טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> חוקתי ומנהלי >> עתירות מנהליות >> האם אפשר לעתור לבג"ץ כשיש סעד חלופי
משרד עו"ד מיכאל חוואי

האם ניתן לעתור לבג"ץ כשיש סעד חלופי

מבוא

התפקיד שהטיל המחוקק על בית המשפט הגבוה לצדק, הוא ביקורת הפעילות השלטונית, יחד עם זאת, לא כל ביקורת פעילות שלטונית ולא כל תקיפת החלטה שלטונית תוגש בפני בית המשפט הגבוה לצדק, כך במקרה בו עומדת בפני העותר האפשרות לקבל את הסעד לו הוא זכאי מערכאה/רשות אחרת, לא יוכל העותר להגיש עתירתו ובאם תוגש ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ ידחה עתירה על הסף.

במאמר זה נביא דוגמאות בהם בימ"ש העליון בשבתו כבג"ץ דחה עתירה על הסף בשל קיום סעד חלופי, עוד על עתירות לבג"ץ ראו מאמרנו: עתירות לבג"ץ.

המסגרת הנורמטיבית

במקרה בו עומדת בפני העותר האפשרות לקבל את הסעד לו הוא זכאי מערכאה או רשות אחרת, עליו לנסות תחילה לקבל את מבוקשו באותה הרשות ורק לאחר שמיצה את כל ההליכים יוכל לעתור לבג"ץ, הלכה זו נקראת "מיצוי הליכים", הלכה זו קיימת למעשה כלפי כל הגשת עתירה לבימ"ש לפיה על העותר תחילה למצות את כל ההליכים העומדים בפניו בטרם יפנה לערכאה משפטית כלשהיא.
 
העקרונות המנחים את בג"ץ בהפעלת שיקול דעת לסעד חלופי
במסגרתו של שיקול-דעת זה פותחו במשך השנים מספר עקרונות, המנחים את בית המשפט הגבוה לצדק בשימוש שהוא עושה בשיקול-דעתו. בין עקרונות אלה ניתן להזכיר - בלא למצות - את עקרון השיהוי, עקרון הידיים הנקיות, עקרון זכות העמידה, עקרון יעילות הסעד ועקרון הסעד החלופי.

על-פי עקרון הסעד החלופי, ישקול בית המשפט הגבוה לצדק אם להעניק צו מהצווים שהוא מוסמך להעניק, מקום שעומד לעותר סעד חלופי. סעד חלופי זה יכול שיהא במסגרת אחת מרשויות הרשות המבצעת, כגון רשות גבוהה יותר, ועדת ערר וכיוצא בהן רשויות שלטון, הפועלות - מבחינה ארגונית - במסגרת הרשות המבצעת עצמה.

סעד חלופי זה יכול שיהא בסמכות בית-משפט הפועל במסגרת הארגונית של הרשות השופטת עצמה. עמד על כך השופט ברנזון[1]:
"ברור שאילו הובאה קובלנה כזאת בפני בית-המשפט הגבוה לצדק נגד העירייה וועדותיה, היה בית-המשפט מוסמך להיזקק לקובלנה והיה יכול לחייבן לפעול בהתאם לחוק או להימנע מלפעול בניגוד לחוק. אך סמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק לפי סעיף 7לחוק בתי-המשפט, תשי"ז-1957, אינה סמכות ייחודית. אלא מה? הוא לא ישתמש בה ולא ידון בענין שהוא בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר".

הדוגמאות בהם בג"ץ הפנה את העותר לסעד חלופי
להלן נביא רשימת דוגמאות של עותרים שהופנו מבית משפט הגבוה לצדק לבית משפט אזרחי:
  • עותר, שהלין על מנהל המכס על שאינו מורה על השבת מס ששולם ביתר, אל בית המשפט האזרחי אשר במסגרתו תוגש תביעה אזרחית[2].
  • עותר, אשר הלין לפני בית המשפט הגבוה לצדק על רשות בריאות על שהיא מבקשת להאריך חייו באופן מלאכותי, הופנה לבית המשפט האזרחי[3].
  • עותר, שטען נגד חוקיות גבייתו של מס, הופנה לבית המשפט האזרחי, בו יוכל להגיש תביעה להשבת כסף[4].
  • עותר, המלין כנגד סירוב שלא כדין לספק שירותי חשמל, הופנה לבית המשפט האזרחי[5].
  • עותר, שהלין כנגד אי-שחרור טובין על-ידי רשות שלטונית, הופנה לבית המשפט האזרחי, שהוסמך לדון בחילוט הטובין[6].
  • עותר, המבקש סעד מינהלי נגד רשות מקומית, על שהיא מזרימה שלא כדין לרכושו מי שופכין, הופנה לבית המשפט האזרחי, המוסמך לדון בתביעת נזיקין על מטרד או על הסגת גבול[7].
ראוי להדגיש כי, קיומו של סעד חלופי אינו שולל את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק. סמכות זו מוענקת לו מכוח סעיף 15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה. הוראה זו - להבדיל מהוראת סעיף 15(ג) לחוק-יסוד: השפיטה - אינה מתנה את סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק בכך כי בעניין אינה נתונה סמכות לבית-משפט אחר. נמצא, כי אף אם קיים סעד חלופי, העניין עדיין מצוי בסמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק.

שאלת הסעד החלופי אינה מעוררת שאלה של סמכות, כי אם שאלה של שיקול-דעת שיפוטי. מקום שקיים סעד חלופי עשוי בית המשפט הגבוה לצדק לעשות שימוש בשיקול-דעתו ולהימנע מהיזקקות לעתירה. בעשותו כן, אין הוא רשאי להעביר את הדיון בעניין לבית המשפט האזרחי על-פי הוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], שכן שימוש בהוראה זו מניח את חוסר סמכותו של בית המשפט המעביר, ואילו לבית המשפט הגבוה לצדק סמכות לדון בעתירה[8].

אכן, חרף קיומו של סעד חלופי עשוי בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירה, שכן היא מצויה בסמכותו[9]. החלטתו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירה או להימנע מכך אינה קשורה אפוא בקיום סמכות או בהיעדרה. הסמכות קיימת, ואילו ההחלטה מותנית בהפעלת שיקול-דעתו של בית המשפט הגבוה לצדק. ניתן לתאר מצב דברים זה, בלשונו של השופט זוסמן, כמצב שבו "סמכותו של בית-המשפט היא 'שיקול-דעתי"[10]. אכן, לפנינו "סמכות שבשיקול-דעת"[11].

שיקול-דעת שיפוטי, ככל שיקול-דעת שלטוני, חייב לפעול במסגרת החוק והמשפט. אסור לו לשופט להיות שרירותי ומפלה. עליו לקחת בחשבון את השיקולים הנוגעים בדבר ושיקולים אלה בלבד. הוא חייב להפעיל את שיקול-דעתו בסבירות[12].

משמעות הדרישה הינה, בין השאר, כי על השופט לקחת בחשבון את מכלול השיקולים הרלוואנטיים, לעמת אותם זה כנגד זה ולאזן ביניהם בנקודת החיכוך. מהותם של השיקולים הרלוואנטיים משתנה מעניין לעניין.

 

סיכום

לסיכום, בית המשפט הגבוה לצדק עשוי לדון בעתירה חרף קיומו של סעד חלופי (כדוגמת האפשרות לפנות לערכאה אחרת), כל עוד היא מצויה בסמכותו. החלטתו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירה או להימנע מכך אינה קשורה אפוא בקיום סמכות או בהיעדרה. הסמכות קיימת, ואילו ההחלטה מותנית בהפעלת שיקול-דעתו של בית המשפט הגבוה לצדק.

ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי העתירה ולזהות הערכאה אשר בפניה תוגש העתירה, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
 

[1] ע"א 436/62 עיריית רמת-גן נ' תיק, פ"ד יז 1.262, בעמ' 1266
[2] רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (3) .812
[3] בג"צ 945/87 נחייסי ואח' נ' ההסתדרות הרפואית בישראל ואח’,  פ"ד מב (1) .135
[4] בג"צ 61/64 מיכאלי ואח' נ' מנהל מחלקת מס עיזבון, פ"ד יח (2) .492; וראה גם בג"צ 194/84 מוניות השחר נתניה בע"מ ואח' נ' אגף המכס והבלו תחנת מכס ומע"מ - נתניה, פ"ד לט (1) .522
[5] בג"צ 425/74 "סימר" חברת בונים בע"מ נ' שר הפיתוח ואח’,  פ"ד כט (2) .233
[6] בג"צ 538/75 בדראנה נ' גובה המכס ואח’,  פ"ד ל (2) .247; השווה גם בג"צ 225/71 "שרון" מפעלי מתכת בע"מ נ' מנהל המכס והבלו ואח’,  פ"ד כה (2) .765
[7] בג"צ 266/69 פרמן נ' המועצה המקומית באר-יעקב, פ"ד כג (2) .310
[8] ראה בג"צ 61/64 מיכאלי ואח' נ' מנהל מחלקת מס עיזבון, פ"ד יח (2) .492, בעמ' 495
[9] ראה בג"צ 137/58 ימיני נ' מעריך המכס, תל-אביב-יפו ואח’,  פ"ד יב 1.977, בעמ' 1978
[10] בג"צ 10/59 לוי נ' ביה"ד הרבני האזורי, תל-אביב-יפו ואח’,  פ"ד יג 1.182, בעמ' 1194
[11] ראה בג"צ 453/84, בבג"צ 72/84, 89, 106, 120, 122, 126 איתורית שירותי תקשורת בע"מ ואח' נ' שר התקשורת ואח’,  פ"ד לח (4) .617, בעמ' 620
[12] ראה בג"צ 547/84 עוף העמק, אגודה חקלאית שיתופית רשומה נ' המועצה המקומית רמת-ישי ואח’,  פ"ד מ (1) .113, בעמ' 140.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים