טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766

 


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> אזרחות ואשרות בישראל >> גיור >> גיור בארץ וגיור רפורמי
משרד עורכי דין - מיכאל חוואי


גיור בארץ או גיור בחו"ל

מבוא

רגישותו המיוחדת של אדם, שעזב את עולמו החברתי והרוחני, שבו נולד וגדל, התחנך ופעל, ועבר להסתופף בעולם רוחני ובסביבה חברתית שונים ומיוחדים, וקיבל עליו מצוותיהם ואורח חייהם באה לידי ביטוי בחובה המוטלת על היהודים עוד מקדמת דנא בכתובים:"וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר"[1]. "אין מזכירין לגר את מעמדו ומעשיו הקודמים, אין להקל בכבודו"[2], ועוד שנינו: "חביבין הגרים שבכל מקום הוא מכנן כישראל"... ו"זה יקרא בשם יעקב - אלו גרי צדק"[3].

בן אומה אחרת המצטרף לאומה העברית - הופך הוא להיות לאחד מבניה של אומה זו, לכל זכות ולכל חובה: 'חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ'[4]: ואל יאמר בן הנכר הנלווה אל ה' לאמור, הבדל יבדילני ה' מעל עמו....כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'[5].

וכדברי הרמב"ם לר' עובדיה גר צדק: "כל מי שיתגייר עד סוף כל הדורות, וכל המיחד שמו של הקדוש ברוך הוא כמו שהוא כתוב בתורה, תלמידו של אברהם אבינו עליו השלום ובני ביתם הם כולם....ואין שום הפרש כלל בינינו ובינם לכל דבר. ואל יהא יחוסך קל בעיניך; אם אנו מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם'[6].

במאמר זה נעסוק בהליכי גיור שבוצעו בחו"ל בקהילות שאינן נמנות ו/או מקובלות על הקהילות האורתודוקסיות, כדוגמת הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות. זאת ועוד נלבן במאמר זה את החובה המוטלת על משרד הפנים על רישום "יהודי", כאשר אדם מודיע על היותו יהודי ומציג תעודה רשמית על כך שעבר גיור, וזאת מבלי לבדוק את תוקפו של הגיור.

המסגרת הנורמטיבית

האם גיור רפורמי / קונסרבטיבי תקף בישראל?
בעקבות פסיקת בג"צ בעניין תנועת ש"ס[7], גיור של עולה יירשם במרשם האוכלוסין לפי הודעתו[8], ויחד עם ההודעה יוגש - אם יידרש - המסמך המעיד על הגיור[9], או תוגש תעודה ציבורית. אין חובה לצרף תעודה ציבורית דווקא, די במסמך המעיד על הגיור[10].

מכאן נפסק בבג"ץ, כי הודעה בלוויית מסמך המעיד על גיור בקהילה יהודית כלשהי חוץ-לארץ, די בהם כדי לחייב רישומו של אדם כיהודי. ואין נפקא מינה, אם הקהילה היא אורתודוקסית, קונסרוואטיבית או רפורמית.

מה רשאי משרד הפנים לבדוק במהלך רישומו של יהודי שנתגייר?
עוד נפסק שם, אם פקיד הרישום נתבקש לרשום גיור על יסוד ההודעה[11], רשאי הוא להפעיל סמכויותיו[12], היינו לבקש מן התושב המבקש את הרישום:
"(1) למסור לו כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום שאליו מתייחסת ההודעה, זולת אם היה בידיעה או במסמך כדי להפלילו; (2) לתת הצהרה בכתב או בעל-פה על אמיתות ידיעה או מסמך שמסר".
אם אחרי קבלת פרטים כנ"ל היה לפקיד הרישום יסוד סביר להניח שההודעה איננה נכונה, יסרב לרשום על פיה[13]. הודעה שאיננה נכונה פירושה הודעה הכוללת דבר שקר (כגון, כאשר המדובר על מעשה רמייה או כאשר יש ראיות על השתייכותו של התושב לדת אחרת[14]).

זאת ועוד, בעקבות פסיקת בג"ץ[15] מהוראותיו של חוק מרשם האוכלוסין נובע, כי פקיד הרישום אינו בודק את תוקפו או את חוסר תוקפו של טקס גיור שנערך בקהילה יהודית בחוץ-לארץ ושעליו מעיד המסמך שהוגש לו. תעודה המעידה על פניה על כך שנערך טקס גיור בקהילה יהודית כנ"ל, כי אכן קוים טקס כאמור – חייב פקיד הרישום לרשום.

תפיסה זו בדבר היקף סמכויותיו וחובותיו של פקיד הרישום לגבי רישומם של הדת והלאום, גם עולה מגישתו של בית-משפט העליון בעבר בבג"ץ בעניין שלזינגר[16], ומן העמדה שננקטה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ופקיד הרישום הראשי לגבי בקשות גיור מחו"ל מאז חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970, אשר במסגרתו גם הוסף סעיף 3א לחוק מרשם האוכלוסין.

פקודת העדה הדתית (המרה) קובעת בסעיף 2 שבה את ההליך שאותו חייב לנקוט אדם שהמיר את דתו ורוצה כי תינתן נפקות חוקית לאותה המרה. על אדם כאמור לקבל מאת ראש העדה הדתית שאליה נספח תעודת אישור המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית. עליו גם להודיע את עובדת ההמרה לממונה על המחוז (היום עובד של משרד הדתות) ולהציג לפניו את התעודה. משמילא המבקש אחר אלה, ירשום הממונה את דבר ההמרה וייתן למבקש תעודת אישור על אותו רישום.

יחד עם זאת, אקט הרישום הוא קונסטיטוטיבי לדבר ההמרה, ובלעדי הרישום לא יוענק תוקף משפטי-אזרחי לדבר ההמרה.

עוד נקבע, כי הפקודה אינה באה להסדיר את תוקף ההמרה מבחינת כללי הדת אשר אליה מבקש ממיר דתו להצטרף. הצטרפות זו, כמו גם נטישתו את דתו הקודמת, תוכרע בהתאם למבחני אותן דתות. מטרת הפקודה היא לתת תוקף משפטי-אזרחי להמרת הדת. כלומר, קיימת הבחנה בין המרת דת לפי כללי הדין הדתי לבין המרת דת התקפה לצורך המשפט האזרחי.

אדם שאינו יהודי ואינו אזרח ישראל מהם האפשרויות העומדות בפניו לגיור?
אדם שאינו יהודי ואינו אזרח המעוניין להתגייר בישראל, עליו להיות במעמד של תושב ארעי (א/5) לכל הפחות כדי להתחיל בהליך הגיור, כלומר תייר הנושא אישור שהייה מסוג ב/2 או עובד זר הנושא אישור שהייה מסוג ב/1 אינו יכול לעבור גיור בישראל, וכי האופציה היחידה העומדת בפניו היא לחזור למדינת מולדתו ושם בקהילה היהודית המקומית לעבור את הליך הגיור.


סיכום

בית המשפט הגבוה לצדק בדעת רוב פסק: כי על-פי הוראותיו של חוק מרשם האוכלוסין, יירשם גיור של עולה לפי הודעתו, ויחד עם ההודעה יוגש - אם יידרש סמך המעיד על הגיור, או תוגש תעודה ציבורית. לפיכך, הודעה בלוויית מסמך המעיד על גיור בקהילה יהודית כלשהי בחוץ-לארץ, די בהם כדי לחייב רישומו של אדם כיהודי, ואין נפקא מיניה, אם הקהילה היא אורתודוקסית, קונסרבטיבית או רפורמית.

פקיד הרישום של משרד הפנים, אינו מוסמך לבדוק את תוקפו או את חוסר תוקפו של טקס הגיור, שנערך בקהילה יהודית בחוץ-לארץ, ושעליו מעיד המסמך שהוגש לו. תעודה המעידה על פניה על כך שנערך טקס גיור בקהילה יהודית, כי אכן קוים טקס - מחייב רישום.

נמצינו למדים, כי סמכויותיו של משרד הפנים מצומצמות הן, אי לכך במקום שמשרד הפנים מערים קשיים או מקבל החלטה שלא להכיר בגיור, יש לדעת כי החלטה זו אינה סופית ונתונה היא לביקורתו המשפטית של בית משפט. לכן לשם קבלת ייעוץ והכוונה ראוי להיוועץ בפני עו"ד בעל ניסיון בתחום.

 
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי


[1] שמות, כג, ט
[2] מכילתא, משפטים, פרשה יח [ה]; בבא מציעא נט, ב [א]; רמב"ם, דעות, ו, ד [ו]; החינוך, מצוה תלא [ז], ועוד
[3] מכילתא, שם
[4] במדבר, ט, יד
[5] ישעיה, נו, ג-ז
[6] שו"ת הרמב"ם, מהדורת פריימן, שסט
[7] בג"צ 264/87, 78/88, 95, 136, 200, 224, 238, 382-385, 723, 272/89 התאחדות הספרדים שומרי תורה - תנועת ש"ס ואח' נ' מנהל מינהל האוכלוסין משרד הפנים ואח’,  פ"ד מג (2) .723
[8] סעיפים 5ו-19ב(א) לחוק מרשם האוכלוסין
[9] סעיף 19(1) לחוק הנ"ל
[10] ראה סעיף 19ב(א) לחוק הנ"ל
[11] לפי סעיף 5 בלבד
[12] לפי סעיף 19
[13] סעיף 19ב(ב) לחוק הנ"ל
[14] ראה בג"צ 467/75 י' האטשינס ואח' נ' שר הפנים ואח’,  פ"ד ל(3) .148 ו- בג"צ 563/77 דורפלינגר נ' שר הפנים, פ"ד לג(2) .97
[15] בגץ 1031/93 אליאן חוה פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים , מט (4) 661
[16] למשל, בפסק הדין בג"צ 143/62 שלזינגר נ' שר-פנים, פ"ד יז .225

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים