-לציון נ' בנק הפועלים בע"מ[7], כי בחוק ההוצל"פ הדומה לפק' המיסים בניגוד לתקנות סד"א אין לדרוש ממבקש העיקול כי ידע או יוכיח את דבר קיומו של הנכס המעוקל בידי צד שלישי כתנאי מוקדם להטלת העיקול.

העולה מהאמור כי, חוק ההוצל"פ ופק' המיסים המאפשרים עיקול צד ג' והדומים במהותם, מאפשרים למבקש העיקול להטיל עיקול צד ג' גם כשאינו יודע אם אכן נמצאים נכסי החייב ברשותו, בניגוד לתקנות סד"א ששם נדרש ממבקש העיקול להוכיח כי קיימים בידי צד ג' נכסים השייכים לחייב.

סיכום
לסיכומם של דברים מצינו, איפוא, כי התחקות אחר תכלית העיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי אל מול תכליתו על פי חוקי ההוצאה לפועל מובילה אל המסקנה, כי קיימים הבדלים משמעותיים בין שני סוגי עיקולים אלו, בסיקור הקצר שעלה בידי לעשות דליתי ארבעה הבדלים מרכזיים.

ההבדל הראשון, צו עיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי "לוכד" אך את הנכסים ביום הוצאתו. לעומ"ז בעיקול עפ"י הוצל"פ,  העיקול יכול לתפוס ברשתו גם נכסים וזכויות שלא היו קיימים ומגובשים בעת הטלת העיקול. ניתן להטילו גם על זכויות שיבואו לאחר מתן העיקול וכן על זכויות שהתגבשו לאחר מתן העיקול וכל זאת תוך שלושה חודשים מיום נתינת הצו, וזאת עפ"י הקבוע בחוק ההוצל"פ.

הבדל השני, בעיקול הזמני כל עוד לא ניתן פס"ד הסופי זכויותיו של המעקל בנכס מוגבלות לעומת זאת זכויות המעקל בהוצל"פ הינם זכויות מהותיות והינם אף לשם מימוש החוב משום כך נקרא העיקול שעפ"י בימ"ש עיקול זמני ואילו בהוצל"פ לא נאמר זמני, כל זאת מאחר והעיקול הזמני אינו כי אם סעד דיוני בניגוד לעיקול בהוצל"פ שהינו סעד סופי.

ההבדל השלישי, מתבטא בחובת הודעת צד ג' על נכס שהגיע לרשותו, כאשר בחוק ההוצל"פ קיימת גם חובה מפורשת להודעה על נכס שהגיע תוך 3 חודשים לעומת זאת, עיקול שהוטל עפ"י תקנות סד"א אין חובה להודיע על נכס שהגיע לאחר יום העיקול.

ההבדל הרביעי, האם על מבקש העיקול הנטל להוכיח את דבר קיומו של הנכס או הזכויות שברצונו לעקל, בחוק ההוצל"פ לא קיימת חובה על מבקש העיקול להוכיח או לדעת היכן נמצאים נכסי או זכויות החייב שבגינם ניתן העיקול, בניגוד לתקנות סד"א ששם נדרש ממבקש העיקול להוכיח כי קיימים בידי צד ג' נכסים השייכים לחייב.

לאור מסקנות אלו, תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על ביצוע עיקול זמני, מקבלת משמעות שונה, אכן, ההוראות יחולו על ביצוע העיקול, אך לא כל הוראות חוק ההוצאה לפועל יחולו על עיקול זמני לפי התקנות, עיקול על פי חוק ההוצאה לפועל שונה מעיקול מכוח התקנות, כאמור.

יחד עם זאת ראוי לציין, כי ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 


[1] תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
[2] ר' דברי המלומדת בן פורת "חוק המחאת חיובים, תשכ"ט – 1969" פירוש לחוקי החוזים המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ב, בעמ' 10, כפי שאוזכרו בפסק הדין אלתית שהוזכר לעיל, ה"ש 32.
[3] ע"א 2724/03 בנק הדואר בע"מ נ' אדר גלוב (פורסם בנבו, 2005) פס"ד זה אושר לאחר כמה שנים בעליון בערעור שהוגש עליו ברע"א 10826/05 "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק  הדואר (פורסם בנבו, 2008).
[4] עניין אדר גלוב לעיל, ה"ש 48.
[5] ס' 44 (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
[6] ע"א 2724/03 בנק הדואר בע"מ נ' אדר גלוב (פורסם בנבו, 2005) פס"ד זה אושר לאחר כמה שנים בעליון בערעור שהוגש עליו ברע"א 10826/05 "אדר-גלוב" בע"מ נ' בנק  הדואר (פורסם בנבו, 2008).
[7] עניין ראשון לציון לעיל, ה"ש 52.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין בתשובות אלו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 154, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים