טל: 03-6963502 פקס: 03-6966151
במקרים דחופים: 054-2237766


רח' מנחם בגין 48 (בית אמות ביטוח, קומה 12) תל אביב
אימייל: viph120@gmail.com

_____________

 

_____________


מלאו את פרטיכם
ונחזור אליכם בהקדם



_____________

 

_____________

 
שתף
FacebookTwitter

_____________

 

_____________

 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


_____________

 
דף הבית >> כללי >> מלשינון מס הכנסה (קו הצדק: 5352*) >> איסור איום בהלשנה לרשויות המס

משרד עו"ד - מיכאל חוואי

 

איסור איום בהלשנה לרשויות המס

מבוא

מסירת מידע לרשויות המדינה בכלל ולרשויות המס בפרט נתפסת בעיני רבים כ'מלשינות', כפי שרבים מכנים את 'קו הצדק' בו ניתן למסור מידע על מעלימי מס 'מלשינון'. יחד עם זאת, חשוב לדעת, כי מטרת ה'מלשינון' היא להביא לחלוקה שווה של נטל המס בין האזרחים, והוא מהווה למעשה אחד הכלים החשובים המאפשרים להשיג מטרה זו ללא הוצאות מיותרות של העסקת פקידי מס שיבצעו מעקבים אחר מעלימי מס.

אלא שלצד יתרונותיו של המבצע למסירת מידע קיימים גם חסרונות, החיסרון הבולט שניצניו כבר החלו לפרוח במחוזותינו, הוא ניצול ה'מלשינון' לשם השגת טובות הנאה, וזאת על ידי נקיטת איומים כלפי מעלים המס באם זה לא יענה לדרישותיו יפנה הוא ל'מלשינון'. כך לדוגמא, לאחרונה פקדו את משרדי לקוחות אשר טענו בפניי, כי שוכרי דירתם איימו עליהם בפנייה לרשות המיסים באם אלו יעזו להעלות את שכר דירתם ו/או לפנותם בסיום החוזה.

ראוי לציין, כי במקרים מסוימים, כפי שנפרט להלן, נקיטת איומים במסירת מידע לרשות המיסים לשם השגת בצע כסף ו/או כל טובת הנאה אחרת, מהווה עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, עבירת סחיטה באיומים שעונשה המקסימאלי שבע שנות מאסר. 

 

איסור איום בהלשנה לרשויות המס

כאמור, כדי לעודד את הציבור למסור מידע, הציבה רשות המיסים אלמנט נוסף והוא הבטחת גמול הולם בעד מסירת מידע שיוביל לתפיסה ולגביית המס שהועלם, גמול היכול להגיע לכדי 20% מהסכום שנגבה ממעלים המס במקרים מסוימים. כל אלו הביאו רבים לחשוב על השלמת הכנסה במקרה הטוב ועל אמצעי הפעלת לחץ להשגת 'טובות הנאה' במקרה הרע. כך מוצאים אנו חדשים לבקרים אזרחים המאיימים על זולתם, באם אלו לא ייענו לדרישותיהם (לרוב דרישות כספיות), ימצאו עצמם בחדרי חקירות מס הכנסה.
בעבר, ס' 291 לפקודת החוק הפלילי קבע, כי איום במשפט פלילי (הלשנה למשטרה ו/או לרשויות המס וכדו'), הוא בגדר סחיטה, אלא שהחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), ביטל את הסעיף הנ"ל, וכך למעשה לא נותר סעיף בחוק המתייחס באופן מפורש לאיסור באיום לפנייה לערכאות והליך פלילי.

ברם, בימ"ש בפס"ד בעניין שומכר קבע, כי למרות שהחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), ביטל את סעיף 291 לפקודת החוק הפלילי שקבע כי איום במשפט פלילי הוא בגדר סחיטה.  עדיין, איום שמשמיע אזרח כלפי זולתו, בכך שיגלה לרשויות המס מעשי העלמת מס, אם האחרון לא ישלם לו סכומים שדרש ו/או כל דרישה אחרת מהווה עבירת סחיטה באיומים לפי ס' 428 לחוק העונשין.

בפס"ד בעניין שומכר, דובר באדם שהוגש נגדו כתב אישום פלילי בכך שאיים על חברו לגלות לרשויות המס ולכונס הנכסים הרשמי מעשי העלמה שבוצעו על ידו, וזאת אם לא ישלם לו את הסכומים הנדרשים על ידו.

בימ"ש קבע כי פרשנות סעיף 253 לחוק העונשין המתייחס לקבלת טובת הנאה בעד אי גילוי מעשה עוון או פשע מתיישבת עם פרשנות סעיף  428 לחוק העונשים המתייחס לסחיטה באיומים בנקיטת הליכים פלילים כגון הלשנה וכדו'.

אי לכך נקבע, כי כל עוד מדובר באיום של הגשת תלונה אמיתית והאיום מכוון בתום לב להשגת תכלית חוקית, כלומר להשגת דבר שהמאיים זכאי לו, אין הוא עובר על סחיטה באיומים, ולכן כאשר מאיים אדם על מי שנטל את רכושו שלא כדין, כי יפנה בתלונה למשטרה אם רכושו לא יוחזר לו (והוא הדין במי שניזוק ודורש באיום של הגשת תלונה למשטרה את נזקו) אין זו סחיטה.

אך מנגד, כאשר אדם מאיים על זולתו בדבר פניה לשלטונות המס כדי להעלות בפניהם מעשי עבירה שעשה - בין אם עשה ובין אם לא עשה והאיום בהגשת התלונה נועד להשיג ולקבל כספים ו/או כל טובת הנאה אחרת שלא מגיעים למאיים, יש בכך משום עבירה לפי סעיף 428 של סחיטה באיומים שעונשה המקסימאלי שבע שנות מאסר.

 

סיכום  

יש הרואים ב'הלשנה' לרשות המיסים תופעה פסולה של 'ולמלשינים אל תהי תקווה', תופעה בה אנשים מחפשים להתעשר דרך מפלתו של האחר והעמדתו לדין, ומנגד יש הרואים ב'הלשנה' תופעה מבורכת של 'צדק צדק תרדוף', לדבריהם זו זכות מהמעלה הראשונה, הן בהעשרת הקופה הציבורית, והן בחלוקה שווה של נטל המס בין האזרחים, כיוון שמניעת העלמת מס מעשירה את הקופה הציבורית ובאופן עקיף מורידה את נטל המס על כלל האזרחים.

יחד עם זאת, השימוש המחפיר שנעשה בידי אזרח כלפי זולתו באמצעות איום בתלונה לרשות המיסים להשגת טובת הנאה אישית כלשהי מזולתו, לא רק ששימוש פסול זה אינו חף מפשע מוסרי וחברתי, אלא אף מהווה לעיתים עבירה פלילית של 'סחיטה באיומים' שעונשה עלול להגיע עד לשבע שנות מאסר.
 
נכתב ע"י עו"ד מיכאל חוואי
 

כתובתנו:

מגדל קרדן, דרך מנחם בגין 48
בית אמות ביטוח, קומה 12, תל אביב


טל: 03-6963502

במקרים דחופים: 054-2237766 


פקס: 03-6966151

 

דואר אלקטרוני:

viph120@gmail.com

לייבסיטי - בניית אתרים